Skip to content

אפרטהייד, גזענות ותקשורת במצוקה

כמו ערוץ 10, גם YNET רוקן את המחסנית שלו לכיוון הקסנופוביה, שנאת הזר. במקרה שלנו - כרגיל - המוסלמים. נשאלת השאלה, איך מדינה שאחוז המוסלמים בה הוא 17.7% מעזה לדבר על התאסלמות של מדינות עצומות שבהן אחוז האוכלוסייה המוסלמית הוא 3-8% בלבד. התשובה פשוטה: אפרטהייד
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
שונים ובולטים - מוסלמים במארסיי. צילום: עמית מנדלזון

עוד בטרם נדמו קולות הנפץ שהשמיע באזנינו צבי יחזקאלי, יוצא לו האתר של המדינה בפצצת רייטינג משלו: "משפחה שעוזבת את מילאנו המתאסלמת לטובת ארץ הקודש". מילאנו מתאסלמת? הרי אחוז המוסלמים בכל איטליה הוא כ-2.6% מכלל האוכלוסייה. לעזוב את איטליה כדי להתייצב בישראל שבה יש 17.7% מוסלמים (כמה מוסלמים יש בכל מדינה במספרים ובאחוזים), זה באמת צעד מתוחכם אם אתה רוצה לברוח מהאסלאם.

אז איך באמת קורה שאנשים מקבלים את ההרגשה שהאסלאם משתלט? איך הם לא שמים לב לאחוז הגבוה במיוחד (הרבה יותר מכל העולם המערבי) של מוסלמים בישראל? התשובה פשוטה: אפרטהייד. זו בפשטות מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן.

ממש לא מפתיע שברחובות לונדון, פריז, מארסיי או מילאנו תיתקלו במוסלמים רבים,. ראשית, לא בטוח שהם רבים כל כך כמו שהם שונים. הם נראים שונה, נשמעים שונה, לבושים שונה. בקיצור: קשה לישראלי להחמיץ מוסלמים. שנית, והחשוב מכל: הם חיים במדינה דמוקרטית ויכולים לגור היכן שיחפצו. כמה מוסלמים חיים בנתניה? כמה משפחות ערביות מאכלסות את ראשון-לציון? פתח-תקוה? תל-אביב? נכון, בחיפה יש ערבים, רובם נוצרים והם בכלל היו שם קודם ולא הצלחנו להפחיד אותם מספיק. אבל האם מישהו מהם גר בשכונת דניה? בקיצור, פרט לערים שבמקור היו מיושבות בערבים ואי-אפשר היה לגרש אותם, במדינת ישראל קיימת הפרדה מוחלטת בין מוסלמים ויהודים. אפרטהייד הלכה למעשה. החוק אמנם מאפשר באופן תיאורטי למשפחה ערבית ישראלית לחיות היכן שרק תרצה, אבל בינינו, כמה מושבים או  קיבוצים יקבלו משפחה ערבים? או יישובים קהילתיים? התשובה היא אפס. ומה יקרה אם משפחה ערבית תיכנס לגור בלב ליבה של שכונה יהודית בירושלים? לו אני חברת הביטוח, לא הייתי מבטח אותם.

האפרטהייד מתבטא בעובדה שהאוכלוסיות הופרדו לחלוטין. גם בשכונות מעורבות כמו אבו-טור בירושלים, תושבי השכונה הערביים הולכים לבתי ספר אחרים מאלה שתושבי השכונה היהודית שולחים אליהם את ילדיהם. מערכת החינוך, מהיסודי ועד לתיכון, מופרדת לחלוטין ומתוקצבת אחרת (נחשו מי מקבל יותר). כנ"ל לגבי המועצות המקומיות והערים הערביות, המוזנחות מבחינה תקציבית ותעסוקתית לעומת היהודיות. וכשיש אפרטהייד פיזי, קל יותר להפלות בין האוכלוסיות. וקל יותר להעלים את נוכחותה של קהילה מוסלמית ענקית. תארו לעצמכם עיר מעורבת, רחמה לצלן. הישראלי הגזען ייאלץ להיתקל בערבים ברחובות העיר, שומו שמיים.

האפרטהייד הישראלי פושה בכל תחום: יחס מערכת הביטחון והמשטרה, רשויות החוק, משרד הפנים, משרד השיכון, משרד הדתות, משרד הרווחה ועוד. באירופה, לעומת זאת, יש שוויון זכויות, וכל מוסלמי, בודהיסטי, יהודי וסתם מוזר (כל עוד איש מהם אינו צועני, אבל זה כבר סיפור אחר) יכול לחיות, לקנות, לאכול וללמוד היכן שהוא רוצה. ועל כן קשה להחמיץ מוסלמים ברחוב. בדיוק כמו שקשה לפספס יהודים בברוקלין.

אחת הטענות שמוציאות אותי באופן קבוע מדעתי היא סיפור התפילה המוסלמית ברחובות הערים. אולי ההשוואה הבאה תקל עליכם: בלוק אחד מהבית שלי יש פאב עירני ופעיל 18 שעות ביממה. יושביו, או אולי כדאי לומר עומדיו, עומדים להם בהמוניהם מחוצה לו בשדרה ומקשקשים על כוס בירה, יין או כל משקה משכר אחר. אתם יודעים למה הם עומדים בחוץ? כי בפנים אין מקום להכניס סיכה. 500 מטר משם, בשדרה אחרת, מתפללים מוסלמים חמש פעמים ביום. ברחוב. ולמה ברחוב? בדיוק מאותה סיבה: המסגד שלהם הוא בעצם חנות קטנטונת בגודל של אותו הפאב. אז מה לעזאזל ההבדל? זה לגיטימי לשתות לשכרה ולעצבן את השכנים עד השעות הקטנות של הלילה, אם אתה נוצרי או יהודי. אבל זה לא לגיטימי להתפלל (בלי מואזין) אם אתה מוסלמי.

בית הכנסת הגדול באקס און פרובנס. צילום: עמית מנדלזון

למה יהודים ונוצרים אינם מתפללים ברחוב? ראיתם אי פעם את בית הכנסת הגדול במארסיי, או בעצם בכל עיר באירופה? ראיתם את הכנסיות המיועדות לנוצרים? בתי התפילה האלה נמצאים במרכזי הערים והם גדולים. בעוד שהמוסלמים יורקים דם כדי לקבל אישור בנייה למסגד גדול בפאתי העיר (ומארסיי היא עיר גדולה מאוד).

לא, אירופה אינה מתאסלמת. המספרים מוכיחים את ההיפך (אחוז הילודה במשפחות המוסלמיות יורד בהתמדה ובשיעורים משמעותיים). אם אחוז המוסלמים הוא סכנה קיומית באמת, הרי שמדינת ישראל תהיה הראשונה לשלם את המחיר. אבל ל-Ynet כמו לערוץ 10 יותר חשוב הרייטינג. והם מכוונים את הסחורה שלהם לצופה והגולש שמצוי במכנה המשותף הנמוך ביותר. זה שעדיין מאמין ש"כתוב בעיתון" פירושו אמת. וכאשר התקשורת המסורתית במצוקה, "כתוב בעיתון" זה בדרך כלל מטען דמה להעלאת רייטינג ותו לא.


הינד שהיבי, זמרת ערביה מרוקאית, שרה באקס אן פרובנס
בערבית שיר צרפתי למהדרין – סלאם יא אחי (וידאו: עמית מנדלזון)

 

[related-posts title="עוד מאת עמית מנדלזון"]

2 Comments

  1. עמית מנדלזון
    9 באוקטובר 2012 @ 10:04

    מה זה משנה בדיוק ? אין יהודים באזורים הללו בעיקר בגלל מדיניות ההפרדה. אל תשכח שישראל איננה מדינה מוסלמית היא מדינה יהודית והיהודים קובעים את המדיניות ולא להיפך. כמה יהודים רוצים לגור באזורים מוסלמיים, אפס כמה מוסלמים רוצים לגור באזורים יהודיים ,,, הרבה (איכות חיים גבוהה יותר, חינוך ותקצוב וכו…)

  2. sofar
    8 באוקטובר 2012 @ 20:32

    עמית אתה חד צדדי.
    כמה יהודים חיים באזורים מאוכלסים בצפיפות באזורים מוסלמיים??
    האם המוסלמים בנצרת סבלניים כלפי הנוצרים??
    אז צר לי שבכתבה הזו אתה מתגלה קצת כ"חכמולוג"!

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן