מדענים גילו שתי מערכות של כוכבי לכת סביב שמש כפולה. המדען הישראלי, פרופ' צבי מזא"ה מאוניברסיטת ת"א, שותף לגילוי הסנסציוני: "רוב השמשות ביקום חיות בזוגות, כמו בני האדם"

מאת צבי זינגר 

בשביל מה צריך מדע בדיוני, אם די בגילויים המדעיים הממשיים, כדי להצית את הדמיון? צוות מדענים אמריקני – ובהם המדען הישראלי: פרופסור צבי מזא"ה מהחוג לאסטרופיסיקה באוניברסיטת תל אביב – גילה שני כוכבי לכת חדשים, הנעים כל אחד סביב שתי שמשות. התגלית מתפרסמת הערב בגיליון החדש של כתב העת היוקרתי NATURE.

הגילוי מתבסס על מדידות מדויקות שביצעה החללית האמריקנית "קפלר", שנשלחה כדי לגלות כוכבי לכת חדשים סביב שמשות אחרות ביקום. כוכבי הלכת החדשים שהתגלו – המכונים קפלר 34 ו-35 – נמצאים כ-5000 שנות אור מאתנו בקבוצת הכוכבים ששמה 'ברבור'. קפלר 34 נע סביב השמש הכפולה שלו במחזוריות של 289 יום ואילו קפלר 35 מסיים מחזור סביב השמש תוך 131 יום. צוות החללית גילה את כוכבי לכת על ידי בדיקת עוצמת האור הנמדדת, של שתי השמשות הכפולות, שהראתה כי עוצמת האור יורדת בצורה מחזורית – ירידה שהעידה על קיומם של כוכבי הלכת הנעים סביבן.

לדברי פרופסור צבי מזא"ה, ביחד עם כוכב לכת קודם, שהתגלה לפני מספר חדשים מסביב לשמש כפולה – ידוע היום כבר על שלוש מערכות כאלה, של כוכבי לכת סביב שמש כפולה. "אנו יכולים להעריך כי מערכות כאלה של שתי שמשות ומסביבן כוכב לכת, הן מערכות שכיחות בגלקסיה", הוא אומר. "החשיבות העצומה של הגילוי נעוצה בעובדה, כי רוב השמשות (הכוכבים) ביקום חיות בזוגות, כמו בני האדם. כאילו נאמר על הכוכבים – 'לא טוב היות הכוכב לבדו, אעשה לו עזר כנגדו'.

"החיים על פני כוכב לכת כזה יכולים להיות מעניינים מאד", אומר פרופ' מזא"ה. "בחלק מהשקיעות תשקע קודם שמש אחת ותתחיל שעת "בין השמשות" ורק אחר כך תשקע השמש השנייה ויתחיל הלילה. כל שמש נעה סביב בת זוגה במחזוריות קבועה ועל כן משנה את מרחקה מכוכב הלכת, ולכן הטמפרטורה על פני כוכב הלכת במערכת של שתי שמשות משתנה בקצב מהיר הרבה יותר מאשר בכדור הארץ שלנו.

"כל כוכב שמתגלה הוא עולם חדש המופיע מאחורי קו האופק ובו פיסת מידע בפתרון חידת היצירה וההתפתחות של כוכבי הלכת" אומר פרופסור צבי מזא"ה. "אולם הגילויים החדשים הם מרגשים במיוחד, בגלל העובדה שהם כה שונים ממה שאנו רגילים אליו בכדור הארץ. רבים ניסו למצוא כוכבי לכת מסביב לשמשות אחרות אבל רק לאחרונה, עם שיגורה של החללית קפלר והנתונים המדויקים שהיא מספקת, התאפשרו הגילויים החדשים".