מאת גרשון גירון

המהומות בניגריה גבו לאחרונה את חייהם של עשרות בני אדם. הממשלה באבוג'ה מתקשה להשליט סדר, ובשבת בחרה ממשלת מדינת אדאמאווה, שבהן שורר מתח בין מוסלמים לנוצרים, להתמודד אתו באמצעות הטלת עוצר למשך יממה שלמה. כך, לפות, קיוו שם להפחית את המוטיבציה המיידית של צעירים נוצרים לצאת ולנקום את דם עשרות מחבריהם שנרצחו על ידי מוסלמים קיצונים מארגון בוקו חראם.

ואולם, קיימות גם סיבות אחרות למהומות בניגריה. בתחילת החודש ביטלה ניגריה, יצואנית הנפט הגדולה באפריקה, את סבסוד הדלק שהוזיל מלאכותית את מחירי הבנזין. כתוצאה מכך, זינק מחיר הבנזין בן לילה מ-65 נאירה (כשקל וחצי) לליטר עד 141 נאירה (3.3 ₪) לפחות, כלומר יותר מאשר הכפיל את עצמו.

ייקור הדלק, שהוסבר על ידי הנשיא גודלאק ג'ונתן בנאום לאומה כצורך השעה, הביא ליציאתם של אלפי ניגרים לרחובות. תחת הסיסמה "לכבוש את ניגריה" הם מוחים ומפגינים בזעם בכל רחבי המדינה. המשטרה, מצידה, הגיבה בכוח וערכה מעצרים רבים. גבר אחד לפחות נהרג במהומות: מוידין מוסטפה, סטודנט בן 23, נפגע לכאורה מקליע משטרתי באילורין, שבמחוז קווארה. דובר מטעם המשטרה במחוז קאנו אישר לכתב CNN שהם ירו גז מדמיע אל קהל שקיים הפגנת מחאה ביום רביעי בחצות, כדי לפזר התקהלות שלווה  מעיקרה של מוסלמים ונוצרים.

מה הוא הרקע להחלטה?

הממשלה מנסה להסיר את הפיקוח ממגזר הדלק ומאמינה שסבסוד צריכת דלק הוא בזבוז משאבי ציבור שלא ניתן יהיה לקיימו לאורך זמן. רבים טוענים שהנהנים היחידים מהסבסוד היו יבואני הדלק. הממשלה, מצידה, טוענת שהצעד יחסוך לאוצר המדינה יותר מטריליון נאירה (25 מיליארד ₪)  בשנת 2012.

ראובן אבאטי, דובר מטעם הנשיא גודלאק ג'ונתן, אמר ל-CNN שהכסף שייחסך באמצעות ביטול הסובסידיה יסייע לשפר את השירות לציבור ולפיתוח תשתיות נחוצות מאוד למדינה שמערכת הכבישים בה רעועה, חסר בה חשמל ומזקקות הדלק שבה אינן מתפקדות.

ניגריה שואבת 2.4 מיליון חביות נפט ביום אך היא מייבאת כ 70% מהדלק שהיא צורכת ממדינות מרוחקות כאנגליה וונצואלה, משום שבתי הזיקוק שבתחומה אינם מתפקדים כמעט,לאחר שנים של הזנחה כמעט מוחלטת.

על מה המהומה?

הניגרים זועמים משום שהם מאמינים שהממשלה הפעילה את התוכנית בלא התחשבות בהשפעתה על יוקר המחייה במדינה. הטענה הנשמעת תכופות היא שהתושבים כבר סובלים מקשיים מופרזים כתוצאה מהמהלך, שהשפיע כבר על מחירי ההובלה, המזון, התרופות, שכר הדירה ושכר הלימוד. פיי פאווהינמי, רואה חשבון ואנליסט, אמר ל-CNN כי צעדה הפתאומי של המדינה היה בבחינת "עקירת שן ללא שימוש בצבת". "כאשר יש עוני כה רב, עסקים ומשקי בית רבים מסתמכים על דלק שמחירו 65 נאירה, שאינו זול במיוחד, אפילו בהיותו מסובסד", הסביר, "אנשים פשוט אינם נחלצים במהירות מהעוני בניגריה. אפשר להצדיק את הצעד הזה כלכלית, אבל זה לא משהו שאפשר לכמת את השפעתו הכלכלית כרגע".

"הממשלה אינה יכולה לחזות כמה עסקים ייהרסו או אפילו כמה אנשים ימותו," הוסיף פאווהינמי. "ההשפעה תהיה בעלת היקף רחב מאוד. היתה צריכה להיות תוכנית להפסיק את זה באופן הגיוני, לא בצורה גסה כזאת".

רבים מתושבי ניגריה רואים בסובסידיה, שמאפשרת להם את מחירי הבנזין הזולים באזור, את התועלת הכמעט יחידה אחת הצומחת להם מהיותה של מדינתם מפיקת נפט גדולה. רבים חיים בעוני מחפיר ומתבססים  על שכר של פחות משני דולרים ליום. תשתיות המדינה עלובות, שיעורי האבטלה גבוהים והפסקות החשמל תכופות מאוד. הניגרים נאלצים דרך קבע לרכוש גנרטורים לייצור חשמל. תומכי השארת הסובסידיות טוענים שרבים מהתושבים יישארו מעתה בעלטה, פשוט מפני שאינם יכולים להרשות לעצמם את עלות הדלק.

האם יש הצדקה כלכלית לביטול הסובסידיות?

התומכים בביטול הסובסידיות אמרים כי הצעד נדחה זמן רב מדי ומעלים נימוקים כלכליים פשוטים: הם טוענים שהניגרים משלמים 65 נאירה לליטר מזה לפחות חמש שנים, בעוד שמחירי הדלק זינקו משמעותית בכל רחבי העולם. משמעות הדבר היא שהממשלה משלמת את החשבון כאשר מחירי הדלק בעולם עולים, מה שפוגע ביכולתה לספק שירותים אחרים לאוכלוסייה. כמו כן הם טוענים שהנהנים היחידים באמת מהסובסידיה הם האלה המעורבים ביבוא הדלק. סוחרי הדלק הניגרים מייבאים בנזין מזוקק, דורשים את הסובסידיה, ומוכרים אותו אחר כך ביוקר למדינות שכנות.

כיצד יהנו הניגרים מהכסף שייחסך?

בקרב התושבים שורר אי אמון נרחב שורר בהצהרת הממשלה לפיה בכוונתה לבנות תשתיות חדשות ומשופרות. ניגריה נמנית דרך קבע עם המדינות המושחתות ביותר בעולם ואזרחים מתלוננים שהכסף שייחסך יישאב לכיסי מעטים ויוברח לחשבונות בנקים זרים, כפי שקרה בעבר. הם מקוננים גם על המשכורות הגבוהות ודמי האש"ל הגבוהים של עובדי הממשלה. על פי אתר  בשם "שקיפות לניגריה", העוקב אחר המצב הכלכלי והפוליטי במדינה, סנטורים במדינה זוכים לשכר שנתי בן 182 מיליון נאירה (4.6 מילון ₪). לשם השוואה, שכר המינימום החודשי במדינה נקבע ל-18,000 נאירה (430 ₪), אבל שרוב הניגרים אינם זוכים אפילו לשכר בסיסי זה. זאת, שעה שבתקציב ההוצאות לשנת 2012, 992.57 מיליון נאירה (24 מיליון ₪) הועברו למימון הוצאות המזון והאירוח של הנשיא וסגנו.

ראובן אבאטי, דובר מטעם הממשלה, הביע הבנה לחוסר האמון הזה, כאשר אמר ל-CNN שהניגרים כבר אוכזבו על ידי ממשלים קודמים. הוא הוסיף ודיווח שהנשיא הקים ועדה בדרג רם כדי להבטיח שלא יעשה שימוש בלתי הוגן בכסף שייחסך מביטול הסובסידיה.

מה הלאה?

מאבק האזרחים להשבת המחירים הזולים צפוי לגרום אי שקט המוני ואי יציבות במדינה במהלך הימים הבאים. עד כה, הממשלה סירבה לתביעה להשיב את הסיבסוד על כנו, אבל הודיעה על שיגור 1,600 אוטובוסים לערים הגדולות, במטרה לסייע לקשיי התנועה שנגרמו כתוצאה מייקור הדלק. מנהיגי האיגודים המקצועיים קראו לשביתות ולמחאות ארציות והם מבקשים להביא לשביתה כללית במדינה החל מהיום. ""אנו קוראים לכל הניגרים ליטול חלק פעיל בתנועה להצלת ארצנו. הדגש הוא על מחאה שקטה, עצרות המונים ושביתות, לא נניח שיפחידו אותנו," נאמר בהצהרת האיגודים.