בחירתה של סופי בין הרחם לבין האגו

דעי לך שההריונות המאוחרים שאת שומעת עליהם הם היוצא מהכלל. המשיכי להזדיין כאוות נפשך, השתיקי רופאים גסי רוח ככל שתרצי, אבל אם ברצונך להיות אמא – אל תחכי לגיל 40-35

בחירתה של סופי בין הרחם לבין האגו

דעי לך שההריונות המאוחרים שאת שומעת עליהם הם היוצא מהכלל. המשיכי להזדיין כאוות נפשך, השתיקי רופאים גסי רוח ככל שתרצי, אבל אם ברצונך להיות אמא – אל תחכי לגיל 40-35

הפרדוקס הגדול ביותר של הרפואה בימינו הוא ההצלחה המרשימה בהשגת הריונות בגילים מבוגרים יותר ויותר. זאת חרב הפיפיות שמפחידה רופאים: ככל שיותר נשים יצליחו להרות בעזרת היצירתיות שלהם, כך תתחזק אצל נשים האמונה שהרפואה יכולה להכפיף את הטבע לרוח הזמן של ימינו בכל דבר ועניין, ולא היא. בעניין זה הרופאים צודקים, אך גם כאן תקף כלל האצבע – אל תהיה גינקולוג כוחני וצודק, כהרגלך, אלא היה רופא חכם.

הקמפיין הבלייני-גינקולוגי היה גס, מטופש ופרימיטיבי, ואין פלא שנתקל בהתנגדות המוצדקת של נשים. לא כך מסבירים פנים לנשים שאין מה לחדש להן על מיניותן חסרת הגבולות כמעט. הן נסערות משום שנדמה להן שמחזירים אותן לאחור בכוח, לאותו צומת דרכים בשנות השישים, ולאותה מבוכת תפקידים שתקפה נשים וגברים על ספו של שחרור מיני אז. שוב מתעקשים לחבר בין הכוס לבין הרחם, אחרי שכבר נדמה היה לנו שהצלחנו להפריד ביניהם אחת ולתמיד.

מערכת הרבייה הנשית. לא לעולם חוסן (צילום: FreeDigitalPhotos.net)

אילו היו נוהגים בחוכמה, מה שרופאים צריכים היו לומר הוא שרק נדמה לנו ששוחררנו מהכורח להפריד בין הייעודים של מערכת הרבייה והמין שלנו. האבולוציה התרבותית לא עשתה חסד עם הגוף שלנו, ואנחנו נתונות עדיין, למרבה הצער, למרותו של השעון הביולוגי שלנו בכל מה שקשור להריון ולידה. תמיד נהיה, אלא אם כן המדע והרפואה יתקדמו בצעדי ענק למה שאפשר לראות רק בסרטי מדע בדיוני. היום אנחנו חייבות להכיר ולציית לחוקי המדע הידועים לנו, והם אומרים שגוף האישה אינו יכול להרות וללדת ללא התערבות רפואית אגרסיבית, מי פחות מי יותר, ככל שעוברות השנים. ברוב המקרים התערבות זאת אינה נושאת פרי, לדאבון הלב.

נדמה לנו שהכל עוד אפשרי, וזה לא נכון

כמי שדוגלת בשחרור מיני קיצוני ככל האפשר, וגם בתפקידי כמנהלת פורום "סטוצים ומפגשים אחרים" בפורטל תפוז אנשים, אני מסרבת להיתקל בביקורת על העדפותיי בעניינים אלה. עם זאת, אני לא רואה סתירה בידיעה ובהפנמה של חוקי הטבע היציבים. כמי שעוברת טיפולי פוריות בגיל שבו רופאים רבים כבר מסרבים לטפל בי, כדי לא לסכן את סטטיסטיקת ההצלחות שלהם, אני מכירה היטב את הסיכונים ואת הסיכויים ואת התקוות הכאובות. אני יודעת שאם אהרה זה יהיה אך ורק נס רפואי, וזה משהו שחברותיי הנשים חייבות להבין. אני לא מתייחסת כאן לשיקולי נשים שלא רוצות ילדים. אני מדברת אל נשים שלא פסלו אמהות על הסף וחושבות שהרפואה יכולה לחולל נסים בכל עת. אני מציבה אתכן כעת לנוכח העובדות הנוקבות: יחסית, מעט מאוד נשים מצליחות להרות וללדת אחרי גיל 40. כל סיפור הצלחה כזה משחיז את חרב הפיפיות, כאמור, וזה לא עומד להשתפר.

אף סטוץ או שלישייה סוערת לא יוסיפו חיוניות לשחלות שלך

נדמה לנו שהכל עוד אפשרי, וזה לא נכון. אמנם, נשים צעירות רבות נתקלות בבעיות פריון, אבל לגיל יש את ההשפעה שלו. ההשפעה הזאת אכזרית ביותר, והיא אינה קשורה לאיכות הסקס או לכמותו. את יכולה להזדיין כאוות נפשך, אבל זה לא מדקק את דפנות הביציות שלך. הן ימשיכו להתעבות, כי הן מצייתות לשעון הביולוגי הארור. אף לא סטוץ אחד ואף לא שלישייה סוערת יוסיפו חיוניות לשחלות שלך. זה לבטח לא מזיז לרחם שלך שאת מולטי אורגזמית מכל הכיוונים. טכנית, ועקרונית, תוקף מערכת הרבייה שלך קצר יותר מתוקף התשוקה שלך שאת חופשייה לבעור בה, וזאת למרות המהפכה ההיא.

זה לא משחרר רופאים מחובת הסנכרון עם רוח הזמן. הם חייבים להסתגל לבחירה של גברים ונשים גם יחד לבחון ולפרק את המוסכמות המונוגמיות של פעם, כמו גם לזכות להיות אישה בלבד מבלי להוסיף לכך אמהוּת לעתים. זה מאלץ אותם להפריד בין המידע הרפואי-מדעי שהם מחויבים למסור לבין הביקורת האישית שלהם על נשים כמוני. אם לא יפנימו זאת, ההתנגשויות רק ילכו ויתרבו, משום שמשפחות מסורתיות מוקמות היום פחות ופחות.

יחד עם זאת, ומבלי לנקוט סחיטה רגשית, כל אישה חייבת לדעת שההריונות המאוחרים שהיא שומעת עליהם הם היוצא מהכלל שמעיד על הכלל. בניגוד למה שנדמה, אף אחד לא הצליח לחולל מהפכת אנטי אייג'ינג אמיתית ברחם ובכוס שלנו. אם האגרסיביות של גברים שוביניסטים תגרום לכך שתסרבי להכיר בעובדות, זאת עלולה להיות בכייה לדורות, שתעלה לך לא רק בהחמצת האמהוּת, אלא גם בבריאותך.

המשיכי להזדיין כאוות נפשך, השתיקי רופאי גסי רוח ככל שתרצי, אבל אם את שוקלת להיות אמא – אל תחכי לגיל 40-35 ומעלה. זאת תהיה טעות גדולה מאוד, שתשרת רק את האגו שלך ואת הפופולריות שלך ברשת החברתית שבה את בוחרת לפרסם את מחאתך, אבל לא תשרת את טובתך כאישה, וכאמא.

צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net

הפרדוקס הגדול ביותר של הרפואה בימינו הוא ההצלחה המרשימה בהשגת הריונות בגילים מבוגרים יותר ויותר. זאת חרב הפיפיות שמפחידה רופאים: ככל שיותר נשים יצליחו להרות בעזרת היצירתיות שלהם, כך תתחזק אצל נשים האמונה שהרפואה יכולה להכפיף את הטבע לרוח הזמן של ימינו בכל דבר ועניין, ולא היא. בעניין זה הרופאים צודקים, אך גם כאן תקף כלל האצבע – אל תהיה גינקולוג כוחני וצודק, כהרגלך, אלא היה רופא חכם.

הקמפיין הבלייני-גינקולוגי היה גס, מטופש ופרימיטיבי, ואין פלא שנתקל בהתנגדות המוצדקת של נשים. לא כך מסבירים פנים לנשים שאין מה לחדש להן על מיניותן חסרת הגבולות כמעט. הן נסערות משום שנדמה להן שמחזירים אותן לאחור בכוח, לאותו צומת דרכים בשנות השישים, ולאותה מבוכת תפקידים שתקפה נשים וגברים על ספו של שחרור מיני אז. שוב מתעקשים לחבר בין הכוס לבין הרחם, אחרי שכבר נדמה היה לנו שהצלחנו להפריד ביניהם אחת ולתמיד.

מערכת הרבייה הנשית. לא לעולם חוסן (צילום: FreeDigitalPhotos.net)

אילו היו נוהגים בחוכמה, מה שרופאים צריכים היו לומר הוא שרק נדמה לנו ששוחררנו מהכורח להפריד בין הייעודים של מערכת הרבייה והמין שלנו. האבולוציה התרבותית לא עשתה חסד עם הגוף שלנו, ואנחנו נתונות עדיין, למרבה הצער, למרותו של השעון הביולוגי שלנו בכל מה שקשור להריון ולידה. תמיד נהיה, אלא אם כן המדע והרפואה יתקדמו בצעדי ענק למה שאפשר לראות רק בסרטי מדע בדיוני. היום אנחנו חייבות להכיר ולציית לחוקי המדע הידועים לנו, והם אומרים שגוף האישה אינו יכול להרות וללדת ללא התערבות רפואית אגרסיבית, מי פחות מי יותר, ככל שעוברות השנים. ברוב המקרים התערבות זאת אינה נושאת פרי, לדאבון הלב.

נדמה לנו שהכל עוד אפשרי, וזה לא נכון

כמי שדוגלת בשחרור מיני קיצוני ככל האפשר, וגם בתפקידי כמנהלת פורום "סטוצים ומפגשים אחרים" בפורטל תפוז אנשים, אני מסרבת להיתקל בביקורת על העדפותיי בעניינים אלה. עם זאת, אני לא רואה סתירה בידיעה ובהפנמה של חוקי הטבע היציבים. כמי שעוברת טיפולי פוריות בגיל שבו רופאים רבים כבר מסרבים לטפל בי, כדי לא לסכן את סטטיסטיקת ההצלחות שלהם, אני מכירה היטב את הסיכונים ואת הסיכויים ואת התקוות הכאובות. אני יודעת שאם אהרה זה יהיה אך ורק נס רפואי, וזה משהו שחברותיי הנשים חייבות להבין. אני לא מתייחסת כאן לשיקולי נשים שלא רוצות ילדים. אני מדברת אל נשים שלא פסלו אמהות על הסף וחושבות שהרפואה יכולה לחולל נסים בכל עת. אני מציבה אתכן כעת לנוכח העובדות הנוקבות: יחסית, מעט מאוד נשים מצליחות להרות וללדת אחרי גיל 40. כל סיפור הצלחה כזה משחיז את חרב הפיפיות, כאמור, וזה לא עומד להשתפר.

אף סטוץ או שלישייה סוערת לא יוסיפו חיוניות לשחלות שלך

נדמה לנו שהכל עוד אפשרי, וזה לא נכון. אמנם, נשים צעירות רבות נתקלות בבעיות פריון, אבל לגיל יש את ההשפעה שלו. ההשפעה הזאת אכזרית ביותר, והיא אינה קשורה לאיכות הסקס או לכמותו. את יכולה להזדיין כאוות נפשך, אבל זה לא מדקק את דפנות הביציות שלך. הן ימשיכו להתעבות, כי הן מצייתות לשעון הביולוגי הארור. אף לא סטוץ אחד ואף לא שלישייה סוערת יוסיפו חיוניות לשחלות שלך. זה לבטח לא מזיז לרחם שלך שאת מולטי אורגזמית מכל הכיוונים. טכנית, ועקרונית, תוקף מערכת הרבייה שלך קצר יותר מתוקף התשוקה שלך שאת חופשייה לבעור בה, וזאת למרות המהפכה ההיא.

זה לא משחרר רופאים מחובת הסנכרון עם רוח הזמן. הם חייבים להסתגל לבחירה של גברים ונשים גם יחד לבחון ולפרק את המוסכמות המונוגמיות של פעם, כמו גם לזכות להיות אישה בלבד מבלי להוסיף לכך אמהוּת לעתים. זה מאלץ אותם להפריד בין המידע הרפואי-מדעי שהם מחויבים למסור לבין הביקורת האישית שלהם על נשים כמוני. אם לא יפנימו זאת, ההתנגשויות רק ילכו ויתרבו, משום שמשפחות מסורתיות מוקמות היום פחות ופחות.

יחד עם זאת, ומבלי לנקוט סחיטה רגשית, כל אישה חייבת לדעת שההריונות המאוחרים שהיא שומעת עליהם הם היוצא מהכלל שמעיד על הכלל. בניגוד למה שנדמה, אף אחד לא הצליח לחולל מהפכת אנטי אייג'ינג אמיתית ברחם ובכוס שלנו. אם האגרסיביות של גברים שוביניסטים תגרום לכך שתסרבי להכיר בעובדות, זאת עלולה להיות בכייה לדורות, שתעלה לך לא רק בהחמצת האמהוּת, אלא גם בבריאותך.

המשיכי להזדיין כאוות נפשך, השתיקי רופאי גסי רוח ככל שתרצי, אבל אם את שוקלת להיות אמא – אל תחכי לגיל 40-35 ומעלה. זאת תהיה טעות גדולה מאוד, שתשרת רק את האגו שלך ואת הפופולריות שלך ברשת החברתית שבה את בוחרת לפרסם את מחאתך, אבל לא תשרת את טובתך כאישה, וכאמא.

צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן