לפעמים יש געגוע. געגוע לרווקות הנעימה זאת, שאפשר להתכרבל איתה בפוך בחורף ובסתיו. לדמיין דמיונות ולהתאהב מתחת לשמיכה בקיץ ובאביב .זאת שיש בה חופש אינסופי והרגשה תמידית של אפשרויות בלתי- מוגבלות. זאת שאפשר לפנטז בה על אביר או אבירה, מושלמים ויפים, מתאימים בדיוק, אלה שיופיעו  פתאום בזמן שהכי פחות נצפה להם ויסחפו אותנו לסחרור של תשוקה ואהבת-אמת. נצחית. ברור. קטן עלינו הנצח.

הפיכחון של הזוגיות הרבה פחות מהנה, חייבים להודות. הוא בא בדרך כלל עם קמטים סביב העיניים, לפעמים לבוש בפיג'מה, עם פסקול של מריבות על מי יזרוק את הזבל. עסקת-חבילה כזאת של החיים.

האדם הזה הוא גם מישהו שמכיר אותך הכי טוב שיש, הכי מקרוב, אמיתי. ומוכן לסבול אותך ככה, באהבה. בדיוק כמו שאתה. מדהים.

אבל לפעמים היא מתגעגעת לאותה ילדה בת 20 וקצת, נאיבית או טיפשה מספיק כדי להתרוצץ הלוך ושוב לשווא, להסתובב סביב עצמה במעגלים, זאת שעדיין יש לה את האנרגיה לחפש ולא למצוא, כי זה נראה שווה את המאמץ .

הגעגוע להרגשה שמשהו מרתק ובלתי צפוי מסתתר אי-שם מעבר לפינת הרחוב, שכן בעיר הגדולה תמיד יש הפתעות. התחושה שהזוגיות שלך תהיה יוצאת-דופן. מושלמת. לא כמו אצל האחרים, עם הוויתורים, הפשרות, המשברים והטיפולים הזוגיים.

תמיד לראות את האור בקצה כל סמטה חשוכה

כמה כיפית היתה הרווקות האורבנית התל אביבית, תמיד לראות את האור בקצה כל סמטה חשוכה ולהאמין ביקום שיש בו זמן ועת לכל דבר, והכול קורה ברצף הזמן-מקום המושלם .

לפעמים יש נוסטלגיה גם לרגעי ההתכוננות לדייט, למאמץ להיראות טוב, כי יש מישהו שם בחוץ ראוי לכך.

הזוגיות מביאה איתה השלמה. השלמה עצמית, אהבה עצמית, אהבה בכלל. פרופורציות. בגרות. הבנה של מה חשוב בחיים באמת. אתה לומד באמת לראות, להקשיב, לסתום את הפה.

זה משמעותי, זה עוצמתי, יש לזה המון יתרונות. אבל זה גם בא עם לבוש טרנינג וטריקו עם כתמים, כי כבר אין צורך להרשים. זה בא עם איבוד עניין בכל מיני דברים שפעם נראו מאוד אטרקטיביים, כמו לצאת מהבית אחרי שמונה בערב.

הזוגיות מביאה איתה שלווה פנימית ושקט, ביטחון ויציבות. הרווקות הייתה בדידות מזהרת וזוהרת. היא זו שנתנה השראה לכתוב, ומידי פעם אפילו שיגרה זיק של משוררת ואופק של סופרת שלא תתחתן לעולם.

הרווקות הוסיפה לחיים גוון מיוחד כזה, צבע החופש

בתקופת הרווקות התנוססה מעל הראש הילה של "כל העתיד עוד לפנייך"  – את עוד יכולה להיות הכול. כמו בסרטים. הרווקות היתה גם בור ללא תחתית, אבל גם הוסיפה לחיים חן, קלילות, משחק, יצירתיות וכמיהה . גוון מיוחד כזה, צבע החופש.

כשאת רווקה, העולם בחוץ הרבה יותר מושך ומסקרן. את יותר פתוחה אליו. משהו בזוגיות-לכל-החיים סוגר חלון של הרבה הזדמנויות ואופציות. הכול כבר לא כל -כך פתוח. יש אשנב קטן, להציץ . ולפעמים בא לך לקפוץ מהחלון הזה, מרוב ייאוש או אושר.

* * *

כל אדם חווה נישואים וזוגיות באופן שונה. היא נוטה להתכנס בתוך הבית ובתוך עצמה, לתוך המלונה המוגנת שלה, כמו חיית מחמד, ביתית ומבויתת. רק מידי פעם היא מוציאה את הראש החוצה, לדשא של השכן,  מכשכשת בזנב בתסכול, רק כדי לגלות שתמיד היא תחשוב שהוא ירוק יותר.

צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net