Skip to content

שגריר איראני מבקר את תמיכתה של מדינתו בבשאר אסד

נראה כי גם באיראן מתחילים להישמע קולות המבקרים את המדיניות כלפי סוריה: שגריר איראן לשעבר בירדן מבקר במאמר דעה פרי עטו את מדיניות איראן בסוריה ומביע את חששו לגבי מעמדה של איראן בסוריה ובעולם הערבי ביום שאחרי נפילת משטרו של אסד

שגריר איראני מבקר את תמיכתה של מדינתו בבשאר אסד

נראה כי גם באיראן מתחילים להישמע קולות המבקרים את המדיניות כלפי סוריה: שגריר איראן לשעבר בירדן מבקר במאמר דעה פרי עטו את מדיניות איראן בסוריה ומביע את חששו לגבי מעמדה של איראן בסוריה ובעולם הערבי ביום שאחרי נפילת משטרו של אסד

נראה כי גם באיראן מתחילים להישמע קולות המבקרים את המדיניות כלפי סוריה: שגריר איראן לשעבר בירדן מבקר במאמר דעה פרי עטו את מדיניות איראן בסוריה ומביע את חששו לגבי מעמדה של איראן בסוריה ובעולם הערבי ביום שאחרי נפילת משטרו של אסד

מאת נמרוד זגגי

מדיניותה החד-צדדית של איראן בנושא הסורי הסבה לה נזק רב והאלימות של משטר אסד מזוהה עם המשטר האיראני הבעל כורחו. כך טוען מוחמד עלי סבחני, מומחה איראני לענייני המזה"ת ושגרירה לשעבר של איראן בירדן, במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת הדיפלומטי Iranian Diplomacy, ושתרגומו מובא כאן במלואו.

מוחמד עלי סבחני, שגריר איראן לשעבר בירדן
מוחמד עלי סבחני, שגריר איראן לשעבר בירדן

סבחני מציין את בידודה ההולך וגובר של סוריה, במיוחד לאור עמדת הליגה הערבית כלפי המדינה (כולל לבנון) ומצביע על המשבר שבו מצוי משטרו של אסד. לדעת השגריר לשעבר, בידוד זה יחד עם הדיכוי הנרחב של המטר כלפי אזרחי המדינה, מחייבים את המשטר האיראני לשקול מחדש את העקרונות המנחים את מדיניות החוץ שלה.

כזכור, איראן תמכה במשטרו של בשאר אסד עוד מראשית המשבר ועל פי חלק מהדיווחים אף סיפקה לו ציוד ויועצים שיעזרו לו להתמודד עם ההפגנות ההמוניות. אולם, עתה משנראה שסוריה עברה את נקודת האל חזור ומשטרו של אסד מבודד יותר ויותר.

לדברי סבחני, התנהלותה החד-צדדית של איראן בכל הנוגע לסוריה פגעה בה קשות. בעוד שטורקיה, העולם הערבי ומדינות אחרות בעולם התייצבו לצד האופוזיציה האיראנית, איראן ממשיכה לתמוך במשטרו של אסד וכתוצאה מכך מזוהה עם מעשי הדיכוי וההרג המתרחשים במדינה. כראיה, מביא סבחני את התבטאויותיו של נשיא המועצה הלאומית של סוריה, בורהאן ר'ליון, בראיון שערך עמו לאחרונה העיתון האמריקני "וול סטריט ג'ונל". בראיון, הצהיר ר'ליון שהמשטר הסורי החדש שיקום, לא ינהל יותר קשרים מיוחדים עם איראן וחזבאללה אלא, ירכז את מאמציו בשיקום מעמדה של המדינה בעולם הערבי.

בעוד שסבחני טוען כי לא ניתן יהיה להתעלם מתפקידה של איראן ומחשיבותה של חזבאללה, הוא ממשיך ומזהיר כי אם ברצונה של איראן לשמור על האינטרסים הלאומיים והאזוריים שלה, עליה לשנות את גישתה הנוכחית ולקחת על עצמה את תפקיד המתווך.

לבסוף, מציין סבחני שההתפתחויות באזור לא רק שאינה פועלת נגד האינטרסים של איראן אלא, היא משרתת אותם בצורה טובה יותר. זאת משום שהמדינות החדשות שיקומו לבטח יהיו נגד כיבוש מה שיוביל את ישראל להיות מבודדת יותר ויותר ורק יחזק את מה שהוא מכנה "ההתנגדות", קרי, ארגונים דוגמת חמאס וחזבאללה.

כרגע, לא נראה שהמשטר האיראני יאמץ את המלצותיו של השגריר לשעבר וינסה ליצור מרחק בינו לבין בשאר אסד. אולם, נראה כי גם באיראן יש כאלה המתחילים לחשוב על היום שאחרי נפילת משטרו של אסד ועל מעמדה העתידי של איראן באזור.

בהכנת הכתבה סייע אסף דוד

ההתפתחויות בסוריה ועתיד ההתנגדות

מוחמד עלי סבחני (דיפלומסי איראני, 7.12.2011)

תורגם על ידי נמרוד זגגי

בחלוף שמונה חודשים וחצי מתחילת המחאה נגד המשטר בסוריה, נראה כי מדינה זו חווה בימים אלה טלטלות רבות. אחד השינויים המשמעותיים ביותר שחלו במצבם של הכוחות המתנגדים לבשאר אסד הוא פגישתו של ריאד אל-אסעד, מפקד הצבא לשחרור סוריה שקיבל מקלט בטורקיה, עם שישה מחברי המועצה הלאומית, כולל בורהאן ר'ליון, ראש המועצה. ייתכן ופגישה זו מעידה כי התנאים בסוריה מתקרבים לנקודת שיא המשבר.

בשאר אסד, ניצב בפני קשיים גם גם מבחינה אזורית: הליגה הערבית וטורקיה מפעילים על משטרו לחצים חסרי תקדים. השהיית חברותה של סוריה בליגה הערבית והחרמת הבנק המרכזי של מדינה זו מצד מדינות ערב היא דוגמה ללחצים שכאלה. הליגה, בצעד הנחרץ ביותר שלה נגד אחת מחברותיה, העניקה לסוריה ארכה עד יום ראשון שעבר לקבל את הצעתה ולתת אישור למשקיפים חיצוניים להיכנס למדינה. למרות שממשלת סוריה הודיעה על הסכמתה המותנית להצעה זו, נמשכת בימים האחרונים האלימות במדינה. יום שני (2 בינואר 2012), היה אחד מהימים העקובים ביותר מדם שידעה סוריה. מספר ההרוגים מידי כוחות הביטחון הגיע ביום זה לחמישים. משקיפי זכויות אדם בסוריה הודיעו שבעיר חומס לבדה נהרגו עד צהרי יום שלישי לפחות 23 בני אדם.

מן העבר השני, שר החוץ הטורקי הצהיר שממשלת אסד איבדה את הלגיטימיות שלה ושבנוסף לסנקציות שהוטלו על ידי הליגה הערבית, טורקיה תטיל גם היא סנקציות על סוריה. ממשלת טורקיה כבר הודיעה לפני כן על הקפאתם של כל הנכסים הסורים בשטחה ועל השהייתם של כל פעילויות המועצה האסטרטגית העליונה של שתי המדינות "עד להקמתה של ממשלה לגיטימית בסוריה".

גם מבחינה בינלאומית מתחוללים שינויים מהירים בכל הנוגע לסוריה. אמצעי התקשורת השונים, מדווחים על פגישה שהתקיימה בז'נווה, בירת שוויץ, בין הילרי קלינטון, מזכירת המדינה האמריקנית, לבין שבעה אישים בולטים מאוד המשתייכים לאפוזיציה הסורית. רוסיה ממשיכה להעניק תמיכה מסוימת לסוריה, אולם, עניין זה מעלה את השאלה עד כמה אמינים הרוסים ועד כמה יש ביכולתם לתמוך בסוריה? השאלה האמיתית היא, במציאות שבה כל מדינות ערב עומדות כנגד סוריה, עד כמה האינטרסים של רוסיה יאפשרו לה להמשיך ולתמוך בבשאר אסד?

ראינו שכאשר הועלה החרם נגד סוריה בליגה הערבית, מקצת המדינות, דוגמת לבנון, התנגדו לכך. אולם, לאחר מכן הצטרפו לחרם זה. כך למשל, אמר שר החוץ של לבנון שכל הסנקציות לא ייושמו אבל, לאחר מכן הצהיר שר האוצר של מדינה זו שלבנון תצטרף לסנקציות הכלכליות הערביות נגד סוריה. להצטרפותה של לבנון, שכנתה של סוריה, במיוחד לאור מעורבות תומכי סוריה במדינה מעניקה לסנקציות אלו משמעות פנימית מיוחדת המראה את מצבה האזורי והבנלאומי הגרוע של ממשלת סוריה.

בזירה הבינלאומית, המשטר בסוריה עומד גם בפני כמה החלטות שהתקבלו נגדו. הליגה הערבית, מועצת זכויות האדם, האו"ם והאיחוד האירופי הם רק חלק מהארגונים שהעבירו החלטות הקוראות לנקוט בצעדים נגד סוריה. בהסתמך על כל השינויים הללו נראה כי, סוריה נכנסת לשלב חדש. אולם, המשטר בסוריה ממשיך, ללא התייחסות למגוון הרחב של האירועים המתרחשים נגדו, עם אותן הסיסמאות והאמירות הישנות. למרבה הצער, סוריה לא ניצלה את ההזדמנויות שניתנו לה על ידי הליגה הערבית והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ועתה עברה את נקודת האל-חזור ועל כן נראה כי יש להיות זהירים מאוד ביחס לעתידה של סוריה.

בהתייחסות ליחסי החוץ העתידיים של סוריה, אמר בורהאן ר'ליון, נשיא המועצה הלאומית הסורית, בריאיון לוול סטריט ג'ורנל שאם משטרו של אסד יפול והאופוזיציה תעלה לשלטון, לא יהיו למדינה זו יחסים מיוחדים עם איראן ויחסי הקרבה הקיימים כיום עם החזבאללה גם ישתנו. בהתייחס לדברים אלה וליחסי איראן וסוריה יש לשים לב לכמה נקודות:

  1. מדיניות החוץ של איראן מול מדינות האזור חייבת להיות מושתתת על שלושה צירים: במקום הראשון מבחינת מדיניות החוץ שלנו יש להציב את האינטרסים הלאומיים; בשני – מדיניות הרואה את עיקרון עשיית הטוב למול עיניה. כלומר, מרכיב הטוב חייב להיות מוצג באופן ברור במדיניות החוץ שלנו כדי שמדינות האזור והעמים בו ירגישו שאיראן מתנהלת אל מול מדינות אלה באופן הגון ומתוך כוונות טובות ומשוללת כוונות מנוגדות; הציר השלישי – שהגנה על האוכלוסייה יהיה אחד מבסיסיה של מדיניות החוץ של הרפובליקה האסלאמית. ברור שמבין שלושת צירים אלה, יש לתת עדיפות למניעים הלאומיים.
  2. האינטראקציות הקודמות בין איראן וסוריה מראות שלשתי המדינות קשרים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים טובים. ישנם כמה מקומות קדושים בסוריה שהם בעלי חשיבות עבור עמנו. קשר זה עם סוריה הוא כזה של כבוד ואמון ואך טבעי הדבר שנהיה רגישים לשינויים במדינה זו.
  3. בחודשים האחרונים ישנן התפתחויות במדינה שהיא חברה ובעלת ברית שלנו באזור. באופן טבעי, באיראן מודאגים מהתפתחויות אלה ועוקבים אחריהן בתשומת לב. אין ספק שעל איראן בראש ובראשונה לפעול על מנת לשמור על האינטרסים שלה במדינה זו. חלק אומרים ששמירה על המצב הקיים בסוריה עומד בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים שלנו. אך כאן עולה השאלה, האם ניתן לשמור על המצב הקיים? האם שמירה על המשטר בסוריה במתכונתו הישנה, לאור הדיכוי הנרחב של האוכלוסייה שמתרחש בחודשים האחרונים, עולה בקנה אחד עם מדיניות החוץ שלנו או האם הוא סותר אותה?
  4. טבעי שאנו דואגים לעתיד יחסינו עם סוריה וייתכן והסוגיה שהעלה בורהאן ר'ליון רק מוסיפה לדאגותינו. אולם, מה שצריך לזכור הוא שחובה על מדיניות חוץ לדאוג לעתיד ולשים לב לעתיד תוך השענות על עקרונות. תנאי ראשון לכך שמדיניות חוץ תוכל להסתכל קדימה בצורה הטובה הוא היכולת לבחון ולנתח בשימת לב את ההתפתחויות ולפעול יחד איתן. זוהי הדרך היחידה בה ניתן להתקדם אל עבר העתיד. מדיניות חוץ דינמית חייבת להבין את ההתפתחויות באזור וללכת יחד איתן. כך אנו רואים שטורקיה נוכחת בכל ההתפתחויות האזוריות ואילו איראן, כמעט ואינה נוכחת בהן. ראינו את איראן פעילה רק בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי וגם כאן תפקיד ארגון זה בהתפתחויות אינו מורגש. לטורקיה והמדינות האחרות ישנה נוכחות בולטת בהתפתחויות ומקומה של איראן ריק. באופן טבעי, כאשר איראן נעדרת, לא ניתן לנתח את ההתפתחויות בצורה הנכונה.

נוסף על כך, עלינו לשים לב כי ההגנה על הנדכאים, על העם ועל הדמוקרטיה עולה בקנה אחד עם עקרונות החשיבה שלנו. על פי העיקרון הזה שלנו, היינו חייבים מלכתחילה להתערב בין הצדדים ולהביאם לדבר האחד עם השני ולהימנע משימוש באלימות. ברגע שראינו שהתחילו עימותים רציניים במדינה זו, היינו חייבים לפעול באופן מיידי כדי למנוע את האלימות בין הצדדים. בזמן הזה היינו יכולים ליזום ולהשיב את הצדדים סביב שולחן משא ומתן. פעולה זו הייתה יכולה להתבצע ביחד עם שאר המדינות המשפיעות באזור. זהו הכיוון שמדינות אלה פעלו בו. כמה חבל, אם היינו פועלים על פי גישה זו היה יכול להיות לנו תפקיד יוזם והיינו יכולים לשפר את התנאים שלנו.

במצב הנוכחי, ולמרות שאיבדנו הזדמנויות רבות, אנו חייבים לשמור על יחסינו עם הצדדים המעורבים בסוריה, באזור ובעולם. זאת, על מנת שנוכל להסביר את ההשקפות שלנו בכל מה שנוגע לעתידה של סוריה ולפעול על פי האינטרסים שלנו. כיום אנו רואים שנפח הפעילות ומספר ההתפתחויות הקשורים בסוריה אינו מועט והאינטראקציה הפוליטית בתחום זה נרחבת מאוד. אולם, לנו אין שום נוכחות בכל המתרחש. למרות שאיבדנו זמן יקר, אנו חייבים לתקן את המדיניות שלנו ולאמץ גישה זו.

למרבה הצער, איראן לא פעלה בעניין זה וציר המדיניות היחיד בו היא פעילה הוא תמיכה במשטר הנוכחי של סוריה. בשל עמדה חד צדדית, ובגלל שכוחות הדיכוי של משטר בשאר אסד הרגו מספר רב של אנשים, תדמיתנו בסוריה ובעיני דעת הקהל הערבית נהרסה. נאווי פילאי, האחראי על נציבות האו"ם לענייני זכויות אדם, הודיע ביום שישי שעבר בדיווח האחרון שלו שמספר ההרוגים בהתרחשויות בסוריה שמונה וחצי חודשים האחרונים, חצה את גבול ה-4000 איש. זהו אינו עניין של מה בכך, וכזה שדעת הקהל הערבית והסורית אינה מתעלמת ממנו. שיעור אלימות זה מטריד חלקים נרחבים בציבור הסורי וחלק עיקרי של דעת הקהל הערבית והעולמית. איראן אינה צריכה דרך תמיכתה בבשאר אסד להיות שותפה למעשיו האלימים של המשטר הסורי ולאמץ גישה שתגרום לה להראות אשמה בדיכוי הזה.

  1. באשר להצהרותיו של בורהאן ר'ליון אודות יחסי החוץ העתידיים של סוריה, הרגשתי היא שדברים אלה הם תוצר של הפוליטיקה החדשה של האופוזיציה בסוריה ואין צורך להתייחס אליהם ברצינות. אני איני מאמין שזוהי הצהרה רצינית המשקפת את השקפתם של כל אלה המתנגדים לבשאר אסד. זאת משום שלא משנה מה יקרה בסוריה, כל ממשלה שעתידה לקום בסוריה תהיה חייבת, לאור התנאים השוררים, לקיים קשרים עם איראן וחזבאללה. קשרים אלה, יהיו חיוניים למדיניות החוץ של אותה ממשלה.

באשר לסוגיית ההתנגדות שר'ליון הצביע עליה (בראיון, הצהיר ר'ליון כי לאור תמיכתו של ארגון חזבאללה במשטרו של אסד, לא יהיה מקום ליחסים מיוחדים עם הארגון לאחר נפילת המשטר הנוכחי בסוריה; באשר לחמאס, הצהיר ר'ליון כי ינוהלו מגעים אך ורק מול אש"ף; נ"ז), הרי שתזוזות העבר בעולם הערבי מראות כי הן אינן נעות לכיוון בו סוריה ושאר מדינות האזור יכולות להרשות לעצמן לשכוח מההתנגדות. ישנה אפשרות שהטקטיקות ישתנו בהתאם לתנאים. אולם, אנו עדים לכך שהדמוקרטיזציה באזור מביאה לבידודה של ישראל ולהתחזקות ההתנגדות.

במצרים, אנו רואים היום כי עיקר העוצמה נמצאת בידיהן של קבוצות שלפני כן לא תיארנו ובתימן מוקמת דמוקרטיה. נראה כי גם בחלומותיהם הרטובים ביותר של קבוצות אסלאמיסטיות דוגמת הסלפים, לא עלתה המחשבה שיבוא יום שבו הם יוכלו להבטיח לעצמם 20% מהקולות. באופן דומה, גם הקבוצות האסלאמיות המתונות והאחים המוסלמים לא חשבו שיוכלו לזכות ב-40% מהקולות. אם כן, הדמוקרטיה הייתה לטובת קבוצות אלה וכתוצאה מכך ישראל מודאגת כיום יותר מכולם מהתפתחויות אלה.

למעשה חייבים לציין שישראל היא המפסידה העיקרית מההתפתחויות הללו. בסופו של דבר, לא ניתן להסתמך על דבריו של ר'ליון ואין צורך להתייחס אליהם ברצינות. זאת משום שהשינויים המתרחשים במדינות ערב, בין אם הם מובילים לדמוקרטיה או לקומבינציה פוליטית אחרת, יהיו נגד כיבוש ויובילו לכך שישראל תהיה יותר מבודדת ויחזקו יותר מבעבר את חזית ההתנגדות.

1 Comment

  1. רז צימט
    13 בינואר 2012 @ 11:21

    אכן מגמה שקיימת בחודשים האחרונים בשולי השיח האיראני בנוגע להתפתחויות בסוריה. ממליץ לקרוא בהקשר זה את האייטם, שכותרתו: "ביקורת גוברת לנוכח המשך התעלמות אמצעי התקשורת הממלכתיים מהמהומות בסוריה" ב"זרקור לאיראן" שהפצתי באפריל האחרון: http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/pdf/iran_112.pdf
    ואת האייטם, שכותרתו: "בעקבות השעיית סוריה מהליגה הערבית: חידוש השיח באיראן בנוגע לעתיד המשטר הסורי" ב"זרקור" הזה: http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/pdf/iran_141.pdf
    אגב האתר "דיפלומטיה איראנית" משקף קו פרגטי בד"כ, שלעיתים חורג מהמדיניות הרשמית של שלטונות איראן. מי שעומד מאחוריו הוא צאדק ח'ראזי, ששימש כשגריר איראן בצרפת בתקופת הממשל הרפורמיסטי של הנשיא לשעבר מחמד ח'אתמי.

נראה כי גם באיראן מתחילים להישמע קולות המבקרים את המדיניות כלפי סוריה: שגריר איראן לשעבר בירדן מבקר במאמר דעה פרי עטו את מדיניות איראן בסוריה ומביע את חששו לגבי מעמדה של איראן בסוריה ובעולם הערבי ביום שאחרי נפילת משטרו של אסד

מאת נמרוד זגגי

מדיניותה החד-צדדית של איראן בנושא הסורי הסבה לה נזק רב והאלימות של משטר אסד מזוהה עם המשטר האיראני הבעל כורחו. כך טוען מוחמד עלי סבחני, מומחה איראני לענייני המזה"ת ושגרירה לשעבר של איראן בירדן, במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת הדיפלומטי Iranian Diplomacy, ושתרגומו מובא כאן במלואו.

מוחמד עלי סבחני, שגריר איראן לשעבר בירדן
מוחמד עלי סבחני, שגריר איראן לשעבר בירדן

סבחני מציין את בידודה ההולך וגובר של סוריה, במיוחד לאור עמדת הליגה הערבית כלפי המדינה (כולל לבנון) ומצביע על המשבר שבו מצוי משטרו של אסד. לדעת השגריר לשעבר, בידוד זה יחד עם הדיכוי הנרחב של המטר כלפי אזרחי המדינה, מחייבים את המשטר האיראני לשקול מחדש את העקרונות המנחים את מדיניות החוץ שלה.

כזכור, איראן תמכה במשטרו של בשאר אסד עוד מראשית המשבר ועל פי חלק מהדיווחים אף סיפקה לו ציוד ויועצים שיעזרו לו להתמודד עם ההפגנות ההמוניות. אולם, עתה משנראה שסוריה עברה את נקודת האל חזור ומשטרו של אסד מבודד יותר ויותר.

לדברי סבחני, התנהלותה החד-צדדית של איראן בכל הנוגע לסוריה פגעה בה קשות. בעוד שטורקיה, העולם הערבי ומדינות אחרות בעולם התייצבו לצד האופוזיציה האיראנית, איראן ממשיכה לתמוך במשטרו של אסד וכתוצאה מכך מזוהה עם מעשי הדיכוי וההרג המתרחשים במדינה. כראיה, מביא סבחני את התבטאויותיו של נשיא המועצה הלאומית של סוריה, בורהאן ר'ליון, בראיון שערך עמו לאחרונה העיתון האמריקני "וול סטריט ג'ונל". בראיון, הצהיר ר'ליון שהמשטר הסורי החדש שיקום, לא ינהל יותר קשרים מיוחדים עם איראן וחזבאללה אלא, ירכז את מאמציו בשיקום מעמדה של המדינה בעולם הערבי.

בעוד שסבחני טוען כי לא ניתן יהיה להתעלם מתפקידה של איראן ומחשיבותה של חזבאללה, הוא ממשיך ומזהיר כי אם ברצונה של איראן לשמור על האינטרסים הלאומיים והאזוריים שלה, עליה לשנות את גישתה הנוכחית ולקחת על עצמה את תפקיד המתווך.

לבסוף, מציין סבחני שההתפתחויות באזור לא רק שאינה פועלת נגד האינטרסים של איראן אלא, היא משרתת אותם בצורה טובה יותר. זאת משום שהמדינות החדשות שיקומו לבטח יהיו נגד כיבוש מה שיוביל את ישראל להיות מבודדת יותר ויותר ורק יחזק את מה שהוא מכנה "ההתנגדות", קרי, ארגונים דוגמת חמאס וחזבאללה.

כרגע, לא נראה שהמשטר האיראני יאמץ את המלצותיו של השגריר לשעבר וינסה ליצור מרחק בינו לבין בשאר אסד. אולם, נראה כי גם באיראן יש כאלה המתחילים לחשוב על היום שאחרי נפילת משטרו של אסד ועל מעמדה העתידי של איראן באזור.

בהכנת הכתבה סייע אסף דוד

ההתפתחויות בסוריה ועתיד ההתנגדות

מוחמד עלי סבחני (דיפלומסי איראני, 7.12.2011)

תורגם על ידי נמרוד זגגי

בחלוף שמונה חודשים וחצי מתחילת המחאה נגד המשטר בסוריה, נראה כי מדינה זו חווה בימים אלה טלטלות רבות. אחד השינויים המשמעותיים ביותר שחלו במצבם של הכוחות המתנגדים לבשאר אסד הוא פגישתו של ריאד אל-אסעד, מפקד הצבא לשחרור סוריה שקיבל מקלט בטורקיה, עם שישה מחברי המועצה הלאומית, כולל בורהאן ר'ליון, ראש המועצה. ייתכן ופגישה זו מעידה כי התנאים בסוריה מתקרבים לנקודת שיא המשבר.

בשאר אסד, ניצב בפני קשיים גם גם מבחינה אזורית: הליגה הערבית וטורקיה מפעילים על משטרו לחצים חסרי תקדים. השהיית חברותה של סוריה בליגה הערבית והחרמת הבנק המרכזי של מדינה זו מצד מדינות ערב היא דוגמה ללחצים שכאלה. הליגה, בצעד הנחרץ ביותר שלה נגד אחת מחברותיה, העניקה לסוריה ארכה עד יום ראשון שעבר לקבל את הצעתה ולתת אישור למשקיפים חיצוניים להיכנס למדינה. למרות שממשלת סוריה הודיעה על הסכמתה המותנית להצעה זו, נמשכת בימים האחרונים האלימות במדינה. יום שני (2 בינואר 2012), היה אחד מהימים העקובים ביותר מדם שידעה סוריה. מספר ההרוגים מידי כוחות הביטחון הגיע ביום זה לחמישים. משקיפי זכויות אדם בסוריה הודיעו שבעיר חומס לבדה נהרגו עד צהרי יום שלישי לפחות 23 בני אדם.

מן העבר השני, שר החוץ הטורקי הצהיר שממשלת אסד איבדה את הלגיטימיות שלה ושבנוסף לסנקציות שהוטלו על ידי הליגה הערבית, טורקיה תטיל גם היא סנקציות על סוריה. ממשלת טורקיה כבר הודיעה לפני כן על הקפאתם של כל הנכסים הסורים בשטחה ועל השהייתם של כל פעילויות המועצה האסטרטגית העליונה של שתי המדינות "עד להקמתה של ממשלה לגיטימית בסוריה".

גם מבחינה בינלאומית מתחוללים שינויים מהירים בכל הנוגע לסוריה. אמצעי התקשורת השונים, מדווחים על פגישה שהתקיימה בז'נווה, בירת שוויץ, בין הילרי קלינטון, מזכירת המדינה האמריקנית, לבין שבעה אישים בולטים מאוד המשתייכים לאפוזיציה הסורית. רוסיה ממשיכה להעניק תמיכה מסוימת לסוריה, אולם, עניין זה מעלה את השאלה עד כמה אמינים הרוסים ועד כמה יש ביכולתם לתמוך בסוריה? השאלה האמיתית היא, במציאות שבה כל מדינות ערב עומדות כנגד סוריה, עד כמה האינטרסים של רוסיה יאפשרו לה להמשיך ולתמוך בבשאר אסד?

ראינו שכאשר הועלה החרם נגד סוריה בליגה הערבית, מקצת המדינות, דוגמת לבנון, התנגדו לכך. אולם, לאחר מכן הצטרפו לחרם זה. כך למשל, אמר שר החוץ של לבנון שכל הסנקציות לא ייושמו אבל, לאחר מכן הצהיר שר האוצר של מדינה זו שלבנון תצטרף לסנקציות הכלכליות הערביות נגד סוריה. להצטרפותה של לבנון, שכנתה של סוריה, במיוחד לאור מעורבות תומכי סוריה במדינה מעניקה לסנקציות אלו משמעות פנימית מיוחדת המראה את מצבה האזורי והבנלאומי הגרוע של ממשלת סוריה.

בזירה הבינלאומית, המשטר בסוריה עומד גם בפני כמה החלטות שהתקבלו נגדו. הליגה הערבית, מועצת זכויות האדם, האו"ם והאיחוד האירופי הם רק חלק מהארגונים שהעבירו החלטות הקוראות לנקוט בצעדים נגד סוריה. בהסתמך על כל השינויים הללו נראה כי, סוריה נכנסת לשלב חדש. אולם, המשטר בסוריה ממשיך, ללא התייחסות למגוון הרחב של האירועים המתרחשים נגדו, עם אותן הסיסמאות והאמירות הישנות. למרבה הצער, סוריה לא ניצלה את ההזדמנויות שניתנו לה על ידי הליגה הערבית והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ועתה עברה את נקודת האל-חזור ועל כן נראה כי יש להיות זהירים מאוד ביחס לעתידה של סוריה.

בהתייחסות ליחסי החוץ העתידיים של סוריה, אמר בורהאן ר'ליון, נשיא המועצה הלאומית הסורית, בריאיון לוול סטריט ג'ורנל שאם משטרו של אסד יפול והאופוזיציה תעלה לשלטון, לא יהיו למדינה זו יחסים מיוחדים עם איראן ויחסי הקרבה הקיימים כיום עם החזבאללה גם ישתנו. בהתייחס לדברים אלה וליחסי איראן וסוריה יש לשים לב לכמה נקודות:

  1. מדיניות החוץ של איראן מול מדינות האזור חייבת להיות מושתתת על שלושה צירים: במקום הראשון מבחינת מדיניות החוץ שלנו יש להציב את האינטרסים הלאומיים; בשני – מדיניות הרואה את עיקרון עשיית הטוב למול עיניה. כלומר, מרכיב הטוב חייב להיות מוצג באופן ברור במדיניות החוץ שלנו כדי שמדינות האזור והעמים בו ירגישו שאיראן מתנהלת אל מול מדינות אלה באופן הגון ומתוך כוונות טובות ומשוללת כוונות מנוגדות; הציר השלישי – שהגנה על האוכלוסייה יהיה אחד מבסיסיה של מדיניות החוץ של הרפובליקה האסלאמית. ברור שמבין שלושת צירים אלה, יש לתת עדיפות למניעים הלאומיים.
  2. האינטראקציות הקודמות בין איראן וסוריה מראות שלשתי המדינות קשרים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים טובים. ישנם כמה מקומות קדושים בסוריה שהם בעלי חשיבות עבור עמנו. קשר זה עם סוריה הוא כזה של כבוד ואמון ואך טבעי הדבר שנהיה רגישים לשינויים במדינה זו.
  3. בחודשים האחרונים ישנן התפתחויות במדינה שהיא חברה ובעלת ברית שלנו באזור. באופן טבעי, באיראן מודאגים מהתפתחויות אלה ועוקבים אחריהן בתשומת לב. אין ספק שעל איראן בראש ובראשונה לפעול על מנת לשמור על האינטרסים שלה במדינה זו. חלק אומרים ששמירה על המצב הקיים בסוריה עומד בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים שלנו. אך כאן עולה השאלה, האם ניתן לשמור על המצב הקיים? האם שמירה על המשטר בסוריה במתכונתו הישנה, לאור הדיכוי הנרחב של האוכלוסייה שמתרחש בחודשים האחרונים, עולה בקנה אחד עם מדיניות החוץ שלנו או האם הוא סותר אותה?
  4. טבעי שאנו דואגים לעתיד יחסינו עם סוריה וייתכן והסוגיה שהעלה בורהאן ר'ליון רק מוסיפה לדאגותינו. אולם, מה שצריך לזכור הוא שחובה על מדיניות חוץ לדאוג לעתיד ולשים לב לעתיד תוך השענות על עקרונות. תנאי ראשון לכך שמדיניות חוץ תוכל להסתכל קדימה בצורה הטובה הוא היכולת לבחון ולנתח בשימת לב את ההתפתחויות ולפעול יחד איתן. זוהי הדרך היחידה בה ניתן להתקדם אל עבר העתיד. מדיניות חוץ דינמית חייבת להבין את ההתפתחויות באזור וללכת יחד איתן. כך אנו רואים שטורקיה נוכחת בכל ההתפתחויות האזוריות ואילו איראן, כמעט ואינה נוכחת בהן. ראינו את איראן פעילה רק בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי וגם כאן תפקיד ארגון זה בהתפתחויות אינו מורגש. לטורקיה והמדינות האחרות ישנה נוכחות בולטת בהתפתחויות ומקומה של איראן ריק. באופן טבעי, כאשר איראן נעדרת, לא ניתן לנתח את ההתפתחויות בצורה הנכונה.

נוסף על כך, עלינו לשים לב כי ההגנה על הנדכאים, על העם ועל הדמוקרטיה עולה בקנה אחד עם עקרונות החשיבה שלנו. על פי העיקרון הזה שלנו, היינו חייבים מלכתחילה להתערב בין הצדדים ולהביאם לדבר האחד עם השני ולהימנע משימוש באלימות. ברגע שראינו שהתחילו עימותים רציניים במדינה זו, היינו חייבים לפעול באופן מיידי כדי למנוע את האלימות בין הצדדים. בזמן הזה היינו יכולים ליזום ולהשיב את הצדדים סביב שולחן משא ומתן. פעולה זו הייתה יכולה להתבצע ביחד עם שאר המדינות המשפיעות באזור. זהו הכיוון שמדינות אלה פעלו בו. כמה חבל, אם היינו פועלים על פי גישה זו היה יכול להיות לנו תפקיד יוזם והיינו יכולים לשפר את התנאים שלנו.

במצב הנוכחי, ולמרות שאיבדנו הזדמנויות רבות, אנו חייבים לשמור על יחסינו עם הצדדים המעורבים בסוריה, באזור ובעולם. זאת, על מנת שנוכל להסביר את ההשקפות שלנו בכל מה שנוגע לעתידה של סוריה ולפעול על פי האינטרסים שלנו. כיום אנו רואים שנפח הפעילות ומספר ההתפתחויות הקשורים בסוריה אינו מועט והאינטראקציה הפוליטית בתחום זה נרחבת מאוד. אולם, לנו אין שום נוכחות בכל המתרחש. למרות שאיבדנו זמן יקר, אנו חייבים לתקן את המדיניות שלנו ולאמץ גישה זו.

למרבה הצער, איראן לא פעלה בעניין זה וציר המדיניות היחיד בו היא פעילה הוא תמיכה במשטר הנוכחי של סוריה. בשל עמדה חד צדדית, ובגלל שכוחות הדיכוי של משטר בשאר אסד הרגו מספר רב של אנשים, תדמיתנו בסוריה ובעיני דעת הקהל הערבית נהרסה. נאווי פילאי, האחראי על נציבות האו"ם לענייני זכויות אדם, הודיע ביום שישי שעבר בדיווח האחרון שלו שמספר ההרוגים בהתרחשויות בסוריה שמונה וחצי חודשים האחרונים, חצה את גבול ה-4000 איש. זהו אינו עניין של מה בכך, וכזה שדעת הקהל הערבית והסורית אינה מתעלמת ממנו. שיעור אלימות זה מטריד חלקים נרחבים בציבור הסורי וחלק עיקרי של דעת הקהל הערבית והעולמית. איראן אינה צריכה דרך תמיכתה בבשאר אסד להיות שותפה למעשיו האלימים של המשטר הסורי ולאמץ גישה שתגרום לה להראות אשמה בדיכוי הזה.

  1. באשר להצהרותיו של בורהאן ר'ליון אודות יחסי החוץ העתידיים של סוריה, הרגשתי היא שדברים אלה הם תוצר של הפוליטיקה החדשה של האופוזיציה בסוריה ואין צורך להתייחס אליהם ברצינות. אני איני מאמין שזוהי הצהרה רצינית המשקפת את השקפתם של כל אלה המתנגדים לבשאר אסד. זאת משום שלא משנה מה יקרה בסוריה, כל ממשלה שעתידה לקום בסוריה תהיה חייבת, לאור התנאים השוררים, לקיים קשרים עם איראן וחזבאללה. קשרים אלה, יהיו חיוניים למדיניות החוץ של אותה ממשלה.

באשר לסוגיית ההתנגדות שר'ליון הצביע עליה (בראיון, הצהיר ר'ליון כי לאור תמיכתו של ארגון חזבאללה במשטרו של אסד, לא יהיה מקום ליחסים מיוחדים עם הארגון לאחר נפילת המשטר הנוכחי בסוריה; באשר לחמאס, הצהיר ר'ליון כי ינוהלו מגעים אך ורק מול אש"ף; נ"ז), הרי שתזוזות העבר בעולם הערבי מראות כי הן אינן נעות לכיוון בו סוריה ושאר מדינות האזור יכולות להרשות לעצמן לשכוח מההתנגדות. ישנה אפשרות שהטקטיקות ישתנו בהתאם לתנאים. אולם, אנו עדים לכך שהדמוקרטיזציה באזור מביאה לבידודה של ישראל ולהתחזקות ההתנגדות.

במצרים, אנו רואים היום כי עיקר העוצמה נמצאת בידיהן של קבוצות שלפני כן לא תיארנו ובתימן מוקמת דמוקרטיה. נראה כי גם בחלומותיהם הרטובים ביותר של קבוצות אסלאמיסטיות דוגמת הסלפים, לא עלתה המחשבה שיבוא יום שבו הם יוכלו להבטיח לעצמם 20% מהקולות. באופן דומה, גם הקבוצות האסלאמיות המתונות והאחים המוסלמים לא חשבו שיוכלו לזכות ב-40% מהקולות. אם כן, הדמוקרטיה הייתה לטובת קבוצות אלה וכתוצאה מכך ישראל מודאגת כיום יותר מכולם מהתפתחויות אלה.

למעשה חייבים לציין שישראל היא המפסידה העיקרית מההתפתחויות הללו. בסופו של דבר, לא ניתן להסתמך על דבריו של ר'ליון ואין צורך להתייחס אליהם ברצינות. זאת משום שהשינויים המתרחשים במדינות ערב, בין אם הם מובילים לדמוקרטיה או לקומבינציה פוליטית אחרת, יהיו נגד כיבוש ויובילו לכך שישראל תהיה יותר מבודדת ויחזקו יותר מבעבר את חזית ההתנגדות.

1 Comment

  1. רז צימט
    13 בינואר 2012 @ 11:21

    אכן מגמה שקיימת בחודשים האחרונים בשולי השיח האיראני בנוגע להתפתחויות בסוריה. ממליץ לקרוא בהקשר זה את האייטם, שכותרתו: "ביקורת גוברת לנוכח המשך התעלמות אמצעי התקשורת הממלכתיים מהמהומות בסוריה" ב"זרקור לאיראן" שהפצתי באפריל האחרון: http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/pdf/iran_112.pdf
    ואת האייטם, שכותרתו: "בעקבות השעיית סוריה מהליגה הערבית: חידוש השיח באיראן בנוגע לעתיד המשטר הסורי" ב"זרקור" הזה: http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/pdf/iran_141.pdf
    אגב האתר "דיפלומטיה איראנית" משקף קו פרגטי בד"כ, שלעיתים חורג מהמדיניות הרשמית של שלטונות איראן. מי שעומד מאחוריו הוא צאדק ח'ראזי, ששימש כשגריר איראן בצרפת בתקופת הממשל הרפורמיסטי של הנשיא לשעבר מחמד ח'אתמי.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן