החוק חיסל את הצדק

אין דבר כזה "מערכת הצדק". אין שום דבר צודק במערכת משפט שמשרתת את העשירים ועורכי הדין. תיאורטית יכול האדם הפשוט לייצג את עצמו, מעשית הוא יפסיד עוד בטרם התייצב לדיון. מערכת המשפט היא אוסף של נוהלים וביורוקרטיה והאנשים שמנהלים אותה אטומים לציבור אבל מאוד ערים לפרוצדורות

החוק חיסל את הצדק

אין דבר כזה "מערכת הצדק". אין שום דבר צודק במערכת משפט שמשרתת את העשירים ועורכי הדין. תיאורטית יכול האדם הפשוט לייצג את עצמו, מעשית הוא יפסיד עוד בטרם התייצב לדיון. מערכת המשפט היא אוסף של נוהלים וביורוקרטיה והאנשים שמנהלים אותה אטומים לציבור אבל מאוד ערים לפרוצדורות

הגורם המאזן של מאזני הצדק

משה סילמן עליו השלום העלה את עצמו באש בגלל חוב של 16,000 שקל. לעומתו, עם סוללת עורכי דין מאחוריו זכה יצחק תשובה, טייקון מקש, למחילה בבית המשפט על 1.4 מיליארד שקלים. כמה משה סילמנים אפשר היה להציל במחירו של יצחק תשובה אחד? האם מר תשובה ימכור את ביתו ונכסיו כדי לכסות את החוב האסטרונומי שיצר במניפולציות? חס וחלילה. מר תשובה ימשיך לחיות נהדר על חשבון הציבור ועל חשבון אותם משקיעים שהשופטת ורדה אלשייך זרקה לכלבים.

מתי נתבע אדם למשפט על ידי בנק, חברת אשראי או כל גוף פיננסי אחר? כשאין לו כסף! ואין כסף פירושו גם אי יכולת לשכור עורך דין. הוא יתייצב בבית המשפט לבדו, כי החוק מתיר לו, אל מול סוללה של עורכי דין חלקלקים המייצגים לקוח שלא חסר לו כלום. הוא יפסיד, כי איש לא יטרח להסביר לו שבבית משפט הדבר היחיד שחשוב הוא הפרוצדורה.

נשים שחשבו שהשופט יתן להם את הצ'אנס לספר שאבי ילדיהם אלים, יגלו שהשופט לא יתן להם את זכות הדיבור, ואם כן, זה יהיה מחוץ לפרוצדורה ולא יחשב לזכותן. הן תאלצנה לראות את האיש האלים מקבל משמורת על ילדיהן הרכים.

גברים, שלא מסוגלים לעמוד בתשלום המזונות וחיים על סף או מעבר לחרפת רעב, יאולצו לגור ברחוב, כי אם חס וחלילה תהיה להם כתובת כלשהי יופיע במקום פקיד ההוצאה לפועל ויתחיל לעקל נכסים שאינם שלהם.

נהגים שנקלעו לחובות יגלו, שאינם יכולים לחדש את רשיונם כדי להרוויח את פרנסתם. למה? איפה ההגיון? איפה הצדק? אין דבר כזה רבותי. בית המשפט הוא מערכת פרוצדורלית ואין לה שום קשר לצדק, ואם יש לך עורך דין טוב, גם לא לחוק.

[related-posts title="עוד כתבות של עמית מנדלזון"]

כבר נכתב על דפי עיתון זה כמה קל לבעל ממון לדרוש מעורך דינו שישלח מכתב איום לעורך עיתון, אבל אין מדובר רק בעורך עיתון. מדובר בכל קורבן אחר. כמה קל להוציא צו עיקול בלי לבדוק אם לחייב יש בכלל נכסים, כמה פשוט זה להתחיל לעקל את נכסי הוריו, אשתו או כל אחד אחר, למרות שאין לו חלק בהם, רק כי הם לא מוכנים לראות אותו ישן ברחוב. הכל כל כך פשוט אם הפרוטה מצויה בכיסך, ואם לא? המערכת תרמוס אותך.

אין זה פלא, אם כך, שמכתבי האיום כל כך יעילים. לא פעם ולא פעמיים שמעתי את המשפט: "לך תדע איזה אידיוט ישב בדין". וגם זו בעיה. שופטים אינם בהכרח חכמים יותר מאחרים. ברוב המקרים הם התחילו כעורכי דין, לא בהכרח מבריקים. כל מה ששופט צריך הוא להכיר את הפרוצדורה ולהחזיק מתמחה טוב. בלא מעט מקרים המתמחה עצמו כותב את פסקי הדין.

הגברת בפינת הרחוב (צילום עמית מנדלזון)

אין בבית המשפט צדק, נקודה. אין לו קשר לצדק ואל תחפשו את הצדק שם. המשפט: "אני אתבע אותך". לא עושות רושם על מי שיודע שאין לכם כסף, כי הוא יודע שבחסות החוק והכסף הוא יכול להונות אתכם, לגנוב מכם, להתעלל בכם, ולא תוכלו לעשות דבר, גם אם החוק לצדכם. כך שגם לחוק עצמו אין משמעות בבתי המשפט.

אז בשביל מה קיימים בתי המשפט בדמוקרטיה? אולי כדי לספק עבודה למערכת כבדה של פקידים, עורכי דין ושופטים, לגבות אגרות ולהכניס כסף לקופת המדינה. וכמובן, לשרת כל מי שהפרוטה מצויה בכיסו בכמויות. כאן לא מדובר במחלה ישראלית, אלא במחלה כלל עולמית. זה חלק מתרמית ענק שנקראת דמוקרטיה. בחסות המילה "דמוקרטיה" מכרו אותנו לבעלי ההון והחזירו אותנו לימי הביניים – רק שבמקום אצילים יש טייקונים. וכמו אז, הם אלו שהמשטר חפץ ביקרם והמשטר הוא בין היתר גם מערכת המשפט.

לא נעים לומר רבותי, בית המשפט נותן תמורה רק למי שיכול לשלם. בדיוק כמו הגברת בפינת הרחוב…

4 Comments

  1. דן
    29 בספטמבר 2012 @ 17:16

    מזל לפחות שאין לנו מושבעים

  2. אהרון שחר
    29 בספטמבר 2012 @ 13:33

    אני מאוד מסכים איתך שהכלים לניהול חברה (חוק, דמוקרטיה, כלכלה) הם מסך עשן המאפשר לאליטות לשלוט בכלל. מה דעתך להצטרף אלי, לאחד כוחות, וביחד לפעול למען העלאת נושא תרבות השלטון לדיון הציבורי? מצורף קישור לרעיון גאוני שיכול לפתור את כל הבעיות של האנושות.

    • עמית מנדלזון
      29 בספטמבר 2012 @ 14:15

      אני כותב, זה מה שאני יכול לעשות ככל שיותר אנשים קוראים כך אוכל להשפיע, בכלל זו מטרתו של העיתון, לשנות את הדו שיח לשנות את התרבות, לתת לציבור שופר. בשלב זה כדי לקשם כל רעיון הציבור חייב את השופר הזה

הגורם המאזן של מאזני הצדק

משה סילמן עליו השלום העלה את עצמו באש בגלל חוב של 16,000 שקל. לעומתו, עם סוללת עורכי דין מאחוריו זכה יצחק תשובה, טייקון מקש, למחילה בבית המשפט על 1.4 מיליארד שקלים. כמה משה סילמנים אפשר היה להציל במחירו של יצחק תשובה אחד? האם מר תשובה ימכור את ביתו ונכסיו כדי לכסות את החוב האסטרונומי שיצר במניפולציות? חס וחלילה. מר תשובה ימשיך לחיות נהדר על חשבון הציבור ועל חשבון אותם משקיעים שהשופטת ורדה אלשייך זרקה לכלבים.

מתי נתבע אדם למשפט על ידי בנק, חברת אשראי או כל גוף פיננסי אחר? כשאין לו כסף! ואין כסף פירושו גם אי יכולת לשכור עורך דין. הוא יתייצב בבית המשפט לבדו, כי החוק מתיר לו, אל מול סוללה של עורכי דין חלקלקים המייצגים לקוח שלא חסר לו כלום. הוא יפסיד, כי איש לא יטרח להסביר לו שבבית משפט הדבר היחיד שחשוב הוא הפרוצדורה.

נשים שחשבו שהשופט יתן להם את הצ'אנס לספר שאבי ילדיהם אלים, יגלו שהשופט לא יתן להם את זכות הדיבור, ואם כן, זה יהיה מחוץ לפרוצדורה ולא יחשב לזכותן. הן תאלצנה לראות את האיש האלים מקבל משמורת על ילדיהן הרכים.

גברים, שלא מסוגלים לעמוד בתשלום המזונות וחיים על סף או מעבר לחרפת רעב, יאולצו לגור ברחוב, כי אם חס וחלילה תהיה להם כתובת כלשהי יופיע במקום פקיד ההוצאה לפועל ויתחיל לעקל נכסים שאינם שלהם.

נהגים שנקלעו לחובות יגלו, שאינם יכולים לחדש את רשיונם כדי להרוויח את פרנסתם. למה? איפה ההגיון? איפה הצדק? אין דבר כזה רבותי. בית המשפט הוא מערכת פרוצדורלית ואין לה שום קשר לצדק, ואם יש לך עורך דין טוב, גם לא לחוק.

[related-posts title="עוד כתבות של עמית מנדלזון"]

כבר נכתב על דפי עיתון זה כמה קל לבעל ממון לדרוש מעורך דינו שישלח מכתב איום לעורך עיתון, אבל אין מדובר רק בעורך עיתון. מדובר בכל קורבן אחר. כמה קל להוציא צו עיקול בלי לבדוק אם לחייב יש בכלל נכסים, כמה פשוט זה להתחיל לעקל את נכסי הוריו, אשתו או כל אחד אחר, למרות שאין לו חלק בהם, רק כי הם לא מוכנים לראות אותו ישן ברחוב. הכל כל כך פשוט אם הפרוטה מצויה בכיסך, ואם לא? המערכת תרמוס אותך.

אין זה פלא, אם כך, שמכתבי האיום כל כך יעילים. לא פעם ולא פעמיים שמעתי את המשפט: "לך תדע איזה אידיוט ישב בדין". וגם זו בעיה. שופטים אינם בהכרח חכמים יותר מאחרים. ברוב המקרים הם התחילו כעורכי דין, לא בהכרח מבריקים. כל מה ששופט צריך הוא להכיר את הפרוצדורה ולהחזיק מתמחה טוב. בלא מעט מקרים המתמחה עצמו כותב את פסקי הדין.

הגברת בפינת הרחוב (צילום עמית מנדלזון)

אין בבית המשפט צדק, נקודה. אין לו קשר לצדק ואל תחפשו את הצדק שם. המשפט: "אני אתבע אותך". לא עושות רושם על מי שיודע שאין לכם כסף, כי הוא יודע שבחסות החוק והכסף הוא יכול להונות אתכם, לגנוב מכם, להתעלל בכם, ולא תוכלו לעשות דבר, גם אם החוק לצדכם. כך שגם לחוק עצמו אין משמעות בבתי המשפט.

אז בשביל מה קיימים בתי המשפט בדמוקרטיה? אולי כדי לספק עבודה למערכת כבדה של פקידים, עורכי דין ושופטים, לגבות אגרות ולהכניס כסף לקופת המדינה. וכמובן, לשרת כל מי שהפרוטה מצויה בכיסו בכמויות. כאן לא מדובר במחלה ישראלית, אלא במחלה כלל עולמית. זה חלק מתרמית ענק שנקראת דמוקרטיה. בחסות המילה "דמוקרטיה" מכרו אותנו לבעלי ההון והחזירו אותנו לימי הביניים – רק שבמקום אצילים יש טייקונים. וכמו אז, הם אלו שהמשטר חפץ ביקרם והמשטר הוא בין היתר גם מערכת המשפט.

לא נעים לומר רבותי, בית המשפט נותן תמורה רק למי שיכול לשלם. בדיוק כמו הגברת בפינת הרחוב…

4 Comments

  1. דן
    29 בספטמבר 2012 @ 17:16

    מזל לפחות שאין לנו מושבעים

  2. אהרון שחר
    29 בספטמבר 2012 @ 13:33

    אני מאוד מסכים איתך שהכלים לניהול חברה (חוק, דמוקרטיה, כלכלה) הם מסך עשן המאפשר לאליטות לשלוט בכלל. מה דעתך להצטרף אלי, לאחד כוחות, וביחד לפעול למען העלאת נושא תרבות השלטון לדיון הציבורי? מצורף קישור לרעיון גאוני שיכול לפתור את כל הבעיות של האנושות.

    • עמית מנדלזון
      29 בספטמבר 2012 @ 14:15

      אני כותב, זה מה שאני יכול לעשות ככל שיותר אנשים קוראים כך אוכל להשפיע, בכלל זו מטרתו של העיתון, לשנות את הדו שיח לשנות את התרבות, לתת לציבור שופר. בשלב זה כדי לקשם כל רעיון הציבור חייב את השופר הזה

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן