Skip to content

עיתון בשקל, עיתון במיליון שקל – ועיתון בלי שקל

התקשורת הישראלית קורסת יחד עם המודלים הקלאסיים שלה. מי שחושב להקים עיתון חדש שיתפרנס ממודעות - שיחשוב שוב. אי-אפשר לעשות עיתון בשקל, אבל גם במיליון שקל יהיה קשה. יש סכום שאיתו אפשר לעשות דברים ואליו אנחנו חותרים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בשבוע האחרון התקיים דיון מעניין, מעט משעשע, בבלוג  העיתונות "ולווט אנדרגראונד" (דבורית שרגל). שני כותבים אורחים – צביקה גוטליב ועומר כבירי – התייחסו לאפשרות התיאורטית להקים ולתפעל עיתון חדש באמצעים צנועים. האם שמונה כתבים ועורך מספיקים בשביל להריץ עיתון? האם מיליון שקל בשנה מספיקים בשביל להפיל את ynet? מי שעוקב אחרי מגפון מלידתו ועד היום, יודע: זה או שאתה משקיע את כולך – הרבה מאוד אנשים והרבה מאוד עבודה, בלי אגורה אחת שחוקה – או שאתה מוצא דרך להביא כסף אמיתי. לא, לא כסף בפרופורציות של ynet, אבל כסף שיכול להחזיק מערכת של עשרות מקבלי משכורת. אין דרך ביניים. הם התדיינו במרחב שבין עיתון בשקל לעיתון במיליון שקל – עורך מגפון ענה להם בדרכו: עיתון בלי שקל.

מגפון
נולד לפני כמעט שנה. עשרה חודשים של עבודה מתישה, יומיומית. העיתון הוא רעיון שנולד בלילה שבו ערוץ טלוויזיה לגיטימי התנצל-התרפס בפני מו"ל רב-כוח וקשרים. הוא קם בשביל להיות אלטרנטיבה: עיתון ישראלי עצמאי. מגפון נולד כרעיון רומנטי של אנשים מאוהבים. כי בלי אהבה לעשייה העיתונאית, לא היינו קמים ולא היינו שורדים. כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות, זה מה שאנחנו אוהבים לעשות, זה מה שאנחנו רוצים לעשות  לפרנסתנו.

הח"מ, יחד עם היזם, הצלם ואיש הטכנולוגיה עמית מנדלזון, גלגלנו את הרעיון מסטטוס בפייסבוק לעיתון ממש: סכמות וסקיצות, ממשקים ופלטפורמות, איורים וצילומים שנהפכו לקבצים, גרפיקה סטטית נהפכה לדינמית. עיתון נולד.

וכמו בשדה החלומות, אנחנו בנינו ואנשים באו. שרית פרקול (סגנית העורך, עורכת יחסים, חברה ודעות); עמית קרטס-בנין (רכזת המערכת, ראש מערכת החדשות ועורכת בריאות); צבי זינגר (פוליטי ומדיני, כנסת ומפלגות); ואליק מאור (צבא, משטרה, חברה ומחאה); ועידן בריר (המזרח התיכון) ושרון ליבנה (מחאה וחברה) והצלמים רפי מיכאלי, ציפי מנשה, דן בר-דוב, יולה זובריצקי ועוד רבים; ירמי עמיר (תרבות) ומיא שם-אור (ספרות); ואורה עריף כץ (מדיה ותקשורת); וגם בוקי נאה (בוקי נאה), ועירית רוזנבלום (תיירות) ושי שגב (אוכל, יין, כלכלה)  ועמי אטינגר (תעופה, תעשיות ביטחונית, כלכלה); ואורי קציר וגרשון גירון (חדשות חוץ), ומירה-בל-גזית (אופנה וחיי לילה) ודני בר (רכב) ואורלי ממן וטובה אבן-חן ואירית רותם-צפרוני ותמי זילברג; וגם ראובן וימר ושמואל שי; סבירם ליאור, אסי דוד, עידו וולקן, אסף סיבוני, יובל אראל ויסלחו לי עוד עשרות החברים והשותפים – בין 100 ל-200 נשים וגברים, שתורמים כל אחד ע"פ יכולתו, רצונו, מרצו וזמנו הפנוי.

אנחנו עובדים כל יום, כמעט כל היום; אנחנו מקיימים מערכת עיתונאית שמייצרת מדי יום עשרות פריטים (כ- 7,000 פריטים בפחות מ-8 חודשים). מקיימים ישיבות מערכת (וירטואליות), עורכים ידיעות ודעות כמיטב יכולתנו, מסקרים, מצלמים, מפרשנים ומעדכנים. עמוד הבית שלנו עדכני לאורך מרבית שעות היממה, עם 20 מדורים שונים לפחות. עיתון.

ולא, אי-אפשר לעשות עיתון עם שמונה כתבים ועורך. עיתון, גם מוגבל וצנוע, דורש עשרות רבות של כתבים וכותבים, של צלמים ומאיירים, לפחות עשרה עורכי תוכן, עורכי מדורים, ועוד לא הגענו למעצבים, גרפיקאים, משכתבים ומגיהים. כמו שאין עיתון בשקל, כך גם אין עיתון של עשרה אנשים.

במגפון אין עדיין כסף. מעט הכסף שיש לנו, שבו רכשנו פוליסת ביטוח, מנוי לבנק תמונות, קצת ייעוץ משפטי וכאלה, הוא הכסף שלנו – דמי המניה שכל אחד ואחת מאיתנו שילמו. זה, ועוד קמצוץ של הכנסות ממודעות גוגל ותרומות צנועות של אנשים פרטיים. אנחנו עובדים ללא שכר, כל אחד מביתו, ממחשבו, מהטלפון הפרטי שלו. אלה שהיתה להם עבודה אחרת, ממשיכים להתפרנס ממנה; אלה שאין להם, ממשיכים לחפש ולחרוק שיניים. אין גאווה בעבודה חינמית, אבל אנחנו גם לא מתנצלים על מי ומה שאנחנו. מדובר בהשקעה. מגפון הוא הסטארט-אפ שלנו. קרנות ומלאכים משקיעים כסף ביוזמות ופירמות – אנחנו משקיעים את הניסיון שלנו, הזמן, האנרגיה והניסיון. אנחנו מביאים לשולחן יותר מאלף שנות ניסיון עיתונאי מצטבר. כמה סטארט-אפים יכולים להציג כזה הון?

התקשורת הישראלית קורסת יחד עם המודלים הקלאסיים שבנו והחזיקו אותה. שוק הפרסום מחוסל. אין בו כסף, בטח לא בשביל הקטנים. מי שחושב להקים עיתון חדש שיתפרנס ממודעות – שיחשוב שוב. זה כבר לא עובד ולא יעבוד. אי-אפשר לעשות עיתון בשקל, אבל גם במיליון שקל יהיה קשה מאוד גם לשלם שכר הוגן וגם להשקיע ולפתח את המוצר. במיליון דולר אפשר. בהחלט אפשר. ולשם אנחנו חותרים.

תגידו, סליחה, אבל אמרת שאין לכם כסף, אצלכם במגפון; אז איך זה מסתדר? אז הנה התשובה: בלי כסף בכלל זה אפשרי. בכסף קטן – לא. אם כל העסק מבוסס על עבודה ללא שכר של כל העוסקים בדבר, כאשר כל אחד מהם (מאיתנו) מתפרנס מעבודה אחרת – זה סיפור אחד; כניסה של כסף קטן, שיאפשר תשלום קטן, לחלק קטן מהעוסקים – תהיה הרסנית.

עד שיגיע הכסף הגדול, מיליון דולר או יותר, שיאפשר לנו למשוך משכורות הוגנות תמורת עבודתנו – תרומות של הקוראים יכולות לעזור לנו בתפעול השוטף של העיתון: שדרוג השרתים, שיפור העיצוב, יחסי ציבור ופרסום.

אפשר להעביר תרומה חד-פעמית, ואפשר גם לרכוש "מנוי" בתשלום חודשי קבוע.

לעמוד התמיכה במגפון

תודה!

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן