שר החוץ אביגדור ליברמן מבקר את הטרור המדיני של הרשות הפלסטינית ומבקש להדיח את העומד בראשה בפעולה מדינית ברוטלית. אבל מיהו באמת שר החוץ ליברמן? מה עומד מאחוריו? האם יש בו משהו מעבר להשתלחויות אלימות ולאיומים חסרי שחר? ומי מפעיל בעצם את הטרור האמיתי?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
ביום שישי, באולפן שישי, התארח שר החוץ (עניין מביש שדורש התייחסות נפרדת) אביגדור ליברמן בתוכנית "אולפן שישי" בערוץ 2. ליברמן זומן כדי לקבל את תגובתו על פנייתו למדינות הקוורטט בדבר "הטיפול" במחמוד עבאס, ראש הרשות הפלסטינית, שאקרא לה, במחילה מכבודו של ליברמן, המדינה הפלסטינית. הסיבה לפנייה זו היא "הטרור המדיני" שמנהל עבאס לאחרונה, לקראת פנייה מחודשת שהוא מתכנן בחודשים הקרובים לעצרת הכללית של האו"ם כדי שתכיר במדינה הפלסטינית כמדינה משקיפה בארגון.
כמה חוצפה יש לליברמן, שמתגלה מיום ליום כאחד הפוליטיקאים הדמגוגים הגדולים ביותר אי פעם? הוא מעז לקרוא למהלכים מדיניים מצד אבו מאזן "טרור מדיני". הוא אף מוסיף ואומר שאבו מאזן השאיר לח'אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, את הטרור בפועל, ואילו לעצמו לקח את הטרור המדיני, כפי שמוכיחים, בעיני ליברמן, כל מעשיו המדיניים ברחבי העולם. צפיתי בריאיון ולא יכולתי שלא לחייך לשמע דבריו של הדמגוג הזה.
אחד הרגעים המשעשעים ביותר היו כשמגיש המהדורה, דני קושמרו, ציין בפני ליברמן שאהוד ברק מתנגד לצעד שהוא עושה. ואז יו"ר ישראל ביתנו, השיב לו בלי היסוס שברק רק מחפש אג'נדה שבאמצעותה יצליח לעבור עם מפלגתו את אחוז החסימה. צריך לומר זאת שוב: אביגדור ליברמן, שאפילו עברית לא יודע לדבר, ושרב הנסתר והמעורפל אודותיו מן הגלוי, לועג לאהוד ברק בארסיות בשידור חי. איני נמנה על חסידיו של ברק, אבל ההיגיון הבריא רומז לי כי אם הגיע היום בו ליברמן, שלא עשה דבר למדינה, לועג לאהוד ברק שעשה דבר או שניים, אז סימן שהתחזית שלי, שלפיה ליברמן הוא תופעה חולפת, קרובה להתממש. כן, ליברמן הוא תופעה חולפת בדיוק כמו שארקדי גאיידמק היה תופעה חולפת. וגם הוא, ברגע שהחל ללעוג לסובבים אותו – נגוז והתאדה.
נחזור ל"טרור המדיני" של אבו מאזן, אליבא דליברמן. שר החוץ, שפיו מפיק אך ורק טרור מילולי, רואה מציאות שבה הפלסטינים כמעט ולא פועלים באופן אקטיבי ופיזי נגד הכיבוש, מה שיאפשר לליברמן לחגוג בשלל התקפות כנגדם. בעיניי, ובעיני כל אדם ישר, לא כל פעולה פיזית נגד הכיבוש הינה טרור. תלוי נגד מי היא נעשית, באיזה מקום היא נעשית ומאיזו סיבה היא נעשית. אך פתאום, אחרי שנים שבהן יצא נגד "הטרור" הפלסטיני, ותמיד דאג לומר שרק במו"מ ובפעולות מדיניות צריך לשים סוף לסכסוך הזה, יוצא ליברמן גם נגד הפעולות המדיניות של הפלסטינים. נכון, הן פעולות חד-צדדיות, אך הן במסגרת כללי המשחק הדיפלומטי וכשרות למהדרין. ליברמן כמובן גם מתבל את דבריו בהאשמות שחיתות נגד אבו מאזן והרשות הפלסטינית. תראו מי מדבר! האדם שגודל עננת השחיתויות המבאישה החגה מעל ראשו עולה על כל דמיון…
ייתכן שליברמן אינו יודע מה כתוב על סמל "המוסד". ובכן, אעשה לו טובה ואזכיר לו: כתוב שם הפסוק מספר משלי, י"א, י"ד: "באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ". עכשיו, אדוני השר, שאסביר לך מה פירוש המילה "תחבולות"? שלא תבין לא נכון (אתה הרי תמיד אוהב להבין לא נכון, מה שמשמש לך תירוץ למכור עוד מהאג'נדה הדמגוגית שלך): אין לי בעיה עם תחבולות כדי שהעם לא יפול. להיפך, זה בסדר גמור מבחינתי. אבל, גם הסוג הזה של ה"תחבולות", יכול להיקרא "טרור מדיני". הרי חלק מהתחבולות הללו, כדי שהעם כאן לא יפול, הן החלטות מדיניות שמובילות לרצח אנשים ולייצור קנוניות שונות ומשונות. חלקן ידועות וחלקן עמומות. והכל למען מטרה אחת: שמירה על בטחון מדינת ישראל.
אם אתה קורא למדיניות של הפלסטינים ושל אבו מאזן "טרור", אז לפי ההיגיון ששטחתי לעיל, אבקש לענות לך באותו מטבע: אתה טרוריסט מובהק וכל מדיניות החוץ שלך הינה טרור מדיני מובהק. מה ההבדל בינך לבין אבו מאזן? אבו מאזן אדם מתורבת. אתה לא מתורבת; הוא איש נעים הליכות ואתה פרובוקטור שהליכותיו נעדרות כל נועם. העניין הוא, שאתה מנסה בכל רגע נתון להראות כמה אתה פטריוט ושאתה הכי נאמן למדינה. הסיבה לכך פשוטה ביותר – אין לך שום דבר אחר למכור. העבר שלך לא ידוע, האישיות שלך מעוררת שאט-נפש בקרב רוב גדול בעם ויתרה מכך, אתה מנסה בכוח ובכל דרך להצטייר כגבר-גבר עם ביצים עבור המדינה. אבל, ראה איזה פלא, אפילו הנהגת המדינה, כפי שפורסם בעבר, לא לגמרי מאמינה לך או בך. זו הסיבה שדיונים רבים אינם נחשפים בפניך. אתן לך להסיק בעצמך מהן הסיבות שבגינן מתנהגים כלפיך כך…
אתה יודע, כשמישהו מדבר איתי לגבייך, אתה יודע מה תשובתי אליו? פשוטה מאוד: "חבל על הזמן. הוא סתם תופעה חולפת שתעלם מהחיים הציבוריים כאן. ליברמן אינו יותר מאשר כלב נובח ולא נושך". אתה יודע למה? כי אתה פשוט כזה. לא איכפת לך לא מהמדינה, לא מהעם היהודי ולא מ"ישראל ביתנו" או מכל דבר לאומי אחר. אכפת לך רק מעצמך – אתה חי כאן ומנסה למקסם את התועלת שהחיים כאן יכולים להניב לך ושהעדר הנוהה אחריך בעיוורון יכול להניב לך. אין לך אג'נדה או משהו שמזכיר אחת כזו. יש לך רק את ליברמן ולא יותר. באמת, איני רואה בך שום איום עלי, כערבי. המטרות שלך הן אישיות גרידא, והן מעורפלות ובלתי מפוענחות. אתה כל כך לא-מקובל בחברה הישראלית ובפוליטיקה הישראלית, שאתה דחוי אפילו בקרב משרדך.
את ההוכחה לכך שכל מעשייך הם אינטרס אישי ולא יותר, סיפקת לרבבות צופי "אולפן שישי" כשאמרת "אבו מאזן מוביל טרור מדיני". הפלסטינים הפסיקו לספק לך טרור רגיל שתתפוס טרמפ על גביו, אז חיפשת ומצאת דבר חדש. בפעם הבאה תמצא סיפור חדש לתפוס עליו טרמפ, וכן הלאה וכן הלאה עד התחבולה הבאה.
יורי קרמר
31 באוגוסט 2012 @ 21:16
הנימוקים שעידאל מציע הינם סיסמאות בלבד. אם יש תמיכה הגיונית או עובדתית – ראוי לכתוב אותה. לא מספיק לזרוק לחלל האוויר סיסמאות. זה לא משכנע.
דוגמא: "חבל על הזמן. הוא סתם תופעה חולפת שתעלם מהחיים הציבוריים". אולי אתה צודק – העתיד יוכיח. אבל לאמירה סתמית כזו אין בפוסט שלך שום בסיס.
"אין לך אג'נדה או משהו שמזכיר אחת כזו". צר לי, עידאל. לאביגדור ליברמן יש אג'נדה ברורה וחדה: נגד הפלשתינאים. לא נעים להודות בכך, אבל אי אפשר להגיד שאין לו אג'נדה.
"ליברמן, שלא עשה דבר למדינה, לועג לאהוד ברק שעשה דבר או שניים"… – זאת הוכחה שליברמן הוא תופעה חולפת? תבדוק את הפוליטיקה הישראלית ותמצא הרבה אנשים שלא עשו כלום למען המדינה והם שורדים ושורדים ושורדים בפוליטיקה. אז זה לא סימן שהתחזית שלך קרובה להתממש.
הערה סופית: אינני מתומכיו של אביגדור ליברמן, אבל אני מצפה לביקורת מנומקת יותר.
סמי וסוסו
31 באוגוסט 2012 @ 16:00
רוזימגיא, אני לא יודעת מי את אבל את מציפה כאן את כל הכתבות בטוקבקי-רפש סיסמאתיים שמתאימים לאתר רוטר.נט.
אולי תחסכי לכולם ותעברי לרוטר? תמצאי שם רבים מבני מינך וחיות אחרות.
צ'ארלס
30 באוגוסט 2012 @ 18:50
מאמר טובבבב 🙂