והיועץ נסע לחו"ל

מעולם לא טופל כך סכסוך עבודה בישראל. מאבק המתמחים תבע  טיפול נמרץ וזכה במקרה הטוב לאקמול. במקרה הרע, לעצות בנוסח נתניהו – מיקור חוץ מהודו. מאת: עמית קרטס בנין הטיפול במאבק הרופאים המתמחים נוהל באכזריות וקירב אותם מיום ליום אל מבוי סתום. מהן הברירות שעמדו אז לפניהם? להתפטר ובכך לשאת בתוצאות של בזיון בית דין, לשנות מסלול […]

והיועץ נסע לחו"ל

מעולם לא טופל כך סכסוך עבודה בישראל. מאבק המתמחים תבע  טיפול נמרץ וזכה במקרה הטוב לאקמול. במקרה הרע, לעצות בנוסח נתניהו – מיקור חוץ מהודו. מאת: עמית קרטס בנין הטיפול במאבק הרופאים המתמחים נוהל באכזריות וקירב אותם מיום ליום אל מבוי סתום. מהן הברירות שעמדו אז לפניהם? להתפטר ובכך לשאת בתוצאות של בזיון בית דין, לשנות מסלול […]

המתמחים מפגינים ברחבת המוזיאון
הסכסוך הזה לא הסתיים (צילום: שרית פרקול)

מעולם לא טופל כך סכסוך עבודה בישראל. מאבק המתמחים תבע  טיפול נמרץ וזכה במקרה הטוב לאקמול. במקרה הרע, לעצות בנוסח נתניהו – מיקור חוץ מהודו.

מאת: עמית קרטס בנין

הטיפול במאבק הרופאים המתמחים נוהל באכזריות וקירב אותם מיום ליום אל מבוי סתום. מהן הברירות שעמדו אז לפניהם? להתפטר ובכך לשאת בתוצאות של בזיון בית דין, לשנות מסלול חיים עד כדי עזיבת הארץ ולהוליך לטמיון מאמץ אדיר והשקעה רבת שנים או לחזור לבתי החולים ולמשא ומתן מול האוצר, שבו מובטח להם מראש שמסגרת ההסכם לא תיפרץ. ואכן, למרות ההישגים שהושגו בהידברות בראשותם של מגשרים מוכשרים, לא שונה תוקפו של ההסכם וחלק ניכר מהתביעות העקרוניות לא הושג.

 אין ביכולתם של בתי המשפט (המוחלשים ממילא) להגיע לפתרון הסכסוך. אין בידיהם את הכלים המתאימים ונדמה שהם נטו להיטפל לזוטות שאינן לב הסכסוך, כמו סוגיית ההתפטרות. בשני פסקי הדין של השופטת נילי ארד בבית הדין לעבודה נערך דיון על פני עמודים רבים, שבו ניסו להוכיח שהפיטורים אינם כנים, כלומר, שהמתמחים לא באמת רוצים להתפטר, או שההודעות הוגשו לא כהלכה ולכן אינן כלל פיטורים. מהצד האחר אמרו השופטים, שיש בעיה עקרונית עם הפיטורין, שכן הם עלולים לגרום לקריסת בתי החולים, כלומר, המתמחים הם עובדי חירום שלא מורשים באמת להתפטר (בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק) – אז על מה בכלל התנהל הדיון?

 ושר הבריאות? הכול עובד בשיטת מי לנו ומי לצרינו. עסקו שם בחילופי גברי, בהטחת האשמות ובבדיקת חלופות לא רציונאליות ומשפילות. הרי גם לרופאים מהודו צריך לשלם והרבה. והיועץ שמונה לסייע בפתרון הסכסוך, הסכים, לא הסכים, פנוי, לא פנוי, ובכל מקרה לא נכח כאן בימים הגורליים להחלטת המתמחים אם פניהם לשולחן המו"מ או הביתה.

הסכסוך הזה לא היה צריך להיפתר בבתי המשפט, בכפייה ובגזירת עונשים שונים ומשונים. צריך היה לפתוח את ההסכם ולמצוא פתרונות טובים ויצירתיים לבעיות האמיתיות שהעלו המתמחים. תהליך הגישור הסתיים אולי בהצלחה, אבל תגובתם של המתמחים לא העידה על פתרון הבעיה, לא שלהם וודאי לא של מערכת הבריאות הקורסת. נדמה ששורשי הסכסוך עדיין לא נעקרו והם מאיימים לפגוע ביסודות הבניין. 

לפרטי ההסכם שנחתם: http://www.ima.org.il/MainSite/ViewNew.aspx?NewId=909

 

המתמחים מפגינים ברחבת המוזיאון
הסכסוך הזה לא הסתיים (צילום: שרית פרקול)

מעולם לא טופל כך סכסוך עבודה בישראל. מאבק המתמחים תבע  טיפול נמרץ וזכה במקרה הטוב לאקמול. במקרה הרע, לעצות בנוסח נתניהו – מיקור חוץ מהודו.

מאת: עמית קרטס בנין

הטיפול במאבק הרופאים המתמחים נוהל באכזריות וקירב אותם מיום ליום אל מבוי סתום. מהן הברירות שעמדו אז לפניהם? להתפטר ובכך לשאת בתוצאות של בזיון בית דין, לשנות מסלול חיים עד כדי עזיבת הארץ ולהוליך לטמיון מאמץ אדיר והשקעה רבת שנים או לחזור לבתי החולים ולמשא ומתן מול האוצר, שבו מובטח להם מראש שמסגרת ההסכם לא תיפרץ. ואכן, למרות ההישגים שהושגו בהידברות בראשותם של מגשרים מוכשרים, לא שונה תוקפו של ההסכם וחלק ניכר מהתביעות העקרוניות לא הושג.

 אין ביכולתם של בתי המשפט (המוחלשים ממילא) להגיע לפתרון הסכסוך. אין בידיהם את הכלים המתאימים ונדמה שהם נטו להיטפל לזוטות שאינן לב הסכסוך, כמו סוגיית ההתפטרות. בשני פסקי הדין של השופטת נילי ארד בבית הדין לעבודה נערך דיון על פני עמודים רבים, שבו ניסו להוכיח שהפיטורים אינם כנים, כלומר, שהמתמחים לא באמת רוצים להתפטר, או שההודעות הוגשו לא כהלכה ולכן אינן כלל פיטורים. מהצד האחר אמרו השופטים, שיש בעיה עקרונית עם הפיטורין, שכן הם עלולים לגרום לקריסת בתי החולים, כלומר, המתמחים הם עובדי חירום שלא מורשים באמת להתפטר (בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק) – אז על מה בכלל התנהל הדיון?

 ושר הבריאות? הכול עובד בשיטת מי לנו ומי לצרינו. עסקו שם בחילופי גברי, בהטחת האשמות ובבדיקת חלופות לא רציונאליות ומשפילות. הרי גם לרופאים מהודו צריך לשלם והרבה. והיועץ שמונה לסייע בפתרון הסכסוך, הסכים, לא הסכים, פנוי, לא פנוי, ובכל מקרה לא נכח כאן בימים הגורליים להחלטת המתמחים אם פניהם לשולחן המו"מ או הביתה.

הסכסוך הזה לא היה צריך להיפתר בבתי המשפט, בכפייה ובגזירת עונשים שונים ומשונים. צריך היה לפתוח את ההסכם ולמצוא פתרונות טובים ויצירתיים לבעיות האמיתיות שהעלו המתמחים. תהליך הגישור הסתיים אולי בהצלחה, אבל תגובתם של המתמחים לא העידה על פתרון הבעיה, לא שלהם וודאי לא של מערכת הבריאות הקורסת. נדמה ששורשי הסכסוך עדיין לא נעקרו והם מאיימים לפגוע ביסודות הבניין. 

לפרטי ההסכם שנחתם: http://www.ima.org.il/MainSite/ViewNew.aspx?NewId=909

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן