Skip to content

כסף יש, אך כמו במקרים אחרים – ניצולי השואה לא נהנים ממנו

עד כה גילתה החברה להשבת רכוש יורשים הזכאים להחזר בסך 35 מיליון שקלים, ע"פ כל הכללים והתקנות שנקבעו. אולם החברה מצאה שישנם עוד יורשים, וביניהם ניצולים רבים הזכאים ל- 135 מיליון שקל, אך לא יכולים לקבלם בשל בעיות של נוהל ובירוקרטיה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

החברה להשבת רכוש מקורה בפורום של ארגוני ניצולים להשבת רכוש של נפגעי השואה, שהוקם ב- 2004 כגוף ציבורי ללא מסגרת פורמלית. זאת הייתה הפעם הראשונה שכל הניצולים המאוגדים בארץ מהמערב והמזרח התאחדו יחד באופן בלתי רשמי ושמו להם  למטרה השבת רכוש הנספים בשואה כאן במדינת ישראל, (בעבר בארץ ישראל). הארגון הזה הוקם כדי לנסות להשפיע כשדולה מחוץ למרכז הארגונים של ניצולי השואה, שמסיבות שונות התקשה לפעול בתחום הזה, והיה משופע בבעיות בוערות אחרות.

אתר החברה לאיתור והשבת נכסי נספי שואה

ממשלת ישראל ככלל לא ראתה בעין יפה הוצאת נושא השבת הרכוש של נספי שואה מתחום פעילותה,  מכיוון שמדובר בכספים ובנכסי דלא ניידי רבים. לאחר הפנייה לכנסת, הנושא הועבר לוועדת הכנסת, והיא העבירה את הנושא לוועדת חוקה חוק ומשפט, שהקימה ועדת משנה בראשות ח"כ קולט אביטל.

 תהליך החקיקה היה ממושך, מסובך ומתיש, וזאת  מכמה סיבות : הבנקים, בראשות בל"ל, התנגדו בכל תוקף לחקיקת החוק ועשו הכל כדי להוציא את "העוקץ" (משמע – העברת הנכסים) מהחוק. הממשלה לא הייתה מוכנה שגוף אחר מלבדה ישים את ידו על הנכסים והכספים האלה, אף שברור היה שמדובר בכספים של ניספים בשואה, שלחלקם עדיין יש יורשים. הפיקוח על נכסי הנספים היה בידי האפוטרופוס הכללי, שפועל במסגרת משרד המשפטים, תוך תיאום מלא עם משרד האוצר. ח"כ קולט אביטל, כניצולת שואה, נאבקה על עצמאות הגוף להשבת רכוש, בלא שיהיה תלוי חוקית ומנהלית בממשלה. האוצר ומשרד המשפטים התנגדו לכך.

לאחר מו"מ מייגע השיג פורום הארגונים, יחד עם קולט אביטל, פשרה שלפיה דירקטוריון החברה שיקום תהיה בו נציגות של שני שלישים מקרב הניצולים ושליש מטעם הממשלה. כדי שלא תהיה השפעה פוליטית על החברה, נמסרו המניות לוועדה משנה שבראשה יעמוד  שופט  מחוזי בדימוס, המתמנה על ידי המדינה. שאר חברי הוועד מתמנים על ידי יו"ר הועדה, הממנה את הדירקטורים בתיאום עם פורום הארגונים להשבת רכוש של נפגעי השואה ומשרד המשפטים.

הסכום שבו עוסקת החברה להשבת רכוש הוא מיליארד שקל

ועדת החקירה של הכנסת  העריכה את היקף הכספים והרכוש שמוחזק בידי הבנקים בין 35-350 מיליון  שקל, כאשר ההפרש נובע מחישוב ההצמדה. בסופו של דבר הצליחה החברה לגבות  140 מיליון שקל  בלבד מהבנקים הישראלים, רובו, בסך 130 מיליון שקל, מבל"ל. במרוצת הזמן גילתה החברה לאיתור והשבת נכסים רכוש נוסף שערכו כ- 850 מיליון שקל, כך שהסכום שבו עוסקת החברה להשבת רכוש הוא מיליארד שקל.

עד כה גילתה החברה יורשים הזכאים להחזר בסך 35 מיליון שקלים, ע"פ כל הכללים והתקנות שנקבעו. אולם החברה מצאה שישנם עוד יורשים, וביניהם ניצולים רבים הזכאים ל- 135 מיליון שקל, אך לא יכולים לקבלם בשל בעיות של נוהל ובירוקרטיה שמקורם בעיקר בחוק הירושה הישראלי . לדוגמה, נתגלתה יורשת בת 93 שהיא עיוורת, חרשת, ובמצוקה קשה, ומגיעים לה כספי ירושה בסך חצי מיליון שקל, אבל נבצר מן החברה לתת לה את הכסף בשל נוהלים פגומים. תהליך תיקון החוק  ארך שנים, מחמת התנגדות משרד המשפטים ומשרד האוצר.

ח"כ זאב ביילסקי (צילום: אתר הכנסת)

לפני כשלושה שבועות התקבל התיקון לחוק נכסים של נספי השואה, המתקן את העיוותים האלה. התיקון התקבל תודות למאמציו הבלתי נלאים של ח"כ זאב ביילסקי, שראה לנכון בסיום התהליך להודות ליו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם, על הסיוע בהעברת החוק. כך נפתרה בעיה זאת, וניתן יהיה להפשיר את 135 מיליון שקל לזכאים לפי אמת המידה שהוכרה על ידי החברה.

אשר לתחום תיעוד והנצחה, עשרה אחוזים מכלל הכספים, לאמור 100 מיליון שקל,  מיועדים לתחומים אלה. עמותת "עופות החול", ששמה לה למטרה להביא חזותית את שני הצדדים של ניצולי השואה: את הרקע שם ואת העשייה כאן, פנתה לחברה להשבת רכוש בבקשה לקבל מענק לצורך הפעילות שלה כעמותה ללא הפקת רווחים ואשר הפעילים שלה עושים את העבודה בהתנדבות ואף מוציאים את כספם לצרכים שונים במסגרת העמותה.

עד כה העמותה לא זכתה אפילו לפרוטה שחוקה מטעם מרכז הארגונים, מכיוון  שמשרד הגמלאים לא מאשר. בשיחות עם  אישים ציבוריים בדירקטוריון ועם ניצולים פעילים בתחום השגת זכויות וגם עם אנשי מנהל בכירים באוצר, נאמר לנו שוב ושוב, שהעמותה עונה על כל  הקריטריונים לקבלת עזרה. אבל עד כה הפניות שלנו במשך כמה שנים לא נענו. לא שהתוכן אינו עונה בקנה אחד עם המטרה של החברה,  אלא בגלל עניין שולי של טפסים שהוגשו והיה חסר בהם פרט, ובגין הדבר הפעוט הזה נפסלה הפנייה.  במקרה האחרון הטפסים אכן נשלחו, אבל מסמך אחד אבד, ובגינו ועדת ההקצבות, שאמורה להמליץ בפני הדירקטוריון, דחתה את הפנייה.

בדרך כלל מוסד המעוניין לעזור, מחזיר את הפנייה ומעיר מה יש לתקן. אינני חושב שמישהו רצה להכשיל אותנו, אבל אני בטוח שאילו היה רצון עז לעזור, היו מוצאים את הדרך הביורוקרטית לכך. בינתיים העמותה לא קיבלה את המענק שביקשה. כסף יש, אך כמו במקרים אחרים – הניצולים לא נהנים ממנו. הם יכולים להסתכל עליו ולהנהן לצדדים ולמעלה, ובעיקר למטה.

זרקור – האתר של צבי גיל | דף הפייסבוק של צבי גיל

2 Comments

  1. מלי זבדזקי סימור
    27 באוגוסט 2012 @ 20:07

    כבת להורים ניצולי שואה. אני יכולה לומר שאותם אנשים שלא הייתה להם ילדות ונעורים. ומשפחותיהם נרצחו לחלוטין או כמעט לחלוטין. . גם לא היו באמת פנויים נפשית רגשית, וכלכלית לגדל ילדים וגם בהתחשב בעובדה שרבים מהם עברו את ילדותם בתת תנאים של רעב , השפלה וחוסר וודאות מרגע לרגע . לא זכו לדוגמא ולהשכלה איך לגדל ילדים.

  2. ראובן וימר
    23 באוגוסט 2012 @ 16:05

    ההתעללות הנמשכת זה 60 שנה בניצולי השואה ע"י ממשלות ישראל, הבנקים, ביטוח לאומי ועוד, היא חרפה גמורה וכתם על מוסדות המדינה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן