Skip to content

תכנית לאומית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה

בעקבות הגילויים הקשים על תמותה נרחבת בבתי החולים בשל התפתחותם של זני חיידקים העמידים בפני אנטיביוטיקה, פירסם השבוע מנכ"ל משרד הבריאות חוזר המתווה תכנית לאומית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, אשר תופעל בכלל מערכת הבריאות, תחת ההנחיה והבקרה של המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

התפתחות זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, והתפשטות זנים אלו בארץ ובעולם, מהווים איום על אפשרויות הטיפול בזיהומים בקטריאליים שונים. בעשור האחרון ממליצים ארגונים ממשלתיים ומקצועיים על הפעלת תכניות מוסדרות לשימוש מושכל באנטיביוטיקה  (antimicrobial stewardship). תכניות אלו מיועדות לשפר את הטיפול בחולים תוך מזעור תופעות הלוואי של שימוש באנטיביוטיקה, ובעיקר מניעת עמידות לאנטיביוטיקה.

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו, פרסם השבוע חוזר, שמתווה תכנית לאומית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, אשר תופעל בכלל מערכת הבריאות, בתי חולים, קופות חולים, תחת ההנחיה והבקרה של המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה במשרד הבריאות. זה לא יקרה מהיום למחר, אבל מדובר בצעד משמעותי.

אחריות על מנהל המוסד הרפואי

החוזר מטיל אחריות על מנהל המוסד הרפואי בתחום השימוש באנטיביוטיקה במוסדו. מנהל המוסד יפעיל את התכנית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה ויעמיד לרשות התכנית את השירותים הנדרשים לצורך הפעלתה. הוא גם ימנה ועדה לשימוש מושכל בתרופה ואחראי מטעם בית החולים שיהיה אחראי למימוש התכנית. החוזר גם מגדיר מי יהיה הרופא האחראי: רופא מומחה במחלות זיהומיות שעבר הכשרה בתחום ניהול האנטיביוטיקה.

המטרה היא למנוע שימוש יתר, תת-שימוש, שימוש בלתי הולם ושימוש מאוחר
המטרה היא למנוע שימוש יתר, תת-שימוש, שימוש בלתי הולם ושימוש מאוחר

העקרונות שינחו את הפעילות למימוש התכנית כוללים: ביצוע בדיקות אבחנתיות מתאימות לפני התחלת הטיפול בחולה, טיפול אמפירי המבוסס על מגמות מיקרוביולוגיות מקומיות, דיווח תוצאות מהיר, התאמת טיפול שמותאם לתוצאות בדיקות,  כולל התאמה של תרופה לחיידק והפסקת תרופות מיותרות, קביעה של משך טיפול, מינון וצורת מתן הולמים.

המטרה, והיא אמורה לקבל ביטוי בתכנית, למנוע הן שימוש יתר באנטיביוטיקה והן תת-שימוש, שימוש בלתי הולם, ושימוש מאוחר במצבים הדורשים טיפול מיידי:

בין ההנחיות בחוזר משרד הבריאות:

– יפורסמו הנחיות לגבי מתן התרופה, אחת לתקופה מוגדרת, לאבחון, טיפול או מניעה במצבים שכיחים בבתי חולים או בקהילה. מטרת ההנחיות לקדם טיפול המבוסס על הוכחות והמתאים לשעורי עמידות  מקומיים. ההנחיות מיועדות הן למנוע תת-טיפול והן למנוע טיפול רחב טווח או ממושך מדי. תתקיים פעילות חינוך והדרכה בקרב הסגל הרפואי, בקרת היענות להנחיות ופעולות לעודד את יישומן.

– ייכתבו  נהלים בנושא שימוש באנטיביוטיקה, הפצתם והטמעתם.

– יוגבל שימוש בתכשירים מסוימים. יוכרזו תכשירים אנטיביוטיים הדורשים פיקוח מוגבר, כלומר, תרופות אנטיביוטיות רחבות טווח, תרופות ששימוש בהן קשור לפיתוח עמידות מאיימת,  ותרופות שנמצאו בשימוש מופרז.

– המלצות לכמה מנגנונים אפשריים כדי להגביל רישום של תרופות שהן תחת פיקוח מוגבר:  אישור מקדים – רופאים יידרשו להתייעץ עם רופא למחלות זיהומיות לפני כל רישום;  הפסקה אוטומטית – תוקף המרשם הראשוני לתרופה המוגבלת יקוצר (ל-24 שעות,  למשל). רופאים יידרשו להתייעץ עם רופא למחלות זיהומיות כדי להמשיך את הטיפול; יוגדר אישור אוטומטי למצבים מבוימים- שימוש בתרופות מוגבלות יהיה מותר בלי אישור במצבים קליניים מוגדרים ובהתאם להנחיות המפרטות את המינון, אופן מתן התרופה ואורך הטיפול.

רשימת 10 החיידקים השכיחים

משרד הבריאות מורה גם על משוב מוסדר ודיווח בדיעבד על עמידה/חריגה בהנחיות, איכות השימוש  באנטיביוטיקה, כמות השימוש באנטיביוטיקה. דיווח זה רצוי אחת ל-6 חודשים על מנת לאפשר זיהוי מגמות וחריגות בזמן אמיתי.

בין השאר יצטרך כל מוסד לדווח למשרד הבריאות, למרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה, על הפעילות שנעשתה בתחום כל חצי שנה. כן יצטרך המוסד לדווח על כמות השימוש באנטיביוטיקה, מפורטת על פי סוג התרופה. פעם בשנה ידווח המוסד גם על רשימה של עשרת החיידקים השכיחים במוסד,  מספר החיידקים שנמצאו מכל סוג ואחוזי רגישות לכל תרופה אנטיביוטית שנבדקת עבור כל אחד מחיידקים אלו.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן