Skip to content

ראש עיריית חברון משחק באש

עיריית חברון מבקשת מאונסק"ו להכיר במסגד אברהם ובמערת המכפלה כאתר מורשת. בקשה זו עלולה להצית את היחסים המתוחים ממילא בין יהודי חברון לתושביה הערבים, לגרום להתלקחות בין דתית ולתקריות דיפלומטיות בין ישראל לשאר העולם.

מאת ליאור קפולר

ראש עיריית חברון משחק באש

עיריית חברון מבקשת מאונסק"ו להכיר במסגד אברהם ובמערת המכפלה כאתר מורשת. בקשה זו עלולה להצית את היחסים המתוחים ממילא בין יהודי חברון לתושביה הערבים, לגרום להתלקחות בין דתית ולתקריות דיפלומטיות בין ישראל לשאר העולם.

מאת ליאור קפולר

עיריית חברון מבקשת מאונסק"ו להכיר במסגד אברהם ובמערת המכפלה כאתר מורשת. בקשה זו עלולה להצית את היחסים המתוחים ממילא בין יהודי חברון לתושביה הערבים, לגרום להתלקחות בין דתית ולתקריות דיפלומטיות בין ישראל לשאר העולם

מאת ליאור קפולר

מתחם מריבה. המכפלה והמסגד (צילום: ויקימדיה)

אונסק"ו יתבקש להכיר במסגד אברהם ובמערת המכפלה בחברון כאתר מורשת עולמי, בעקבות פנייה של ראש עיריית חברון, חאלד עוסיילי. הדברים נחשפו במהלך סיור עיתונאים זרים בחלקים היהודי והערבי של העיר. עוסיילי טען בפני העיתונאים שליהודים אין כל קשר למקום. יהודי חברון אומרים שמדובר בצעד משפיל שנועד להדירם מאתר התפילה הקדוש וכי אין בכוונתם לאפשר זאת.

לאחרונה נפגש ראש עיריית חברון, חאלד עוסיילי עם קבוצת עיתונאים זרים שהגיעו לסיור בעיר. במהלך המפגש סיפר עוסיילי לכתבים על פנייתו לאונסק"ו בבקשה להכרה במערת המכפלה/מסגד אברהם כאתר מורשת עולמי. הכרה כזו, לדברי עוסיילי, תצטרף לאתרים נוספים כמו העיר יריחו וכנסיית המולד בבית לחם. אונסק"ו הוא ארגון החינוך המדע והתרבות של האו"ם ורבים הסיכויים שהבקשה תאושר. בעבר נדחתה בקשה זהה בשל סיבות טכניות, כשהרשות הפלסטינית היתה במעמד משקיף. עצם היותה חברה בארגון מעניק לה נקודות יתרון.

לחיזוק דבריו הציג ראש עיריית חברון בפני נציגי העיתונות הזרה, שלושה כרכים עבי כרס המספרים על הקשר המוסלמי למתחם מערת המכפלה. תמיכה וגיבוי נוספים הביא בעדויות מומחים הטוענים כי זהו אתר מוסלמי קדוש.

מפונים בחגים. מסגד אברהם. (צילום: ליאור קפולר)

המבנה הקדוש, מערת המכפלה, בפי היהודים ומסגד אברהם "חראם אל-איברהימי" , בפי המוסלמים, היה מתחם אחד עד לשנת 1994. הוא חולק לשני חלקים לאחר הטבח שביצע ברוך גולדשטיין באותה השנה. בחלקו האחד – בית כנסת יהודי ובחלקו  השני – מסגד מוסלמי. למוסלמים אסור להיכנס לחלקו היהודי של המבנה, וליהודים אסור להיכנס למסגד אלא בימי חג המיועדים לכך. ובאותם ימים, המתפללים המוסלמים מנועים מלהיות במסגד. העיר עצמה מחולקת באותו האופן ונדרשת באופן קבוע לאבטחה כבדה של חיילי צה"ל.

"זה מסגד לכל דבר!" הדגיש ראש העיר מספר פעמים כאשר נשאל על כך. "לא צריך להיות ארכיטקט כדי לראות את הצריחים על גג המבנה – דבר המוכיח כי זהו מסגד ולכן ליהודים אין שום קשר אליו!" אומר ראש העירייה, חאלד אוסעילי. הוא מדגיש כי הפנייה לאונסק"ו מבקשת להכיר באתר כמורשת עולמית ולכן כל אדם באשר הוא – יהודי, מוסלמי ונוצרי – יכול לבקר בו. בנוגע לזכויות תפילה – זה כבר סיפור אחר. "אני יכול להתפלל היום בבית כנסת?!" הוא שואל, ונענה על ידי אחד הכתבים ב"כן" מבלבל.

עוסיילי ציין, כי עוד בימי קדם יהודים הורשו להתפלל רק על שבע המדרגות המובילות למבנה. זכות זו תינתן ליהודים, כמובן, גם לאחר הכרזתו כאתר מורשת. אם יתממשו תכניותיו, לאחר שהאו"ם יקבל את תביעותיהם ויכריז על האתר כאתר מורשת, יאוחד המבנה ויהיה בית תפילה מוסלמי עם אפשרות ביקור בו לכולם.

בנובמבר האחרון יצא שר ההסברה והתפוצות, יולי אדלשטיין, בקריאה לסכל את מאמצי הפלסטינים בנושא וכינה זאת "תהליך חמור". הוא רואה סכנה באופק.

מורה נבוכים לעיתונות הזרה. נועם ארנון. (צילום: ליאור קפולר)

"הפנייה לאונסק"ו היא ניסיון למנוע מהיהודים את הזכות הטבעית להתפלל במקום בו קבורים אבותיהם ולהחזירם להתפלל על שבע המדרגות המשפילות." אומר דובר היישוב היהודי בחברון, נועם ארנון. הוא מבהיר, כי "מערת המכפלה היא אתר קבורה קדוש ליהודים אשר נקנה עוד בימי אברהם. הצריחים הם תוספת מאוחרת יותר. כבר היום המוסלמים יושבים על 80% מהעיר ומתפללים ב 80% מהמבנה. אם יש אפרטהייד בעיר, זהו אפרטהייד כנגד היהודים".

 ב-31 בנובמבר 2011 קיבל אונסק"ו את פלסטין כחברה מלאה בארגון וכך, קודמה פלסטין בצעד גדול לעבר קבלתה כחברה מלאה באו"ם. הכרה של אונסק"ו טומנת בחובה כספים רבים, צמיחה כלכלית ותיירותית. החברות באונסק"ו היא צעד ראשון חשוב המספק הרבה עבודה לבכירים במה שמוכר היום, עדיין, כרשות הפלסטינית.

לאחרונה, הפסיק אונסק"ו לממן מגזין נוער פלסטיני אשר אמור לקדם שלום וסובלנות. ההחלטה באה לאחר שהתפרסם בו מכתבה של ילדה בת עשר, ובו היא משבחת את היטלר על מדיניותו כלפי היהודים. דובר הארגון מסר, כי אונסק"ו מחויב לחינוך השואה ומגנה בחריפות התבטאויות כאלו המתפרסמות במגזין המקושר לארגון ולמטרתו. אולם,התקרית לא הביאה להפסקת עבודת אונסק"ו מול הרשות הפלסטינית.

על פניו נראה כי הפנייה לאונסק"ו, אם תתקבל ואם לא, לא תצליח לשנות את המציאות בשטח. החלוקה עדיין תיוותר על כנה ונראה כי כמוה, גם הנוכחות הצבאית והישראלית בבניין בפרט ובעיר בכלל. על השאלה "האם מהלך זה נועד לגרום פשוט לעוגמת נפש בצד הישראלי?" עונה ראש העירייה כי גם הוא מלא בעוגמות נפש. תהא מטרתו אשר תהא, עוד טרם הוגש והתקבל, אין ספק כי עצם הדו"ח, אשר עתיד להיות מוגש בפברואר השנה, כבר מעורר מחלוקת ומעמיק את הקרע בין חלקי העיר.

1 Comment

  1. גילי בועז
    11 בינואר 2012 @ 11:18

    עוד פרובוקציה פלסטינית על המקומות הקדושים ליהדות … הרי ברור שמהלך זה ( בין אם יתקבל ובין אם לא ) לא ישנה את המציאות בשטח, אלא רק יעכיר את האווירה…
    מצער שארגון כמו אונסק"ו ממשיך להוות כלי להגברת השנאה בשל מדיניותו הפרו-פלסטינית …
    יותר מצערת היא העובדה שהפקידות הבכירה במדינת ישראל לא מגיבה כראוי לפרובוקציות …

עיריית חברון מבקשת מאונסק"ו להכיר במסגד אברהם ובמערת המכפלה כאתר מורשת. בקשה זו עלולה להצית את היחסים המתוחים ממילא בין יהודי חברון לתושביה הערבים, לגרום להתלקחות בין דתית ולתקריות דיפלומטיות בין ישראל לשאר העולם

מאת ליאור קפולר

מתחם מריבה. המכפלה והמסגד (צילום: ויקימדיה)

אונסק"ו יתבקש להכיר במסגד אברהם ובמערת המכפלה בחברון כאתר מורשת עולמי, בעקבות פנייה של ראש עיריית חברון, חאלד עוסיילי. הדברים נחשפו במהלך סיור עיתונאים זרים בחלקים היהודי והערבי של העיר. עוסיילי טען בפני העיתונאים שליהודים אין כל קשר למקום. יהודי חברון אומרים שמדובר בצעד משפיל שנועד להדירם מאתר התפילה הקדוש וכי אין בכוונתם לאפשר זאת.

לאחרונה נפגש ראש עיריית חברון, חאלד עוסיילי עם קבוצת עיתונאים זרים שהגיעו לסיור בעיר. במהלך המפגש סיפר עוסיילי לכתבים על פנייתו לאונסק"ו בבקשה להכרה במערת המכפלה/מסגד אברהם כאתר מורשת עולמי. הכרה כזו, לדברי עוסיילי, תצטרף לאתרים נוספים כמו העיר יריחו וכנסיית המולד בבית לחם. אונסק"ו הוא ארגון החינוך המדע והתרבות של האו"ם ורבים הסיכויים שהבקשה תאושר. בעבר נדחתה בקשה זהה בשל סיבות טכניות, כשהרשות הפלסטינית היתה במעמד משקיף. עצם היותה חברה בארגון מעניק לה נקודות יתרון.

לחיזוק דבריו הציג ראש עיריית חברון בפני נציגי העיתונות הזרה, שלושה כרכים עבי כרס המספרים על הקשר המוסלמי למתחם מערת המכפלה. תמיכה וגיבוי נוספים הביא בעדויות מומחים הטוענים כי זהו אתר מוסלמי קדוש.

מפונים בחגים. מסגד אברהם. (צילום: ליאור קפולר)

המבנה הקדוש, מערת המכפלה, בפי היהודים ומסגד אברהם "חראם אל-איברהימי" , בפי המוסלמים, היה מתחם אחד עד לשנת 1994. הוא חולק לשני חלקים לאחר הטבח שביצע ברוך גולדשטיין באותה השנה. בחלקו האחד – בית כנסת יהודי ובחלקו  השני – מסגד מוסלמי. למוסלמים אסור להיכנס לחלקו היהודי של המבנה, וליהודים אסור להיכנס למסגד אלא בימי חג המיועדים לכך. ובאותם ימים, המתפללים המוסלמים מנועים מלהיות במסגד. העיר עצמה מחולקת באותו האופן ונדרשת באופן קבוע לאבטחה כבדה של חיילי צה"ל.

"זה מסגד לכל דבר!" הדגיש ראש העיר מספר פעמים כאשר נשאל על כך. "לא צריך להיות ארכיטקט כדי לראות את הצריחים על גג המבנה – דבר המוכיח כי זהו מסגד ולכן ליהודים אין שום קשר אליו!" אומר ראש העירייה, חאלד אוסעילי. הוא מדגיש כי הפנייה לאונסק"ו מבקשת להכיר באתר כמורשת עולמית ולכן כל אדם באשר הוא – יהודי, מוסלמי ונוצרי – יכול לבקר בו. בנוגע לזכויות תפילה – זה כבר סיפור אחר. "אני יכול להתפלל היום בבית כנסת?!" הוא שואל, ונענה על ידי אחד הכתבים ב"כן" מבלבל.

עוסיילי ציין, כי עוד בימי קדם יהודים הורשו להתפלל רק על שבע המדרגות המובילות למבנה. זכות זו תינתן ליהודים, כמובן, גם לאחר הכרזתו כאתר מורשת. אם יתממשו תכניותיו, לאחר שהאו"ם יקבל את תביעותיהם ויכריז על האתר כאתר מורשת, יאוחד המבנה ויהיה בית תפילה מוסלמי עם אפשרות ביקור בו לכולם.

בנובמבר האחרון יצא שר ההסברה והתפוצות, יולי אדלשטיין, בקריאה לסכל את מאמצי הפלסטינים בנושא וכינה זאת "תהליך חמור". הוא רואה סכנה באופק.

מורה נבוכים לעיתונות הזרה. נועם ארנון. (צילום: ליאור קפולר)

"הפנייה לאונסק"ו היא ניסיון למנוע מהיהודים את הזכות הטבעית להתפלל במקום בו קבורים אבותיהם ולהחזירם להתפלל על שבע המדרגות המשפילות." אומר דובר היישוב היהודי בחברון, נועם ארנון. הוא מבהיר, כי "מערת המכפלה היא אתר קבורה קדוש ליהודים אשר נקנה עוד בימי אברהם. הצריחים הם תוספת מאוחרת יותר. כבר היום המוסלמים יושבים על 80% מהעיר ומתפללים ב 80% מהמבנה. אם יש אפרטהייד בעיר, זהו אפרטהייד כנגד היהודים".

 ב-31 בנובמבר 2011 קיבל אונסק"ו את פלסטין כחברה מלאה בארגון וכך, קודמה פלסטין בצעד גדול לעבר קבלתה כחברה מלאה באו"ם. הכרה של אונסק"ו טומנת בחובה כספים רבים, צמיחה כלכלית ותיירותית. החברות באונסק"ו היא צעד ראשון חשוב המספק הרבה עבודה לבכירים במה שמוכר היום, עדיין, כרשות הפלסטינית.

לאחרונה, הפסיק אונסק"ו לממן מגזין נוער פלסטיני אשר אמור לקדם שלום וסובלנות. ההחלטה באה לאחר שהתפרסם בו מכתבה של ילדה בת עשר, ובו היא משבחת את היטלר על מדיניותו כלפי היהודים. דובר הארגון מסר, כי אונסק"ו מחויב לחינוך השואה ומגנה בחריפות התבטאויות כאלו המתפרסמות במגזין המקושר לארגון ולמטרתו. אולם,התקרית לא הביאה להפסקת עבודת אונסק"ו מול הרשות הפלסטינית.

על פניו נראה כי הפנייה לאונסק"ו, אם תתקבל ואם לא, לא תצליח לשנות את המציאות בשטח. החלוקה עדיין תיוותר על כנה ונראה כי כמוה, גם הנוכחות הצבאית והישראלית בבניין בפרט ובעיר בכלל. על השאלה "האם מהלך זה נועד לגרום פשוט לעוגמת נפש בצד הישראלי?" עונה ראש העירייה כי גם הוא מלא בעוגמות נפש. תהא מטרתו אשר תהא, עוד טרם הוגש והתקבל, אין ספק כי עצם הדו"ח, אשר עתיד להיות מוגש בפברואר השנה, כבר מעורר מחלוקת ומעמיק את הקרע בין חלקי העיר.

1 Comment

  1. גילי בועז
    11 בינואר 2012 @ 11:18

    עוד פרובוקציה פלסטינית על המקומות הקדושים ליהדות … הרי ברור שמהלך זה ( בין אם יתקבל ובין אם לא ) לא ישנה את המציאות בשטח, אלא רק יעכיר את האווירה…
    מצער שארגון כמו אונסק"ו ממשיך להוות כלי להגברת השנאה בשל מדיניותו הפרו-פלסטינית …
    יותר מצערת היא העובדה שהפקידות הבכירה במדינת ישראל לא מגיבה כראוי לפרובוקציות …

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן