Skip to content

בג"ץ הורה לחשוף המידע על רכישות קרקע בגבעת אסף

אחרי גבעת האולפנה ומגרון, מתפתלת המדינה בניסיון למנוע פינוי נוסף של היאחזויות היושבות על קרקע פלסטינית פרטית. המדינה בבית המשפט העליון: "ישנן קרקעות שעליהן מתבצעים הליכי רישום בעלות של המתנחלים"; בית המשפט: הציגו את הרישום; פרקליטי המדינה: כרגע איננו יכולים. פרקליט שלום עכשיו: "זהו ניסיון עלוב נוסף של המדינה לדחות את הפינוי"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

יש לכם קצת יותר משבועיים לחשוף את האמת על הרכישות-כביכול שביצעו המתנחלים בגבעת אסף, כך התרה בית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, בפרקליטי משרד הביטחון, המועצות האיזוריות ביש"ע והמתנחלים, בהיאחזויות גבעת אסף ומעלה רחבעם.  שלושת שופטי בית המשפט, הנשיא, אשר גרוניס, המשנה לנשיא, מרים נאור, וניל הנדל, התרעמו היום על התחמקויות המדינה מלבצע את פינוי המאחזים, היושבים על קרקעות פלסטיניות פרטיות.

להגיש נתונים תוך שבועיים. השופט גרוניס (אתר בתי המשפט)

נשיא בית המשפט העליון הורה לפרקליטיהם של שר הביטחון, אהוד ברק, המועצות האיזוריות והמתנחלים, להגיש עד אמצע החודש הבא נתונים, שהמדינה לא חשפה עד היום והם לא ידועים לעותרים, תנועת שלום עכשיו, ולבית המשפט עצמו.  

מאחז גבעת אסף, הוקם על כביש 60 ב-2001 על שמו של אסף הרשקוביץ שנורה למוות. המאחז כולו נמצא על קרקע פלסטינית פרטית, הרשומה כדין בטאבו. המאחז נבנה ללא היתרי בנייה ומחוץ לשטח שיפוט כלשהו.

ב-2004 הוציא צה"ל "צו תיחום" לשישה מאחזים – גבעת אסף, גבעת הרא"ה, מצפה יצהר, מעלה רחבעם, מצפה לכיש ורמת גלעד – המאפשר פינוי מיידי. לאחר שאלה לא פונו, הגישה ב-2007 תנועת שלום עכשיו עתירה לבג"ץ שיורה למדינה לממש את צו התיחום ולפנות מיידית את גבעת אסף ומאחזים נוספים. המדינה ביקשה ארכה של שישה חודשים כדי להגיע לפתרון הבעיה בדרכי שלום מול המתנחלים.  בסוף יוני השנה ביקשה המדינה להאריך את המועד בעוד שבעה חודשים, בטענה שיש בידיה נתונים חדשים שישנו את התמונה. בית המשפט העניק שהות נוספת, עד היום.

היום הודיעה המדינה, באמצעות נציגה, עו"ד אורי קידר, שהנתונים החדשים לא ברורים וכי ישנן קרקעות שהבעלות עליהן רשומה על שמם של מספר אנשים וכרגע לא ברור מהי החלוקה ביניהם.

 "גבעת אסף זה קרקע פרטית?", הקשה נשיא בית המשפט. "נכון," הודה עו"ד קידר, והוסיף כי הוגשו בקשות לרישום במנהל מקרקעי ישראל של מספר חלקות, שכביכול נרכשו על ידי המתנחלים, אבל היות שיש מספר בעלים לאותן חלקות, הרישום המדויק במנהל המקרקעין יוכל להתבצע רק אחרי פיצול החלקות בין הבעלים. עו"ד קידר ניסה לסקור את הנושא בהרחבה, אך גרוניס לא אפשר לו להשלים את הסקירה ואמר: זה בלתי אפשרי שעכשיו אדוני יסרוק לנו בעל פה על כל אחד מהמקומות הללו. הכל צריך להיות בכתב ובהודעה מפורטת.  

למרות זאת, ניסה השופט גרוניס לברר מהו חלקה באחוזים של בעלות המתנחלים והקשה: "לפחות באיזה אחוזים מדובר, הרי יש היתרי עסקה". קידר השיב, כי אין עדיין היתרים, אבל ישנן בקשות וכל עוד לא יפוצלו החלקות, לא ניתן יהיה להתקדם בעניין הרישום.

גבעת אסף (מקור: אתר יישוב)
גבעת אסף (מקור: אתר יישוב)

גרוניס לא הרפה ושאל: "מדוע אי אפשר לקבל נתונים, המושע (מושג משפטי מזמן הטורקים – קרקע שעליה יש מספר בעלים. א.מ), היא 10%? 90% על מה מדובר?". מרים נאור, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, התרתה בפרקליטים, שהצו על תנאי, שמועדו נקבע על ידי בית המשפט, כבר חלף ועבר. מאחר שעו"ד קידר לא יכול היה לתת גם נתונים אלו, דרש בית המשפט מהמדינה לחשוף את כל הנתונים על הבעלות כביכול, שלה טוענים המתנחלים על הקרקע הפרטית, עד לאמצע החודש הבא.

עו"ד ספרד הסביר לבית המשפט, כי בינתיים המשיכו המתנחלים ובנו בנייה חדשה ופרצו דרכים, למרות צו התיחום ולמרות הצו על תנאי. בית המשפט הבהיר למדינה, שעליה לחשוף את כל הנתונים לגבי בנייה חדשה וכן לגבי פריצת דרכים במאחז שנבנו ונעשו עד כה. .

עו"ד ספרד אמר למגפון לאחר הדיון, כי "זהו ניסיון עלוב נוסף של המדינה להימנע מפינוי. שעון החול הולך ואוזל. כמו שקרה עם גבעת האולפנה. בסופו של דבר, המדינה תפנה. ואם המדינה לא תורה על כך. בית המשפט יורה לה על כך". "יש לנו סבלנות", הוא הוסיף, "כפי שהמתנו לפינוי גבעת האולפנה, בסופו של דבר גם גבעת אסף תפונה."

 

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן