Skip to content

שתהיה שנה אחת של שקט מופתי מכל צרות העולם

אני רוצה גם השנה לפגוש את אומה ת'ורמן כל בוקר על הסט של ההפקה ההוליוודית שלי, אבל אספקה קבועה של גראס רפואי זה יותר חשוב, ושנה של סקס בכל שבת בבוקר זה יותר חשוב, ושיחנקו אלו שיש להם ומשוויצים בכך. וגם שנה שכל ביס בהמבורגר יוריד לי 1000 קלוריות. ברכות
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

השנה נשברתי, אולי כי אני כבר בן ארבעים וחצי, ועדיין לא טוב לי עם המספר הזה, ינעל העולם. שישי בצהריים, בין מנוחת שתיים לארבע, נפגשתי לקפה חשוב לסגירת השבוע בצנטרום של תל אביב, משהו ליד כיכר רבין וכיכר מסריק, רוטשילד כזה. בין ההפוך הגדול שלי לפרוסטטה המלחיצה הלכו באמצע השדרה שני צעירים ופוחזים, רזים וגבוהים בלבוש זרוק, שממרחק טלסקופ האבל אפשר לראות את החלב של השחרור על השפתיים שלהם והקלילות שבצעדים מדגישה את חוסר עול החיים שאין להם. הם סחבו מזרן זוגי, יד שנייה או עשירית, בטח לדירת רווקים באזור. וקינאתי. כמה שקינאתי. עם לחלוחית בנשמה קינאתי בהם. בן ארבעים וחצי, ינעל העולם בראש השנה תשע"ג.

אז השנה אני לא רוצה ולא משתתף יותר במשחקים האלו של “שתהיה לכם שנה מתוקה ונפלאה ומלאת ………..". זובי השנה שתהיה לכם. לא רוצה שנים קסומות ושנים בריאות ומצגות על חברויות, וקשישים, ושל התחלות חדשות מיוחדות ומהנות. לא רוצה את הברכות האלו לצאת ידי חובה בסמסים שמאחלת כל משפחת זובילבול. לא מתכוון להגיב, לענות לעשות לייק או שייר. מי שרוצה לברך אותי מעומק ליבו שיואיל להתקשר, ואין בכלל צורך לברך אותי או לאחל לי עם נוצצים. מי שיגיד לי שתהיה לי שנה עגולה ומלאה מסתכן בחייו.

אני גם לא מתכוון לאחל לכם שום דבר כזה, לא בתוכן ולא בסגנון. לא מעניין אותי איזו שנה תהיה לכל הסובבים אותי, כי מי שחשוב באמת מקבל צומי ועניין, ויחס, ועזרה בלי ראש השנה. ככה אני, לפעמים לא שם זין. בשנה הזו או מהשנה הזו אני מאחל רק לעצמי, לי ולי בלבד. אני רוצה סופסוף לדאוג לברכות שלי ולא לברכות של כולם כולם כולם. אני זה החשוב בחיים שלי, אני זה המרכז ואם אין אני לי, ראיתי כבר כמה כולם יש מסביב. כן, אני אני אני, זה פוסט ברכות לעצמי. נרקיסיזם מיי אס. מי אמר שאסור לי? החלטתי שאם לי יהיה טוב, אז למי שחשוב לו להיות לידי יהיה טוב. אבל קודם כל לי, ואני דואג לעצמי, לא מבקש טובות, לא מפיל את האחריות עליכם.

אני רוצה שתהיה לי שנה נפלאה. נפלאה כל כך, שבסוף השנה אני אוכל להגיד פאק, איזו שנה נפלאה זו הייתה. שנה אחת של שקט מופתי מכל צרות העולם, שנה שהבנק יתקשר בחששות כל בוקר לוודא שאני לא נוטש אותו. שנה של העלמות מיסים מוצלחות. שנה שתתחיל עכשיו או בכל תאריך אחר, נגיד מחר, אבל תהיה שנה שלמה. אני רוצה גם השנה לפגוש את אומה ת'ורמן, כל בוקר על הסט של ההפקה הטלוויזיונית ההוליוודית שלי, אבל אספקה קבועה השנה של גראס רפואי זה יותר חשוב ושנה של סקס בכל שבת בבוקר זה יותר חשוב, ושיחנקו ברעש אלו שיש להם וטורחים להגיד לי שיש להם. ושנה שכל ביס בהמבורגר יוריד לי 1000 קלוריות. בכל מקרה השנה אני לא מוותר השנה על הפנטזי. גם על מגורים בפאריז אחרי אקזיט של מיליארד, השנה, אני לא מוותר. כן פאריז, לא ניו יורק, פאריז. דה פנטזי.

השנה אני לא סופג, לא מרגיע, לא שותק

השנה אני מתחשבן, ולא בפומבי. אני מתחשבן כי בא לי להרגיש טוב עם עצמי, והשנה אני לא סופג, לא מרגיע, לא שותק, השנה לא יהיו לי ייסורי מצפון, זו תהיה שנה עם מצפון נקי, לעזאזל, מעכשיו כל החיים ללא ייסורי מצפון. קשר זה דו צדדי, ואני לא מגיב יותר לשאלה "איפה אתה או לאן נעלמת". אני מנתק. מי שרוצה ימצא אותי בכל דרך אפשרית, ואין פומבי יותר ממני למצוא אותי. אני כאן, 24 שעות. גוגל יעזור לכם אם אתם מתקשים. לייק תעשו לי לבלוג או במגפון. כן, השנה אני אדרוש מכם להתאמץ עם אלפית קלוריה מזורגגת שלוקח לכם לעשות קליק בעכבר לשיתוף בפייסבוק, ואתם לא עושים! למה מה קרה? קשה? אפילו לא קליק ל"אהבתי", ואני כבר לא מציין תגובות. זה פאקין לא קשה. מה יקרה אם תירשמו במייל ותמחקו אחרי שזה מגיע? ממילא במייל שלכם יש כל כך הרבה ג'אנק, אז למה לא שלי?

השנה אני דורש שיהיה לי כיף. אם קראתם ונהניתם או שלא, תודיעו לי. אני לא נושך, נגיד. שנה שמשהו אחד מכל הבולשיט שאני כותב ועוד אכתוב יעשה צונאמי של גלים, ואפילו רזי ידבר על זה בבוקר או שיחה מפתיעה מדרור וההוא. לא מגיע לי 15 שניות של תהילה?

אני רוצה שתהיה לי ורק לי שנה של שקט מפוליטיקאים ישראלים מזדיינים שהורסים לי את החיים, בשביל מבזק החצי והחשבון בנק המנופח שלהם. שנה שלא צריך לכתוב עליהם ועל הבוחרים מאותגרי השכל ומלכי הטיפשות שמצביעים להם. שנה שבה אני אזעק בפעם האחרונה ששינוי עושים בקלפי. מגיע לי שקט מהזעקות האלו. אולי בכלל מגיע לי שנה שבא האור הגדול ייקח את כל הפוליטיקאים אליו. מ'כפת לי, הגיע תורו לסבול מיד ראשונה, ממילא כל מערכות העיתונים כבר בגן העדן לידו.

השנה אני מאחל לעצמי ללמוד והרבה, לכתוב ולהוציא את הספר. השנה יהיה לי טוב, כל כך טוב, שבסוף השנה אני אגיד שמגיע לי את כל הטוב הזה בלי המבצעים של הכרטיס אשראי. השנה אני מאחל לעצמי רק דבר אחד חשוב באמת, וזה לא לחזור על הטעויות של השנה האחרונה. זו תהיה שנה בשבילי. אתם מוזמנים להצטרף.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן