ראלי הבלקן – הרוג יווני, תקלות לישראלים

ראלי מרתון הבלקן 2012 – דיווח מס' 5 מפי דרור ברלי שנמצא בשטח עם 2 הצוותים הישראליים

ראלי הבלקן – הרוג יווני, תקלות לישראלים

ראלי מרתון הבלקן 2012 – דיווח מס' 5 מפי דרור ברלי שנמצא בשטח עם 2 הצוותים הישראליים

היום השלישי של ראלי מרתון הבלקן 2012 עומד בסימן התאונה הטראגית בסטייג' השני, בה נהרג רוכב הטרקטורון היווני כריסטופר סטמבלזידיס, שהוביל את הראלי מתחילתו. קצת לפני שכל זה קרה, צוות פוינטר המשיך להיתקל בבעיות ניווט והיום גם בכשל טכני בחלק מהמתלה האחורי-שמאלי, תקלות שתיקונן גבה את הזמן היקר שלו ושמגדילות את הפער שפתחו שני הצוותים הבולגריים מס' 302 ו-300. ביום עצוב שכזה, קצת קשה להתנחם בעובדה שצוות אראן ממשיך לתת עבודה יפה ולהוביל בבטחה את קטגוריית T2.

בוקר היום השלישי של ראלי מרתון הבלקן 2012 נראה מבטיח. אחרי התקיעה המביכה של אתמול, צוות פוינטר נראה נחוש יותר מתמיד לסגור את הפער הגדול  עם הבולגרים החזקים בטויוטה לנדקרוזר ובפאג'רו Q. תחילת הסטייג' הראשון, בין ההרים הסמוכים לעיירה וולינגראד, בה בילינו את הלילה, היתה מבטיחה. התמקמנו בצד השביל, ליד באמפ ענקי וחיכינו למתחרים כדי לתפוס תמונות טובות.

שני הצוותים הבולגריים נסעו לאט יחסית, "כמו סבתות" חשבתי לעצמי, והנה צוות פוינטר מגיע במהירות מסחררת. בקצב הזה, רז סוגר על הפאג'רו תוך דקה-שתיים ועוקף אותו, חשבתי לעצמי. צוות פוינטר חוזר לעצמו?… רז אכן עקף את הפאג'רו מס' 300 תוך דקות ספורות וכבר נסע בתוך שובל האבק של הלנדקרוזר מס' 302, וכאן באה טעות ניווט באחת הפניות שמאלה, ועד שהלל עלה על הבעיה, צוות פוינטר כבר עבר 4 ק"מ על השביל הלא נכון. פרסה, חזרה על העקבות והנה הלכו לאיבוד יותר מ-8 ק"מ, דקות יקרות מפז ועקיפה יקרה עוד יותר.

הצוללת הצהובה בצרות (צילום דני בר)

מטבעו של מזל נאחס, הוא בא בצרורות, וכאן הגיע זמנה של זרוע עזר במתלה אחורי שמאלי להישבר. זהו החלק שמחזיק את הגלגל האחורי מכוון קדימה ולא מתבדר לכל הכיוונים. שוב עצירה, הפעם לכעשרים דקות, על מנת להחליף את החלק השבור. עשרים וכמה הדקות הללו הספיקו על מנת שכל הכלים בקטגוריה יעקפו את צוות פוינטר, והוא מסיים את הסטייג' במקום השישי והאחרון, בפיגור של 27 דקות ו-26 שניות אחרי צוות 302 המנצח.

בסיכום הכללי של המירוץ, לאחר היום השלישי, צוות פוינטר מס' 306 מדורג שלישי, בפיגור של שעה ו-13 דקות. פער שספק אם יוכלו לסגור עד סוף הראלי כולו בכוחות עצמם, ללא תקלות אצל צוות 302 המוביל.

צוות אראן, מס' 310, עברו יום טוב יותר, בעיקר בזכות ניווט מצוין של איתי מולדבסקי ונהיגה שקולה של רועי שפירא ולמרות תקלת חשמל חמקמקה שגורמת לפאג'רו הלבן לכבות שוב ושוב ובוודאי גוזלת מהם דקות מצטברות בכל סטייג'. הם סיימו את הסטייג' הראשון במקום השני, 16 דקות ו-28 שניות אחרי הצוות הבולגרי טסאנב ופשב בניסאן פטרול מס' 314. אבל מכיוון שהצוות הבולגרי הזה הצטרף לראלי רק ביום השני, רועי ואיתי ממשיכים להוביל את קטגוריית T2 בביטחון ובפער גדול.

האווירה בנקודת הסרוויס, סמוך לגבו להיווני, היתה כבדה משהו, לנוכח קשיי היום. אבל הסטייג' השני שעמד להתחיל לאחר חציית הגבול ליוון, הפיח תקוות שכאן, בתנאים המהירים בהם הצוללת הצהובה יכולה להתבטא ולפתוח מבערים, יבוא המהפך או לפחות צמצום הפער. בעודנו עושים את דרכנו לכיוון נקודת הזינוק לסטייג' השני, אנו מופתעים לראות את כל שיירת רכבי המירוץ עושה את דרכה על הכביש בכיוון ההפוך. רז מסמן לנו עם היד להסתובב ולנסוע אחריהם. בפנייה הראשונה רועי ואיתי ממתינים לנו בצד, וצועקים לנו משהו. הסטייג' השני מבוטל, נוסעים על הכביש לנקודת הסיום בעיירה פראנסטי שביוון. מה קרה? "רוכב טרקטורון נהרג, הסטייג' מבוטל".

זה המקום להזכיר לכל מי ששכח – עם כל הכיף, האדרנלין, הדאחקות ואווירת התחרות עם רצח בעיניים ביום, והביחדנס עם כל הצוותים האחרים בערב – משהו שכולנו כל כך אוהבים באירועי ראלי, עדיין מדובר בספורט מסוכן להפליא. יהיה מי שיאמר, שבאירועי ראלי בינלאומיים תמיד יש "פחת" של אחוז בקרב רוכבי אופנועים וטרקטורונים – זה נחמד להגיד את זה סתם ככה, ולא כשזה באמת קורה.

ומה שקרה, זה שלקראת סוף הסטייג' הראשון, עדיין בבולגריה, רוכב הטרקטורון היווני, כריסטופר סטמבלדזיס, בן 55, אחד המתחרים הוותיקים, רכוב על קאן-אם אאוטלנדר 1000 חדש, שהוביל את הראלי מתחילתו, נתקל בתקלה פטאלית – גלגל אחור התנתק מהכלי ביחד עם הציריה, איך ולמה עדיין לא ידוע – האם פגע באבן גדולה או שמדובר בכשל טכני.

כך או כך, כריס איבד שליטה על הטרקטורון, והתהפך לתוך ערוץ נחל בעומק של עשרות מטרים. הסימן היחיד להיעלמו היה הגלגל עם הבידלוק הצהוב האופייני, שעדיין מחובר לציריה, שנותר זרוק לצד השביל. רוב המתחרים חלפו לצד הגלגל במהירות גבוהה מכדי לזהות שקרה משהו ולעצור. היחידי שהבין שמשהו כאן לא כשורה היה האופנוען הצרפתי לוק מישליס על הונדה XR מס' 100 שעצר, הביט לתוך הערוץ העמוק וראה את שרידי הטרקטורון מושלכים בתוך המים הזורמים. בשלב זה כריס היה עדיין בחיים. אמנם מחוסר הכרה וסובל מדימום קשה בראשו, אבל חי. הוא פונה במהירות לבית החולים הקרוב, אבל הפציעה היתה קשה מדי והוא מת מפצעיו. בעקבות התאונה בוטל כליל הסטייג' השני להיום, וכל המתחרים התבקשו להגיע על הכביש לשטח הכינוס בפראנסטי.

לכריסטופר סטמבלדזיס המנוח יש נקודה ישראלית – הבחור ביקר בישראל בעבר, השתתף באחת מתחרויות המוטוקרוס הראשונות אי שם בסוף שנות ה-80, והפליא אז בביצועיו, שכללו קפיצה מעל שורת מכוניות. הוא היה מיודד מאוד עם דני ואליקו אוחנה, ואף התארח אצלם בישראל. אנחנו פגשנו בו לראשונה בטיראנה לפני הזינוק לראלי, כאשר פנה אלינו בכמה מילים בעברית רצוצה. התרשמנו מאיש מצחיק, מלא שמחת חיים וכמובן – רוכב מעולה שהפליא בביצועים.

בלי להכירו יותר מזה – זו אבידה גדולה שמעיבה על כל המשך הראלי. האווירה בחניון שבפראנסטי קשה ועצובה והתדריך שהיה אמור להתקיים בערב בוטל ונדחה למחר – יום חופשי שמיועד למנוחה, התארגנות וטיפול בכלים.

צוותי פוינטר ואראן ינצלו את היום החופשי לחיפוש אחרי פנצ'ריה נורמלית בסביבה, כדי לנסות לתקן כמה צמיגים מפונצ'רים, ואולי גם לנוח מעט במלון נורמלי, אחרי שני לילות של שינה באוהלים ושק"שים בשטיפ ובוולינגראד.

היום השלישי של ראלי מרתון הבלקן 2012 עומד בסימן התאונה הטראגית בסטייג' השני, בה נהרג רוכב הטרקטורון היווני כריסטופר סטמבלזידיס, שהוביל את הראלי מתחילתו. קצת לפני שכל זה קרה, צוות פוינטר המשיך להיתקל בבעיות ניווט והיום גם בכשל טכני בחלק מהמתלה האחורי-שמאלי, תקלות שתיקונן גבה את הזמן היקר שלו ושמגדילות את הפער שפתחו שני הצוותים הבולגריים מס' 302 ו-300. ביום עצוב שכזה, קצת קשה להתנחם בעובדה שצוות אראן ממשיך לתת עבודה יפה ולהוביל בבטחה את קטגוריית T2.

בוקר היום השלישי של ראלי מרתון הבלקן 2012 נראה מבטיח. אחרי התקיעה המביכה של אתמול, צוות פוינטר נראה נחוש יותר מתמיד לסגור את הפער הגדול  עם הבולגרים החזקים בטויוטה לנדקרוזר ובפאג'רו Q. תחילת הסטייג' הראשון, בין ההרים הסמוכים לעיירה וולינגראד, בה בילינו את הלילה, היתה מבטיחה. התמקמנו בצד השביל, ליד באמפ ענקי וחיכינו למתחרים כדי לתפוס תמונות טובות.

שני הצוותים הבולגריים נסעו לאט יחסית, "כמו סבתות" חשבתי לעצמי, והנה צוות פוינטר מגיע במהירות מסחררת. בקצב הזה, רז סוגר על הפאג'רו תוך דקה-שתיים ועוקף אותו, חשבתי לעצמי. צוות פוינטר חוזר לעצמו?… רז אכן עקף את הפאג'רו מס' 300 תוך דקות ספורות וכבר נסע בתוך שובל האבק של הלנדקרוזר מס' 302, וכאן באה טעות ניווט באחת הפניות שמאלה, ועד שהלל עלה על הבעיה, צוות פוינטר כבר עבר 4 ק"מ על השביל הלא נכון. פרסה, חזרה על העקבות והנה הלכו לאיבוד יותר מ-8 ק"מ, דקות יקרות מפז ועקיפה יקרה עוד יותר.

הצוללת הצהובה בצרות (צילום דני בר)

מטבעו של מזל נאחס, הוא בא בצרורות, וכאן הגיע זמנה של זרוע עזר במתלה אחורי שמאלי להישבר. זהו החלק שמחזיק את הגלגל האחורי מכוון קדימה ולא מתבדר לכל הכיוונים. שוב עצירה, הפעם לכעשרים דקות, על מנת להחליף את החלק השבור. עשרים וכמה הדקות הללו הספיקו על מנת שכל הכלים בקטגוריה יעקפו את צוות פוינטר, והוא מסיים את הסטייג' במקום השישי והאחרון, בפיגור של 27 דקות ו-26 שניות אחרי צוות 302 המנצח.

בסיכום הכללי של המירוץ, לאחר היום השלישי, צוות פוינטר מס' 306 מדורג שלישי, בפיגור של שעה ו-13 דקות. פער שספק אם יוכלו לסגור עד סוף הראלי כולו בכוחות עצמם, ללא תקלות אצל צוות 302 המוביל.

צוות אראן, מס' 310, עברו יום טוב יותר, בעיקר בזכות ניווט מצוין של איתי מולדבסקי ונהיגה שקולה של רועי שפירא ולמרות תקלת חשמל חמקמקה שגורמת לפאג'רו הלבן לכבות שוב ושוב ובוודאי גוזלת מהם דקות מצטברות בכל סטייג'. הם סיימו את הסטייג' הראשון במקום השני, 16 דקות ו-28 שניות אחרי הצוות הבולגרי טסאנב ופשב בניסאן פטרול מס' 314. אבל מכיוון שהצוות הבולגרי הזה הצטרף לראלי רק ביום השני, רועי ואיתי ממשיכים להוביל את קטגוריית T2 בביטחון ובפער גדול.

האווירה בנקודת הסרוויס, סמוך לגבו להיווני, היתה כבדה משהו, לנוכח קשיי היום. אבל הסטייג' השני שעמד להתחיל לאחר חציית הגבול ליוון, הפיח תקוות שכאן, בתנאים המהירים בהם הצוללת הצהובה יכולה להתבטא ולפתוח מבערים, יבוא המהפך או לפחות צמצום הפער. בעודנו עושים את דרכנו לכיוון נקודת הזינוק לסטייג' השני, אנו מופתעים לראות את כל שיירת רכבי המירוץ עושה את דרכה על הכביש בכיוון ההפוך. רז מסמן לנו עם היד להסתובב ולנסוע אחריהם. בפנייה הראשונה רועי ואיתי ממתינים לנו בצד, וצועקים לנו משהו. הסטייג' השני מבוטל, נוסעים על הכביש לנקודת הסיום בעיירה פראנסטי שביוון. מה קרה? "רוכב טרקטורון נהרג, הסטייג' מבוטל".

זה המקום להזכיר לכל מי ששכח – עם כל הכיף, האדרנלין, הדאחקות ואווירת התחרות עם רצח בעיניים ביום, והביחדנס עם כל הצוותים האחרים בערב – משהו שכולנו כל כך אוהבים באירועי ראלי, עדיין מדובר בספורט מסוכן להפליא. יהיה מי שיאמר, שבאירועי ראלי בינלאומיים תמיד יש "פחת" של אחוז בקרב רוכבי אופנועים וטרקטורונים – זה נחמד להגיד את זה סתם ככה, ולא כשזה באמת קורה.

ומה שקרה, זה שלקראת סוף הסטייג' הראשון, עדיין בבולגריה, רוכב הטרקטורון היווני, כריסטופר סטמבלדזיס, בן 55, אחד המתחרים הוותיקים, רכוב על קאן-אם אאוטלנדר 1000 חדש, שהוביל את הראלי מתחילתו, נתקל בתקלה פטאלית – גלגל אחור התנתק מהכלי ביחד עם הציריה, איך ולמה עדיין לא ידוע – האם פגע באבן גדולה או שמדובר בכשל טכני.

כך או כך, כריס איבד שליטה על הטרקטורון, והתהפך לתוך ערוץ נחל בעומק של עשרות מטרים. הסימן היחיד להיעלמו היה הגלגל עם הבידלוק הצהוב האופייני, שעדיין מחובר לציריה, שנותר זרוק לצד השביל. רוב המתחרים חלפו לצד הגלגל במהירות גבוהה מכדי לזהות שקרה משהו ולעצור. היחידי שהבין שמשהו כאן לא כשורה היה האופנוען הצרפתי לוק מישליס על הונדה XR מס' 100 שעצר, הביט לתוך הערוץ העמוק וראה את שרידי הטרקטורון מושלכים בתוך המים הזורמים. בשלב זה כריס היה עדיין בחיים. אמנם מחוסר הכרה וסובל מדימום קשה בראשו, אבל חי. הוא פונה במהירות לבית החולים הקרוב, אבל הפציעה היתה קשה מדי והוא מת מפצעיו. בעקבות התאונה בוטל כליל הסטייג' השני להיום, וכל המתחרים התבקשו להגיע על הכביש לשטח הכינוס בפראנסטי.

לכריסטופר סטמבלדזיס המנוח יש נקודה ישראלית – הבחור ביקר בישראל בעבר, השתתף באחת מתחרויות המוטוקרוס הראשונות אי שם בסוף שנות ה-80, והפליא אז בביצועיו, שכללו קפיצה מעל שורת מכוניות. הוא היה מיודד מאוד עם דני ואליקו אוחנה, ואף התארח אצלם בישראל. אנחנו פגשנו בו לראשונה בטיראנה לפני הזינוק לראלי, כאשר פנה אלינו בכמה מילים בעברית רצוצה. התרשמנו מאיש מצחיק, מלא שמחת חיים וכמובן – רוכב מעולה שהפליא בביצועים.

בלי להכירו יותר מזה – זו אבידה גדולה שמעיבה על כל המשך הראלי. האווירה בחניון שבפראנסטי קשה ועצובה והתדריך שהיה אמור להתקיים בערב בוטל ונדחה למחר – יום חופשי שמיועד למנוחה, התארגנות וטיפול בכלים.

צוותי פוינטר ואראן ינצלו את היום החופשי לחיפוש אחרי פנצ'ריה נורמלית בסביבה, כדי לנסות לתקן כמה צמיגים מפונצ'רים, ואולי גם לנוח מעט במלון נורמלי, אחרי שני לילות של שינה באוהלים ושק"שים בשטיפ ובוולינגראד.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן