הפעילות בסוגיית דירוג המלונות המחודש בישראל מתקדמת כמו בצעד תימני: אחד קדימה ושניים אחורה. מתווה שהוכן על ידי משרד התיירות נפסל בידי משרד המשפטים, ישיבות נקבעות ומתבטלות, יש תומכים ויש מתנגדים.

עתה התקדם התהליך צעד מהוסס קדימה, כאשר ועדת הכלכלה של הכנסת אמורה לקיים ביום שלישי הקרוב דיון בתקנות המתייחסות לאמות המידה לקביעת דירוג בתי המלון. באין דרך אחרת להסביר לצרכנים מה טיבו של המלון שהם עומדים להזמין, משווקים גם כיום המלונות באמצעות שיטת הכוכבים, למרות שבפועל בוטל הדירוג בשנת 1992. מאז לא דורגו בתי המלון על ידי גוף חיצוני מוסמך לכך, כפי שנעשה בעבר על ידי משרד התיירות.

מספר גופים מושפעים מסוגיית הדירוג: סוכני הנסיעות שמוכרים את חדרי המלון ללקוחות בישראל, מארגני התיירות הנכנסת לישראל, שמוכרים את החדרים לתיירים מחו"ל, וכמובן המלונאים עצמם.

ועדה ציבורית בראשות מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר ניר, שבין חבריה נכללו, בין היתר, גם נציגי הגופים האלה, החליטה לאמץ את מודל הדירוג האירופי על 270 הקריטריונים שבו, תוך התאמתם לשוק הישראלי; לצאת למכרז בינלאומי על מנת לבחור את החברות שיבצעו בפועל את בדיקת המלונות ודירוגם על פי הקריטריונים של Hotelstars Union האירופי; להשאיר את תהליך הדירוג כהשתתפות מרצון (וולונטרי), כך שמלונות שיבחרו לא להיות מדורגים יהיו רשאים לעשות כן. כמו כן הוחלט שלא להחיל חקיקה בנושא דירוג בתי המלון.

עשרים שנה ללא דירוג

במכתב ששלח השבוע יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות והתיירות בישראל קובי קרני, לשר התיירות סטס מיסז'ניקוב, הוא מביע בשם ההתאחדות תמיכה גורפת בשר ובצוות משרדו, עם הבאת תהליך דירוג בתי מלון בישראל לאישור לוועדת הכלכלה לקראת ביצוע. "מדינת ישראל ראויה לתקינה מלונאית בסטנדרד בינלאומי, שמתאימה לתיירות החדשנית של המאה ה-21", כותב קרני ומוסיף: "מזה עשרים שנה פועלים בתי המלון בישראל ללא דירוג ראוי ומתאים. ועדות רבות קבעו שיש לדרג מחדש את בתי המלון בישראל, אך ממשלות ישראל לדורותיהן מסיבות שונות ובשל לחצים שהופעלו מתוך תעשיית התיירות, לא הצליחו במשימה."

ההתאחדות מביעה תקווה שתהליך דירוג בתי המלון בישראל ילווה ברפורמה החשובה לא פחות של הפחתה במחיר המוצר התיירותי. "המשוואה הפשוטה של היצע מוגבל וביקוש גבוה היא זו שדוחפת למחירי מלון גבוהים הבאים לידי ביטוי בסקרים בינלאומיים, המציגים את מחירי המלונות בישראל כיקרים מאד – בין היקרים באירופה, אם לא בעולם כולו", הוא טוען.

מספר התיירים עלה – מספר הלינות פחת

לא מכבר ציינה התאחדות הסוכנים, במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי מחירי חדרי המלון בישראל עולים בהתמדה ואף צויינו בדו"חות שונים כיקרים: החל מדו"ח בנק ישראל במרץ 2011, הממליץ להוסיף 6,000-9,000 חדרי מלון עד שנת 2015; עבור לדו"חות של ארגון המדינות המפותחות ה-OECD ולדו"חות של גופים תיירותיים בינלאומיים מובילים דוגמת HPI – Hotel Price Index של אתר השוואת המחירים העולמי hotels.com, אשר קובע בדו"ח שלו מחודש נובמבר 2011 כי ישראל היא השלישית בעולם ביוקר המלונות; STR – חברת ייעוץ תיירות בינלאומית – קבעה כי לילה במלון בתל אביב הוא מן היקרים שבעולם, ומחירו עלה בכ-22% בשנה האחרונה.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמות המבקרים בישראל ברבעון הראשון של שנת 2012 גדלה לעומת 2011, אך מספר לינות התיירים במלונות ישראל ירד. "הסיבה לפער מפתיע זה נעוצה בעיקר בבעיית המחיר של חדרי מלון בארץ", טוענים סוכני הנסיעות, "בקרב תיירים יהודים שהיו מורגלים להתארח במלונות ישראל, מתפתחת מגמה של זניחת השהות במלונות לטובת קניית דירות באזורי הנופש העיקריים בישראל, וזאת בעיקר עקב מחירי הנופש הגבוהים". ומוסיפים שברור לכל שהבעיה העיקרית כיום אינה כמות הטיסות לישראל או מספר המושבים במטוסים, אלא בראש ובראשונה – מחסור מתמשך ומעמיק באמצעי אכסון מתאימים, במחירים המתקבלים על הדעת.
"די לקרוא מה נכתב מפי אורחים על חלק ניכר מהמלונות הישראליים 'המדורגים 5 כוכבים' באתרי תיירות פופולאריים דוגמת TripAdvisor, כדי להבין את חשיבותו העליונה של התהליך. ללא החלת דירוג מוסדר, ימשיכו הבלבול ואי שמירת החוק האוסר על שימוש במונח 'כוכבים'", טוענים סוכני הנסיעות.

לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, שחבריה רוכשים עבור הלקוחות שלהם חדרי מלון בישראל, תומכת אף היא בדירוג בתי מלון ופועלת לשם כך מזה שנים. הנהלת הלשכה מדגישה כי במרבית מדינות התיירות קיים דירוג של בתי מלון וכי תעשיית התיירות בעולם מתבססת על הדירוגים הן לטובת הצרכנים והן לטובת סוכני הנסיעות ומארגני תיירות גם בעידן האינטרנט. "הנהלת הלשכה מקווה שהדירוג בפועל יתבצע במהירות מירבית וייכנס לתוקף מוקדם ככל שניתן", אומר מנכ"ל הלשכה, עמי אתגר.

המלונאים: ללא התערבות ממשלתית

ראסל קט, מנכ"ל חברת הייעוץ הגלובלי לתיירות ולמלונאותHVS מלונדון, אמר לפני כחצי שנה למגפון, שבשביל מטיילים מנוסים החוזרים למדינה או לעיר, האינטרנט ואתרים כמו TripAdvisor מספקים בהחלט. "עם זאת, עבור מבקרים המגיעים לישראל לראשונה, הזמנת מלון מהווה אתגר מסויים, והם מחפשים נוחות בהזמנה באמצעות שני מרכיבים: הראשון הוא באמצעות חיפוש מותגי מלונות בינלאומיים שמוכרים להם", הוא אומר, "לרוע המזל, בישראל יש מעט מאד מותגים בינלאומיים בתחום המלונאות. המרכיב השני הוא מדד אובייקטיבי, שיהווה אמת מידה שתאפשר להם למצב את המלון בהשוואה למלונות שהם מכירים. לכן הצורך לפתח דירוג רשמי שיאפשר לכל מלון למצב את עצמו במונחים של טיב בתחום המתקנים הפיזיים ובתחום השירות". עוד הוא אומר, שבאופן אידיאלי, שיטת הדירוג אמורה להיות דומה ככל האפשר לשיטה הנהוגה במדינות אחרות, כדי לאפשר השוואה ברורה בין המלונות בישראל ובחו"ל, ולמנוע בלבול.

מי שמדובר בהם, המלונות בישראל, היו מסוייגים בתהליך למרות שהיו שותפים לו. שלשום החליטה מועצת התאחדות במלונות בישיבה מיוחדת כי היא מאשרת את מתווה דירוג המלונות שהוכן, תוך שמירה על העקרונות של דירוג בינלאומי מוכר ובביצוע גוף בינלאומי, דירוג מרצון (וולונטרי) ולא בכפיה ובמימון ממשלתי מלא.

יחד עם זאת התריעה המועצה מפני ניצול לרעה של הדירוג על-ידי רשויות וגופים אחרים וכן מפני כל התערבות ממשלתית בענף שהוא תחרותי ביותר. "מועצת ההתאחדות חוזרת ומתריעה בפני הממשלה על יוקר עלויות התפעול של המלונות בישראל, הנובע מרגולציה ומיוקר המחייה", קבעה המועצה בהחלטתה והוסיפה כי היא קוראת למשרד התיירות להשתמש בדירוג כבמנוף לקידום והעלאת רמת המלונאות הישראלית, תוך הקצאת מענקי שדרוג מוגברים לאלתר.