מירוץ חימוש אבולוציוני: האם לנאנסות סבירות גדולה יותר להרות?

המועמד הרפובליקני טוד אייקין טען, שכאשר מדובר באונס אמיתי וכאמצעי הגנה, גוף האישה מגיב כך שהוא מונע התעברות. האם יש ממש בדברים אלה? האם נשים פיתחו אסטרטגיה שמונעת מהן הריון בזמן אונס? או האם ההפך הוא הנכון ואונס מגדיל את הסיכוי להריון, ובכך נותן תמיכה לטענה שיש בסיס אבולוציוני לאונס?

מירוץ חימוש אבולוציוני: האם לנאנסות סבירות גדולה יותר להרות?

המועמד הרפובליקני טוד אייקין טען, שכאשר מדובר באונס אמיתי וכאמצעי הגנה, גוף האישה מגיב כך שהוא מונע התעברות. האם יש ממש בדברים אלה? האם נשים פיתחו אסטרטגיה שמונעת מהן הריון בזמן אונס? או האם ההפך הוא הנכון ואונס מגדיל את הסיכוי להריון, ובכך נותן תמיכה לטענה שיש בסיס אבולוציוני לאונס?

המועמד הרפובליקני טוד אייקין התראיין באחרונה לתחנת טלוויזיה מקומית בסיינט לואיס ונשאל אם לדעתו נשים שנאנסו זכאיות לבצע להפלה (עמדת רוב הרפובליקנים שוללת הפלות בצורה כמעט גורפת). בתשובתו הוא אמר את הדברים הבאים: “…If it’s a legitimate rape, the female body has ways to try to shut that whole thing down”.

(צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net)

הדברים האלה זכו כמובן לגינויים מקיר לקיר, ועיקר הזעם הופנה לאיוולת של הביטוי legitimate rape. חשוב להבהיר בהקשר הזה, ובניגוד למה שדווח ברוב מוחלט של אמצעי התקשורת בארץ, שהוא לא התכוון לאונס לגיטימי במובן הזה שיש מעשי אונס לגיטימיים וכאלו שלא. הכוונה באמירה שלו היא להבחין בין מקרי אונס אמיתיים לכאלו שכביכול אינם באמת אונס. הוא לא ציין מה לדעתו מהווה מקרה אונס אמיתי, האם מדובר רק בזר מוחלט שתוקף אישה בסמטה חשוכה, או שזה כולל גם את האפשרות של אונס בין בעל ואישה, אבל בכל מקרה הכוונה לאונס אמיתי או אותנטי (דיון נרחב בנושא ראו פה).

בכל אופן, מעבר לעניין הפוליטי ולאמירה הטיפשית של אייקין, הועלתה כאן טענה אבולוציונית במסווה (שזה קצת אירוני, בהתחשב בעובדה שרפובליקנים רבים ומצביעיהם שוללים את האבולוציה). לדידו של אייקין, כשמדובר באונס אמיתי וכאמצעי הגנה, גוף האישה מגיב כך שהוא מונע התעברות. השאלה הנשאלת היא, האם יש ממש בדברים הללו? האם נשים פיתחו אסטרטגיה שמונעת מהן הריון בזמן אונס? או האם ההפך הוא הנכון ואונס מגדיל את הסיכוי להריון ובכך נותן תמיכה לטענה שיש בסיס אבולוציוני לאונס? (פוסט נוסף פה).

להימנע ממגע עם זרים שעלולים לאנוס, במיוחד בזמן שיא הפוריות 

קצת רקע לדברים לפני שניגש לבחון את הנושא של ההריון. כחלק מהברירה המינית נשים וגברים פיתחו אסטרטגיות שונות שיובילו להזדווגות עם בן או בת זוג מוצלחים. אונס שולל את הבחירה הזו מנשים, ולכן לא מפתיע שנשים פיתחו אסטרטגיות שונות בניסיון למנוע מקרי אונס (ואונס, למרות תוצאותיו הנוראיות, הוא עדיין חלק מהברירה המינית).

אסטרטגיה אחת היא להימנע ממגע עם זרים שעלולים לאנוס, במיוחד בזמן שיא הפוריות במחזור החודשי, בזמן הביוץ. מחקר שתיארתי כאן מראה שאכן קיימת רתיעה כזו. מצד שני, גברים תוקפים מינית נשים בגילי שיא הפוריות (70% מקורבנות האונס הן בגילים 16-35, עם ממוצע 24), ובמיוחד בזמן הביוץ (משהו שנעשה בצורה לא מודעת כנראה). כפי שהדוגמאות האלה מראות, אסטרטגיות לתקיפה מינית והימנעות מתקיפה כזו קיימות בו זמנית, במה שהוא מירוץ חימוש אבולוציוני שלא שונה ממירוצי חימוש אבולוציוניים אחרים של טורפים ונטרפים.

אסטרטגיות אפשריות נוספות הן אלו המנסות להפחית את הנזקים הפיזיים והנפשיים שנשים חוות כתוצאה מאונס. ישנם דיווחים אנקדוטיים רבים של נאנסות שחוו התעוררות מינית, ואפילו אורגזמה בזמן אונס. התגובה הזו נשמעת כמנוגדת לכל היגיון, שכן ברור שנשים אינן נהנות מאונס. במקרה זה, המטרה של ההתעוררות המינית היא להפחית את הכאב והנזק שבחדירה – עוררות מינית מגדילה את הרטיבות בנרתיק ומונעת נזקים פיזיים לאיבר המין. באחרונה בוצע מחקר שמצא תמיכה אמפירית לקיומה של אסטרטגיה כזו.

אסטרטגיות נוספות עשויות להיות ספציפיות לנשים מסוימות בלבד: אם גיל ופוריות הן מטרות מרכזיות של אנסים, אזי סביר שנשים בשיא הפוריות יהיו רגישות יותר לרמזים על אונס ותקיפה מינית, ובמיוחד נשים אטרקטיביות מבחינה חיצונית, שמגלמות את שיא הפוריות ומהוות מטרה מועדפת על ידי אנסים. חשוב לזכור בהקשר הזה שכל הנתונים והמחקרים שמובאים כאן מצביעים על מגמות שונות. זה לא אומר שכל נאנסת בהכרח עונה על כל המאפיינים המסוקרים. למשל, נשים נאנסות ומותקפות מינית בכל הגילים, אבל בממוצע, נשים בגיל הפוריות מותקפות יותר בצורה מובהקת, מה שתואם את הניבויים האבולוציוניים בנושא.

הטיעון שנוגע לסיכויי הכניסה להריון כתוצאה מאונס יכול לחזק את ההסבר האבולוציוני שאונס הוא אדפטציה. על מנת שלאונס יהיה בסיס אבולוציוני, הוא צריך לתת יתרון רבייתי לאנסים, ואחד היתרונות הברורים הוא הגדלת הסיכוי להולדת תינוק. מובן שאונס נושא בתוכו גם מחירים כבדים לאנסים, שנובעים מכל ההשלכות של כפיית יחסי מין, ולכן זו אינה אסטרטגיה מקובלת לקיום יחסי מין, והיא מתקיימת תחת תנאים מסוימים (ראו הפוסט המקורי בנושא). בכל אופן, כל אדפטציה אבולוציונית חייבת לתת יתרון כלשהו על מנת שתתקיים ותתקבע באוכלוסייה. אם אונס הוא אכן אדפטציה כזו, אז הרווח הגדול ביותר לאנסים הוא כמובן הריון של האישה. זהו כמובן חיסרון מבחינת האישה, שתפתח אסטרטגיות נגדיות במירוץ חימוש אבולוציוני.

[related-posts title="כתבות נוספות בנושא"]

אייקין טען שלפי טענת רופאים, הגוף של הנאנסת דוחה את ההתעברות. אם זה נכון, וסיכויי הכניסה להריון מאונס נמוכים משמעותית מיחסי מין בהסכמה, אז זו תהיה עדות חזקה לכך שנשים פיתחו אסטרטגיה יעילה אחת כנגד אונס. כמובן, צריך גם לזכור שלאורך ההיסטוריה האבולוציונית שלנו לא היו אמצעי מניעה יעילים (או גלולת היום שאחרי), ולכן נתונים מודרניים צריכים לקחת בחשבון את הגורמים האלה. אז מה המחקרים בנושא אומרים?

מחקרים בבעלי חיים די תומכים בדברי אייקין. אצל תרנגולות למשל, מחקר שנעשה בנושא מגלה שנקבות דוחות זרע של תרנוגלים שאינן מעוניינות בצאצאים איתם. תרנגולות מעוניינים להזדווג עם הזכר הדומיננטי בקבוצה, ולכן, כשנכפים עליהן יחסי מין עם תרנגול נחות במדרג ההיררכיה, הן ייטו לפלוט את הזרע הזה, בתקווה שהתרנגול הדומיננטי יפרה אותן. מכיוון שאצל תרנגולים רוב ההזדווגויות כפויות והלחצים האבולוציוניים על נקבות למנוע התעברויות לא רצויות גדולים יותר מאשר אצל בני אדם, הגיוני שהן תפתחנה אסטרטגיות נגדיות יעילות. דבר דומה מתרחש גם עם עכבישים.

מה בנוגע לבני אדם? מסיבות מובנות יש מעט מחקרים בנושא, רבים מהם סובלים מבעיות מתודולוגיות שונות (למשל, אי לקיחה בחשבון של שימוש בגלולה או אמצעי מניעה כימיים אחרים, או גלולת היום שאחרי שמונעת התעברות). המחקר האמין והמבוקר ביותר שנעשה עד כה פורסם לפני כעשור. ההשוואה הרצויה היא בין שיעורי ההריון כתוצאה מאונס לבין אלו מיחסי מין בהסכמה.

הנתונים למחקר נלקחו מסקר שערך המכון לחקר אלימות כלפי נשים בארה”ב. המחקר כלל 8,000 נשים בגיל 18 ומעלה, שמתוכו 1,007 דיווחו על אונס וגינלי שהתרחש מתישהו במהלך חייהן. מתוכן, החוקרים השתמשו בנתונים על 405 נשים שהאונס שלהן קרה כשהיו בגיל הפוריות 12-45 ושדיווחו שנאנסו פעם אחת בלבד. מכיוון שהמחקר לא שאל על שימוש באמצעי מניעה, החוקרים השתמשו בסטטיסטיקות ידועות של אחוז הנשים המשתמשות באמצעי מניעה הורמונליים כמו הגלולה כדי לערוך תיקון סטטיסטי של הנתונים.

אחוז ההריונות כתוצאה מאונס היה 7.98% – כפליים ויותר בהשוואה ליחסי מין בהסכמה

התוצאות הראו ש-26 נשים דיווחו על הריון כתוצאה מאונס, או 6.42% מכלל הנשים במדגם. אם משקללים נתונים של אחוז המשתמשות באמצעי מניעה ומפחיתים את המספר הזה מהמדגם, עולה אחוז ההריונות ל-7.98%. זה נשמע אחוז נמוך למדי, אבל למעשה זה אחוז גבוה מאוד בהשוואה ליחסי מין בהסכמה. אחוז ההריונות בקרב נשים שקיימו יחסי מין חד פעמיים בהסכמה ושהיו מעוניינות להכנס להריון, עומד על 3.1% בלבד. כלומר, אפילו אם לא לוקחים בחשבון שיש נשים שמשתמשות באמצעי מניעה, עדיין יותר מפי שתיים נשים נכנסות להריון כתוצאה מאונס, בהשוואה ליחסי מין מוסכמים. נתונים ממדינות מתפתחות כמו אתיופיה או מקסיקו מראים על שיעורי כניסה להריון גבוהים עוד יותר בקרב קורבנות אונס אצל נערות, מספרים שנעים בין 15%-18%.

אז בניגוד לדברי אייקין הנתונים מראים שדווקא הסיכוי להכנס להריון אחרי אונס גבוהים יותר ולא נמוכים יותר. מה ההסבר לנתונים הללו? ראשית, המחקר מהווה אישוש נוסף לכך שנשים בשיא הפוריות נאנסות בשיעורים גבוהים יותר, ואחוזי הכניסה להריון בקבוצה הזו גדולים יותר. קבוצת הגיל עם מספר מקרי האונס הגבוה ביותר הייתה 15-19 עם 188 מעשי אונס. זו הייתה גם הקבוצה שבה אחוז ההריונות היה הכי גבוה עם 8.51% הריונות. 82 מקרי אונס התרחשו בין הגילאים 20-24 (6.10% הריונות). 64 מקרים בין 25-34 (4.69%) ורק 10 מקרים בין 35-45 (0 הריונות).

למה אחוז ההריונות גבוה יותר אצל נאנסות? ראשית, די ברור שאנסים תוקפים יותר נשים בשיא הפוריות, משהו שאפשר לגלות בקלות יחסית על פי המראה החיצוני. יותר מכך, בקרב נשים בגילי הפוריות לאנסים יש יכולת (מודעת או לא מודעת) לאתר ולתקוף נשים בזמן הביוץ, כפי שתיארתי פה. זה לא אומר בהכרח שהיכולת של אנסים יוצאת דופן באיתור נשים פוריות, אלא שהם אולי מנצלים אותה לתקיפות מיניות.

ישנם גם הסברים אבולוציוניים אפשריים אחרים. למשל, שאונס מזרז את הביוץ מסיבה כלשהי (תופעה שקיימת אצל בעלי חיים אחרים), או שזרע של אנסים פורה יותר מסיבה כלשהי (אולי רק בזמן האונס?). אין להשערות הספציפיות האלה כרגע תמיכה אמפירית אצל בני אדם, וברור שעוד מחקר דרוש כדי להבין את הנושא טוב יותר. בשנים האחרונות יש כמה צעדים בכיוון. כך או כך, התיאוריה האבולוציונית מניבה מחקרים חשובים, שעוזרים לנו להבין טוב יותר למה מתרחש אונס, מתי בדיוק, אלו נשים בעלות סיכון גבוה יותר, ואלו אסטרטגיות נוקטים אנסים כדי לאנוס ונשים – כדי להתגונן מפני אונס.

צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net

המועמד הרפובליקני טוד אייקין התראיין באחרונה לתחנת טלוויזיה מקומית בסיינט לואיס ונשאל אם לדעתו נשים שנאנסו זכאיות לבצע להפלה (עמדת רוב הרפובליקנים שוללת הפלות בצורה כמעט גורפת). בתשובתו הוא אמר את הדברים הבאים: “…If it’s a legitimate rape, the female body has ways to try to shut that whole thing down”.

(צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net)

הדברים האלה זכו כמובן לגינויים מקיר לקיר, ועיקר הזעם הופנה לאיוולת של הביטוי legitimate rape. חשוב להבהיר בהקשר הזה, ובניגוד למה שדווח ברוב מוחלט של אמצעי התקשורת בארץ, שהוא לא התכוון לאונס לגיטימי במובן הזה שיש מעשי אונס לגיטימיים וכאלו שלא. הכוונה באמירה שלו היא להבחין בין מקרי אונס אמיתיים לכאלו שכביכול אינם באמת אונס. הוא לא ציין מה לדעתו מהווה מקרה אונס אמיתי, האם מדובר רק בזר מוחלט שתוקף אישה בסמטה חשוכה, או שזה כולל גם את האפשרות של אונס בין בעל ואישה, אבל בכל מקרה הכוונה לאונס אמיתי או אותנטי (דיון נרחב בנושא ראו פה).

בכל אופן, מעבר לעניין הפוליטי ולאמירה הטיפשית של אייקין, הועלתה כאן טענה אבולוציונית במסווה (שזה קצת אירוני, בהתחשב בעובדה שרפובליקנים רבים ומצביעיהם שוללים את האבולוציה). לדידו של אייקין, כשמדובר באונס אמיתי וכאמצעי הגנה, גוף האישה מגיב כך שהוא מונע התעברות. השאלה הנשאלת היא, האם יש ממש בדברים הללו? האם נשים פיתחו אסטרטגיה שמונעת מהן הריון בזמן אונס? או האם ההפך הוא הנכון ואונס מגדיל את הסיכוי להריון ובכך נותן תמיכה לטענה שיש בסיס אבולוציוני לאונס? (פוסט נוסף פה).

להימנע ממגע עם זרים שעלולים לאנוס, במיוחד בזמן שיא הפוריות 

קצת רקע לדברים לפני שניגש לבחון את הנושא של ההריון. כחלק מהברירה המינית נשים וגברים פיתחו אסטרטגיות שונות שיובילו להזדווגות עם בן או בת זוג מוצלחים. אונס שולל את הבחירה הזו מנשים, ולכן לא מפתיע שנשים פיתחו אסטרטגיות שונות בניסיון למנוע מקרי אונס (ואונס, למרות תוצאותיו הנוראיות, הוא עדיין חלק מהברירה המינית).

אסטרטגיה אחת היא להימנע ממגע עם זרים שעלולים לאנוס, במיוחד בזמן שיא הפוריות במחזור החודשי, בזמן הביוץ. מחקר שתיארתי כאן מראה שאכן קיימת רתיעה כזו. מצד שני, גברים תוקפים מינית נשים בגילי שיא הפוריות (70% מקורבנות האונס הן בגילים 16-35, עם ממוצע 24), ובמיוחד בזמן הביוץ (משהו שנעשה בצורה לא מודעת כנראה). כפי שהדוגמאות האלה מראות, אסטרטגיות לתקיפה מינית והימנעות מתקיפה כזו קיימות בו זמנית, במה שהוא מירוץ חימוש אבולוציוני שלא שונה ממירוצי חימוש אבולוציוניים אחרים של טורפים ונטרפים.

אסטרטגיות אפשריות נוספות הן אלו המנסות להפחית את הנזקים הפיזיים והנפשיים שנשים חוות כתוצאה מאונס. ישנם דיווחים אנקדוטיים רבים של נאנסות שחוו התעוררות מינית, ואפילו אורגזמה בזמן אונס. התגובה הזו נשמעת כמנוגדת לכל היגיון, שכן ברור שנשים אינן נהנות מאונס. במקרה זה, המטרה של ההתעוררות המינית היא להפחית את הכאב והנזק שבחדירה – עוררות מינית מגדילה את הרטיבות בנרתיק ומונעת נזקים פיזיים לאיבר המין. באחרונה בוצע מחקר שמצא תמיכה אמפירית לקיומה של אסטרטגיה כזו.

אסטרטגיות נוספות עשויות להיות ספציפיות לנשים מסוימות בלבד: אם גיל ופוריות הן מטרות מרכזיות של אנסים, אזי סביר שנשים בשיא הפוריות יהיו רגישות יותר לרמזים על אונס ותקיפה מינית, ובמיוחד נשים אטרקטיביות מבחינה חיצונית, שמגלמות את שיא הפוריות ומהוות מטרה מועדפת על ידי אנסים. חשוב לזכור בהקשר הזה שכל הנתונים והמחקרים שמובאים כאן מצביעים על מגמות שונות. זה לא אומר שכל נאנסת בהכרח עונה על כל המאפיינים המסוקרים. למשל, נשים נאנסות ומותקפות מינית בכל הגילים, אבל בממוצע, נשים בגיל הפוריות מותקפות יותר בצורה מובהקת, מה שתואם את הניבויים האבולוציוניים בנושא.

הטיעון שנוגע לסיכויי הכניסה להריון כתוצאה מאונס יכול לחזק את ההסבר האבולוציוני שאונס הוא אדפטציה. על מנת שלאונס יהיה בסיס אבולוציוני, הוא צריך לתת יתרון רבייתי לאנסים, ואחד היתרונות הברורים הוא הגדלת הסיכוי להולדת תינוק. מובן שאונס נושא בתוכו גם מחירים כבדים לאנסים, שנובעים מכל ההשלכות של כפיית יחסי מין, ולכן זו אינה אסטרטגיה מקובלת לקיום יחסי מין, והיא מתקיימת תחת תנאים מסוימים (ראו הפוסט המקורי בנושא). בכל אופן, כל אדפטציה אבולוציונית חייבת לתת יתרון כלשהו על מנת שתתקיים ותתקבע באוכלוסייה. אם אונס הוא אכן אדפטציה כזו, אז הרווח הגדול ביותר לאנסים הוא כמובן הריון של האישה. זהו כמובן חיסרון מבחינת האישה, שתפתח אסטרטגיות נגדיות במירוץ חימוש אבולוציוני.

[related-posts title="כתבות נוספות בנושא"]

אייקין טען שלפי טענת רופאים, הגוף של הנאנסת דוחה את ההתעברות. אם זה נכון, וסיכויי הכניסה להריון מאונס נמוכים משמעותית מיחסי מין בהסכמה, אז זו תהיה עדות חזקה לכך שנשים פיתחו אסטרטגיה יעילה אחת כנגד אונס. כמובן, צריך גם לזכור שלאורך ההיסטוריה האבולוציונית שלנו לא היו אמצעי מניעה יעילים (או גלולת היום שאחרי), ולכן נתונים מודרניים צריכים לקחת בחשבון את הגורמים האלה. אז מה המחקרים בנושא אומרים?

מחקרים בבעלי חיים די תומכים בדברי אייקין. אצל תרנגולות למשל, מחקר שנעשה בנושא מגלה שנקבות דוחות זרע של תרנוגלים שאינן מעוניינות בצאצאים איתם. תרנגולות מעוניינים להזדווג עם הזכר הדומיננטי בקבוצה, ולכן, כשנכפים עליהן יחסי מין עם תרנגול נחות במדרג ההיררכיה, הן ייטו לפלוט את הזרע הזה, בתקווה שהתרנגול הדומיננטי יפרה אותן. מכיוון שאצל תרנגולים רוב ההזדווגויות כפויות והלחצים האבולוציוניים על נקבות למנוע התעברויות לא רצויות גדולים יותר מאשר אצל בני אדם, הגיוני שהן תפתחנה אסטרטגיות נגדיות יעילות. דבר דומה מתרחש גם עם עכבישים.

מה בנוגע לבני אדם? מסיבות מובנות יש מעט מחקרים בנושא, רבים מהם סובלים מבעיות מתודולוגיות שונות (למשל, אי לקיחה בחשבון של שימוש בגלולה או אמצעי מניעה כימיים אחרים, או גלולת היום שאחרי שמונעת התעברות). המחקר האמין והמבוקר ביותר שנעשה עד כה פורסם לפני כעשור. ההשוואה הרצויה היא בין שיעורי ההריון כתוצאה מאונס לבין אלו מיחסי מין בהסכמה.

הנתונים למחקר נלקחו מסקר שערך המכון לחקר אלימות כלפי נשים בארה”ב. המחקר כלל 8,000 נשים בגיל 18 ומעלה, שמתוכו 1,007 דיווחו על אונס וגינלי שהתרחש מתישהו במהלך חייהן. מתוכן, החוקרים השתמשו בנתונים על 405 נשים שהאונס שלהן קרה כשהיו בגיל הפוריות 12-45 ושדיווחו שנאנסו פעם אחת בלבד. מכיוון שהמחקר לא שאל על שימוש באמצעי מניעה, החוקרים השתמשו בסטטיסטיקות ידועות של אחוז הנשים המשתמשות באמצעי מניעה הורמונליים כמו הגלולה כדי לערוך תיקון סטטיסטי של הנתונים.

אחוז ההריונות כתוצאה מאונס היה 7.98% – כפליים ויותר בהשוואה ליחסי מין בהסכמה

התוצאות הראו ש-26 נשים דיווחו על הריון כתוצאה מאונס, או 6.42% מכלל הנשים במדגם. אם משקללים נתונים של אחוז המשתמשות באמצעי מניעה ומפחיתים את המספר הזה מהמדגם, עולה אחוז ההריונות ל-7.98%. זה נשמע אחוז נמוך למדי, אבל למעשה זה אחוז גבוה מאוד בהשוואה ליחסי מין בהסכמה. אחוז ההריונות בקרב נשים שקיימו יחסי מין חד פעמיים בהסכמה ושהיו מעוניינות להכנס להריון, עומד על 3.1% בלבד. כלומר, אפילו אם לא לוקחים בחשבון שיש נשים שמשתמשות באמצעי מניעה, עדיין יותר מפי שתיים נשים נכנסות להריון כתוצאה מאונס, בהשוואה ליחסי מין מוסכמים. נתונים ממדינות מתפתחות כמו אתיופיה או מקסיקו מראים על שיעורי כניסה להריון גבוהים עוד יותר בקרב קורבנות אונס אצל נערות, מספרים שנעים בין 15%-18%.

אז בניגוד לדברי אייקין הנתונים מראים שדווקא הסיכוי להכנס להריון אחרי אונס גבוהים יותר ולא נמוכים יותר. מה ההסבר לנתונים הללו? ראשית, המחקר מהווה אישוש נוסף לכך שנשים בשיא הפוריות נאנסות בשיעורים גבוהים יותר, ואחוזי הכניסה להריון בקבוצה הזו גדולים יותר. קבוצת הגיל עם מספר מקרי האונס הגבוה ביותר הייתה 15-19 עם 188 מעשי אונס. זו הייתה גם הקבוצה שבה אחוז ההריונות היה הכי גבוה עם 8.51% הריונות. 82 מקרי אונס התרחשו בין הגילאים 20-24 (6.10% הריונות). 64 מקרים בין 25-34 (4.69%) ורק 10 מקרים בין 35-45 (0 הריונות).

למה אחוז ההריונות גבוה יותר אצל נאנסות? ראשית, די ברור שאנסים תוקפים יותר נשים בשיא הפוריות, משהו שאפשר לגלות בקלות יחסית על פי המראה החיצוני. יותר מכך, בקרב נשים בגילי הפוריות לאנסים יש יכולת (מודעת או לא מודעת) לאתר ולתקוף נשים בזמן הביוץ, כפי שתיארתי פה. זה לא אומר בהכרח שהיכולת של אנסים יוצאת דופן באיתור נשים פוריות, אלא שהם אולי מנצלים אותה לתקיפות מיניות.

ישנם גם הסברים אבולוציוניים אפשריים אחרים. למשל, שאונס מזרז את הביוץ מסיבה כלשהי (תופעה שקיימת אצל בעלי חיים אחרים), או שזרע של אנסים פורה יותר מסיבה כלשהי (אולי רק בזמן האונס?). אין להשערות הספציפיות האלה כרגע תמיכה אמפירית אצל בני אדם, וברור שעוד מחקר דרוש כדי להבין את הנושא טוב יותר. בשנים האחרונות יש כמה צעדים בכיוון. כך או כך, התיאוריה האבולוציונית מניבה מחקרים חשובים, שעוזרים לנו להבין טוב יותר למה מתרחש אונס, מתי בדיוק, אלו נשים בעלות סיכון גבוה יותר, ואלו אסטרטגיות נוקטים אנסים כדי לאנוס ונשים – כדי להתגונן מפני אונס.

צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן