עיני המשקיעים עוקבות בדריכות אחר נתוני ינואר; האם מגמת שוק המניות בינואר מרמזת על המגמה ביתר חודשי השנה?; והאם מגמת המסחר בחמשת ימי המסחר הראשונים של ינואר, הם שמנבאים את ביצועי השוק בשנה כולה?

מאת אמיר כהנוביץ

לאחר העליות החדות אתמול, ירדו הבוקר בורסות אירופה, חלק אולי מתוך פחד גבהים לאחר הזינוק, וחלק בהמתנה לגל הנפקות החוב באירופה. גרמניה תנפיק היום חוב לחמש שנים בסכום של 4 מיליארד יורו, בריטניה תנפיק חוב של 3 מיליארד ליש"ט ל-10 שנים, מחר תנפיק ספרד חוב לשלוש עד ארבע שנים, ואיטליה סכום של 12 מיליארד יורו.

אנשים רק חושבים שהם רוצים לדעת "עובדות", מה שהם באמת רוצים זה סיפור – בריאן פרל

גרמניה דיווחה הבוקר שכלכלתה האטה בשנת 2011 מקצב של 3.6% ב-2010 ל-3.00%, לא נורא. אבל ב-2012 היא כבר צפויה להתרחב בקצב אפסי של 0.45%. גרמניה יודעת שהיא לא יכולה להתעלם ממה שקורה סביבה. היא צריכה לשמור על המטבע, היורו, על הבנקים, שמחזיקים המון אג"ח בעייתיות ועל היצואנים שלה, שמניעים את הכלכלה.

היורו נחלש הבוקר והזהב מטפס, זה סימן לא טוב?

 התשואות קובעות דירוגים או הדירוגים קובעים תשואות?

בכיר בסוכנות הדירוג פיץ' מעריך כי היעדר תכנית-על לייצוב משבר החובות באירופה, במקביל לעליית התשואות של האג"ח האיטלקי יובילו להפחתת דירוג נוספת לאיטליה, כבר בסוף החודש, מרמת A+ הנוכחית. הלוגיקה כאן פועלת הפוך כאשר פיץ' מציינת את עליית התשואות כסיבה להפחתת דירוג ועליית סיכון במקום שאלו ישקפו את הסיכון הקיים. באותה נשימה פיץ' אומרים כי צרפת תשמור על דירוג מושלם השנה, למרות שגם התשואות שלה עלו.

באופן כללי מי שרוצה כלל אצבע ליכולת של איטליה לשרת את החוב, אז שיסתכל על מרווח התשואות שלה מהאג"ח הגרמני. היא נתפסת כיכולה לשרת חוב עד מרווח של 1.5% מהאג"ח הגרמני מתואם עם צמיחה של 1.5%. מעבר לכך היא בבעיה.

 שעון החול של יוון מכוון ל-20 במרץ

כבר בימים הקרובים צריכה להתקבל החלטה לגבי הסאגה של התספורת למחזיקי האג"ח הפרטיים של יוון. בינתיים גופים פרטיים מנסים במגוון טכניקות לקבל כמה שיותר. למשל, להגדיל את אחזקותיהם כדי להשיג כוח שיאפשר להם להתנגד להסדר. ומולם, הממשלות באירופה מנסות לשנות רטרואקטיבית את זכויות ההצבעה כדי שלבעלי האג"ח יהיה קשה יותר להתנגד להסדר.

כרגע התספורת צפויה להיות החלפת האג"ח הנוכחיות לחדשות, במח"מ גבוה יותר, ובשווי של חצי מהישנות. האג"ח החדשות יונפקו תחת החוק האנגלי ויתנו יותר זכויות למחזיקים (בעיקר בכך שהפרלמנט היווני לא יכול לשנות את החוקים פתאום, מתוך כוונה שיהיה ניתן להחיות את השוק הזה בהמשך).

ב-20 במרץ יוון צריכה לפרוע 14.5 מיליארד יורו, שאין לה כרגע. יישום תכנית ההסדר צפוי להימשך שבועות. זה מסובך ויש הרבה פרטים טכניים שיכולים להפיל הכל. מתחילים להגיע לדד-ליין. יוון לא רוצה לשבת בצד בחיבוק ידיים ולראות את גורלה נקבע בידי אחרים, הרחבנו על זה אתמול.

 היום שוב יפגשו קאנצלרית גרמניה, מרקל, ונשיא צרפת, סרקוזי, לאחר שאמש נפגשה זו עם שר האוצר הצרפתי לשעבר, ובפגישה נוספת עם ראש ממשלת איטליה, מונטי. מטרות הפגישות הן קידום נושא האיחוד הפיסקלי והסכמות בנוגע לבעיית החוב היווני.

שאלה מאתגרת: האם אנחנו משקיעים על מנת למקסם את התשואה בטווח ארוך, או שאנחנו מאכילים התמכרות רגשית?

זאת שאלה שלאנשים קשה מאד לענות ולהעיד על עצמם. בואו תראו את מדד התנודתיות, ה-VIX. אסטרטגיה שמוכיחה את עצמה לאורך זמן אבל פשוט לא תפסה. היא דורשת מהמשקיעים לשבת חבוקי ידיים בעיצומן של הקטסטרופות בשוקי המניות, נפילות וכותרות מבהילות, וכך להשיג תשואות גבוהות יותר. אבל מה לעשות, הם פה כדי להאכיל אולי התמכרות רגשית.

פספסתם! כבר לא יעזור לכם להשקיע היום לפי ה-VIX

מדד הפחד, ה-VIX, עומד היום על רמה של 20.7 נק'. זוהי פחות או יותר הרמה החציונית שלו בעשור האחרון, ואולי במידה מסוימת קו פרשת המים בין שוק מבהיל לשוק רגוע. מה שמעניין ב-VIX גבוה, זה שהתקופות הגבוהות הן הרבה יותר מרוכזות וצפופות, ואין הרבה כאלה. אלא שעד שכבר מגיעה הזדמנות שה-VIX גבוה מאד, כולם מפחדים להשקיע. רבים אמנם אמיצים מספיק כדי להיכנס להשקעה ב-VIX כאילו מפחיד (של 20-30), אבל זה כבר לא מספיק.

פספסתם!

זה היה בסוף יולי האחרון, כאשר ה- VIX חצה ועבר את חציון הטווח הארוך. מדד ה-S&P5000 עמד אז על 1337 נק' ולמרות השקעה ב-VIX מעל 20, המשקיעים עדיין מלקקים את הפצעים שלהם מהנפילה שהגיעה בחודשיים שלאחר מכן. ואכן, כאמור, אסטרטגיית השקעה ב-VIX מעל 20 נק' אינה טובה מספיק. בדיקה של עשרות שנים מראה כי התשואה הממוצעת של השקעה במדד ה-S&P500 ב-VIX גבוה מ-20 לא הייתה גבוהה יותר מהשקעה בתקופה של VIXמתחת ל-20.

ה-VIX מתחיל להיות מעניין בתור אינדיקטור מקדים לשוק המניות רק ברמות גבוהות מ-30 נק'. אז פספסנו? כן! אבל למה כשהוא היה בשיא האחרון שלו, 45 נק', ב-3 באוקטובר, לא אמרתם כלום? דווקא אמרנו (קישור לסקירה), פשוט הייתם פחדנים באותו זמן.

ספרי ההיסטוריה שאינם מכילים שקרים משעממים להחריד – אנטול פרנס

ביצועי העבר לא רק שלא מהווים ערובה לביצועים בעתיד, הם גם סובלים הטייה של כריית נתונים. כלומר, שאנליסטים לוקחים טעויות סטטיסטיות שקרו בעבר, והופכים אותן לאסטרטגיות השקעה. למעשה, השקעה היסטורית משמשת כפילוסופיות ההשקעה של משקיעים רבים. אם גם אתם מאלה שאוהבים להשקיע לפי ההיסטוריה, הבדיקות הבאות עשויות לעניין אתכם.

 משקיעי, ההיסטוריה חוזרת! ברומטר ינואר

אנחנו בדקנו את הנתונים על מדד ת"א 100(רק 19 שנה) ומצאנו כי השיטה הראשונה ממש לא עבדה כאן. חודש ינואר היה חיובי 12 פעמים ורק ב-6 מהשנים הללו הוא סיים בעליות. עם זאת, בבדיקה של חמשת ימי המסחר הראשונים מצאנו משהו קרוב יותר. מתוך 14 הפעמים שחמשת ימי המסחר הראשונים, ב-11 מאותן שנים עלה שוק המניות כולו, גבוה מהסיכוי הסטטיסטי לעליה.   

ההיסטוריה תהיה נחמדה אלי, כי אני מתכוון להיות זה שיכתוב אותה… – וינסטון צ'רצ'יל

מדיניות מוניטארית היום – ספר הבז' של הפד

היום יפורסם בארה"ב ספר הבז' של הפד. הספר מתאר את מצב הכלכלה האמריקאית, ומשקיעים מצפים לקבל ממנו רמזים על המדיניות המוניטארית העתידית. כיום המשקיעים לא אופטימיים ולא מאמינים שמישהו ייתן להם QE3 ובטח לא אחרי פרסום נתוני שוק העבודה המצוינים בסוף השבוע, למרות שהם יודעים שתוכנית כזאת, לרכישת אג"ח מגובות משכנתאות, נמצאת מוכנה במגירה.

עם זאת, המשקיעים כן מקווים שאולי הפד יהיה מוכן להודיע כי לא יעלה את הריבית מהרמה האפסית לפני אמצע 2014 (כשכיום מוצהר שלא תועלה לפני אמצע 2013).  מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב היא אחד השיקולים העיקריים בהחלטת ריבית בנק ישראל, ומכאן החשיבות המוספת אלינו.