זה לקח כמה שנים עד שבכלל פתחתי את הספרון הזה, שקניתי פעם בהמלצתו של מישהו. אבל מרגע שפתחתי הוא נהפך לבן לוויה קבוע לכל מקום שרצוי להגיע אליו עם חומר קריאה. גם כי הוא קטן ושוקל מעט, אבל בעיקר כי את הדברים שכתובים בו כדאי מאוד להפנים, וקריאה חוזרת מאוד עוזרת. במטוסים, ברכבות, בחדרי המתנה לרופאים, הוא תמיד איתי, ספרו הראשון של דון מיגל רואיס: "ארבע ההסכמות" – מדריך מעשי לחופש אישי.

הספר ראה אור כבר ב-1997, אבל ההצלחה הגדולה הגיעה רק ארבע שנים מאוחר יותר, כשאלן דג'נרס נתקלה בו וסיפרה עליו לאופרה ווינפרי, שקראה והתלהבה גם כן. דג'נרס ראיינה אז את רואיס למגזין של אופרה, ואילו אופרה, שרכשה 500 עותקים אותם חילקה לחבריה הסלבריטאים, היללה ושיבחה את הספר בתוכנית הטלוויזיה שלה. כך נהפך רואיס לכוכב, והספר שלו היה לרב-מכר עולמי שנמכר במהלך השנים בכמה מיליוני עותקים. בישראל נמכרו עד היום כמה עשרות אלפי ספרים, הישג נכבד לספר שמזוהה עם התחום הרוחני.
. 

דון מיגל רואיס, הרופא שהיה לשמאן, מגיע לישראל

מאז כתב דון מיגל רואיס עוד כמה ספרים המבוססים על חוכמת הטולטקים, שחיו במקסיקו לפני אלפי שנים והידע שלהם הועבר מדור לדור על ידי שושלות שונות של שמאנים. רואיס, נצר לשושלת כזאת, נולד במקסיקו למשפחה של מרפאים ושמאנים שציפו שילך בדרכם. אבל הוא העדיף ללמוד רפואה קונבנציונלית ולהפוך לרופא מנתח.

הוא עבד כנוירו-כירורג עד שתאונת דרכים קשה, שבמהלכה חווה יציאה מהגוף, הובילה אותו לחקירת הנפש והרוח והחזירה אותו למסורת המשפחתית. מזועזע מהחוויה שעבר, זנח רואיס את הקריירה שלו כרופא מערבי והתחיל ללמוד את הידע הטולטקי העתיק של אבותיו הקדמונים. הוא למד מאמו שהייתה מרפאה (קוראנדרה) וגם משמאן רב עוצמה שחי במדבר מקסיקו. סבו, שהיה שמאן וכבר נפטר, המשיך ללמד אותו בחלומותיו. את שלמד כתב במספר ספרים, שהראשון והידוע שבהם הוא ארבע ההסכמות, שיצא בעברית לפני כ-12 שנה, בהוצאת פראג.

בנובמבר יגיע דון מיגל רואיס לישראל עם בנו וממשיך דרכו, דון חוסה לואיס, במסגרת סיבוב הרצאות שהוא עורך באירופה, בין היתר בגרמניה, צרפת וספרד. בארץ מתוכננים לו שני מפגשים שיעסקו ב"ארבע ההסכמות", וזו הזדמנות טובה לספר קצת עליו ועל הספר, לטובת מי שעדיין לא מכירים.

.
לא תשנו את העולם, אם לא תשנו קודם את עולמכם

על פי רואיס  החיים של כולנו מתנהלים דרך אלפי הסכמים שעשינו עם עצמנו, עם האנשים הסובבים אותנו, עם החברה, עם אלוהים. כל דבר שאנחנו יודעים ופועלים על פיו, הוא בעצם 'הסכם' שהסכמנו להאמין בו.

רבים מההסכמים הללו גורמים לנו למתחים, פחדים, צער וסבל, כי הם האמונות המגבילות שלנו הגוזלות מאיתנו את החירות האישית ואת שמחת החיים. וכך אנחנו ממשיכים לייצר שוב ושוב את רוב הדרמה והסבל שבחיינו.

רואיס מציע לנו לאמץ ארבעה הסכמים חדשים, שייצרו עבורנו כוח אישי שיאפשר לנו לשנות את מערכת ההסכמים הישנים, ויעזור לנו לחיות חיי שמחה והגשמה.

"כאשר אני מבקש מכם לשנות את העולם", אומר רואיס, "אני לא מדבר על כדור הארץ, אלא על העולם המצוי בראשכם. לא תשנו את העולם אם לא תשנו קודם את עולמכם. השינוי מתחיל אצלכם. אתם תשנו את העולם בכך שתאהבו את עצמכם, בכך שתיהנו מהחיים, בכך שתהפכו את החלום האישי שלכם לגן עדן עלי אדמות".

.
אז מה הן ארבע ההסכמות?

ההסכם הראשון: שמרו על טוהר המילה

למילים, וזה כולל מחשבות, יש כוח ויש תדר. למילים יש את הכוח לברוא, או להרוס. כשאנחנו חושבים, או מתבטאים בצורה שלילית על מישהו, או משהו, זה בעיקר מחליש אותנו ופוגע בנו, כי אנחנו סופגים את האנרגיה השלילית שיצרנו. שלא לדבר על הפעמים שאנחנו 'יורדים' על עצמנו, בדיבור או במחשבה. לשמור על טוהר המילה, זה להשתמש במילים בדרך הנכונה ולהפסיק להפיץ ולספוג רעל רגשי ממילים שלנו ושל אחרים.

ההסכם השני: אל תיקחו שום דבר באופן אישי

לא משנה מה קורה מסביב, בין אם מדברים בשבחנו או בגנותנו, לא לקחת את זה באופן אישי. שום דבר שאנשים אחרים עושים או אומרים, זה לא בגללנו, אלא בגללם. כל אדם חי בחלום האישי שלו ובהתאם לכך הוא מגיב. רק כשאנחנו רואים אנשים אחרים כמו שהם,  מבלי לקחת את הדברים באופן אישי, אנחנו לא יכולים להיפגע ממה שהם אומרים או עושים.

ההסכם השלישי: אל תניחו הנחות

אנחנו מניחים הנחות ומתייחסים אליהם כאילו היו אמת, וככה אנחנו מתפקדים כמו בתוך איזשהו סרט שהמצאנו לעצמנו. אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, נותנים פרשנויות למה שאחרים עושים או חושבים, ואז אנחנו מאשימים אותם ומגיבים בשילוח רעל רגשי דרך המילים שלנו.    כל מאבקי השליטה שקיימים בין בני אדם קשורים להנחת הנחות וללקיחת דברים באופן אישי. לכן תמיד מוטב לשאול שאלות ולהיות ברורים מאשר להניח הנחות שמקורן לרוב בדימיון שלנו, והן מובילות אותנו לא פעם לגיהנום רגשי.

ההסכם הרביעי: עשו תמיד כמיטב יכולתכם

לא קלים הם ליישום שלושת ההסכמים הראשונים, ולכן מגיע ההסכם הרביעי שמאפשר להוציא אותם לפועל. תמיד, בכל מצב, עשו כל שביכולתכם באותו רגע נתון. אבל זכרו שמיטב יכולתכם משתנה כל הזמן, לפעמים היא באיכות גבוהה יותר, לפעמים פחות, תלוי בסיטואציה ובמצב הפיזי והנפשי.

"עשו אך ורק כמיטב יכולתכם, בכל מצב בחיים", אומר רואיס, "לא משנה אם אתם חולים או עייפים, אם תעשו כמיטב יכולתכם לא תהיה לכם סיבה לשפוט את עצמכם וכך לא תסבלו מרגשות אשמה, ותימנעו מעינויים ומהצלפות עצמיות".