עדי סימון, אמא ואשה עובדת, לא התכוונה, מן הסתם, להביא לקביעה משפטית עקרונית וחדשנית בתחום תאונות העבודה. אבל המאבק להשגת צדק ושיויון בין עובדים במשרדים לבין עובדים מהבית הביא לניצחון חשוב בעל השלכה כוללת.

הכל התחיל ביום שגרתי בו הסיעה סימון את ילדיה לגן, ובדרכה חזרה לעבודה במשרד שבביתה, אירעה לה תאונת דרכים. היא ביקשה מהביטוח הלאומי להכיר בתאונה כתאונת עבודה, כמקובל במקרה שהתאונה היה קורה בדרך לעבודה במשרד "רגיל", אלא שהביטוח הלאומי דחה את הבקשה. ערעור על כך לביה"ד האיזורי לעבודה השיג את התוצאה ההפוכה ובפסיקה חדשנית נקבע, כי בעידן המודרני אי אפשרלהפלות בין מי שעובד בבית למי שעובד בחוץ.

בערעורה  טענה סימון, שיוצגה על ידי עו"ד אסי דהן, כי על פי  החוק, הסעת ילדים לגן בדרך לעבודה היא פעולה נלווית לעבודה ולכן התאונה הינה תאונת עבודה, וכל קביעה אחרת מהווה הפליית עובדים שמשרדם ממוקם בבית, לעומת אלה שמשרדם ממוקם מחוצה לו. לחלופין טענה, כי בעת התאונה הייתה בעיצומה של שיחת טלפון מקצועית עם הממונה עליה, ולפיכך התרחשה התאונה תוך כדי ועקב העבודה.

הביטוח הלאומי טען מנגד, כי לא מדובר בתאונת עבודה, שכן תאונה במהלך הסעת ילדים לגן מהווה תאונת עבודה, אך ורק כשההורה נוסע למקום עבודה הממוקם מחוץ לביתו. עוד טען, כי שיחת הטלפון עם הממונה, טרם התאונה, אינה נחשבת לעבודה.

שופט בית הדין האיזורי לעבודה יוסף יוספי קיבל את התביעה כאמור, וקבע כי מדובר בתאונת עבודה. לפי פסה"ד, החוק קבע חריג המאפשר להכיר בתאונה שאירעה במסגרת הסעת ילדים לגנים בדרך לעבודה, כתאונת עבודה. מעדויות התובעת והממונה עליה, אשר היו אמינות, עולה כי התובעת עבדה כעצמאית במקום עבודה מסודר, בשעות עבודה קבועות פחות או יותר, בחדר עבודה מיוחד בביתה, ובכל בוקר הייתה מסיעה את ילדיה לגן ובשובה לביתה מתחילה לעבוד, ולפיכך עונה המקרה על דרישות החוק.

בהתייחסו לטענות הביטוח הלאומי קבע בית המשפט, כי הורה שמסיע את ילדו לגן ואחר כך נוסע לעבודה, זכאי לכל זכויות המבוטחים של המוסד לביטוח לאומי, וזאת בין אם המשרד בו הוא עובד נמצא בביתו, בבניין אחר, סמוך לבית או רחוק ממנו. לפיכך, פרשנות הביטוח הלאומי משמעותה התעלמות מתכלית החוק, שבמקרה זה הינה פשוטה – הורים רבים מסיעים את ילדיהם לגן בדרכם לעבודה, והם זכאים לכיסוי ביטוחי אם במסגרת זו אירעה להם תאונה.

"אנו חיים בעידן מודרני, בו הורים רבים, אבות ואמהות, עובדים מביתם. הדברים היו שונים בעבר… באותם זמנים, היה ברור כי הורה יוצא מבית בבוקר, מלווה את ילדו לגן, ואז נוסע למקום עבודתו, שהוא מפעל או משרד מסודר ורשמי", כתב השופט, "העיתים נשתנו, ואיתן חלו תמורות בדפוסי מקומות העבודה… כיום יכול הורה לעבוד מביתו… אם נקבע כי אותו הורה אינו מבוטח בעת שהוא מסיע את ילדו לגן הילדים בבוקר… אזי נפלה אותו לרעה ביחס להורים אחרים, אשר עובדים מחוץ לביתם."

.