אני מכפר על עוונותיי כל השנה, במיוחד לאשתי

מכיוון שאין לי אמונה בחבר דמיוני בלתי נראה ובלתי ‏נגלה כבר אלפי שנים, בורא העולמות והכל מסביב, אני גם לא מבקש ממנו סליחה. בינינו, הגיע הזמן שהוא ‏יבקש סליחה ממאמיניו

אני מכפר על עוונותיי כל השנה, במיוחד לאשתי

מכיוון שאין לי אמונה בחבר דמיוני בלתי נראה ובלתי ‏נגלה כבר אלפי שנים, בורא העולמות והכל מסביב, אני גם לא מבקש ממנו סליחה. בינינו, הגיע הזמן שהוא ‏יבקש סליחה ממאמיניו

בֵּין כֶּסֶה לְעָשׂוֹר זו אחת ההגדרות האהובות עלי לתיאור פרק זמן עברי, יהודי. הזמן בין ראש חודש בו הירח ‏מכוסה לבין העשור בחודש, יום כיפור. תקופת הסליחות היהודית, תקופה תנ"כית מובהקת שנשתמרה עד ‏היום, ולא סתם מסורת של ארוחת חג.

יש משהו מענג בטקסטים שבתנ"ך, ורק בתנ"ך. העם היהודי קיבל ‏הוראה בלתי חוזרת לבקש סליחה מאלוהים על עוונותיו וחטאיו נגדו, נגד חוקיו ומצוותיו. החיים פשוטים: עשינו ‏רע, נבקש סליחה, ושיחליט מה שיחליט. זה חשוב שאני מאמין כי אלוהים קיים, אולי אפילו היום, אפילו בשמו ‏יהוה.

יום כיפור תמיד היה סוג של יום נורא, טובל בשקט, מצמרר משהו. קצת קודר ואפל, יום כיפור, נכפר על ‏עוונותינו. אני מכפר על עוונותיי כל השנה, במיוחד לאחת שהיא אשתי, ואז העוונות הזולים לשמצה שלי הופכים להיות כפרות ‏יקרות להחריד. עם חבריי אני מסתדר, ואם כבר אז הם סולחים לי. אם לא, זו בעיה שלהם, כי סליחה אני יודע ‏להגיד, ומהכיוון השני – אני גם יודע להיעלב. פולני, לא?

סליחה אני יודע להגיד (צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net)

מכיוון שאין לי אמונה בחבר דמיוני בלתי נראה ובלתי ‏נגלה כבר אלפי שנים, בורא העולמות והכל מסביב, אני גם לא מבקש ממנו סליחה. בינינו, הגיע הזמן שהוא ‏יבקש סליחה ממאמיניו. שיבקש גם ממני, ואז אולי אהיה ממאמיניו. ‏

אלוהים לא יבקש סליחה, כי הוא לא טועה, זה אוקסימורון, כשל לוגי להגיד שאלוהים טועה, אבל אולי הוא ‏ישלח את אחד ממאמיניו החנוטים היטב במיטב התפירה העילית העולמית לבקש מאיתנו סליחה? אולי אלי – ‏שעון חורף מתחיל כשאני אומר! – ישי יבקש בשמו סליחה? הרי הוא יודע שאלוהים דורש עוד אלפי בחורי ‏ישיבות שיתפללו עבורו, ואין מספיק אברכים שלומדים הלכה ומשניות וחוקים פרי המצאתם של רבנים, וצריך ‏עוד. ואם הוא מדברר את עובדיה יוסף שברור לכל הדיוט כי הוא ורק הוא יודע את צפונות האלוהים, ומבקש ‏עוד כסף בשביל אלוהים, כי הכל לשם שמיים, אז זה בכלל אלוהים שמבקש, ואתם עושי הרי את מה שאלוהים ‏מבקש. אל תחשדו בישי המדברר והשנורר הלאומי, הוא בכלל סגפן שקונה ומוכר וקונה ומוכר דירות קטנות ‏מעופשות ומתקדם לאיטו בחיים. ובשביל ה"לשם שמיים" התכנסו אנו בחגים האלו, פעם בשנה ביום כיפור, ‏שמתחיל בשעון חורף הגיוני למען כל העם. ‏

ישראל 2012 זו פאשלה קטנה, בסדר גודל ‏אלוקי

אז אני כאן לעזור לאלוהים לבקש סליחה. גם אני יודע את צפונות ליבו הרחום של אלוהים. מי אתם שתגידו לי ‏שזה לא נכון? אז בשם אלוהים אני מבקש סליחה. סליחה כי זה לא מה שאלוהים דמיין ברוחו לישראל של שנת ‏‏2012, ואלוהים הרי יודע את כל העתיד, הכל מתוכנן מלמעלה, וישראל 2012 זו פאשלה קטנה, בסדר גודל ‏אלוקי. סדום ועמורה זו פאשלה גדולה. גם רגל קרושה זו פאשלה קשה לסליחה. בכל מקרה אלוהים ביקש ‏ממני לבקש מכם סליחה על שאתם לא בדיוק התפתחתם להיות בצלמו וברוחו. יש לו טעות תכנונית, פגמים ‏גנטיים שהאבולוציה חידדה, וטיפשים שולטים בארץ.‏

הוא בכלל התכוון שכולנו נחיה כאן עירומים ללא שיער ערווה כפי ששלמה המלך אהב, עולצים בגן עדן ‏מבושם, ללא מחסור או מחלה. אבל אנחנו היינו חייבים להיות אובר-חוכמים, ועכשיו זה מתרסק לנו ‏בפנים. לא יודעים ליהנות מהרגע, רק לסבול כמו שצריך. כבר אז היינו פולנים. תראו איך אנחנו מתנהלים ‏כמדינה שדואגת לכלל אזרחיה ולא רק למובחרי כיפותיה, שימו לב במי אנחנו בוחרים להיות לשליטנו, חוזר ‏ונשנה. תסתכלו מבחוץ עלינו, עליכם, איך אנחנו נראים מול העולם עם הגזענות המטורפת שיש לנו בעיניים ‏נגד צבע עור אחר, מבטא, אפילו מאכלים שונים. ולא הזכרתי את השנאה התהומית שמטפטפת לנו ללב נגד ‏כל זר וגר בארץ. תראו את הניצול והעושק מעובדי כפיים ועמלי יום, למען הישרדותה הפוליטית וחזירותה של ‏הממשלה. תריחו את הסירחון שמגיע מהטיפול באסופת ניצולי השואה האחרונים שעוד יש כאן, והסירחון זה ‏מצחנת המגורים והטיפול בהם. ‏

הוא ניסה לתקן פעם עם נוח ושיט התענוגות שלו ‏לטורקיה

רק על זה אלוהים מבקש ממני לבקש מכם סליחה. סליחה שהוא טעה בנוסחה של "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם ‏בְּצַלְמו", הוא לא התכוון לזה, טעות קשה חוזרת, והרי הוא ניסה לתקן פעם עם נוח ושיט התענוגות שלו ‏לטורקיה. פעם שנייה שלו ברצף, וזו כבר פאשלה, לא רק טעות, כמו שנאמר, מקודם.

אז אלוהים מבקש ‏סליחה, סליחה מאלוהים על שאנחנו לא האור לגויים שהוא כל כך רצה לברוא כאן. זה עליו, באחריותו, ועוד ‏רגע הוא יעשה תיקון חצות. הפעם זה לא בהכרח יהיה מבול. אולי בסגנון תיקוני סדום ועמורה " וַיהוָה, הִמְטִיר ‏עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה–גָּפְרִית וָאֵשׁ…… וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן". וזה לא יהיה אלוהים, זה ‏יהיה ביבי, משיח אלוהים מטעם עצמו. על זה אלוהים לא מבקש סליחה, כי אנחנו אשמים שיש ביבי. ‏

אז חתימה טובה לכם, השנה קיבלתם פטור מסליחה, אל תבקשו, פשוט תעשו תיקון. ושיסלחו לי כל חבריי ‏שרוצים לסלוח לי, אלוהים יודע על מה, ואם הוא שוכח תשאלו את האחת שלי. היא זוכרת. ‏הכל.

[related-posts title="מאמרים נוספים בנושא יום הכיפורים"]

צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net

בֵּין כֶּסֶה לְעָשׂוֹר זו אחת ההגדרות האהובות עלי לתיאור פרק זמן עברי, יהודי. הזמן בין ראש חודש בו הירח ‏מכוסה לבין העשור בחודש, יום כיפור. תקופת הסליחות היהודית, תקופה תנ"כית מובהקת שנשתמרה עד ‏היום, ולא סתם מסורת של ארוחת חג.

יש משהו מענג בטקסטים שבתנ"ך, ורק בתנ"ך. העם היהודי קיבל ‏הוראה בלתי חוזרת לבקש סליחה מאלוהים על עוונותיו וחטאיו נגדו, נגד חוקיו ומצוותיו. החיים פשוטים: עשינו ‏רע, נבקש סליחה, ושיחליט מה שיחליט. זה חשוב שאני מאמין כי אלוהים קיים, אולי אפילו היום, אפילו בשמו ‏יהוה.

יום כיפור תמיד היה סוג של יום נורא, טובל בשקט, מצמרר משהו. קצת קודר ואפל, יום כיפור, נכפר על ‏עוונותינו. אני מכפר על עוונותיי כל השנה, במיוחד לאחת שהיא אשתי, ואז העוונות הזולים לשמצה שלי הופכים להיות כפרות ‏יקרות להחריד. עם חבריי אני מסתדר, ואם כבר אז הם סולחים לי. אם לא, זו בעיה שלהם, כי סליחה אני יודע ‏להגיד, ומהכיוון השני – אני גם יודע להיעלב. פולני, לא?

סליחה אני יודע להגיד (צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net)

מכיוון שאין לי אמונה בחבר דמיוני בלתי נראה ובלתי ‏נגלה כבר אלפי שנים, בורא העולמות והכל מסביב, אני גם לא מבקש ממנו סליחה. בינינו, הגיע הזמן שהוא ‏יבקש סליחה ממאמיניו. שיבקש גם ממני, ואז אולי אהיה ממאמיניו. ‏

אלוהים לא יבקש סליחה, כי הוא לא טועה, זה אוקסימורון, כשל לוגי להגיד שאלוהים טועה, אבל אולי הוא ‏ישלח את אחד ממאמיניו החנוטים היטב במיטב התפירה העילית העולמית לבקש מאיתנו סליחה? אולי אלי – ‏שעון חורף מתחיל כשאני אומר! – ישי יבקש בשמו סליחה? הרי הוא יודע שאלוהים דורש עוד אלפי בחורי ‏ישיבות שיתפללו עבורו, ואין מספיק אברכים שלומדים הלכה ומשניות וחוקים פרי המצאתם של רבנים, וצריך ‏עוד. ואם הוא מדברר את עובדיה יוסף שברור לכל הדיוט כי הוא ורק הוא יודע את צפונות האלוהים, ומבקש ‏עוד כסף בשביל אלוהים, כי הכל לשם שמיים, אז זה בכלל אלוהים שמבקש, ואתם עושי הרי את מה שאלוהים ‏מבקש. אל תחשדו בישי המדברר והשנורר הלאומי, הוא בכלל סגפן שקונה ומוכר וקונה ומוכר דירות קטנות ‏מעופשות ומתקדם לאיטו בחיים. ובשביל ה"לשם שמיים" התכנסו אנו בחגים האלו, פעם בשנה ביום כיפור, ‏שמתחיל בשעון חורף הגיוני למען כל העם. ‏

ישראל 2012 זו פאשלה קטנה, בסדר גודל ‏אלוקי

אז אני כאן לעזור לאלוהים לבקש סליחה. גם אני יודע את צפונות ליבו הרחום של אלוהים. מי אתם שתגידו לי ‏שזה לא נכון? אז בשם אלוהים אני מבקש סליחה. סליחה כי זה לא מה שאלוהים דמיין ברוחו לישראל של שנת ‏‏2012, ואלוהים הרי יודע את כל העתיד, הכל מתוכנן מלמעלה, וישראל 2012 זו פאשלה קטנה, בסדר גודל ‏אלוקי. סדום ועמורה זו פאשלה גדולה. גם רגל קרושה זו פאשלה קשה לסליחה. בכל מקרה אלוהים ביקש ‏ממני לבקש מכם סליחה על שאתם לא בדיוק התפתחתם להיות בצלמו וברוחו. יש לו טעות תכנונית, פגמים ‏גנטיים שהאבולוציה חידדה, וטיפשים שולטים בארץ.‏

הוא בכלל התכוון שכולנו נחיה כאן עירומים ללא שיער ערווה כפי ששלמה המלך אהב, עולצים בגן עדן ‏מבושם, ללא מחסור או מחלה. אבל אנחנו היינו חייבים להיות אובר-חוכמים, ועכשיו זה מתרסק לנו ‏בפנים. לא יודעים ליהנות מהרגע, רק לסבול כמו שצריך. כבר אז היינו פולנים. תראו איך אנחנו מתנהלים ‏כמדינה שדואגת לכלל אזרחיה ולא רק למובחרי כיפותיה, שימו לב במי אנחנו בוחרים להיות לשליטנו, חוזר ‏ונשנה. תסתכלו מבחוץ עלינו, עליכם, איך אנחנו נראים מול העולם עם הגזענות המטורפת שיש לנו בעיניים ‏נגד צבע עור אחר, מבטא, אפילו מאכלים שונים. ולא הזכרתי את השנאה התהומית שמטפטפת לנו ללב נגד ‏כל זר וגר בארץ. תראו את הניצול והעושק מעובדי כפיים ועמלי יום, למען הישרדותה הפוליטית וחזירותה של ‏הממשלה. תריחו את הסירחון שמגיע מהטיפול באסופת ניצולי השואה האחרונים שעוד יש כאן, והסירחון זה ‏מצחנת המגורים והטיפול בהם. ‏

הוא ניסה לתקן פעם עם נוח ושיט התענוגות שלו ‏לטורקיה

רק על זה אלוהים מבקש ממני לבקש מכם סליחה. סליחה שהוא טעה בנוסחה של "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם ‏בְּצַלְמו", הוא לא התכוון לזה, טעות קשה חוזרת, והרי הוא ניסה לתקן פעם עם נוח ושיט התענוגות שלו ‏לטורקיה. פעם שנייה שלו ברצף, וזו כבר פאשלה, לא רק טעות, כמו שנאמר, מקודם.

אז אלוהים מבקש ‏סליחה, סליחה מאלוהים על שאנחנו לא האור לגויים שהוא כל כך רצה לברוא כאן. זה עליו, באחריותו, ועוד ‏רגע הוא יעשה תיקון חצות. הפעם זה לא בהכרח יהיה מבול. אולי בסגנון תיקוני סדום ועמורה " וַיהוָה, הִמְטִיר ‏עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה–גָּפְרִית וָאֵשׁ…… וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן". וזה לא יהיה אלוהים, זה ‏יהיה ביבי, משיח אלוהים מטעם עצמו. על זה אלוהים לא מבקש סליחה, כי אנחנו אשמים שיש ביבי. ‏

אז חתימה טובה לכם, השנה קיבלתם פטור מסליחה, אל תבקשו, פשוט תעשו תיקון. ושיסלחו לי כל חבריי ‏שרוצים לסלוח לי, אלוהים יודע על מה, ואם הוא שוכח תשאלו את האחת שלי. היא זוכרת. ‏הכל.

[related-posts title="מאמרים נוספים בנושא יום הכיפורים"]

צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן