רק לפני שישה חודשים, כמה ימים לפני חג הפסח, פרץ המאבק בין שר הרווחה לעמותות המחלקות מזון. הטענה המרכזית והצודקת , חלוקת המזון פוגעת בכבודם של הנזקקים. התמונות כתבות הטלויזיה והפסטיבל התקשורתי אותו מובילות העמותות אינם מכבדים את מקבלי הסיוע, שהופכים לכלי שרת בידיהן של העמותות.

שר הרווחה הדגיש כי בכוונתו ליישם קוד אתי חדש, אותו הוא יפעיל כתנאי למתן תמיכה ממשלתית לעמותות המזון. העמותות מצידן טענו: אין צורך בקוד אתי שכזה, יש לנו את האתיקה שלנו, אנחנו יודעים לשמור על כבודם של הנזקקים, אנחנו לא צריכים שילמדו אותנו מה לעשות.

המאבק החריף בשבועות שלאחר הפסח. ארגוני המזון קיימו כנס חירום בו  תקפו את שר הרווחה על אוזלת ידו, חזרו על התחייבותם לקוד אתי שלא יפגע במקבלי חבילות המזון. הם ביקשו להיפגש עם השר, לקבל ממנו הבטחה לתוספת תקציב, אמרו שאם לא תהייה תוספת שכזו הם אפילו ישקלו להודיע שלא יחלקו מזון בראש השנה. "נראה איך המדינה תתמודד עם בעיית הבטחון התזונתי", הם אמרו.

פתאום מדברים על אנשים שבמקום לארח 16 בני משפחה לחג יוכלו לארח רק שמונה

והנה, הגענו לראש השנה, ומה שקיבלנו זו פגיעה אפילו יותר קשה בכבודם של האנשים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי, אגב, אנחנו כבר לא מדברים רק על ביטחון תזונתי, אנחנו פתאום מדברים על אנשים שבמקום לארח 16 בני משפחה לחג יוכלו לארח רק שמונה, ולכן הם צריכים עזרה מן העמותות, אנחנו שוב רואים את פני האמהות, לעיתים גם הילדים, שמסתכלים אל המצלמה ומבקשים שכל אחד מאיתנו יתרום לעמותת המזון החביבה עליו כדי שהם יוכלו ליהנות מחג כהלכתו.

שיהיה ברור: יש בעיה של בטחון תזונתי בישראל. יש אנשים שאינם מקבלים את כל המזון לו הם זקוקים. אבל אנחנו לא מדברים על בעייה של יוקר המחייה, אנחנו לא מדברים על כך שבמקום שבו יש בעיה של מחירים הקופצים לשמיים. אולי כדאי שמשפחות יתאגדו יחדיו ויארגנו את החג במשותף. ערבות הדדית כבר אמרנו?

נחזור לעמותות המזון ולקוד האתי שלהם. שר הרווחה הבטיח ועדה שתבנה קוד אתי, כמו כל דבר בממשלה, גם זה לוקח זמן. עד שמאתרים את הדמות הציבורית שתעמוד בראש הוועדה, עד שמארגנים עבורה את ההסכם להפעלת הוועדה, השכנוע לצירוף חברים לוועדה, ואז כמובן צריך לתת לה זמן לעשות את עבודתה. איך הממשלה עובדת אנחנו יודעים, אבל תסבירו לי למה עמותות המזון שמדברות כל הזמן על כך שהן שומרות על כבודו של הנזקק ושיש להן את הקודים האתיים שלהן לא מפעילות אותם בחג הזה?

האם העמותות אומרות להם: די, מספיק עם הפיכת העוני למסחטה של רייטינג?

הרי הן כל הזמן אמרו שטענתו של שר הרווחה מופרכת. שאין בעייה ב"לשמור על הכבוד". והנה אנחנו רואים דברים אחרים לגמרי, מספיק לפתוח את העיתונים היומיים ולראות את כתבות הענק על הזקוקים לעזרה כי "אין להם איך לעשות את החג", תחקירני ותחקירניות תוכניות הלייף סטייל ומגזיני החדשות מתחננים ל"נזקקים" חדשים המוכנים להצטלם, להתראיין, אפילו בעילום שם ובטישטוש, אבל רק אם אין ברירה. האם העמותות אומרות להם די? לא? מספיק עם הפיכת העוני למסחטה של רייטינג?

ועוד לא דיברנו על האירועים והמופעים, שמבחינת הזכיינים בטלוויזיה בוודאי יזכו להגדרה של "סוגה עילית", כי חלק גדול מהכסף שיאסף יילך לטובת הנזקקים בפריפריה. הרי הם רק הולכים ומתרחבים. נדמה שיש תחרות בין עמותות המזון, מי יצליח לארגן אירוע גדול יותר. מי יצליח להביא אמנים "שווים" יותר.

מערכת הרווחה פועלת באיטיות מעצבנת ממש בכל הנושא הזה של ביטחון תזונתי, חלוקת כרטיסי מזון או כל פתרון אחר, אבל עמותות המזון לא יכולות להמשיך ולפעול כאילו שום דבר לא קרה כאן בחג הפסח האחרון. העובדה שהן הגבירו את הפעילות שלהן באותן דרכים בדיוק רק מוכיחה שמבחינתם את הכבוד של הנזקקים אפשר לזרוק לפח.

• באדיבות הבלוג מתבונן חברתי