3.1 מיליון שקל למשפחת אדם שהתחשמל כשאחז במעקה מדרגות

המקרה אירע בבניין בשכונת פת בירושלים, שהיה חלק מפרויקט שיקום שכונות של משרד השיכון; ביהמ"ש: התחשמלות המנוח – בשל רשלנות משרד השיכון וחברת החשמל ותסמונת הראש הקטן מצד גורמי שלטון

3.1 מיליון שקל למשפחת אדם שהתחשמל כשאחז במעקה מדרגות

המקרה אירע בבניין בשכונת פת בירושלים, שהיה חלק מפרויקט שיקום שכונות של משרד השיכון; ביהמ"ש: התחשמלות המנוח – בשל רשלנות משרד השיכון וחברת החשמל ותסמונת הראש הקטן מצד גורמי שלטון

ביהמ"ש המחוזי בירושלים פסק סכום של 3.1 מיליון שקל למשפחתו של אדם שהתחשמל ומת כאשר אחז במעקה המדרגות של בניין מגורים בשכונת פת בירושלים. הבניין עבר שיפוץ במסגרת  פרויקט שיקום שכונות. לסכום שפסק בית המשפט יתוסף שכ"ט ותשלום הוצאות משפט ובסך הכול מדובר בסכום פיצוי הקרוב ל-4 מיליון שקל.

בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עוה"ד אסף פוזנר וניר כהן, ממשרד כהן, וילצ'יק, קמחי, מתואר כי ביום 21.7.2002 ירד ר' בחדר המדרגות של בית המגורים שלו ושל משפחתו בירושלים על מנת לבדוק את מקורה של שלולית מים שנקוותה בסמוך לכניסה לחדר המדרגות. בעת שירד, אחז ר' במעקה היד שבצד המדרגות, רגליו נכנסו בתוך שלולית המים  ואז אירעה ההחשמלות. גופו של ר' התפרפר והתעוות במשך מספר דקות, הוא נפגע באופן קשה ביותר ונותר בחיים רק לאחר פעולות החייאה ממושכות. ר' שקע בתרדמת ואושפז כשהוא מחוסר הכרה ומונשם במשך כ-8 ימים. לאחר מכן אובחנה אצלו פגיעת מוח קשה, הוא נותר בתרדמת וכעבור שנתיים הלך  לעולמו.

מומחה שמינה בית המשפט קבע, כי סיבת ההתחשמלות היתה החדרת ברזל ששימש כעוגן החיבור של המעקה לקיר, שפגע בכבל החשמל המצוי בתוך הקיר. כתוצאה מכך, המעקה הפך ל"מוליך חשמלי" שיחד עם הדריכה במים של המנוח, הביא לאירוע ההתחשמלות הטראגי. בפסק הדין, המתפרס על פני 50 עמודים, קובע בית המשפט, בראשות השופט יוסף שפירא, כיום – מבקר המדינה, כי התחשמלותו של המנוח אירעה בשל רשלנות של משרד השיכון, שהיה אחראי על ביצוע פרויקט שיקום שכונות, של חברת החשמל וכן של החברה המפקחת.

על פי פסה"ד,  משרד השיכון והמנהלת לשיקום שכונות היו חלק מרכזי בהליכים השונים במסגרת ביצוע השיפוץ וכגורם מקצועי חלה עליהם החובה להנחות את הדיירים בדרך מקצועית. בית המשפט קבע, כי שיקול דעתו של משרד השיכון חרג ממתחם של שיקול דעת סביר ויש לראות בכך הפרה של חובת הזהירות אותה הוא חב כלפי הדיירים.

במותחו ביקורת על משרד השיכון נקבע בפסה"ד, כי "משרד השיכון טמן ראשו בחול" בכך שכינה את הפרויקט "עשה זאת בעצמך", ולאחר מכן ניסה לטעון שהדיירים הם שביצעו את הפרויקט בעצמם. משרד השיכון היה צריך להכווין את הדיירים באופן שיקדם את בטיחותם ובין היתר בהתאם לתקינת חשמל עדכנית והתקנת ממסר פחת, נאמר בפסה"ד.

לדברי עוה"ד פוזנר וכהן,  קביעה זו היא בעלת חשיבות גבוהה בכל הפרויקטים של שיקום השכונות.

לגבי אחריות חברת החשמל, בית המשפט קבע "כי בנסיבות המקרה יש לקבוע שהיתה בידי חברת החשמל היכולת למנוע את האסון, אולם היא נמנעה מלעשות כן" . עוד נקבע, כי בנסיבות המקרה היה על חברת החשמל חובה לצפות אירוע של התחשמלות וזאת בוודאי כאשר נמסר להם שמדובר בשילוב של חשמל ומים.  כך, על חברת החשמל היתה חובה להגיע לפני ההתחשמלות ולנטרל את הסכנה ובכך היתה מונעת בוודאות את האסון. הובהר בפסק הדין כי חברת החשמל סטתה מנורמות התנהגות שהיא עצמה הגדירה.

לדברי עוה"ד פוזנר וכהן, בקביעתו זו בית המשפט מחיל על חברת החשמל נורמה משפטית לפיה אין די בהגעת נציגי חברת החשמל רק לאחר אירוע של התחשמלות, אלא על חברת החשמל להגיע גם כשמתקבלות אצלה תלונות ואין היא יכולה לצאת ידי חובתה בכך שהפנתה את הדיירים לחשמלאי פרטי.

לגבי החברה המפקחת, בית המשפט קבע כי יש להטיל אחריות על החברה המפקחת לביצוע השיפוץ. נקבע, כי על אף שלא הוזמנו עבודות פיקוח על מלוא העבודות שבוצעו, יש להטיל אחריות גם על המפקחים באתר וזאת משום שהחברה המפקחת ידעה שהתכניות שהוכנו לצורך שיקום הבניינים הישנים אינן כוללות את שיקום מערכות החשמל ועל אף שנעשה שיקום של מערכות המים וכן של תשתיות נוספות.

בית המשפט קבע עוד, כי חברה מפקחת לא יכולה לטמון ראשה בחול בטענה שבהיעדר חובה חוזית כלפיה אין לה אחריות למחדל ולתאונה הקשה וכי כי איש מקצוע סביר בתחום הפיקוח ושיקום המבנים, המודע לעובדה שנעשו שינויים בתשתיות אחרות, נדרש להפנות את תשומת ליבם של הממונים לכך שבתכניות לא נכלל שיקום של מערכות החשמל. ומשנמנע המפקח לנהוג כאמור – התרשל בתפקידו.

את פסק הדין מסכם השופט שפירא  בציינו כי "האירוע הינו הליך טראגי שנגרם כתוצאה מבנייה לקוי של מבנה ישן וקיומה של תסמונת הראש הקטן מצד גורמי השלטון וגורמים נוספים."

ביהמ"ש המחוזי בירושלים פסק סכום של 3.1 מיליון שקל למשפחתו של אדם שהתחשמל ומת כאשר אחז במעקה המדרגות של בניין מגורים בשכונת פת בירושלים. הבניין עבר שיפוץ במסגרת  פרויקט שיקום שכונות. לסכום שפסק בית המשפט יתוסף שכ"ט ותשלום הוצאות משפט ובסך הכול מדובר בסכום פיצוי הקרוב ל-4 מיליון שקל.

בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עוה"ד אסף פוזנר וניר כהן, ממשרד כהן, וילצ'יק, קמחי, מתואר כי ביום 21.7.2002 ירד ר' בחדר המדרגות של בית המגורים שלו ושל משפחתו בירושלים על מנת לבדוק את מקורה של שלולית מים שנקוותה בסמוך לכניסה לחדר המדרגות. בעת שירד, אחז ר' במעקה היד שבצד המדרגות, רגליו נכנסו בתוך שלולית המים  ואז אירעה ההחשמלות. גופו של ר' התפרפר והתעוות במשך מספר דקות, הוא נפגע באופן קשה ביותר ונותר בחיים רק לאחר פעולות החייאה ממושכות. ר' שקע בתרדמת ואושפז כשהוא מחוסר הכרה ומונשם במשך כ-8 ימים. לאחר מכן אובחנה אצלו פגיעת מוח קשה, הוא נותר בתרדמת וכעבור שנתיים הלך  לעולמו.

מומחה שמינה בית המשפט קבע, כי סיבת ההתחשמלות היתה החדרת ברזל ששימש כעוגן החיבור של המעקה לקיר, שפגע בכבל החשמל המצוי בתוך הקיר. כתוצאה מכך, המעקה הפך ל"מוליך חשמלי" שיחד עם הדריכה במים של המנוח, הביא לאירוע ההתחשמלות הטראגי. בפסק הדין, המתפרס על פני 50 עמודים, קובע בית המשפט, בראשות השופט יוסף שפירא, כיום – מבקר המדינה, כי התחשמלותו של המנוח אירעה בשל רשלנות של משרד השיכון, שהיה אחראי על ביצוע פרויקט שיקום שכונות, של חברת החשמל וכן של החברה המפקחת.

על פי פסה"ד,  משרד השיכון והמנהלת לשיקום שכונות היו חלק מרכזי בהליכים השונים במסגרת ביצוע השיפוץ וכגורם מקצועי חלה עליהם החובה להנחות את הדיירים בדרך מקצועית. בית המשפט קבע, כי שיקול דעתו של משרד השיכון חרג ממתחם של שיקול דעת סביר ויש לראות בכך הפרה של חובת הזהירות אותה הוא חב כלפי הדיירים.

במותחו ביקורת על משרד השיכון נקבע בפסה"ד, כי "משרד השיכון טמן ראשו בחול" בכך שכינה את הפרויקט "עשה זאת בעצמך", ולאחר מכן ניסה לטעון שהדיירים הם שביצעו את הפרויקט בעצמם. משרד השיכון היה צריך להכווין את הדיירים באופן שיקדם את בטיחותם ובין היתר בהתאם לתקינת חשמל עדכנית והתקנת ממסר פחת, נאמר בפסה"ד.

לדברי עוה"ד פוזנר וכהן,  קביעה זו היא בעלת חשיבות גבוהה בכל הפרויקטים של שיקום השכונות.

לגבי אחריות חברת החשמל, בית המשפט קבע "כי בנסיבות המקרה יש לקבוע שהיתה בידי חברת החשמל היכולת למנוע את האסון, אולם היא נמנעה מלעשות כן" . עוד נקבע, כי בנסיבות המקרה היה על חברת החשמל חובה לצפות אירוע של התחשמלות וזאת בוודאי כאשר נמסר להם שמדובר בשילוב של חשמל ומים.  כך, על חברת החשמל היתה חובה להגיע לפני ההתחשמלות ולנטרל את הסכנה ובכך היתה מונעת בוודאות את האסון. הובהר בפסק הדין כי חברת החשמל סטתה מנורמות התנהגות שהיא עצמה הגדירה.

לדברי עוה"ד פוזנר וכהן, בקביעתו זו בית המשפט מחיל על חברת החשמל נורמה משפטית לפיה אין די בהגעת נציגי חברת החשמל רק לאחר אירוע של התחשמלות, אלא על חברת החשמל להגיע גם כשמתקבלות אצלה תלונות ואין היא יכולה לצאת ידי חובתה בכך שהפנתה את הדיירים לחשמלאי פרטי.

לגבי החברה המפקחת, בית המשפט קבע כי יש להטיל אחריות על החברה המפקחת לביצוע השיפוץ. נקבע, כי על אף שלא הוזמנו עבודות פיקוח על מלוא העבודות שבוצעו, יש להטיל אחריות גם על המפקחים באתר וזאת משום שהחברה המפקחת ידעה שהתכניות שהוכנו לצורך שיקום הבניינים הישנים אינן כוללות את שיקום מערכות החשמל ועל אף שנעשה שיקום של מערכות המים וכן של תשתיות נוספות.

בית המשפט קבע עוד, כי חברה מפקחת לא יכולה לטמון ראשה בחול בטענה שבהיעדר חובה חוזית כלפיה אין לה אחריות למחדל ולתאונה הקשה וכי כי איש מקצוע סביר בתחום הפיקוח ושיקום המבנים, המודע לעובדה שנעשו שינויים בתשתיות אחרות, נדרש להפנות את תשומת ליבם של הממונים לכך שבתכניות לא נכלל שיקום של מערכות החשמל. ומשנמנע המפקח לנהוג כאמור – התרשל בתפקידו.

את פסק הדין מסכם השופט שפירא  בציינו כי "האירוע הינו הליך טראגי שנגרם כתוצאה מבנייה לקוי של מבנה ישן וקיומה של תסמונת הראש הקטן מצד גורמי השלטון וגורמים נוספים."

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן