Skip to content

נצבא החזקות הגישה בקשה לפירוק ישראייר

בטענה שישראייר חייבת לה כ-15 מיליון שקל, כהחזר על כספים ששולמו ושהועמדו כערבות בנקאית על ידי נצבא למינהל מקרקעי ישראל. בבקשה נטען עוד, שישראייר חדלת פרעון, ועל כן יש לפרקה. אי.די.בי: מדובר בבקשת סרק שהוגשה מתוך מניעים פסולים, והטענות עליהן מבססת נצבא את טענתה לחדלות פרעון של ישראייר הינן חסרות יסוד
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

נצבא החזקות הגישה ביום ב' השבוע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לפירוק של ישראייר תעופה תיירות, חברה בת בבעלות מלאה של אי.די.בי פיתוח (חברת בת של אי.די.בי אחזקות), בטענה שישראייר חייבת לנצבא סך של כ-15 מיליון שקל, כהחזר על כספים ששולמו ושהועמדו כערבות בנקאית על ידי נצבא למינהל מקרקעי ישראל, וזאת בנוסף לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לנצבא, לטענתה, בגין אי התשלום ושאינם מהווים בסיס לבקשה. בבקשה נטען עוד, שישראייר חדלת פרעון, ועל כן יש לפרקה. כך נמסר בהודעה לבורסה על ידי אי.די.בי. אחזקות ואי.די.בי פיתוח.

בהודעות אי.די.בי אחזקות ואי.די.בי פיתוח נאמר, כי לדעת ישראייר, מדובר בבקשת סרק שהוגשה מתוך מניעים פסולים, והטענות עליהן מבססת נצבא את טענתה לחדלות פרעון של ישראייר הינן חסרות יסוד. כמו כן, לדעת יועציה המשפטיים של ישראייר, הבקשה אינה עומדת בתנאים הקבועים בדין ובפסיקה להגשת בקשה לפירוק.

עוד צויין בהודעות, כי כמה ימים לפני הגשת בקשת הפירוק, לקראת גיבושה של פשרה בין הצדדים בעניין זה, לפנים משורת הדין וכדי למנוע טענות כגון זו שהועלתה על ידי נצבא, הפקידה ישראייר בנאמנות בידי באי כוחה את סכום הפשרה שנדונה בין הצדדים. בנוסף הודגש כי "בכוונת ישראייר למצות את כל זכויותיה וטענותיה בעניין הבקשה וכנגד התנהלותם של נצבא ונושאי משרה שלה".

הרקע לבקשת הפירוק

בשנים 2002 ו-2005- מכרו ישראייר, גנדן נדל"ן וסיביל אחזקות לנצבא ולביג זכויות נוספות לשימוש חורג למרכז המסחרי ביג פולג שליד נתניה. חלקה של ישראייר בזכויות שנמכרו היה 45% המוכרות התחייבו בהסכמי המכר, לקבל את הסכמת מינהל מקרקעי ישראל להעברת הזכויות. המינהל, להפעתן, התנה את מתן האישור בתשלום דמי היתר בסכום של כ-32 מיליון שקל, בגין שינוי ייעודם של המקרקעין. במרוצת השנים התקיימו דיונים רבים בין המוכרות למינהל וזאת במטרה לבטל ו/או להפחית את שומת דמי ההיתר ומשלא צלח הדבר נקטו המוכרות בהליכים משפטיים כנגד המינהל למטרה זו.

בחודש פברואר 2012 שילמו נצבא וביג למינהל, בניגוד לעמדת ישראייר ושתפותיה למכירה, את התשלומים שנדרשו על ידי המינהל בגין דמי היתר ושימוש חורג כ-32 מיליון שקל במזומן ובערבות בנקאית והן פנו לישראייר ושותפותיה למכירה בדרישה להשיב להן את התשלומים ששילמו למינהל, לדבריהן, בהתאם להסכמי המכר.

מאוחר יותר, בחודשים יולי ואוגוסט 2012 , תוך שהצדדים מנהלים, משא ומתן להסדר פשרה ביניהם, קיבלה ישראייר מנצבא התראה לפני הגשת בקשה לפירוק ודרישה לתשלום בהיקף כולל של 45 מיליון שקל בגין התשלומים ששילמה למינהל ונזקים שנגרמו לה לטענתה.

בהתאם לחוות דעת יועציה המשפטיים של ישראייר, יש לישראייר טענות כנגד דרישתה של נצבא, ובכלל זה שלא חלה עליה החובה להשבת הכספים במועד זה.

כאמור, ביום ב' השבוע הגישה נצבא לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לפירוק של ישראייר.

"צרה רודפת צרה"

המשורר האנגלי רוברט הריק כתב במאה ה-17, כי "צרה רודפת צרה כגל רודף גל". כך קורה עכשיו לאי.די.בי אחזקות ולחברת הבת הגדולה שלה אי.די.בי פיתוח. בעיקר לאחר שבדוח של אי.די.בי אחזקות לרבעון השני של השנה צורפה הערת עסק חי. למרות שבדוח הדירקטוריון נכתב כי "בשים לב למכלול הנסיבות, לעמדת החברה על אף ולאחר הכללת הערת העסק החי, החברה הינה בעלת יכולת להמשיך ולפעול במהלך עסקיה ובמסגרת זו לפרוע את התחייבויותיה כסדרן", הדליקה הערת עסק החי נורות אדומות, בקרב גורמים שונים, כי יש ספק בדבר יכולתה של אי.די.בי אחזקות לפרוע חובותיה בשנתיים הקרובות, ביניהם מחזיקי האג"ח וחברות כמו נצבא. להלן כמה צרות:

פירוק קבוצת אי.די.בי תיירות ותעופה

באוגוסט החליטו קרן סקיי ואי.די.בי לפרק את קבוצת אי.די.בי תיירות ותעופה ולפזר את המטה המשותף של הקבוצה שתפורק בין שלוש קבוצות: קבוצת ישראייר הכוללת את חברת נתור, קבוצת דיזנהויז וקבוצה הכוללת, בין השאר, את המילניום השלשי, צבר, אופן סקיי ונציגות רויאל ג'ורדניאן. דוד קמיניץ, מנכ"ל קבוצת אי.די.בי תיירות ויו"ר הקבוצה, צבי יוכמן, יחלקו ביניהם את תפקיד יושב הראש של הקבוצות האלה. גם סידור זה נראה על פניו זמני, לפחות עד 2013, שבה מסתיים ההסכם בין אי.די.בי וקרן סקיי להקמת הקבוצה המאוחדת – אי.די.בי. תיירות.

תביעה נגזרת בגין עסקת רכישת ישראייר

ביום רביעי בשבוע שעבר הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגזרת נגד בעלי שליטה (יחידים וחברות) של אי די בי אחזקות, נושאי משרה של חברות אי די בי, וכן נגד חברות אי די בי כנתבעות פורמליות בעניין עסקת רכישת גנדן תיירות ותעופה על ידי אי.די.בי פיתוח, אשר הושלמה בחודש אוקטובר 2009.

בתביעה נטען, בין היתר, כי במסגרתה השתחררו בעלי שליטה באי די בי אחזקות מערבויות ומהצורך להמשיך ולממן את פעילותה של גנדן תיירות ותעופה. בכך נטען בבקשה, כי יש בעסקה, בין היתר, הפרת חובות אמונים, זהירות והגינות, וכן להתעשרות שלא כדין, של הנתבעים הרלוונטיים. התביעה ביקשה לפצות את חברות אי די בי בסכום של 480 מיליון שקל ולכל הפחות בסך של כ-212 מיליון שקל.

מאי.די.בי נמסר, כי העסקה האמורה אושרה על-ידי האסיפה הכללית של אי די בי אחזקות, שהתקיימה ביום 15 באוקטובר 2009, ברוב של 77.59% מקולות בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה, שהשתתפו בהצבעה וכי החברה סבורה כי אין בסיס לבקשה, כי התביעה המבוקשת נגד בעלי השליטה ונושאי המשרה כאמור וכן ניהולה אינם לטובתה, ובכוונתה להתנגד לתביעה.

בקשה להחזרת דבידנדים

ביום ראשון השבוע פרסם דה מרקר ידיעה, כי הוגשה בקשה להגשת תביעה נגזרת על סך 1.574 מיליארד שקל, לבית המשפט הכלכלי בתל אביב, נגד אי.די.בי אחזקות ובעלי השליטה בה, להחזיר לחברה את הדיבידנדים שחולקו בשנים 2008 – 2010, בטענה שחלוקת הדיבידנדים אינן עומדות במבחני החלוקה בחוק החברות, ובפרט במבחן כושר הפרעון.

לטענת המבקשים, חלוקת הדיווידנדים הסתמכה על רווחים חשבונאיים שלכאורה נוצרו בחברה ולמעשה התבססו על הערכות שווי וחשבונאות יצירתית עתירת סיכון, מה שיצר מצב בו חלוקת הדיווידנדים רוקנה את קופתה של החברה, תוך פגיעה קשה במחזיקי איגרות החוב שלה. לדעת המבקשים, זה הוביל את החברה לחשש ממשי בדבר אפשרותה לעמוד בהתחייבותיה כלפי נושיה.

מאי.די.בי אחזקות נמסר בתגובה כי "החברה פעלה ופועלת תמיד באופן מקצועי על פי דין ועל פי כללי החשבונאות המקובלים. החברה תגיב באופן הולם בבית המשפט".

הקפאת הליכים לקבוצת מעריב

ביום ראשון השבוע נתנה ורדה אלשייך, סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, צו הקפאת הליכים לקבוצת מעריב עד ליום 23 באוקטובר השנה, שאז אמור להתקיים אצלה דיון בעניין זה במעמד הצדדים. זאת לאחר שבבקשת הקפאת ההליכים נאמר, כי "הבנקים הנושים המובטחים של מעריב ביקשו לבצע קיזוז באורח שהיה מרוקן ולחלוטין את חשבונות הבנק המשמשים את הפעילות השוטפת של הקבוצה".

לדברי השופטת אלשייך "מצב דברים זה חייב באורח ברור החלטה מהירה שאיננה יכולה לחכות לקביעת דיון במעמד הצדדים", למרות שמדובר במשבר עמוק, קשה ומורכב אשר הביא את הקבוצה למצבה הנוכחי.

לדבריה, הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח החששות שהמשבר הוא לא רק בקבוצת מעריב, אלא גם אצל הגורמים המחזיקים בה, "כמו גם הטענות של צדדים כאלה ואחרים למהלכים שלא כדין, שיתכן ונעשו באורח שתרם להתדרדרות הקבוצה ומצבה העגום דהיום".

"מבנה אחזקות אי.די.בי מסוכן ומזיק"

ד"ר איתן יניב, מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים – אור יהודה טוען, במאמר שפירסם באתר News 1, כי "מבנה אחזקות קבוצת אי.די.בי מסוכן ומזיק" לדבריו, הכנסת אלשטיין כמשקיע לגנדן שיזרים הון לקבוצה מחייב שינוי פנים ארגוני מהיר של מבנה אי.די.בי הבעייתי, כדי למנוע נזקים חמורים נוספים".

לדברי ד"ר יניב, מקרה אי.די.בי מוכיח שמדיניות של מתאם מאד נמוך בין ההשקעות השונות שבהם החברה מחזיקה, תוך כדי הגדלת התיק על ידי השקעות נוספות, לא הקטינו את רמת הסיכון של כלל התיק. "מה שקרה בחברת אי.די.בי. הוא שדווקא תנודות חריפות במניות מסוימות (שופרסל, סלקום) כתוצאה מהתפתחויות ענפיות, מה שנקרא 'סיכון שיטתי', הם שהגדילו את רמת הסיכון של תיק ההשקעות כולו, משום שחברות אלה היו 'פרות חולבות' עבור אי.די.בי, כלומר מקור משמעותי ויציב של דיבידנדים לבעלי המניות, פרות שבמידה רבה התייבשו. לזה צריך להוסיף כמה השקעות, כמו מניות 'קרדיט סוויס' ומעריב, שגרמו להפסדים כבדים בשל ירידה ניכרת בשווים, שוב בעיה הנובעת ממניות מסוימות ולא ממתאם כזה או אחר בין המנות השונות, בינן לבין עצמן. גם מניות אלה הושפעו במידה רבה מסיכון השוק, דהיינו 'סיכון שיטתי' – 'קרדיט סוויס' בשל המשבר הפיננסי העולמי ומעריב בשל ההרעה המתמשכת במצב העיתונות המודפסת בכלל".

ד"ר יניב מציין, כי ממקרה אי.די.בי ניתן איפה ללמוד שחוק המספרים הגדולים לא בהכרח מקטין את רמת הסיכון של תיק בעל רמת מתאם נמוכה. עוד ניתן ללמוד ממקרה זה שלא ניתן להקטין את רמת "הסיכון השיטתי" על ידי מדיניות של פיזור השקעות. "זהו עיקרון מרכזי במודל הארי מרקוביץ', זוכה פרס נובל לכלכלה – שפיזור השקעות מקטין את רמת הסיכון למשקיע רק ככל שהדבר נוגע ל'סיכון הספציפי', הנובע ממשתנים פנים-ארגוניים, לא ענפיים.

"המסקנה הגורפת ממקרה אי.די.בי היא שחברת אחזקות בעלת תיק השקעות מגוון עם רמת מתאם נמוכה היא מושג שמבחינה מבנית-אסטרטגית אבד עליו הכלח. חברת אחזקות יכולה לתת תשואה מספקת לבעלי מניותיה תוך הקטנת רמת הסיכון של תיק ההשקעות שלה, רק אם תייצר מה שנקרא 'תחומי ליבה' שעל-פי הכלכלנים קמפבל, גולד ואלכסנדר (1995) יוכלו להיבנות על יסוד החלטה להשקיע רק בחברות שחברת האחזקות מבינה את גורמי ההצלחה האסטרטגיים שלהן ויש לה יכולת לסייע להן לממש גורמי הצלחה אלה. בדרך זו תיבנה חברת אחזקות המתמחה במספר מצומצם של תחומים, שתתרום לקבלת החלטות יותר מושכלת ביחס לחברות הבנות שבקבוצה ובעיתוי הנכון. התמחות ש תתרום להפחתת רמת הסיכון עבור בעלי המניות והמשקיעים הפוטנציאליים", מדגיש ד"ר יניב.

הכרה עצמית

פתגם ביידיש אומר: "הצרה מביאה את האדם להכיר עצמו" ופתגם אנגלי אומר: "הצרה מכפילה את כוחנו". נאחל לראשי אי.די.בי ליישם זאת ולא להתנהג כפי שויליאם שקספיר אמר: "כדי להימלט מצרה אתם נכשלים בצרה גדולה יותר".

1 Comment

  1. ד"ר יעקב קימל
    27 בספטמבר 2012 @ 8:59

    החברה תתקשה למצוא קונים לחברות בת במחיר סביר ולכן החוב יתפח והקבוצה תעמוד לפני החמרת מצבה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן