חינוך חובה חינם אינו משהו שזורקים לאמהות נודניקיות כפתרון לבעיית הפעוטות הצווחניים שהביאו לאויר העולם ועכשיו הן תקועות איתם. אותם פעוטות הם העתיד של המדינה. הגיע הזמן לעשות סדר קטן באמירות, חלקי העובדות והמספרים שנזרקים כאן

מאת אסתי סגל

מסוף שבוע שעבר אנחנו משפשפים עינינו בתדהמה: ראש ממשלתנו הנערץ ומנהיגנו הדגול בנימין נתניהו יוצא בהצהרה: הוא עומד להחיל את חוק חינוך חינם מגיל שלוש (ועוד לצורך העניין הוא מכריז על קיצוץ רוחבי של 4%). הוא ולא אחר, אף על פי כן, למרות התנגדות שותפיו האכזריים לקואליציה ש"ס וישראל ביתנו שמתנגדים בכל עוז.

ואנחנו נפעמים וגם תוהים, מה קרה שמהזחיחות שאיפיינה את התנהגותו בחודשיים האחרונים והביאה עלינו את מבול החקיקה האנטי דמוקרטית ואנטי חברתית, פתאום הוא עבר לפאניקה שמביאה אלינו את צדדיו הסוציאלדמוקרטיים והנאורים? מה קרה הפעם שהוא נכנס למצב פאניקה (שרק לא מזמן גרמה לו למנות את ועדת טרכטנברג ולשחרר את גלעד שליט)?

עברו יום, עברו יומיים ופתאום ככה אאוט אוף דה בלו, אנחנו מתבשרים בלי שום קשר כמובן שיאיר לפיד עושה סוף סוף את הצעד והולך לפוליטיקה… אופססס…

אתמול, בעודי שועטת על ההליכון במכון כושר, חזיתי בפניו המקומטות מדאגה של איזה דוקטור ממשרד האוצר שישב בתכנית הבוקר של אורלי וגיא מול אחת ממנהיגות מחאת העגלות, ותוך כדי "אני נתתי לך לדבר עכשיו תני לי את לדבר", הוא הסביר בפנים מודאגות עד כמה הממשלה נדיבה בנותנה לאמהות האלו את רצונן למרות התשלום האדיר והקיצוצים שצריך לעשות לצורך העניין. אז כדי להרגיע אותו ואותנו, הגיע הזמן לעשות סדר קטן באמירות, חלקי העובדות והמספרים שנזרקים כאן:

1. הדור הבא (כלומר הילדים) הם העתיד של המדינה.

של כל מדינה ושל מדינת ישראל במיוחד. כשמדינת ישראל שוכנת בלב מרחב עויין שלא רוצה אותה בתוכו, האיכות האנושית של תושביה היא עניין בטחוני ממש. רמת ההשכלה והתרבות של הדורות החדשים היא בנפשה של המדינה הזו. לא לחינם בן גוריון (דיקטטור קטן בפני עצמו) ראה בחינוך ערך עליון, ייצר את הפונקציה של מורות חיילות שנשלחו לכל המעברות ולכל מקום בפריפרייה ובמרכז כדי ללמד קרוא וכתוב מבוגרים וילדים בגל העלייה הענק של שנות החמישים.

2. חינוך חובה חינם אינו מותרות. הוא הכרח קיומי.
אינסוף מחקרים מוכיחים שההתחלה היא החלק החשוב בבניית אישיותו ועתידו של האדם. גיל שלוש זה אולי אפילו מאוחר מדי. השכלה היא המכשיר לצמצום פערים וליצירת אזרחים תורמים ומועילים לחברה (וכאמור זהו צורך קיומי למדינה הזו). חינוך חובה חינם אינו משהו שזורקים לאמהות נודניקיות כפתרון לבעיית הפעוטות הצווחניים שהביאו לאויר העולם ועכשיו הן תקועות איתם. אותם פעוטות הן העתיד של המדינה. זה המקום בו המדינה יכולה לבחור איך יראה העתיד שלה. האם האוכלוסיה שלה תהיה יצרנית ומתקדמת או שיהיה עליה עול גדל והולך של אוכלוסיות מצוקה, ואוכלוסיות נבערות שהצורך לפרנס אותן הופך לנטל גדל והולך עד לבלי נשוא.
.

.

3. מצב מערכת החינוך הישראלית – סכנה לעתידה של המדינה*
בשנת 2009 יצא דו"ח של האקונומיסט שטען "האיום הגדול ביותר על שגשוגה של ישראל בטווח הארוך הוא מצב מערכת החינוך’.  ו"כלכליסט" מרחיב בנושא הזה (שגם עליו נכתב רבות בכל מקום אפשרי) ומציין "הסכנה היא בפערים. המדינה לא לוקחת מספיק אחריות על עתידו של כל ילד בישראל". למותר לציין שמערכת חינוך איכותית וחינמית פותרת את הבעייה הזו באחוזים הגבוהים ביותר.

 4. דו"ח טרכטנברג ופתרונותיו
לא לחינם הכניס פרופ’ טרכטנברג לדו"ח שלו פרק נרחב בנושא החינוך בתוספת המלצה להחיל חוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש (אגב, החוק הזה קיים, רק שכל שנה מחדש הוא לא נאכף כי "אין כסף", מה שמראה את החשיבה העמוקה של המדינה על העתיד שלה וגם על ההווה שלה, ואני לא רוצה להוסיף את דעתי שזה נעשה בכוונה כדי לייצר את דור המצביעים העתידי של מפלגות השלטון)
.

.

5. מאיפה יבוא הכסף
אפשר להגיד הרבה דברים על פרופ’ טרכטנברג, תמים – הוא לא. מנואל מכיר היטב את נפש פקידי האוצר ואת המיית הפוליטיקאים הקטנים והקוניקטורות שלהם. הוא חזה מראש את הסחר-מכר בוועדות, הסחר-מכר שימסמס את הדו"ח שלו. הוא  ידע שההצעה למתן חינוך חובה חינם, תלך בדרך כל הארץ אם לא ישיג לה תקציב, ולכן קבע – הכסף צריך להלקח מהגברת המיסוי על האלפיונים העליונים. הוא נתן פתרון לבעיית הכסף :

(ב') יצירת מדרגת מס נוספת של 48% על הכנסות מעל ל-40 אלף שקל

(ג’) גביית מס ייסף של 2% על הכנסות מהון ומעבודה של מעל ל-1 מיליון שקל לשנה

(ד’) העלאת המס על רווחי הון ל-25% (30% לבעלי שליטה)

(ה’) העלאת מס חברות ל-25% בשנת 2012, ובחינת העלאה נוספת ל-26% בהמשך.

משם היה צריך לבוא הכסף.

6. כרוניקה של הרס הדו"ח ושמירת המצב הקיים
אז איך מפרקים וממוססים את הדו"ח כדי שלא יישאר ממנו כלום לבד משמו? קודם כל לא מעבירים את הצעת המיסוי על דרגות השכר הגבוהות, מס החברות נמחק אי שם בדיונים בוועדות, ושום מדבר מהסעיף הזה לא נשאר. שורה סופית – אין כסף.

7. גאמביט נתניהו
ראש הממשלה הנאור שלנו מכריז על קידום ותמיכה בחוק לחינוך חובה חינם מגיל שלוש. את הכסף, הוא מודיע, ייקח מקיצוץ רוחבי של 4%, וכך הוא מיד מייצר לעצמו את ההתנגדות של כל כוחות השחור (שעל הרקע שלהם הוא זורח באור יקרות) ובמקביל מייצר את המשוואה השקרית (אותה קידם אותו דוקטור בדיון אצל אורלי וגיא) שכדי לתת חוק חינוך חינם צריך לקצץ בענפי רווחה אחרים (בסך הכל הוא זורק כאן נדבה רחבת לב לאותן אמהות נודניקיות עם הפעוטות המצווחים). כלומר, ייתנו כאן כסף שיקחו מאגפים אחרים של משרד החינוך, והרווחה, והדיור, והבריאות (הרי בתקציב הבטחון לא נוגעים חלילה) …

8. אנחנו מפסידים בכל מקרה. נתניהו מרוויח בכל מקרה
ועכשיו יש שתי אופציות:
א. החוק לא יעבור, כי יש אילוצים קואליציוניים ואין כסף וכו’ – נתניהו ייצא גדול, כי בניגוד לאחרים הוא קידם אותו. מה לעשות שהשותפים שלו נבלות?

ב. החוק יעבור, ואז יילקח הכסף מתקציבי ילדים בסיכון, ארוחות באזורי מצוקה וכו’ וכו’. נתניהו ייצא גדול, כי העביר את החוק (עוד משהו לרזומה לבחירות הקרבות בצמוד לצילום עם גלעד שליט, ולנאום שריפת הכרמל).

* אם ההשכלה היא צורך בטחוני של מדינת ישראל – למה אי אפשר לקחת את הכסף מתקציב הבטחון?

* * *

המלצות קריאה נוספת:

# מערכת חינוך פרטית vs מערכת חינוך ציבורית

"נקודת החולשה המרכזית בחינוך היא ההתדרדרות הממד הציבורי בחינוך. כוחו תש, אבל לא בגלל מחלה או זקנה – אלא משום שהדרג הגבוה של מערכת החינוך מתיש את המערכת. הבעיה העיקרית שהוועדה התמודדה עמה היא הפגישה הקשה במעמדו של החינוך הציבורי בישראל בעשורים האחרונים, שמשמעו הפרת זכותם היסודית של ילדות וילדים בישראל לחינוך שוויוני ואיכותי בישראל".

"התיקון שנדרש הוא פשוט מאוד. צריך להפריד בין מה שציבורי או פרטי במערכת החינוך. החינוך הפרטי ממומן כיום על ידי כספי המיסים שלנו. זהו עוול, אין צורך להרחיב ולהסביר. החינוך הציבורי, כמו בכל מקום אחר בעולם, צריך להיות פטור מהחינוך הפרטי – מי שרוצה את הפרטי יממן את זה בדרכו, הוא לא צריך לקבל אף אגורה אחת מכספים ציבוריים. כל תלמיד שמתקבל – ההורים לא צריכים לשלם תשלומים נלווים לסכומים שמועברים בתקציב המדינה, ותוכנית הלימודים צריכה להיות מעוצבת על ידי רשויות ציבוריות".
(פרופ’ יצחק קשתי – בכינוס ועדת ספיבק יונה)

# הפופוליזם של חינוך חינם לגיל הרך

הטיעונים בעד חינוך חינם לגיל הרך רוויים באקסיומות מפוקפקות בדבר יכולתו של הכסף לשפר את החינוך בישראל. האם הכספים שיוזרמו למערכת החינוך אכן ייפגשו בהיצע של אלפי מחנכים דגולים שיאיישו בחופזה את אלפי כיתות הגן החדשות? המקורות "העודפים" שיוקצו למבצע הלאומי הזה, יהיו בהכרח על חשבון תקציב הביטחון ומילוי צרכים שלטוניים וחברתיים אחרים (לא מאמין לעצמי שאני נאלץ להסכים עם נערי האוצר). האם המקורות הללו לא יוזרמו לבור של מערכת חינוכית שתהיה יותר גדולה ועוד יותר ירודה?
(פרופ’ אוריאל רובינשטיין "לא לילד הזה", כלכליסט)

 # התדרדרות מערכת החינוך היא סכנה לקיומה של מדינת ישראל (פוסט שכתבתי ב-2008)

* הכותבת אסתי סגל, עורכת במחשבה שנייה,
* בעלת הבלוג מילים מילים, וממקימי המשמר החברתי