הממשלה אישרה היום החלטה לשינויים מרחיקי לכת בתקנון עבודת הממשלה, שירחיבו את סמכויותיו של ראש הממשלה ויחזקו את מעמדו, עד כדי עיכוב בלתי מוגבל בזמן, של החלטות שהתקבלו.

כל שרי הממשלה למעט שלושה שרים, הצביעו בעד ההצעה. השר שמחון הצביע נגד והשרים ליברמן ואהרונוביץ' שלא נכחו בישיבה, השאירו פתקים ובהם הביעו התנגדות להצעה.

על פי התקנון החדש, ראש הממשלה יוכל לעכב את ביצוען של החלטות, שהתקבלו על ידי ועדות שרים – למעשה ללא הגבלה. עפ"י סעיף 40 לתקנון החדש, לראש הממשלה תהיה סמכות לעכב ביצוע של החלטה שהתקבלה בוועדת שרים "על דעת הממשלה", עד לקיום דיון נוסף בנושא. למעשה, בסעיף זה מוקנית לראש הממשלה זכות ערר על החלטות ועדה שהתקבלו על דעת הממשלה, שמעמדן הוא כהחלטות הממשלה עצמה.

במסמך המצורף להצעת ההחלטה מסתייגת היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, מהסמכות הבלתי מוגבלת בזמן שניתנת לראש הממשלה ואומרת, כי "לא נקבע תוך כמה זמן רשאי ראש הממשלה לקבוע דיון נוסף בהחלטת ועדת השרים, ונמצא שהוא רשאי לעשות זאת בכל זמן שהוא. הדבר יוצר חוסר ודאות באשר למידת הסופיות של החלטת ועדת השרים".

עוד שינוי בתקנון, הנמצא בהצעת ההחלטה, הוא מתן סמכות לראש הממשלה להורות ליו"ר ועדת שרים לדחות את קיומה של ישיבה בעניין מסוים; לא לדון בעניין מסוים או לא לקבל החלטה בעניין מסוים "מטעמים מיוחדים שיובהרו ליושב ראש הוועדה". היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה מעירה על כך, כי "תיקון זה מעניק למעשה לראש הממשלה זכות וטו על דיונים בוועדות".

שינוי נוסף בתקנון קובע, כי ראש הממשלה יוכל להשתתף בכל ועדת שרים לפי בחירתו – ומשהשתתף יראוהו כחבר הוועדה "אלא אם כן החליט אחרת". אומרת על כך היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה: "משמעות הדבר היא, שאין צורך בהחלטת ממשלה למינוי ראש הממשלה לוועדת שרים וחברותו בה היא אוטומטית, אם בחר להשתתף בה כחבר. תיקון זה יוצר מצב שלא ניתן לדעת באופן ודאי אם ראש הממשלה חבר בוועדה – אם לאו".

עוד נקבע בתקנון החדש כי ראש הממשלה יוכל לקבוע לגבי נושאים שונים כי רק שר שנוכח בדיון יוכל להצביע.

עפ"י התקנון החדש אפשר יהיה לקבל החלטה, מחוץ למסגרת ישיבת הממשלה, במשאל טלפוני, שייחתם תוך 12 שעות ממועד תחילתו – אך ראש הממשלה יוכל עפ"י שיקולו הבלעדי לקצרו או להאריכו, גם אם משמעות הדבר היא ששרים יצטרכו לקבל החלטה מבלי שהספיקו ללמוד את משמעויותיה.

הסעיף היחיד שנדחה, בהצעת התקנון החדש, הוא השינוי שלפיו יכול ראש הממשלה לא להעניק תוקף להחלטת ועדת שרים, לקבל ערר בוועדה. היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה מתחה ביקורת על הסעיף הזה והעירה על כך שהוא "מקנה לראש הממשלה זכות ערר נוספת על הערר".

נוסח התקנון החדש עוסק בכל היבטי העבודה של הממשלה ויורד לפרטי הפרטים: החל מנהלי הצגת מצגות בחדר ישיבות הממשלה והטפסים שעל השרים למלא כאשר הם מבקשים לנסוע לחו"ל – ועד לנוהל עבודת הממשלה בחירום. בין השאר נאמר בנוסח החדש של התקנון, כי ראש הממשלה יהיה המוסמך לקבוע, כי לעניין הפעלת הממשלה מתקיים מצב חירום וכי בקשות להפעלת מצב חירום יובאו בפני ראש הממשלה ע"י שר בממשלה או כל גורם אחר הכפוף לראש הממשלה.

מצב חירום יכול לכלול "מלחמה כוללת או עימות מוגבל, או נסיבות העשויות להוביל למערכה כזו; פיגוע 'טרור על' קונבנציונלי או בלתי קונבנציונלי, לרבות שיבוש מערכות מידע הגורם לסיכון בנפש או נזק לתשתיות ו'סייבר טרור'; אסון טבע – רעידת אדמה, שיטפון וכדומה; מגיפה; תקלה תפעולית כגון תקלה הגורמת להתפשטות חומר מסוכן או חומר רדיולוגי וכדומה, העשוייה לגרום לאסון המוני".

בתדרוך עיתונאים שערך מזכיר הממשלה, צבי האוזר, הוא הדגיש כי לשינוי התקנון אין כל קשר להחלטות הרות גורל שעשויות להתקבל בנוגע לאיום האיראני. "ראשיתו של תקנון הממשלה הוא ב-1948 ועליו נוספו כטלאי על טלאי סעיפים ותקנות  שונים. אנחנו חשבנו כי ראוי שלאחר שנים כה רבות התקנון ייבחן מחדש, ירוענן ויותאם לשפה ולפרקטיקות של ימינו". לדבריו, הסעיפים ששונו והרחיבו את סמכויותיו שלח ראש הממשלה – שיפרו את משילותה של הממשלה.

יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', מזהירה כי הצעדים חסרי התקדים שנתניהו מקדם היום להגדלת סמכויותיו, משבשים הליכי קבלת החלטות מסודרים ומעבירים באופן מסוכן את סמכויות הממשלה לידי אדם אחד – הוא עצמו. "החלטות הרות גורל בנושאים מדיניים, בטחוניים וכלכליים-חברתיים עלולות להתקבל ללא דיון משמעותי בממשלה כמתחייב. נתניהו שוכח שבמדינת ישראל סוגיות מסוג זה לא מוכרעות על ידי אדם אחד בלבד ואף לא על ידי שניים. מדובר בצעדים ריכוזיים שמסכנים את אפיה הדמוקרטי של מדינת ישראל".

יו"ר האופוזיציה, שאול מופז: "מדובר במסלול עוקף התנגדות של כל אלה שדעתם שונה משל ראש הממשלה -קרי, כל הצמרת הביטחונית במדינה – בהווה ובעבר. הניסיון של ראש הממשלה להתחבא מאחורי תקנון לא ייצלח. המהלך הנוכחי מערער עוד יותר את מערך שיקול הדעת של ראש הממשלה.״ מופז הוסיף: ״לפנינו החלטות הרות גורל והעיסוק בפרוצדורות – החלשת דעת הנגד – רק מגדיל את החשש שבחוסר שיקול הדעת שבקבלת אותן החלטות.״

ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג קרא לשרי הממשלה לא לאשר היום את התיקונים המוצעים לתקנון הממשלה, שנועדו לתת סמכויות מרחיקות לכת לרה"מ. "ראש הממשלה הוא ראשון בין שווים ובמשטר הפרלמנטרי הדמוקרטי בישראל אין לתת בידיו סמכויות מופרזות, שעלולות לפגוע במעמד חברי הממשלה ובזכותם להביע עמדה ולהציע הצעות חלופיות", אומר הרצוג. "במשך עשרות שנים קיבלו ממשלות ישראל החלטות גורליות, בלי להידרש לתיקונים המוצעים וראוי שתיקונים אלה יובאו בחקיקה ולא בהחלטת ממשלה".

ח"כ איתן כבל: "ראש הממשלה אישר לעצמו היום סמכויות נוספות וחסרות תקדים. כעת הצעד היחיד שנותר לו לעשות הוא להכריז על עצמו כקיסר הראשון לשושלת נתניהו. אזרחי ישראל מביטים מעלה אל ירום הודו ולא מבינים מדוע בממשלה בת למעלה מ-30 שרים מרגיש נתניהו בעיות משילות. עלינו לעצור את הטירוף הדורסני הזה לפני שנמצא את עצמינו במלחמה מיותרת וכן להבהיר לנתניהו שאזרחי ישראל הם לא כלים במשחק חסר האחריות שהוא וברק משחקים".