ועדת השרים לענייני התיישבות מתכנסת מחר, לראשונה מאז פורסם דו"ח אדמונד לוי. אולם בניגוד להבטחות ראש הממשלה, להעלות לסדר יומה של הוועדה את הדו"ח ומסקנותיו מעוררות המחלוקת – אין כל זכר לדו"ח בסדר יומה של הוועדה מחר. עפ"י סדר היום המתוכנן, תדון הוועדה רק בעמדת המדינה בשלוש עתירות לבג"צ: בפרשת מגרון, בפרשת "בית עזרא" בחברון ובנושא השכונה המערבית בבית אל.

אולם מי שאינו מתכוון לוותר הוא שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, שמתכוון להעלות את הדו"ח על סדר יומה של הוועדה ולדרוש את אימוצו. במכתב ששיגר בראשית החודש לראש הממשלה בנימין נתניהו, דרש השר לנדאו מראש הממשלה לקיים דיון על דו"ח לוי, "כולל הצבעה על אימוץ הדו"ח" ולאכוף על הפרקליטות לאמץ חלקים מדו"ח השופט אדמונד לוי.

לנדאו מציין, כי דו"ח ועדת השופט אדמונד לוי, אשר הוגש לראש הממשלה, קבע כי צווים מסוימים, ובראשם "צו שימוש מפריע" המופעל כנגד מתיישבים ביו"ש, הינם לא ראויים – אשר דו"ח השופט בדימוס לוי מכנה אותם דרקוניים. למרות זאת, לטענתו, פרקליטות המדינה ממשיכה להתנהג כאילו דבר לא אירע.

"מדובר בתקלה חמורה של שיבוש זכויות אזרח ואדם, באפליית המתיישבים באיו"ש לרעה בהשוואה לערבים ובהתנכלות מתמשכת ומכוונת להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון", נאמר במכתבו של השר לנדאו. השר לנדאו תובע – בנוסף לקיום דיון והצבעה בנושא דו"ח אדמונד לוי – כי ראש הממשלה ינחה את הפרקליטות להימנע מהודעות לבג"צ ללא אישורו "ולהקפיד שהודעות כאלה לא יכללו שום שימוש באותם נהלים וצווים שדינם, עפ"י דו"ח לוי, להתבטל ולעבור מן העולם".

השר לנדאו מוסיף ומדגיש במכתבו לנתניהו, כי "התערבותך המיידית דרושה. הממשלה שאתה עומד בראשה ובה אנו חברים אינה יכולה לאפשר למנהל האזרחי ולפרקליטות המדינה לנהוג באופן הסותר את מדיניותה, את תפיסת העולם של מרכיביה ופוגע בזכויות אדם".

מאז פורסם דו"ח ועדת אדמונד לוי, בתחילת יולי, לא התכנסה ועדת השרים להתיישבות. עם פרסום הדו"ח, ב-9 ביולי, הבטיח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להביא את דו"ח ועדת השופט אדמונד לוי לדיון בוועדת השרים. בתגובה הפומבית הראשונה לדו"ח אמר ראש הממשלה: "אני אביא את הדו"ח הזה בפני ועדת שרים להתיישבות שהקמתי ואנחנו נדון בו ונחליט לגביו באותו פורום'. 'זה חשוב. הדוח הזה, לדעתי, מתייחס לשאלה של החוקיות ושל הלגיטימיות של מפעל ההתיישבות ביו"ש על בסיס עובדות, שלל עובדות וטענות שצריך לבחון אותן באופן רציני".

הדו"ח השנוי במחלוקת, שפרסומו גרר סערה פוליטית המליץ לראש הממשלה ולממשלה כולה להכשיר את כל המאחזים ביו"ש, שהוקמו לאורך השנים בתמיכה ובעידוד ממשלתי. מחברי הדו"ח, קבעו עוד כי על יהודה ושומרון כלל "לא חלים דיני כיבוש" שכן אזורים אלו "מעולם לא היו חלק לגיטימי ממדינה ערבית כלשהי, לרבות ירדן". עוד נאמר בדו"ח, כי "השליטה ביהודה ושומרון נמשכת עשרות שנים ואיש אינו מסוגל לחזות את סיומה, אם בכלל. מכאן, שעומדת לישראלים זכות שבדין להתיישב ביהודה ושומרון והקמת יישובים איננה בלתי חוקית".

בהקשר למאחזים נכתב בדו"ח בצורה מפורשת: "מסקנתנו היא כי הקמת ישובים אלה נעשתה בידיעתו ובעידודו של הדרג המדיני הבכיר ביותר ועל כן יש לראות בהתנהלות זו הסכמה מכללא. לפיכך, דעתנו היא שניתן לגשת להסדרת מעמדם של ישובים אלה מבלי שתידרש החלטה נוספת של הממשלה או אחד משריה".

עוד נכתב כי "עשרות המאחזים שהוקמו בניגוד להחלטות הממשלה, לא ייתכן שנעלמו מעיני הדרג המדיני הבכיר ומכאן שהחטיבה להתיישבות מילאה את מאווייהם של הדרג המדיני הבכיר. אין שום ספק שההתיישבות נעשתה בידיעת כל – החל משרי הממשלה, מי שעמד בראשה ועד אחרון דרגי הביצוע. ההתכחשות לה מטרתה הייתה אחת – הדיפת הביקורת שהשמיעו גורמים שונים, בעיקר בינלאומיים".

הוועדה, בראשות השופט לוי, המליצה כי כל בנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון לא תהיה טעונה את אישור הממשלה או שר הביטחון – ודי יהיה באישור של מוסדות התכנון של המנהל האזרחי. כן מומלץ גם לא לפנות בתים שנבנו על קרקע פלסטינית אלא לפצות את בעלי הקרקעות. אולם מחברי הדו"ח קוראים למדינה, לא לאפשר יותר בנייה על קרקע פרטית כזו בניגוד לחוק. "נדגיש כי התופעה שהתגלתה לעינינו בנושא ההתיישבות ביהודה ושומרון אינה הולמת התנהגות של מדינה שחרתה על דגלה שלטון החוק. אם מן הדו"ח ייצא מסר, כי ימי 'חומה ומגדל' שהיו יפים לתקופה בה שלט בארץ שלטון זר חלפו מן העולם – דיינו. לחסידי ההתיישבות צריך להיות ברור מכאן ואילך כי הם מצווים לפעול במסגרת החוק בלבד".