Skip to content

הדברים הכי פשוטים בחיים עלולים להיראות כמו משאת נפש רחוקה

למשל, אחרי ניתוח מוח מסובך, גם עמידה, שלא לדבר על הליכה, היא בונוס. היכולת לצחצח בעצמך את השיניים, להתרחץ, לאכול, להתפנות, או משהו כביכול אלמנטרי כמו לדבר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

קראתי פעם, לא ממש מזמן, משפט שאומר, "העיקר שאתה מתעורר בבוקר, כל השאר הוא בונוס", ולגמרי לא התחברתי אליו. מה זאת אומרת העיקר להתעורר בבוקר? לא חשוב איך מתעוררים? מה אנחנו, עזים? מה עם איכות החיים, מה עם הדברים שאנחנו עושים במשך היום, עובדים, קוראים, לומדים, יוצרים, אוהבים? ואם כך, מה מותר האדם מן הבהמה?

אבל באחרונה, עקב אירוע מוחי קשה שעבר על אדם היקר לי מאוד, התחלתי לחשוב שוב על המשפט הזה. לא שאני חושבת שמספיק להתעורר בבוקר כדי להיחשב חי, אבל אני כן חושבת שזה לגמרי לא מובן מאליו, החיים האלה, ושאנחנו כנראה צריכים הרבה פחות ממה שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים כדי להיות מאושרים.

זה נשמע כמו קלישאה, וכשאני קוראת דברים כאלה אני בדרך כלל מנפנפת אותם מעליי, אבל נראה שצריך להעריך כל רגע בחיים, כי בהחלט יכול להיות שהוא הרבה יותר טוב מהרגע הבא אחריו.

אפילו אם מרגישים עכשיו עצובים, למשל אחרי אהבה נכזבת, ייתכן, לא עלינו, זמן שנתגעגע למצב כזה, בו היינו קרובים כל כך לאהבה, גם אם זו חמקה מאיתנו. מצב שיכולנו להרגיש, לחוות, לאהוב עד שברון לב. כי זה לגמרי לא מובן מאליו.

גם אדם עני, שהולך כל בוקר לעבודה באיזה מפעל, ליד סרט נע, בעבודה מפרכת בעמידה במשך שעות ארוכות, מצבו עדיין טוב יותר לאין ערוך מאשר אדם שבכלל לא יכול לעמוד. כן, גם היכולת לעמוד, לשמור על שיווי המשקל, אינה מובנת מאליה.

שיקום (צילמה: שרית פרקול)
שום דבר לא מובן מאליו. פיזיותרפיה במסגרת שיקום (צילמה: שרית פרקול)

ואפילו דר רחוב, שמסוגל להסתובב עצמאית בפארק ציבורי, גם אם הוא צריך לחטט בפחים כדי לאסוף פחיות שהשליכו אחרים, או בדלי סיגריות – מצבו כנראה טוב בהרבה על פני מצבו של אדם שאינו מסוגל ללכת בכוחות עצמו, אלא תלוי לשם תנועה בכל מיני אביזרים ובאנשים אחרים.

הדברים הכי פשוטים של החיים, כמעט ברמה של "להתעורר בבוקר", עלולים להיראות לפעמים כמו משאת נפש רחוקה. למשל, אחרי ניתוח מוח מסובך, גם עמידה, שלא לדבר על הליכה, היא בונוס. היכולת לצחצח בעצמך את השיניים, להתרחץ, לאכול, להתפנות, או משהו כביכול אלמנטרי כמו לדבר. רבאק, אפילו היכולת לנשום אינה מובנת מאליה בכלל, שלא לדבר על קריאה או צפייה בטלוויזיה או טיול קצר.

אז כן, אם אתם מתעוררים בבוקר, תנו חיוך והתחילו לספור את הברכות שלכם, מעטות וצנועות ככל שיהיו. כי זה לגמרי לא מובן מאליו, וזה גם לא לתמיד.


2 Comments

  1. מקסים אמיתי
    19 באוגוסט 2012 @ 14:36

    לא סתם אנו מתחילים את היום בתפילת 'מודה' עם הקיצנו משינה,
    החיים לימדו אותנו כי אין לקחת דבר כמובן מאיליו!
    רפואה שלמה לכולנו!

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן