ניל ארמסטרונג, האסטרונאוט האמריקני שהיה האדם הראשון שדרך על הירח, הלך בשבת לעולמו, בגיל 82, בשל סיבוכי ניתוח מעקפים, אחרי שב-5 באוגוסט, יומיים לפני יום הולדתו, עבר את הניתוח שממנו לא התאושש.

ארמסטרונג, גיבורם המיתולוגי של מיליונים רבים, על פני כדור הארץ, טבע את המשפט המפורסם "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות", כאשר השלים את ירידתו בסולם החללית שנחתה על הירח והציב את כף רגלו על קרקע הירח.

ניל אלדן אַרְמְסְטְרוֹנְג (באנגלית: Neil Alden Armstrong) היה אסטרונאוט אמריקני, טייס ניסוי ואיש צוות בנושאת מטוסים. לפני היותו אסטרונאוט, שירת ארמסטרונג בנושאת מטוסים בצי האמריקני והשתתף במלחמת קוריאה. לאחר שירותו בחיל הים הפך ארמסטרונג לטייס ניסוי ב-NACA, קודמתה של נאס"א.

בטיסתו הראשונה לחלל היה ניל ארמסטרונג טייס במשימת ג'מיני 8 ב-1966. משימה זו הייתה הראשונה שביצעה עגינה והתחברות לעצם אחר בחלל בזמן שהייה במסלול סביב כדור הארץ והוא ביצע זאת יחד עם טייס המשנה דייוויד סקוט. במשימתו השנייה והאחרונה היה מפקד משימת אפולו 11, שנחתה על הירח ב-20 ביולי 1969. ארמסטרונג היה הראשון שדרך על הירח. יחד עם באז אולדרין חקרו את הירח במשך שעתיים וחצי בזמן שחברם האסטרונאוט מייקל קולינס נמצא בחללית האם שהקיפה את הירח.

אפולו 11 שוגרה ב־16 ביולי 1969 על גבי טיל סטורן 5. החללית נכנסה למסלול סביב כדור הארץ, ולאחר סיבוב וחצי הופעל שוב השלב השלישי של הטיל והחללית יצאה למסלול אל הירח. ב־19 ביולי הגיעה החללית את הירח ונכנסה למסלול סביב הירח. לאחר 24 שעות, במסלול סביב הירח, נפרד רכב הנחיתה מחללית האם, עם האסטרונאוטים ניל ארמסטרונג ובאז אלדרין בתוכו. במהלך ההתקרבות לקרקע הירח כמעט קרס מחשב ההנחייה מעומס יתר, ובמרכז הבקרה שקלו לבטל את הנחיתה ולהורות לאסטרונאוטים לחזור ולהתחבר לחללית האם. מה שהקשה עוד יותר על הנחיתה היה הקושי של ארמסטרונג למצוא מקום ראוי לנחיתה, כאשר הדלק בנחתת הירח הולך ואוזל.

אבל, בסופו של דבר, בשעה 16:18 שעון קיץ מזרח ארצות הברית, נחתה חללית הירח "איגל" (נשר) לראשונה על פני הירח, כשבמנועה נותר דלק המספיק לכ־20 שניות טיסה בלבד. ארמסטרונג דיווח: "Houston, Tranquility Base here. The Eagle has landed". בעברית השתרש התרגום הבא: "יוסטון, כאן בסיס השלווה. הנשר נחת".

בשעה 22:56, באותו יום, ירד ארמסטרונג בסולם מן החללית  ועם רגל אחת מונחת על קרקע הירח, הכריז: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות". זמן קצר לאחר מכן הצטרף אליו חברו, האסטרונאוט באז אולדרין. מול מצלמת טלוויזיה ששידרה את תמונותיהם בשידור חי למיליוני צופים בכדור הארץ, הם ביצעו את משימותיהם.

לאחר 15 דקות מהצעד הראשון הצטרף אליו באז אולדרין והם החלו בתהליכי מחקר שתוכננו למשימה. במהלך ההליכה על הירח הם קבעו לוח שמנציח את הנחיתה הראשונה של האנושות על הירח, ובנוסף נעצו את דגל ארצות הברית באדמת הירח.

המשימה הראשונה של ארמסטרונג על פני הירח הייתה איסוף דגימת קרקע, אותה ביצע באמצעות יעה המחובר לידית אחיזה ארוכה. דגימה זו הושמה בכיס חליפתו, וכונתה דגימת חירום – במידה ויאלצו ארמסטרונג ואולדרין להמריא חזרה מהירח, תהא זו דגימה יחידה שיביאו עמם לכדור הארץ. ארמסטרונג ואולדרין הציבו על הירח סיסמוגרף, ומראה שנועדה להחזיר קרן לייזר הנורית מכדור הארץ על מנת לאפשר מדידות מדויקות של מרחק הירח מכדור הארץ. בנוסף בוצעה לכידה של חלקיקים שמקורם מן השמש, באמצעות רדיד אלומיניום שנחשף על פני הירח והוחזר לכדור הארץ.

בשובו לכדור הארץ מילא ניל ארמסטרונג שורה של תפקידים נוספים: בין 1971 ל־1979 כיהן כפרופסור להנדסת תעופה וחלל באוניברסיטת סינסינטי; מ־1980 כיהן בתפקידים בכירים במספר חברות אירוספייס, האחרונה שבהן בשנת 2000; בין 1971 ל־1973 היה יושב ראש הוועדה המייעצת לנשיא ארצות הברית בנושא חיל השלום; בין 1985 ל־1986 היה חבר בוועדה הלאומית לחלל, שמונתה על ידי נשיא ארצות הברית כדי להמליץ על תוכנית חלל לאומית למאה ה־21. הוא היה גם סגן יו"ר ועדת החקירה לבדיקת אסון הצ'לנג'ר בראשה עמד ויליאם רוג'רס. בתחילת יולי 2007 ביקר ניל ארסמטרונג בישראל כאורח של  בית השקעות ונאם כחלק מאירוע סגור שיזמה הקבוצה לכבודו שנערך במרכז הירידים בגני התערוכה בתל אביב.

ניל ארמסטרונג קיבל במהלך חייו עיטורים ומדליות רבים ובהם: מדליית החירות הנשיאותית (1969), מדליית הכבוד החללית של הקונגרס (1978) ומדליית הזהב של הקונגרס (2009). ארמסטרונג החזיק במספר תוארי דוקטור לשם כבוד. בנוסף, ארגונים ומדינות מחוץ לארצות הברית העניקו לו אותות רבים נוספים. מדינת אוהיו, בה נולד, קראה מוזיאון לתעופה וחלל על שמו.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הקדיש הבוקר חלק מדברי הפתיחה שלו, בישיבת הממשלה, לזכרו של ארמסטרונג. "אני חושב שארמסטרונג סימל את רוח הסקרנות האנושית, הרצון של האדם לפרוץ גבולות, להבין את סודות היקום, להבין את האינסופיות של החלל והזמן והמשמעות של הקיום שלנו בתוך האינסוף הזה", אמר ראש הממשלה. "אני לא חושב שהרבה אנשים זכו לעשות צעד כל כך מרחיק. יש כאלה שהגיעו ליבשות חדשות, חצו אוקיינוסים חדשים, אבל בכל זאת, להגיע, בפעם הראשונה שבן אנוש דרך על קרקע מחוץ לכדור הארץ, זו פריצת דרך שתעמוד תמיד בתולדות האנושות. אני גם מעריך את האדם – הוא היה מאוד צנוע והבין את גודל הרגע, וייתכן מאוד שדווקא גודל הרגע הכניס אותו לפרספקטיבה שעמדה לו לכל חייו, ובוודאי צריכה לשמש גם אותנו בחיינו. אני מבקש להעביר את הערכתי זו שלי ושל אזרחי ישראל למשפחתו של ניל ארמסטרונג".