פתרון בעיות יוקר המחייה – מציאות, לא חלום

איך נגמלים מדלק, פחם ואנרגיה אטומית, ואיך עושים זאת ללא הסתמכות על פעולות ממשלה, סובסידיות וחוקים. גרמניה, לדוגמה

פתרון בעיות יוקר המחייה – מציאות, לא חלום

איך נגמלים מדלק, פחם ואנרגיה אטומית, ואיך עושים זאת ללא הסתמכות על פעולות ממשלה, סובסידיות וחוקים. גרמניה, לדוגמה

יוקר המחייה מושפע משמעותית ממחיר האנרגיה. האם אנרגיה אלטרנטיבית היא חלום באספמיה, או מציאות בהתהוות?

בכתבתי הכל יקר סתם התייחסתי לנושא הפקת אנרגיה סולארית וטענתי שאפשר כבר היום להתחיל בישראל מהפך שישנה את התמונה של חוסר, עוני, מצוקה ותלות, זיהום ועוד רעות חולות רבות במדינתנו ובעולם בכלל מקצה לקצה. ברם, משיחותי עם אנשים ומהתגובות על הכתבה ראיתי שהדעה השגורה היא, שאני חי בסרט ואין ברעיון שום אחיזה במציאות. בכתבה הזאת אתחיל להפריך את ההשקפה הזאת ואבחן כמה דרכים להתקדם. 

שיא עולמי ואסטרטגיה מרחיקת לכת

ביום שישי, 25 במאי השנה, קבעה גרמניה שיא עולמי. הפעם לא היה מדובר בתחרות ספורט, אלא בשיא עולמי של אספקת צריכת האנרגיה ממקור מתחדש. ביום ההוא, לזמן קצר, סיפקה גרמניה 22GW תפוקה. ולמחרת, בשבת, כשפוחתים הביקושים, היוותה התפוקה כמעט חצי (שימו לב, חצי!) מצריכת החשמל. לא מדלק, לא מכורים אטומיים, לא מפחם אלא מהשמש (IWR).

שיא עולמי בצריכת אנרגיה ממקורות אלטרנטיבים (ויקיפדיה)

ההישג הוא בבחינת אבן דרך לאסטרטגיה שהחליטה גרמניה לאמץ לאחר אסון הכור בפוקושימה, לסגור את כל הכורים האטומיים שלה ולהפסיק את השימוש באנרגיה אטומית עד לשנת 2022. לא מדובר בעניין של מה בכך. ההחלטה על אסטרטגיה כזאת, עבור מדינה בסדר גודל כזה, שלאו דווקא התברכה בשפע ימי שמש, היא מרחיקת לכת ומהווה ציון דרך ברור למדינות אחרות.

בנוסף, בדיווחי ניתן לראות שמדינות נוספות מתייחסות לנושא זה כנושא אסטרטגי, מציבות יעדים וקובעות עובדות בשטח המראות על האצה במגמה להתנתק מדלקים מאובנים.

למען האמת, די בעובדות אלו כדי להפריך את הדעה השגורה, שפעולה מיידית להתנתקות מתלות בדלק היא אסטרטגיה תלושה מהמציאות. אך בעיה נוספת היא אימפוטנטיות שלטונית. דהיינו, למרות שזו אסטרטגיה מעשית, הממשלה שלנו או שאינה מעוניינת משיקולים פוליטיים, או מתוך בורות, או שהיא חסרה את חוט השדרה לעשות מעשה. לכן צריך להתייחס גם לבעיה זו.

איך להיגמל מדלק ופחם בלי תמיכת הממשלה

אמורי לובינס, ממציא, סופר ומקים מכון רוקי מאונטיינס, הגה תוכנית להיגמל מדלק ופחם בלי תמיכת הממשלה.

בהרצאתו המרתקת ומלאת ההומור במשרדי טד מתאר לובינס את השיחות בנושאי אנרגיה בארה"ב כבחירה באפשרויות הבאות: "האם תעדיף למות ממלחמות נפט, מהתחממות גלובאלית, או משואה גרעינית – או כל האפשרויות נכונות?"

לובינס מתאר את המשבר המתרחש כבר עתה בשימוש באנרגיה מזהמת, שמקורה בדלקי מאובנים ובאנרגיה אטומית. אנרגיה זו גרמה להתקדמות לא תשוער למין האנושי, ולהתעשרות מעבר לדמיון של מעטים, אך גם גבתה מחיר כבד לביטחון, הכלכלה, הבריאות והסביבה, מחיר שמאמיר והולך, עד שהוא מעיב על התועלות.

לדבריו, אנחנו יכולים לחסל לחלוטין את התלות בדלקי מאובנים ובאנרגיה אטומית עד 2050, בעזרת שימוש באנרגיות מתחדשות. כל זאת, תוך כדי חסכון אדיר בעלויות המושקעות כיום בהפקת אנרגיה, ואפילו בלי לקחת בחשבון עלויות חבויות, שאינן מחושבות במחיר הדלק היום, כגון עלויות זיהום, נזק לסביבה, לחי, לצומח, לבריאות וכדומה.

מה שיותר מרחיק לכת, לובינס אומר שאת המהלך הזה אפשר לבצע ללא הסתמכות על פעולות ממשלה, סובסידיות, חוקים וכל שאר הדברים שנהוג לתלות בהם את חוסר ההתקדמות בתחום בארה"ב. ואם כך, אפשר להשליך, על אחת כמה וכמה בארצנו.

להקטין את תצרוכת הדלק משמעותית על ידי הקטנת משקל המכונית

אמורי לובינס מצביע לשם כך על מוטיבציה עסקית פרגמטית. למשל, הפיכת המכונית ללא תלויה בדלק. והעובדות מפתיעות: הידעת ששני שליש מתצרוכת הדלק של המכונית שלך מוקדשים אך ורק כדי להזיז את המשקל של המכונית עצמה? למרבה הפלא, למרות האמרת מחיר הדלק וההתקדמות הטכנולוגית, ב-20 השנים האחרונות משקל המכונית דווקא עלה. באופן די פשוט ומיידי אפשר להקטין את תצרוכת הדלק משמעותית על ידי הקטנת משקל המכונית, בשימוש בחומרים קלים וחזקים כגון סיבי פחמן. לא רק שיידרש פחות דלק להניע מכונית יותר קלה, למכונית כזאת לא ידרש מנוע גדול כל כך כמו היום.

שימוש במנוע יותר קטן, מבחינת כמה אנרגיה הוא צריך להפיק כדי להניע את המכונית, הופך את השימוש במנוע חשמלי לכדאי כלכלית. כמו כן, מנוע חשמלי קטן יותר לא יידרש למצברים גדולים וכבדים כפי שהוא נדרש להם כיום. יישום שינוי פשוט-יחסית זה אצל יצרנית רכב נחשונית אחת יכול ליצור מגמה כוללת חדשנית בתעשיית הרכב, שתשנה את חוקי המשחק ותגרום לכך שבתוך לא הרבה שנים תעשיית הרכב תשנה פניה ללא הכר. המכונית הנפוצה תהפוך להיות הראשונה שתתנתק מצינור הדלק.

המפתח הוא מכונית קלה ו"ירוקה" (איור: FreeDigitalPhotos.net)

למרות שהדבר הזה נראה כעתיד הרחוק, כדאי להזים את טענות הפסימיסטים. המובילה היום בתחום זה היא גרמניה. פולקסווגן הכריזה שהיא עומדת להוציא לשוק בשנה הבאה מכונית סיבי פחמן היברידית, שתצרוכת הדלק שלה תהיה כ-1 ליטר ל-100 ק"מ (!). לשם ההשוואה, תצרוכת המכונית המשפחתית החסכונית ביותר כיום היא פי ארבעה מכך (טויוטה פריוס 1.8 היברידית. לפי נתוני יצרן (לבדיקת נתוני המכונית שלך www.kml.co.il).

האם מדובר ביצרנית יחידה שהכרזתה תתפוגג כהבטחת פוליטיקאי ישראלי מצוי? ובכן, כדי לראות שמדובר בתחילתה של מגמה תחרותית כפי שמתאר אמורי לובינס, ב.מ.וו הזדרזה להכריז שהיא יוצאת במכונית סיבי פחמן חשמלית, שמחירה לא יעלה בגלל השימוש בטכנולוגית סיבי הפחמן, מפני שהוא יתקזז על ידי שימוש בפחות מצברים. אאודי מיהרה להכריז שהיא תקדים את המתחרות.

אם יש איזשהו ספק לגבי הכדאיות הכלכלית שעשויה לגרום לשינוי מגמה מהיר, תעשיית הרכב האמריקנית, שאינה נמצאת במצב מזהיר כיום, יכולה להשתמש ביתרון שלה בטכנולוגיות החלל שהיא מובילה בהן, כדי להשיג הובלה בתחום זה ומכך להחזיר עטרה ליושנה בתחום הרכב ולפתח תעשייה שפירושה יצירת מקומות עבודה והכנסה מאוד נדרשת לארה"ב בתקופת גירעון מאמיר ומאיים.

ועוד לא דיברנו על היתרון האנושי, החיסכון בחיי אדם שיושג בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות כאלו, שיהפכו את המכונית לפחות מזהמת, יותר קלה, חזקה ובטוחה. ועל החיסכון הסביבתי שיתבטא בפחות הרס סביבה, פחות פליטת מזהמים וגזי חממה, ויתרון ביטחוני בחוסר תלות בנפט מיובא. וכל זאת מתחיל בדבר כל כך פשוט ומוחשי כמו משקל המכונית.  

מה הקשר לזה ולפתרון בעיות יוקר המחייה?

בכתבה קצרה זו נגעתי רק בקצה מגמה בעלת סבירות גבוהה להתרחשות בשנים הקרובות. אכן, היא לא קשורה לדברים הנעשים בישראל, אך תהיה להם השפעה ישירה על מה שקורה כאן, למרות חוסר עשייה מקומית וממשלתית.

הקשר ההדוק יכול להיות מובהר בדוגמה קטנה בכך, שהיום הוצאה ממוצעת למשפחה ממעמד הביניים רק לדלק ורק לרכב אחד היא בסביבות 1,200 שקל לחודש. עם רכב, כפי שתואר מעלה, שתצרוכתו היא רבע מתצרוכת זו, ההוצאה הממוצעת הנ"ל תסתכם ב-300 שקל לחודש, וזהו קשר חזק מאוד ליוקר המחייה, שאינו תלוי בתקציב המדינה, בגחמות פוליטיות, בטיל איראני ובשאר מיני ירקות.

והגרעין הקטן הזה, שהובא כדוגמה ספציפית, עבור מעמד הביניים, מייצר גלים לכל סביבותיו. מחיר התחבורה הציבורית מושפע בהתאם, כל מחירי המוצרים התלויים בהובלה מושפעים, ואם נחשוב על זה קצת, זו רק ההתחלה.

>>> פתרון בעיות יוקר המחייה – קריאה לקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות

איור: FreeDigitalPhotos.net

יוקר המחייה מושפע משמעותית ממחיר האנרגיה. האם אנרגיה אלטרנטיבית היא חלום באספמיה, או מציאות בהתהוות?

בכתבתי הכל יקר סתם התייחסתי לנושא הפקת אנרגיה סולארית וטענתי שאפשר כבר היום להתחיל בישראל מהפך שישנה את התמונה של חוסר, עוני, מצוקה ותלות, זיהום ועוד רעות חולות רבות במדינתנו ובעולם בכלל מקצה לקצה. ברם, משיחותי עם אנשים ומהתגובות על הכתבה ראיתי שהדעה השגורה היא, שאני חי בסרט ואין ברעיון שום אחיזה במציאות. בכתבה הזאת אתחיל להפריך את ההשקפה הזאת ואבחן כמה דרכים להתקדם. 

שיא עולמי ואסטרטגיה מרחיקת לכת

ביום שישי, 25 במאי השנה, קבעה גרמניה שיא עולמי. הפעם לא היה מדובר בתחרות ספורט, אלא בשיא עולמי של אספקת צריכת האנרגיה ממקור מתחדש. ביום ההוא, לזמן קצר, סיפקה גרמניה 22GW תפוקה. ולמחרת, בשבת, כשפוחתים הביקושים, היוותה התפוקה כמעט חצי (שימו לב, חצי!) מצריכת החשמל. לא מדלק, לא מכורים אטומיים, לא מפחם אלא מהשמש (IWR).

שיא עולמי בצריכת אנרגיה ממקורות אלטרנטיבים (ויקיפדיה)

ההישג הוא בבחינת אבן דרך לאסטרטגיה שהחליטה גרמניה לאמץ לאחר אסון הכור בפוקושימה, לסגור את כל הכורים האטומיים שלה ולהפסיק את השימוש באנרגיה אטומית עד לשנת 2022. לא מדובר בעניין של מה בכך. ההחלטה על אסטרטגיה כזאת, עבור מדינה בסדר גודל כזה, שלאו דווקא התברכה בשפע ימי שמש, היא מרחיקת לכת ומהווה ציון דרך ברור למדינות אחרות.

בנוסף, בדיווחי ניתן לראות שמדינות נוספות מתייחסות לנושא זה כנושא אסטרטגי, מציבות יעדים וקובעות עובדות בשטח המראות על האצה במגמה להתנתק מדלקים מאובנים.

למען האמת, די בעובדות אלו כדי להפריך את הדעה השגורה, שפעולה מיידית להתנתקות מתלות בדלק היא אסטרטגיה תלושה מהמציאות. אך בעיה נוספת היא אימפוטנטיות שלטונית. דהיינו, למרות שזו אסטרטגיה מעשית, הממשלה שלנו או שאינה מעוניינת משיקולים פוליטיים, או מתוך בורות, או שהיא חסרה את חוט השדרה לעשות מעשה. לכן צריך להתייחס גם לבעיה זו.

איך להיגמל מדלק ופחם בלי תמיכת הממשלה

אמורי לובינס, ממציא, סופר ומקים מכון רוקי מאונטיינס, הגה תוכנית להיגמל מדלק ופחם בלי תמיכת הממשלה.

בהרצאתו המרתקת ומלאת ההומור במשרדי טד מתאר לובינס את השיחות בנושאי אנרגיה בארה"ב כבחירה באפשרויות הבאות: "האם תעדיף למות ממלחמות נפט, מהתחממות גלובאלית, או משואה גרעינית – או כל האפשרויות נכונות?"

לובינס מתאר את המשבר המתרחש כבר עתה בשימוש באנרגיה מזהמת, שמקורה בדלקי מאובנים ובאנרגיה אטומית. אנרגיה זו גרמה להתקדמות לא תשוער למין האנושי, ולהתעשרות מעבר לדמיון של מעטים, אך גם גבתה מחיר כבד לביטחון, הכלכלה, הבריאות והסביבה, מחיר שמאמיר והולך, עד שהוא מעיב על התועלות.

לדבריו, אנחנו יכולים לחסל לחלוטין את התלות בדלקי מאובנים ובאנרגיה אטומית עד 2050, בעזרת שימוש באנרגיות מתחדשות. כל זאת, תוך כדי חסכון אדיר בעלויות המושקעות כיום בהפקת אנרגיה, ואפילו בלי לקחת בחשבון עלויות חבויות, שאינן מחושבות במחיר הדלק היום, כגון עלויות זיהום, נזק לסביבה, לחי, לצומח, לבריאות וכדומה.

מה שיותר מרחיק לכת, לובינס אומר שאת המהלך הזה אפשר לבצע ללא הסתמכות על פעולות ממשלה, סובסידיות, חוקים וכל שאר הדברים שנהוג לתלות בהם את חוסר ההתקדמות בתחום בארה"ב. ואם כך, אפשר להשליך, על אחת כמה וכמה בארצנו.

להקטין את תצרוכת הדלק משמעותית על ידי הקטנת משקל המכונית

אמורי לובינס מצביע לשם כך על מוטיבציה עסקית פרגמטית. למשל, הפיכת המכונית ללא תלויה בדלק. והעובדות מפתיעות: הידעת ששני שליש מתצרוכת הדלק של המכונית שלך מוקדשים אך ורק כדי להזיז את המשקל של המכונית עצמה? למרבה הפלא, למרות האמרת מחיר הדלק וההתקדמות הטכנולוגית, ב-20 השנים האחרונות משקל המכונית דווקא עלה. באופן די פשוט ומיידי אפשר להקטין את תצרוכת הדלק משמעותית על ידי הקטנת משקל המכונית, בשימוש בחומרים קלים וחזקים כגון סיבי פחמן. לא רק שיידרש פחות דלק להניע מכונית יותר קלה, למכונית כזאת לא ידרש מנוע גדול כל כך כמו היום.

שימוש במנוע יותר קטן, מבחינת כמה אנרגיה הוא צריך להפיק כדי להניע את המכונית, הופך את השימוש במנוע חשמלי לכדאי כלכלית. כמו כן, מנוע חשמלי קטן יותר לא יידרש למצברים גדולים וכבדים כפי שהוא נדרש להם כיום. יישום שינוי פשוט-יחסית זה אצל יצרנית רכב נחשונית אחת יכול ליצור מגמה כוללת חדשנית בתעשיית הרכב, שתשנה את חוקי המשחק ותגרום לכך שבתוך לא הרבה שנים תעשיית הרכב תשנה פניה ללא הכר. המכונית הנפוצה תהפוך להיות הראשונה שתתנתק מצינור הדלק.

המפתח הוא מכונית קלה ו"ירוקה" (איור: FreeDigitalPhotos.net)

למרות שהדבר הזה נראה כעתיד הרחוק, כדאי להזים את טענות הפסימיסטים. המובילה היום בתחום זה היא גרמניה. פולקסווגן הכריזה שהיא עומדת להוציא לשוק בשנה הבאה מכונית סיבי פחמן היברידית, שתצרוכת הדלק שלה תהיה כ-1 ליטר ל-100 ק"מ (!). לשם ההשוואה, תצרוכת המכונית המשפחתית החסכונית ביותר כיום היא פי ארבעה מכך (טויוטה פריוס 1.8 היברידית. לפי נתוני יצרן (לבדיקת נתוני המכונית שלך www.kml.co.il).

האם מדובר ביצרנית יחידה שהכרזתה תתפוגג כהבטחת פוליטיקאי ישראלי מצוי? ובכן, כדי לראות שמדובר בתחילתה של מגמה תחרותית כפי שמתאר אמורי לובינס, ב.מ.וו הזדרזה להכריז שהיא יוצאת במכונית סיבי פחמן חשמלית, שמחירה לא יעלה בגלל השימוש בטכנולוגית סיבי הפחמן, מפני שהוא יתקזז על ידי שימוש בפחות מצברים. אאודי מיהרה להכריז שהיא תקדים את המתחרות.

אם יש איזשהו ספק לגבי הכדאיות הכלכלית שעשויה לגרום לשינוי מגמה מהיר, תעשיית הרכב האמריקנית, שאינה נמצאת במצב מזהיר כיום, יכולה להשתמש ביתרון שלה בטכנולוגיות החלל שהיא מובילה בהן, כדי להשיג הובלה בתחום זה ומכך להחזיר עטרה ליושנה בתחום הרכב ולפתח תעשייה שפירושה יצירת מקומות עבודה והכנסה מאוד נדרשת לארה"ב בתקופת גירעון מאמיר ומאיים.

ועוד לא דיברנו על היתרון האנושי, החיסכון בחיי אדם שיושג בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות כאלו, שיהפכו את המכונית לפחות מזהמת, יותר קלה, חזקה ובטוחה. ועל החיסכון הסביבתי שיתבטא בפחות הרס סביבה, פחות פליטת מזהמים וגזי חממה, ויתרון ביטחוני בחוסר תלות בנפט מיובא. וכל זאת מתחיל בדבר כל כך פשוט ומוחשי כמו משקל המכונית.  

מה הקשר לזה ולפתרון בעיות יוקר המחייה?

בכתבה קצרה זו נגעתי רק בקצה מגמה בעלת סבירות גבוהה להתרחשות בשנים הקרובות. אכן, היא לא קשורה לדברים הנעשים בישראל, אך תהיה להם השפעה ישירה על מה שקורה כאן, למרות חוסר עשייה מקומית וממשלתית.

הקשר ההדוק יכול להיות מובהר בדוגמה קטנה בכך, שהיום הוצאה ממוצעת למשפחה ממעמד הביניים רק לדלק ורק לרכב אחד היא בסביבות 1,200 שקל לחודש. עם רכב, כפי שתואר מעלה, שתצרוכתו היא רבע מתצרוכת זו, ההוצאה הממוצעת הנ"ל תסתכם ב-300 שקל לחודש, וזהו קשר חזק מאוד ליוקר המחייה, שאינו תלוי בתקציב המדינה, בגחמות פוליטיות, בטיל איראני ובשאר מיני ירקות.

והגרעין הקטן הזה, שהובא כדוגמה ספציפית, עבור מעמד הביניים, מייצר גלים לכל סביבותיו. מחיר התחבורה הציבורית מושפע בהתאם, כל מחירי המוצרים התלויים בהובלה מושפעים, ואם נחשוב על זה קצת, זו רק ההתחלה.

>>> פתרון בעיות יוקר המחייה – קריאה לקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות

איור: FreeDigitalPhotos.net

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן