פיצוי בסך 7.6 מיליון שקל יקבל צעיר שנולד עם מום קשה בשלפוחית השתן, מאחר שמומו לא אובחן במהלך ההריון. כך פסק בית המשפט המחוזי בירושלים. הצעיר עבר לא פחות מ-15 ניתוחים במהלך חייו ונזקק לחיתולים עד התבגרותו, והוא צפוי לעבור קשיים אישיים וחברתיים. פסק הדין פורסם ערב החלטת בג"ץ בנושא הולדה בעוולה

מאת: טובה אבן חן

ערב הדיון המכריע בבג"צ בסוגיית "הולדה בעוולה" במהלך החודש, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, מפרסם בית המשפט המחוזי בירושלים, פסק דין בתביעה של קטין שנולד עם מום קשה, הקובע פיצוי כולל של 7.6 מיליון שקל לקטין ולהוריו. החלטת המחוזי, בראשות השופט משה דרורי, ניתנה בתביעה שהוגשה בשנת 2003 על ידי הקטין והוריו נגד בית החולים קפלן,  קופת חולים כללית ומכון מור בטענה לאי גילוי של מום  קשה בשלפוחית השתן, במסגרת בדיקות האולטרא סאונד שעברה האם במהלך הריונה. התובעים טענו, כי גילוי מום שכזה היה יכול להביא לקבלת החלטה להפסיק את הריון ולמנוע את סבלו הקשה של הקטין והוריו.

בתביעה האמורה, שפסק הדין בה מתפרש על פני לא פחות מ-125 עמודים, סך הפיצויים שנפסקו לתובע, שהיה קטין בזמן הגשת התביעה והיום הוא בן 19, הם חמישה מיליון שקל. סכום זה כולל, בין היתר,  פיצויים בגין הפסדי השתכרות לעתיד בסך כ-1.4 מיליון שקל,  פיצוי בגין כאב וסבל בסך 1.5 מיליון שקל ו-750 אלף שקל בגין אובדן הנאות חיים. להורים, שאף הם בין התובעים, נפסק סכום פיצוי כולל של 2.6 מיליון שקל , מתוכם 2.1  מיליון  שקל הפסדי השתכרות של ההורים  ו-400 אלף שקל בגין כאב וסבל. התובעים יקבלו בפועל רק מחצית מהסכום, לנוכח הסכמה דיונית מוקדמת בין הצדדים, כי הנתבעים יישאו במחצית הנזק כפי שיוחלט על ידי בית המשפט, וזאת בלי להודות בכל חבות או הודאה לעצם הנזק.

כתב התביעה, שהוגש על ידי עורכי הדין אסף פוזנר ואבישי פלדמן ממשרד כהן

וילצ'יק קמחי מתאר את מסכת ייסוריו הרפואיים של התובע, שנולד באוגוסט 92 עם מום של כיס שתן פתוח שגרם לזיהומים, מחלות ובעיות תפקוד של מערכות הכליות והשתן.  התובע עבר טיפולים רפואיים רבים החל ביום לידתו ועד לניתוח האחרון שבוצע בארצות הברית לפני כמה שנים. עד לגיל 15 לערך עבר הילד בארץ  15 ניתוחים שונים, כואבים ומסובכים, אשפוזים חוזרים ונשנים וטיפולים רפואיים רבים לטיפול בבעיה. כל אותו זמן נזקק  לשימוש קבוע בחיתולים בשל הבעיות בשלפוחית השתן וכתוצאה מסיבוכים מאוחרים שנוצרו גם בכליותיו. רק כאשר עבר ניתוח מסובך וקשה בארה"ב נפתרה בעיית החיתולים, והיום התובע מצנתר את עצמו באופן קבוע, כל ארבע שעות ובלילה הוא נאלץ לישון רק על הגב בלווית שקית שתן. לצד הבעיות הרפואיות מהן סובל הילד, הוא סובל ועתיד לסבול חברתית ואישית בשל הקושי הצפוי לו בהקמת משפחה והבאת ילדים לעולם, על רקע יכולת מוגבלת מאוד לקיים יחסי מין ובעיית פוריות הזרע.

 תביעה בגין "הולדה בעוולה -wrongful life – עוסקת בשאלת הטלת חובת הזהירות ובשאלת הגדרת הנזק,  לאחר שאדם בא לעולם עם מומים מולדים, שעל פניו היו אמורים להיות מאותרים על ידי בדיקות רפואיות לגילוי מומים בעובר. באמצעות התביעה היילוד מבקש פיצוי על הנזק שגרם לו רופא או צד שלישי אחר – כגון איש מעבדה או יועץ אולטרא סאונד – שלכאורה התרשל בתפקידו.

המאפיין הבולט של תביעה בגין "הולדה בעוולה"  היא טענת היילוד שאלמלא מעשה הרשלנות היו יודעים הוריו על הסיכון בהיריון, והיו שוקלים את האפשרות להימנע מן ההיריון או לבצע הפלה, והוא לא היה בא לעולם בעל מום, שכן הוא לא היה בא לעולם כלל. בניגוד לתביעות רשלנות רפואית "קלאסית" -בתביעות אלה לא נטען שהרופא או כל נתבע אחר גרם "בידיו" למום הנטען, אלא שהמום הוא "מן הטבע", ורק יצא מן הכוח אל הפועל עקב מעשה הרשלנות או מתן המידע הלקוי.