טיראנה, אלבניה. שבת לפנות בוקר – היום התחיל המירוץ האמיתי. צוותי הסיוע יצאו לדרכם הארוכה כבר בשעה 05:15, ושני הצוותים הישראליים, צוות פוינטר וצוות אראן זינקו מרחבת החנייה של המלון בטיראנה ב-06:00 בדרכם ליום הראשון של המירוץ שהוא גם האינטנסיבי מכולם – לא פחות מחמישה סטייג'ים שנמתחים לאורך 520 ק"מ.

כבר בסטייג' הראשון טיפס נתיב הראלי להרים שמסביב לטיראנה, בגבהים שמעל ל-1,400 מטר, בתוואי הררי וקשה, מיוער בצפיפות ומפותל, עם תהומות מצמררים לצד השביל שלא משאירים שום מקום לטעויות. השבילים עצמם היו טרשיים ומהמורתיים ביותר, ובשילוב הפיתולים האינסופיים, נראה היה שרוב המתחרים לא מפתחים מהירויות גבוהות. עבור רז והלל התנאים הללו לא היה כדי להפריע. האיירשוקים החדשים העניקו גיהוץ מצויין והפער שפתחה הצוללת הצהובה על המתחרה הצמוד שלה – הבולגרי לאגאדוב בפאגרו Q מס' 300, הלך וגדל בהתמדה. אבל השבילים ההרריים הללו נתנו את אותותיהם בצמיגים, ואחד מהם נכנע בסטייג' השלישי וצוות פוינטר הפסיד כמה דקות בהחלפת גלגל, מה שלא הפריע להם לסגור את הפער ואף להגדיל אותו מחדש. רז מתאר יום גדוש ומהנה ביותר, שמזכיר לו את ראלי חוצה ישראל – 13 שעות רצופות ברכב, עם ניווט מאתגר אך ללא טעויות ותוואי שטח משתנים ומעניינים, כולל סטייג' רביעי מהיר במיוחד.

הסטייג' האחרון יצא מנקודת הסרוויס בסקופיה שבמקדוניה לכיוון נקודת הסיום בעיר שטיפ, כאן התבשרנו שרז והלל סיימו את היום במקום הראשון והם מובילים את קטגוריית T1 וראשונים מבין כל המכוניות. הפער בינם לבין יוסיפ לגאדוב הבולגרי שבמקום השני עומד על 23 דקות תמימות, קרדיט יפה מאוד לקראת הזינוק מחר בבוקר.

אצל צוות אראן, רועי ואיתי, הכל שפיר. תקלת המחשב מאתמול נפתרה בינתיים בהחלפת מחשב ניהול המנוע לאחד מקורי של מיצובישי, והפאג'רו הלבן התנהג כשורה בסך הכל. אצלם היתה טעות ניווט אחת שגזלה כמה דקות, וגם פנצ'ר אחד, אבל נכון לרגע זה התחרות בקטגוריית ה-T2 לא מסכנת אותם יתר על המידה והם מובילים בבטחה במקום הראשון בקטגוריה בהפרש לא ייאמן של כמעט 9 שעות… וזאת משום שהצוות הצרפתי מאייר ורובין באיווקו מאסיף שבמקום השני בקטגוריית ה-T2 לא סיים את כל הסטייג'ים, והצוות הגרמני פריק והאסלבק בטויוטה פראדו האדום נתקל בבעיות טכניות ובילה חלק גדול מהיום עם מכסה מנוע פתוח ואחר כך על העגלה.

קבלת הפנים ב"ביבואק" (שטח הכינוס) בשטיפ היתה מחממת לב – הרבה מקומיים ידידותיים להפליא שכיבדו אותנו בבירות צוננות ובקבבים לוהטים ישר מהאש, ששמחו במיוחד לארח כאן צוותים מישראל.

ניצן שקל אפילו התכבד בראיון לתחנת טלוויזיה מקומית שהביעה עניין רב באורחים החשובים מישראל… וכן – הצוותים שלנו זוכים כאן להרבה הערכה – הן בשל הרזומה של רז והלל בדקאר (וההתעניינות הנלווית) והן בשל העובדה שהם מוליכים בראלי בבטחה. כל זה מצטרף לחוויה מעודדת וחיובית שמכניסה הרבה מוטיבציה לקראת מחר – שוב זינוק בשעות הבוקר המוקדמות לנסיעה של 350 ק"מ לכיוון בולגריה, וסיום בעיר וולינגרד.