סערה פוליטית בעקבות פרשת תיק המניות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', אומרת כי בקשתו של ראש הממשלה מוועדת ההיתרים, לעסוק בעצמו בתיק המניות שלו, היא בקשה מגונה – גם אם ברגע האחרון חזר בו וחשש להביא את הדבר לדיון פומבי בממשלה.

"נבחרי ציבור אינם רשאים לשחק במניות, והפקדת התיק שלהם בנאמנות עיוורת, בידי אדם מקצועי, כמתחייב בחוק –  מספיקה בהחלט לניהול חסכונותיהם", אומרת יחימוביץ'. "כל בר דעת מבין, שראש הממשלה חשוף באופן עמוק ביותר למידע ביטחוני וכלכלי, אשר יש לו השפעה דרמטית על ערכן של מניות ועל המסחר בבורסה בת"א ואפילו בבורסות העולם. יתירה מזה, נתניהו יכול לחולל בעצמו תנודות בשוק בכוח החלטותיו, וחבל שאינו מבין את הפגם העמוק שבבקשתו.

"אם יש לראש הממשלה מידע חשוב, מוטב שיחלוק אותו עם הציבור", אומרת יחימוביץ'. "כבר נחשפנו בעבר להתנהגות קלוקלת של הרמטכ"ל חלוץ, אשר – בעת ששלח את חיילי צה"ל לקרב שממנו רבים לא שבו – מצא זמן להתקשר לבנק ולמכור את מניותיו. הציבור הביע אז סלידה מכך, ובצדק. משבר האמון של חלקים גדולים בציבור עם נבחריו הוא עמוק גם כך. הרעיון שראש הממשלה יכריע גורלות ביד אחת, ובידו האחרת ישחק במניות – פוערת תהום עמוקה עוד יותר של אי אמון."

ראש האופוזיציה ויו"ר "קדימה", ח"כ שאול מופז, הגיב: "מדובר בצעד תמוה שיש בו יותר מרמז על כוונותיו של ראש הממשלה. התנהלותו של רה"מ מעידה כי הוא ער לסיכונים העצומים לביטחון המדינה ואזרחיה ולסכנת הקריסה של הכלכלה הישראלית הנובעים מהחלטה נמהרת, מיותרת ולא שקולה, ללא תיאום ובניהול בלתי מושכל של הסיכונים המדיניים, הכלכליים והביטחוניים של תקיפה ישראלית עצמאית באיראן״.

גם יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל, תקף את בקשת ראש הממשלה נתניהו לשנות את תיק ההשקעות שלו. "החלטת נתניהו לחזור בו מבקשתו עקב חשש מחוסר הבנה של הציבור למעשיו הינה עלבון לאינטלגנציה של הציבור", אמר ח"כ אוריאל. "חטאו של נתניהו ביסוד בקשתו כאשר ניסה לשנות את הכללים אותם קבעה הממשלה לטובת הגדלת רווח אישי, וזאת בזמן שהציבור מתמודד עם תוצאות מדיניותו הכלכלית. מראש הממשלה יש לצפות להתנהגות ממלכתית וציבורית", הוסיף אריאל.

ח"כ יואל חסון (קדימה): "כוונת רה"מ לשנות את תיק ההשקעות שלו מוכיחה מעל כל ספק כמה נתניהו לא מאמין לעצמו, אינו קונה את התחזיות הכלכליות שלו עצמו וכמו תמיד דואג לענייניו לפני שדואג לצרכי הציבור. המציאות הכלכלית תחת שלטון נתניהו מעולם לא הייתה באמת טובה, היא הייתה בעיקר אחיזת עיניים והצגה שנחשפת בתקופה זו ממש".

בתגובה אומרים בליכוד: "מדובר על מהומה על לא מאומה שנובעת אך ורק מרצון פוליטי לנגח את רה"מ. הדיון התקשורתי מוכיח עד כמה צדק רה"מ כשהודיע ביוזמתו למבקר המדינה שהנושא ידון רק עם הקמת הממשלה הבאה ולא כעת וזאת כדי למנוע  פרשנויות מוטעות ומגמתיות".

ב-15 באוגוסט אישרה הוועדה למתן היתרים, במשרד מבקר המדינה, לראש הממשלה בנימין נתניהו לבצע שינויים בהרכב תיק ההשקעות שלו בחו"ל ובארץ. זאת, בנוסף על השינויים שעליהם החליט  בתחילת כהונתו כראש ממשלה בשנת 2009. הבקשה לעריכת השינויים הועברה לוועדה באמצעות פרקליטו של נתניהו, עו"ד דוד שמרון.

בהחלטת הוועדה נאמר: "נראה לנו כי נוכח השינויים הדרסטיים בכלכלה העולמית וגם השינויים הכלכליים התכופים והמשמעותיים להשקעות בארץ, הרי שיש צורך במתן אפשרות של הנחיות נוספות לנאמן בנאמנות העיוורת, באופן שהממשלה תחליט".

עוד ציינו חברי הוועדה, כי "לאחר ששמענו את הסבריו של עו"ד דוד שמרון, בא כוחו של ראש הממשלה לעניין זה, ואת עמדתו של מבקר המדינה, נראה לנו שנוכח השינויים הדראסטיים בכלכלה העולמית וגם השינויים הכלכליים התכופים והמשמעותיים להשקעות בארץ, הרי שיש צורך במתן אפשרות של הנחיות נוספות לנאמן בנאמנות העיוורת, באופן שהממשלה תחליט על אפשרות על מתן אפשרות כזו". עוד נאמר בהחלטת הוועדה: "נראה לנו ששינוי זה מחויב המציאות ועל דעת מבקר המדינה, הננו פונים לממשלה, באמצעות מזכיר הממשלה, לשקול שינוי הוראת סעיף 16 (ב) בכל ההקדם האפשרי".

עוד נאמר בהחלטה, כי ב-10 באוקטובר תתכנס הממשלה ותאשר את בקשתו של נתניהו לערוך את השינויים בתיק ההשקעות שלו – אז תשוב הוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה לדון בבקשה.

אבל בשבוע שעבר, יומיים לאחר קבלת החלטת ועדת ההיתרים, משך נתניהו את בקשתו, כנראה מחשש כי הבקשה תפורש ברוח מעשהו של הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ – אשר ביקש לערוך, גם הוא, שינויים בתיק המניות שלו, לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה.

ממשרד מבקר המדינה נמסר, כי "ההחלטה, כמקובל, מופיעה באתר משרד מבקר המדינה בתוך הכללים למניעת ניגוד עניינים".

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "בניגוד לאזרחים אחרים, ראש הממשלה אינו רשאי לבצע שום שינוי בניהול חסכונותיו לאורך כל תקופת כהונתו. הוועדה המייעצת למבקר המדינה, בראשות השופט קמא קבעה, בהתייחסות לפנייתו של ראש הממשלה, שהצורך לשנות מצב זה הוא 'מחויב המציאות', כפי שהגדירה זאת הוועדה, ושיש להביא את השינוי להחלטת הממשלה. למרות קביעת הוועדה, הודיע ראש הממשלה למבקר המדינה בכתב בשבוע שעבר, שראוי להביא את המלצות הוועדה בפני הממשלה הבאה עם הקמתה ולא עכשיו, וזאת כדי למנוע פרשנות מוטעית".

הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני-שרים, החלים גם על ראש הממשלה, מטילים מגבלות על רה"מ בקשר לניהול ענייניו הכספיים. בין היתר נקבע, כי שרים וראשי ממשלה לא יחזיק כספים (פיקדונות לסוגיהם השונים, בסכום העולה על 200 אלף שקל, במטבע ישראלי, במטבע חוץ או באגרות חוב, בכל סוג השקעה, למעט בתכניות חיסכון, בקרנות השתלמות ובקופות גמל), לרבות ניירות ערך שלא באמצעות חברת נאמנות עיוורת וכי בתוך 60 יום מיום כניסתו לכהונה, על רה"מ או השר להעביר את כל ניירות הערך ואגרות החוב לחברת נאמנות ציבורית ובלתי תלויה.

שטר הנאמנות בין השר לחברת הנאמנות יובא לאישור היועץ המשפטי לממשלה, כאשר על השר להמציא העתק משטר הנאמנות המאושר בצירוף רשימת ניירות ערך שהועברו לחברת הנאמנות למבקר המדינה.

עוד נקבע, כי רה"מ או השר ובני משפחתו לא יתנו לחברת הנאמנות כל הוראות באילו ניירות ערך להחזיק ואילו ניירות ערך למכור או לרכוש, למעט הנחיה חד פעמית, בתחילת הקדנציה, בדבר סוגי ההשקעה שיכללו בתיק ובדבר השיעור המרבי של כל סוג ביחס לשווי התיק, או הנחיה כי אלה ייקבעו לפי שיקול דעתה של חברת הנאמנות.