לשטוף את העיניים במצעד החתיכות בין שיחה ללגימת בירה

"לא יודע מה הסיפור שלכן", אמר חברי בשולחן העגול. "את אישה, את גם חברה, כך שאולי תנסי להסביר לי מה בדיוק אתן רוצות, מדוע אתן אף פעם לא מרוצות, תמיד רואות את מה שאין, ובסוף אנו אשמים בכל?" גברים ושיחות על יחסים

לשטוף את העיניים במצעד החתיכות בין שיחה ללגימת בירה

"לא יודע מה הסיפור שלכן", אמר חברי בשולחן העגול. "את אישה, את גם חברה, כך שאולי תנסי להסביר לי מה בדיוק אתן רוצות, מדוע אתן אף פעם לא מרוצות, תמיד רואות את מה שאין, ובסוף אנו אשמים בכל?" גברים ושיחות על יחסים

השבוע חרגתי ממנהגי בקודש לסיים את השבוע על קפה עם חברותיי הטובות  והחלטתי לצאת לשתות עם שלושה חברים טובים, גברים באמצע החיים, שהזמינו אותי לבלות במחיצתם ולשוחח על כל מה שבא.

הקפה התחלף בבירה צוננת, והנוף של בית הקפה השכונתי התחלף בבית קפה קרוב מאוד לחוף הים. אחר כך, כשראיתי את מצעד הנשים המפואר, שלא היה מבייש תצוגת אופנה בפריס, הבנתי שחבריי הטובים והגבריים החליטו מבעוד מועד על על מיקום זה, כדי לשטוף את העיניים בין שיחה לשיחה ולגימת בירה. עיניהם אכן שוטטו בלי בושה על חמוקיהם של נשים רבות, וזה סימל בעיניי את אחד מההבדלים הרבים בין המינים: תנו לגבר לבהות בנשים, וזה יעורר בו את כל החושים.

בחורות (צילמה: שרית פרקול)
לבהות בנשים, לעורר את החושים (צילמה: שרית פרקול)

משועשעת למדי זרמתי עם הרעיון. לא לקחתי באופן אישי, מי אני שאנסה לשנות את המין הגברי, בעיניהם זו החופשה האולטימטיבית, והעובדה שהזמינו אותי להיות שותפה מלאה לשיחתם גברה על הכל.

"לא יודע מה הסיפור שלכן", אמר חברי הראשון בשולחן העגול. "את אישה, את גם חברה, כך שאולי תנסי להסביר לי מה בדיוק אתן רוצות, מדוע אתן אף פעם לא מרוצות, תמיד רואות את מה שאין, ובסוף אנו אשמים בכל?"

"אני לא מחכה לכך שזוגתי תקטר, אני מקדים אותה"

"למה אתה מכליל בצורה כל כך גסה? נראה שלא התחברת עם אישה שמתאימה לך. הרי אנחנו כל כך לא אוהבים לשמוע נשים טוענות ש'כל הגברים אותו הדבר'. כולנו שקרנים? כולנו בוגדים? לא ולא, אז מדוע לעשות זאת בצד השני של המתרס?" אמר חבר אחר. "אני מאמין בחיבור טוב, חיבור מנצח, כמו שיש לי עכשיו. אני לא מחכה לכך שזוגתי תקטר, אני מקדים אותה, משתדל לרצות אותה, ועושה זאת באהבה. ואתה יודע מה? אני מקבל תמורה מלאה. היא יודעת, היא מרגישה. תן לאישה מה שאתה יכול, לפחות תשתדל לעשות זאת על הצד הטוב ביותר, ותקבל מערכת יחסים הכי טובה שאפשר לקבל בחיים האלה".

(צילום: FreeDigitalPhotos.net)

"חכם בלילה", מסנן לעברו הראשון תוך כדי לגימה עצבנית-משהו מהבירה ופזילה קלילה אחר שלוש נשים סקסיות להפליא, שהתאמצו לנער את החול מאיבריהן החטובים, "בטח שאתה מאושר, אתה נשוי בשנית, בפרק ב' בחיים, הכל יותר נוח, הכל יותר בוגר, שכחת איך הרגשת בנישואים הראשונים שלך? כמה קיטרת? כמה לא היית מאושר? התחתנתם מאהבה, ובכל זאת החיבור אחרי כמה שנים התפורר, ולקראת סיום היחסים בקושי החלפתם מילה, ואם החלפתם, זה היה רק סביב הילדים".

"אז למה אתה לא מתגרש אם אתה לא מאושר?" שאל החבר האחר.

"מה הקטע? היא לא יכולה לעשות את זה בשבילי? לפרגן לי?"

"לא אמרתי שאני לא מאושר", קטע הלה את דבריו בלהט, "אמרתי שאני לא  מצליח להבין את הראש שלה. למה לא להיות מרוצים ממה שיש ולעשות דרמות מיותרות מכל דבר, להילחץ מכל עניין? ומה יזיק לפרגן לי קצת יותר? הנה דוגמה קלאסית", הוא מביט על כולנו ומצית סיגריה, "אוטוטו מתקרב ראש השנה, אני יודע שאצל רוב המשפחות עניין החגים הוא עניין רגיש, איפה חוגגים, עם מי חוגגים, ובכל זאת, שנה שעברה חגגנו עם הוריה ועם כל משפחתה המורחבת. זה כל כך הרבה לצפות שהשנה ניסע להוריי? אבל היא אמרה שבגלל שהוריי גרים מאוד רחוק, ולצערנו היינו צריכים למכור את האוטו,  נצטרך ללון שם וזה לא נוח לה. היא לא מרגישה שם בבית, ולהעביר שם את כל החג זהו נטל עבורה. מה הקטע? היא לא יכולה לעשות את זה בשבילי? גם בשביל הילדים זו תהייה יציאה חביבה מהשיגרה. אבל לא, היא עומדת על שלה. מיום ליום היא נעשית יותר עקשנית, ואני נותר חסר אונים אל מול העקשנות הזאת וחוסר הגמישות בעניינים כה רבים. החגים הם רק קצה הקרחון, יש עוד סוגיות רבות שאנחנו מתכווחים עליהן ללא הרף".

"היה קשה מאוד לעזוב, לפרק משפחה, הרגשתי שליבי נעקר ממני"

החבר השלישי אמר: "כשאני שומע אתכם – ואני מקווה שלא תחשבו שאני אגואיסט – אני ממש שמח שהתגרשתי, הוויכוחים שלך עם אשתך", אמר לחבר הראשון, "והוויתורים שלך לאשתך", אמר לחבר השני, "רק מזכירים לי שהייתי שם, אוהו, הייתי שם בגדול וסבלתי. השיגרה אכלה אותנו חיים, למרות הכל היה קשה מאוד לעזוב, לפרק משפחה, הרגשתי שליבי נעקר ממני, במיוחד בשנה הראשונה, כשישנתי לבד. התגעגעתי לילדים בכל מאודי, ותתפלאו, התגעגעתי גם אליה, או יותר נכון למסגרת. היו לי לבטים לא פשוטים וגם פחדים. חושבים שאנחנו, הגברים, אם הפרידה היתה ביוזמתנו, אז מאוד קל לנו, או שמחכה לנו איזו פרגית צעירונת שפותחת את זרועותיה אלינו. הכל שטויות, הייתי לבד, הייתי בודד, אבל עם כל הפחדים והחרדות שחוויתי באותה התקופה, חרטה לא היתה בי. ידעתי שאם אשלים עם המצב ואקבל אותו, התקופה הקשה תעבור. אבל אילו הייתי נשאר בנישואיי, התקופה הקשה שחוויתי, וגם היא חוותה, היתה רק מתעצמת – ואת זה לא יכולתי להרשות לעצמי. למעני, למענה וכמובן למען הילדים. היו ימים ולילות לא פשוטים, תקופה שאני מעדיף לשכוח, אך עברתי אותה, ובגדול. אין לי מישהי קבועה עכשיו ונהדר לי עם זה. אני מרגיש אהבה ומחוייבות לילדיי בלבד, למרות שאני יודע שגם להם לא היה קל עם הגירושין. היום, כשהם קצת יותר בוגרים, אנחנו משוחחים על הכל. אני מדבר איתם בגובה העיניים ויודע שהשד לא נורא כל כך. הם ילדים שמחים ומאושרים, וזה מה שחשוב, מה גם שהחזרתי לעצמי את עצמי, אני לא עצבני יותר, ואני והאקסית שלי נהיינו חברים טובים מאז הגירושין, למדנו גם אנחנו לדבר בגובה העיניים. מסתבר שאצלנו הטבעת לחצה".

"חשוב שבבית שלך, במבצרך, תשכון אהבה, גם אם זה כרוך בוויתורים"

"אני הייתי מוותר לזוגתי לנסוע רחוק ולבלות את החג במקום שהיא לא מרגישה בבית, גם אם זה ההורים שלי", אמר השני. "אני לא חי עם ההורים שלי, אני חי איתה, ולמדתי מזמן שלוותר זו לא מילה גסה. אתה מרוויח שקט נפשי. גם ככה החיים מאוד לחוצים ותובעניים, ומאוד חשוב שבבית שלך, במבצרך, תשכון אהבה, גם אם זה כרוך בוויתורים יומיומיים. לפרק משפחה זה לא בשבילי".

השמש החלה לשקוע ובריזה נעימה באה מין הים. שלושתם הביטו בי , כמו שציפו לתשובות, הרי אני גם אישה וגם חברה. הבטתי בהם בחזרה, משועשעת, הרמתי כוס בירה וקראתי: "לחיים! אל תהיו כל כך כבדים, תאהבו את החיים. התשובות, כמו השאלות, אצלכם בראש ובלב".

בדרך הביתה הלכתי לאיטי לבד, ברגל. רציתי קצת זמן לעצמי, והתובנות לא איחרו לבוא, למרות שאת חלקן כבר ידעתי.

  • גם לגברים יש רגשות.
  • הגברים לא רק בוכים בלילה.
  • גוף סקסי של אישה בביקיני תמיד יבלבל לגבר את העיניים.
  • אני אוהבת את חבריי, הן הנשים והן הגברים, כמו שהם.
  • לא רצוי לשתות הרבה בירה וללכת אחר כך ברגל, במיוחד אם יש לך שלפוחית רגיזה.
צילום אילוסטרציה:  FreeDigitalPhotos.net

1 Comment

  1. עושה בנות
    14 באוגוסט 2012 @ 17:26

    תודה לכתבה משעשעת

השבוע חרגתי ממנהגי בקודש לסיים את השבוע על קפה עם חברותיי הטובות  והחלטתי לצאת לשתות עם שלושה חברים טובים, גברים באמצע החיים, שהזמינו אותי לבלות במחיצתם ולשוחח על כל מה שבא.

הקפה התחלף בבירה צוננת, והנוף של בית הקפה השכונתי התחלף בבית קפה קרוב מאוד לחוף הים. אחר כך, כשראיתי את מצעד הנשים המפואר, שלא היה מבייש תצוגת אופנה בפריס, הבנתי שחבריי הטובים והגבריים החליטו מבעוד מועד על על מיקום זה, כדי לשטוף את העיניים בין שיחה לשיחה ולגימת בירה. עיניהם אכן שוטטו בלי בושה על חמוקיהם של נשים רבות, וזה סימל בעיניי את אחד מההבדלים הרבים בין המינים: תנו לגבר לבהות בנשים, וזה יעורר בו את כל החושים.

בחורות (צילמה: שרית פרקול)
לבהות בנשים, לעורר את החושים (צילמה: שרית פרקול)

משועשעת למדי זרמתי עם הרעיון. לא לקחתי באופן אישי, מי אני שאנסה לשנות את המין הגברי, בעיניהם זו החופשה האולטימטיבית, והעובדה שהזמינו אותי להיות שותפה מלאה לשיחתם גברה על הכל.

"לא יודע מה הסיפור שלכן", אמר חברי הראשון בשולחן העגול. "את אישה, את גם חברה, כך שאולי תנסי להסביר לי מה בדיוק אתן רוצות, מדוע אתן אף פעם לא מרוצות, תמיד רואות את מה שאין, ובסוף אנו אשמים בכל?"

"אני לא מחכה לכך שזוגתי תקטר, אני מקדים אותה"

"למה אתה מכליל בצורה כל כך גסה? נראה שלא התחברת עם אישה שמתאימה לך. הרי אנחנו כל כך לא אוהבים לשמוע נשים טוענות ש'כל הגברים אותו הדבר'. כולנו שקרנים? כולנו בוגדים? לא ולא, אז מדוע לעשות זאת בצד השני של המתרס?" אמר חבר אחר. "אני מאמין בחיבור טוב, חיבור מנצח, כמו שיש לי עכשיו. אני לא מחכה לכך שזוגתי תקטר, אני מקדים אותה, משתדל לרצות אותה, ועושה זאת באהבה. ואתה יודע מה? אני מקבל תמורה מלאה. היא יודעת, היא מרגישה. תן לאישה מה שאתה יכול, לפחות תשתדל לעשות זאת על הצד הטוב ביותר, ותקבל מערכת יחסים הכי טובה שאפשר לקבל בחיים האלה".

(צילום: FreeDigitalPhotos.net)

"חכם בלילה", מסנן לעברו הראשון תוך כדי לגימה עצבנית-משהו מהבירה ופזילה קלילה אחר שלוש נשים סקסיות להפליא, שהתאמצו לנער את החול מאיבריהן החטובים, "בטח שאתה מאושר, אתה נשוי בשנית, בפרק ב' בחיים, הכל יותר נוח, הכל יותר בוגר, שכחת איך הרגשת בנישואים הראשונים שלך? כמה קיטרת? כמה לא היית מאושר? התחתנתם מאהבה, ובכל זאת החיבור אחרי כמה שנים התפורר, ולקראת סיום היחסים בקושי החלפתם מילה, ואם החלפתם, זה היה רק סביב הילדים".

"אז למה אתה לא מתגרש אם אתה לא מאושר?" שאל החבר האחר.

"מה הקטע? היא לא יכולה לעשות את זה בשבילי? לפרגן לי?"

"לא אמרתי שאני לא מאושר", קטע הלה את דבריו בלהט, "אמרתי שאני לא  מצליח להבין את הראש שלה. למה לא להיות מרוצים ממה שיש ולעשות דרמות מיותרות מכל דבר, להילחץ מכל עניין? ומה יזיק לפרגן לי קצת יותר? הנה דוגמה קלאסית", הוא מביט על כולנו ומצית סיגריה, "אוטוטו מתקרב ראש השנה, אני יודע שאצל רוב המשפחות עניין החגים הוא עניין רגיש, איפה חוגגים, עם מי חוגגים, ובכל זאת, שנה שעברה חגגנו עם הוריה ועם כל משפחתה המורחבת. זה כל כך הרבה לצפות שהשנה ניסע להוריי? אבל היא אמרה שבגלל שהוריי גרים מאוד רחוק, ולצערנו היינו צריכים למכור את האוטו,  נצטרך ללון שם וזה לא נוח לה. היא לא מרגישה שם בבית, ולהעביר שם את כל החג זהו נטל עבורה. מה הקטע? היא לא יכולה לעשות את זה בשבילי? גם בשביל הילדים זו תהייה יציאה חביבה מהשיגרה. אבל לא, היא עומדת על שלה. מיום ליום היא נעשית יותר עקשנית, ואני נותר חסר אונים אל מול העקשנות הזאת וחוסר הגמישות בעניינים כה רבים. החגים הם רק קצה הקרחון, יש עוד סוגיות רבות שאנחנו מתכווחים עליהן ללא הרף".

"היה קשה מאוד לעזוב, לפרק משפחה, הרגשתי שליבי נעקר ממני"

החבר השלישי אמר: "כשאני שומע אתכם – ואני מקווה שלא תחשבו שאני אגואיסט – אני ממש שמח שהתגרשתי, הוויכוחים שלך עם אשתך", אמר לחבר הראשון, "והוויתורים שלך לאשתך", אמר לחבר השני, "רק מזכירים לי שהייתי שם, אוהו, הייתי שם בגדול וסבלתי. השיגרה אכלה אותנו חיים, למרות הכל היה קשה מאוד לעזוב, לפרק משפחה, הרגשתי שליבי נעקר ממני, במיוחד בשנה הראשונה, כשישנתי לבד. התגעגעתי לילדים בכל מאודי, ותתפלאו, התגעגעתי גם אליה, או יותר נכון למסגרת. היו לי לבטים לא פשוטים וגם פחדים. חושבים שאנחנו, הגברים, אם הפרידה היתה ביוזמתנו, אז מאוד קל לנו, או שמחכה לנו איזו פרגית צעירונת שפותחת את זרועותיה אלינו. הכל שטויות, הייתי לבד, הייתי בודד, אבל עם כל הפחדים והחרדות שחוויתי באותה התקופה, חרטה לא היתה בי. ידעתי שאם אשלים עם המצב ואקבל אותו, התקופה הקשה תעבור. אבל אילו הייתי נשאר בנישואיי, התקופה הקשה שחוויתי, וגם היא חוותה, היתה רק מתעצמת – ואת זה לא יכולתי להרשות לעצמי. למעני, למענה וכמובן למען הילדים. היו ימים ולילות לא פשוטים, תקופה שאני מעדיף לשכוח, אך עברתי אותה, ובגדול. אין לי מישהי קבועה עכשיו ונהדר לי עם זה. אני מרגיש אהבה ומחוייבות לילדיי בלבד, למרות שאני יודע שגם להם לא היה קל עם הגירושין. היום, כשהם קצת יותר בוגרים, אנחנו משוחחים על הכל. אני מדבר איתם בגובה העיניים ויודע שהשד לא נורא כל כך. הם ילדים שמחים ומאושרים, וזה מה שחשוב, מה גם שהחזרתי לעצמי את עצמי, אני לא עצבני יותר, ואני והאקסית שלי נהיינו חברים טובים מאז הגירושין, למדנו גם אנחנו לדבר בגובה העיניים. מסתבר שאצלנו הטבעת לחצה".

"חשוב שבבית שלך, במבצרך, תשכון אהבה, גם אם זה כרוך בוויתורים"

"אני הייתי מוותר לזוגתי לנסוע רחוק ולבלות את החג במקום שהיא לא מרגישה בבית, גם אם זה ההורים שלי", אמר השני. "אני לא חי עם ההורים שלי, אני חי איתה, ולמדתי מזמן שלוותר זו לא מילה גסה. אתה מרוויח שקט נפשי. גם ככה החיים מאוד לחוצים ותובעניים, ומאוד חשוב שבבית שלך, במבצרך, תשכון אהבה, גם אם זה כרוך בוויתורים יומיומיים. לפרק משפחה זה לא בשבילי".

השמש החלה לשקוע ובריזה נעימה באה מין הים. שלושתם הביטו בי , כמו שציפו לתשובות, הרי אני גם אישה וגם חברה. הבטתי בהם בחזרה, משועשעת, הרמתי כוס בירה וקראתי: "לחיים! אל תהיו כל כך כבדים, תאהבו את החיים. התשובות, כמו השאלות, אצלכם בראש ובלב".

בדרך הביתה הלכתי לאיטי לבד, ברגל. רציתי קצת זמן לעצמי, והתובנות לא איחרו לבוא, למרות שאת חלקן כבר ידעתי.

  • גם לגברים יש רגשות.
  • הגברים לא רק בוכים בלילה.
  • גוף סקסי של אישה בביקיני תמיד יבלבל לגבר את העיניים.
  • אני אוהבת את חבריי, הן הנשים והן הגברים, כמו שהם.
  • לא רצוי לשתות הרבה בירה וללכת אחר כך ברגל, במיוחד אם יש לך שלפוחית רגיזה.
צילום אילוסטרציה:  FreeDigitalPhotos.net

1 Comment

  1. עושה בנות
    14 באוגוסט 2012 @ 17:26

    תודה לכתבה משעשעת

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן