כמו לפני עשר שנים, גם הפעם יש גזירות כלכליות שמונחתות עלינו בהיסטריה נוראית ובלי הכנה מוקדמת. גם אז, ב-2002 ו-2003, היה מעורב בשערורייה ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו. "גזירות ביבי" קראנו להן אז, למרות שאביהן מולידן היה דווקא סילבן שלום. ביבי היה המוציא לפועל. ראש הממשלה, אריאל שרון, היה צריך לכתוב לו אז מכתב המלצה. "ממלא הוראות ומוציאן לפועל בנאמנות ואדיקות", היה צריך להיות כתוב שם. בינתיים עבר חתול שחור בין השניים, ואחרי תקופה אופוזיציונית בה לא הצליח נתניהו לקלקל יותר מבעבר, הוא אפילו הכה מעט על חטא והודיע שצריך לתקן חלק מהאסונות להן הביא.

ביבי הישן חזר, זה מה שרבים מאיתנו, הפעילים החברתיים, אומרים בשבוע האחרון. נתניהו השחצן והיהיר נכנס למגננה ויודע שיש לו בעייה כלכלית אמיתית. הפתרון, כמו תמיד, לפגוע בעיקר בחלשים, במעמד הביניים הנמוך אבל לשמור על בעלי ההון, כאילו מהם תבוא הישועה. יותר נכון, "אם לא נשמור עליהם הם יברחו".

אדוני ראש הממשלה, היחידים שבורחים מכאן הם המוחות המבריקים שלנו, והם בדרך כלל לא שייכים לאלפיון העליון. לא שמעתי אפילו על מנהל בכיר אחד במשק הישראלי שעזב את ישראל כי לא נתנו לו לנהל כמו שצריך. אני לא מכיר טייקון ישראלי אחד שחיסל את כל עסקיו בישראל ועבר להתגורר בחו"ל. ולגבי עסקים זרים שישקלו היטב אם להיכנס לכאן או לא? אתה יודע משהו ביבי? אם מדובר בחברות רב לאומיות אני בכלל לא בטוח שאנחנו רוצים אותן כאן, בעיקר לא אם הן לא יתחייבו מראש לשלם את מלוא המיסים על הרווחים שיעשו כאן.

רבים מטובי הכלכלנים החדשים במערב כבר מדברים על כלכלה חופשית מנוהלת

יותר מהבעייתיות בהתנהלות הכלכלית של ראש הממשלה, צריך לדבר על ההתנהלות של שר האוצר ושל פקידי משרדו. בעיקר הפקידים. במשך שנים ארוכות שהם מנבאים נבואות, בונים תילי תילים של מודלים כלכליים כשהבסיס שלהם זהה. הם דוחפים לשר הממונה תזות כלכליות קפיטליסטיות העוסקות בשוק חופשי לגמרי, במקום שבו רבים מהכלכלנים החדשים והמצויינים בעולם המערבי כבר מדברים על כלכלה חופשית מנוהלת, שמשמעותה שוק חופשי, אבל במידה, ועל רגולציה המפקחת בצורה יעילה (ראו התנהלותה החדשה של הרשות להגבלים עסקיים).

מי שבודק את תחזיותיהם של פקידי האוצר לאורך זמן, יכול לראות את הכשלונות המתמשכים שלהם. אבל באוצר אין מדידה של תפוקות, אין בדיקה של יעילות, אין משלמים את המחיר על תחזיות שהובילו להרס אמיתי של החברה הישראלית. במקום זה אנחנו מקבלים פקידות, בכירה ככל שתהייה, שדופקת שעון והרבה שעות נוספות, ואחרי כמה שנים הולכת לנהל עסקים כלכליים שבמקרים רבים היא היתה מעורבת בהקמתם. רוצים דוגמאות? בבקשה, סיטי פס, כביש 6 ואחרים.

מכבסת המילים עבדה שעות נוספות בשבוע האחרון בניסיון להבין מדוע ביבי וחברו הטוב שר האוצר  מיהרו כל כך עם הגזירות הכלכליות, אחרי שרק לפני שבועות ספורים סיפרו לנו שמצבו של המשק מצויין. הם רק לא מצליחים להסביר לנו מה קרה עכשיו שלא ידעו אותו לפני חודשיים. הם לא מצליחים להסביר לנו איפה היו פקידי משרד האוצר, אלו שעליהם אומרים שהם קובעים את מדיניות המשרד ולא השר הממונה, כאשר התברר להם שהולכת להיות כאן בעייה כלכלית חמורה. הגיע הזמן להחליף את הדיסקט לפיו פועלים פקידי האוצר. ביבי ויובל'ה חייבים לדרוש מהם לקבל אחריות מלאה על הכשלונות הכלכליים שלהם ולהביא אחרים במקומם.

מה שצריך ראש הממשלה לעשות עכשיו זה לקחת את יובל'ה שלו וללכת. בשנת 1999 הפסיד נתניהו את הבחירות, אבל יותר מזה, גרם לירידה ענקית בכוחו של הליכוד – 19 מנדטים בלבד. זה היה אחרי שבערי הפיתוח נקמו בו על התנהלותו הכלכלית. זה מה שיקרה לו גם עכשיו אם לא יתקן את דרכיו.

• באדיבות הבלוג מתבונן חברתי