עופר עיני יוצא לקרב, בקרב הזה הוא ינסה לגייס את את עובדי הקבלן לשורותיו ובכך להגדיל משמעותית את התארגנות העובדים, ולפני זה הוא מנסה לדאוג לזכויותיהם של עובדי הקבלן בישראל. מודל העסקה הוגנת ישראל 2012, חצי מיליון עובדים נטולי זכויות סוציאליות

מאת נוי כרמל

משעות הבוקר התקיים אתמול (שני) דיון בבית הדין הארצי לעבודה, מול יו”ר בית הדין הארצי, השופטת נילי ארד, בדבר סכסוך העבודה הארצי עליו הכריזה ההסתדרות. ובקשתה של ההסתדרות לקיים שביתה כללית במשק במחאה על תנאי ההעסקה הלא הוגנים, ולעתים גם לא חוקיים, של עובדי הקבלן השונים במשק הישראלי. זהו המשך של דיון דומה שהתקיים לפני כשבועיים, בו דרשה השופטת ארד לדחות את השביתה בשבועיים, כדי לאפשר למצות את הדיונים בנושא. הדיון הסתיים בסביבות השעה חמש, ללא החלטה. בדיון השתתפו נציגי ההסתדרות בראשם יו”ר ההסתדרות, עופר עיני, ונציגי הממשלה ומשרד האוצר. יצויין כי ממשלת ישראל היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן במשק הישראלי.

-עופר עיני, יו”ר ההסתדרות, מה הקשר בין ההסתדרות לעובדי קבלן, שאינם מאוגדים בהסתדרות?

“זה בדיוק המאבק הסולידרי. המשמעות של העסקה העקיפה בכל מיני צורות העסקה כאלה ואחרות של עובדי קבלן פוגעת בזכות ההתארגנות של העובדים המאוגדים. מונעת זכויות מאותם עובדים שאם היו מועסקים בהעסקה ישירה, היו משתכרים הרבה יותר. קח לדוגמה עובדת ניקיון היום שעובדת בשרות המדינה, עלות השכר שלה היא כ-4,500 שקל, בעוד שאם היא הייתה מועסקת ע”י המדינה עלות השכר שלה הייתה 8,500 שקל, גוזרים על הגב שלה 4,000 שקל. תעשה את ההכפלות ותבין באיזה סכומים מדובר. לוקחים את זה מאותן זכויות סוציאליות שמגיעות לעובדים”.

-מה אתה מקווה להשיג בעזרת השביתה?

“השביתה היא לא מטרה, אלא אמצעי. כרגע יש משא ומתן שנמשך חודשיים והולך צעד קדימה וכמה צעדים אחורה. זה בגלל שכרגע אין מאזן אמיתי מול הממשלה ומול המעסיקים. השביתה נועדה כדי להכניס את המשא ומתן לדינמיקה של הידברות אמיתית והגעה לתוצאות. אני מקווה".

בדיון הקודם נכחו מפגינים מחוץ לבית הדין הארצי לעבודה לילה שלם, בדרישה לאפשר להסתדרות לשבות. כעת הגיעו מפגינים שוב לחזק את ידה של ההסתדרות. מעל מאתיים מפגינים צעקו מחוץ לבית הדין לאורך כל הדיונים, ונשמעו היטב גם מבפנים. רבים מהמפגינים הם חברים בתנועות הבוגרים של תנועות הנוער הכחולות – הנוער העובד והלומד והשומר הצעיר.

נעם, בן 26, חבר בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר, אומר למגפון: “יש משהו בזה שהכל מופרט, שהמדינה מופרטת. שאין לך יכולת לעשות שום דבר. במצב כזה ניצול זה משהו שיכול בקלות להגיע. נראה לי שהעניין פה זה שזה לא בעיה של עובדי הקבלן. הסיפור זה הסיפור של כולנו. ברגע שאנחנו לא נדאג למי שצריך לדאוג לו. אז גם לא ידאגו לנו. לדעתי צריך להיות חשוב לכולנו איך שהחברה נראית. לעובדי הקבלן אין את הכוח. יהיה להם הרבה יותר קשה להגיד משהו על זה, לצאת ולהתארגן. הפחד הוא הרבה יותר ממשי, הפחד שיפטרו אותך מהעבודה, כשיש לך משפחה”.

-נעם, מדוע לדעתך ממשלת ישראל מתנגדת כל כך לשביתה?

“אין שביתה סתם. יש פה שביתה כי המטרה היא למחות על משהו. התחושה שלי היא שזה חלק מעוד גל של השתקה, של לא לשמוע את מה שאנשים אומרים. של לא לשמוע את המצוקות. זה הרבה יותר פשוט להמשיך ביומיום ולתרץ בתרוצים שזה יפגע בכלכלה במשק. כמה שפחות שישמעו על זה, כמה שפחות שזה יהיה בתקשורת. כמה שפחות שיורם הקול שאומר אנחנו לא מוכנים לקבל את הדבר הזה, אנחנו לא מוכנים לקבל את האפלייה את הניצול. זה לא איזה בן אדם פרטי, זה הממשלה זה משרדי ממשלה, זה הגופים שאמורים להיות מופת לעם. ברגע שארגון כזה נותן יד לניצול, נותן יד לסיטואציה כזאת, זה מצב בעייתי. אני הייתי רוצה שהחברה שם בפנים ייצאו החוצה ולפחות יקשיבו למה שנאמר. ולא ייסתגרו במגדל השן ויקבלו שם החלטות, אני חושב שיש פה מהלך שהוא מהקיץ. יש כאן איזושהי התעוררות, איזושהי התאגדות שאומרת אנחנו רוצים מדינה אחרת, כל האמירות שהעם רוצה צדק חברתי, העם רוצה מדינת רווחה הן לא ריקות מתוכן".

מירה: "הבן שלי, שיש לו נכות, עבד פעם בחברת קבלן,
ולא קיבל את כל התנאים. פשוט היו צוחקים עליו, בגלל שהוא נכה.
חשבו שאפשר לעבוד עליו, שהוא לא מבין.
וזה הדבר הכי מגעיל שיכול להיות"

המפגינים נשאו שלטים שקוראים לרכבים העוברים לצפצף לאות הזדהות, וזכו להיענות חיובית במיוחד. הצטרפו גם עוברי אורח שהזדהו עם מטרות ההפגנה, ביניהם מירה, גרושה תושבת ירושלים, שמגדלת את ילדיה לבדה. “אנשים מנסים לעבוד להתפרנס, אבל פשוט לא נותנים להם. וגם הבן שלי, שיש לו נכות, עבד פעם בחברת קבלן, ולא קיבל את כל התנאים. פשוט היו צוחקים עליו, בגלל שהוא נכה. חשבו שאפשר לעבוד עליו, שהוא לא מבין. וזה הדבר הכי מגעיל שיכול להיות. אם אני הייתי לוקחת משהו בלי רשות היו מכניסים אותי לכלא. אבל אלה הגדולים לא, בגלל שיש להם סוללות של עורכי דין, בעוד שלי אין איך לקנות מחר לחם וחלב”.

מדי פעם קיבלו המפגינים דיווחים על הנעשה בתוך אולם הדיונים. באחד הדיוחים האלה הרחיב פסח האוספטר, מזכ”ל תנועת דרור ישראל, ודיבר על הנעשה בימינו במדינת ישראל. האוספטר ציין כי בשבת הקרובה תמלא חצי שנה, מאז שנטעו האוהלים הראשונים בשדרות רוטשילד בקיץ האחרון.  והוסיף: “בפנים השופטת נילי ארד אומרת שיש שביתה שהיא מידתית ושביתה שהיא לא מידתית. זה שיש חצי מיליון בני אדם במדינת ישראל שמועסקים בהעסקה קבלנית זה מידתי? עוד נאמר בפנים שאם יקלטו את העובדים בצורה ישירה, הממשלה תיאלץ חס וחלילה להרחיב את התקציב. כדאי לדעת שהמדינה סיימה את שנת 2011 עם חמישה מיליארד שקל כסף בלתי מנוצל, כסף שהמדינה מתוך תקציב המדינה לא ניצלה. בנוסף לכך יש גם עודפי מסים, אנחנו עדיין לא יודעים כמה, מה יהיה הגובה של עודפי המסים, אבל ההערכה היא שזה יהיה בערך ארבעה מיליארד שקלים. תשעה מיליארד שקלים גנבה ממשלת ישראל מכיסם של אזרחי המדינה. בנוסף לכך היא קיצצה 4% מתקציב המדינה, שזה כחמישה וחצי מיליארד שקלים. 14 וחצי מיליארד שקל ממשלת ישראל גנבה מאיתנו ועוד היד נטויה. חשוב לי שהכל יידעו את הנתונים ואת העובדות. כשהם באים ואומרים אנחנו צריכים לקצץ בשביל חוק חינוך חינם, כביכול חינם, זה חוק שכביכול אמור להתקיים. כשהם באים ואומרים את האמירה הזו יש להם בכיס 14 וחצי מיליארד שקל”.

קריאה נוספת:

• הקולות הצורמים של מקהלת עובדי הקבלנות / מאת תמי זילברג