רק אתמול התבשרנו על עלייה תלולה באירועים אנטישמיים בעולם, ובעיקר בצרפת. סרטו של יעקב אילון על האנטישמיות שהוקרן אמש בערוץ 2 הביא את הציטוטים של אותם שונאי יהודים מוצהרים, בהם בלוגר אמריקני צעיר שדבריו לא היו מביישים את הגרועים שבנאצים. למעשה, כששמעתי את דבריו של אותו בלוגר לגמרי בן זמננו, אלכס לנדר, חשדתי שהוא נתן לארווין יאלום את ההשראה לעיצוב דמותו של אלפרד רוזנברג. רוזנברג היה מגדולי התעמולנים הנאצים שכל הווייתו אמרה שנאת יהודים, עד שהגיע אל המנוחה והנחלה כשהיטלר ימ"ש אימצו אל חיקו. אבל לא צריך ללכת רחוק. יש הרבה לנדרים כאלה. אלפרד רוזנברג הוא דמות המפתח הנאצית שמציג יאלום בספרו "בעיית שפינוזה". הוא האיש שאינו יכול להאמין באפשרות ששפינוזה הגדול היה יהודי. והנה, לנדר הצעיר אומר היום למצלמה, לכתב קנדי ולא חלילה לכתב ישראלי או יהודי: "היטלר היה נחמד מדי. הפתרון לבעיה (היהודית) הוא בסופו של דבר להשמיד אותם": והחוק האמריקני מתיר לו לומר את הדברים בשם חופש הדיבור.

ד"ר רוני שטאובר מאוניברסיטת תל אביב, אחד ממרואייניו של אילון, סיפר על תיאוריות קונספירציה מטורפות לגמרי נגד יהודים שגובו ב"עדויות" של נאו-נאצים מכל העולם. למשל, זו שהמוסד הפיל את מגדלי התאומים ושישראל עומדת מאחורי הרצח של ילדים במחנה נוער בנורווגיה על ידי אזרח נורווגי לחלוטין, חסר כל קשר ליהדות או לישראל. עורך הדין היהודי אמריקני אלן דרשוביץ, שהתראיין גם הוא לסרט, מדייק את הדברים כשהוא אומר שלמעשה האנטי ציונות היא אנטישמיות במסווה של התנגדות פוליטית לישראל. 

סרטו החשוב של אילון, כמו גם הסדרה של צבי יחזקאלי שהוקרנה לפני מספר חודשים בערוץ 10 "אללה אסלאם", מציגים את אחד הנרטיבים החוזרים ונשנים: היהודים שולטים בכלכלה, הם העשירים, המוצצים את דמנו, והם שולטים גם בתקשורת. לא אילון ולא יחזקאלי מתמודדים עם שאלה אחת קשה – אולי משום שזה לא פוליטיקלי קורקט להתמודד איתה. זו הסוגייה האקוטית של אליטה ישראלית ויהודית שמרב עיסוקה בהוצאת דיבתה של ישראל בעולם, בהצגתה התדירה כ"כובשת" וכמדינת אפרטהייד. יהודים כה נאורים שמאמינים שישראל יכולה להתקיים כישות פציפיסטית בלב המזרח התיכון, ללא צבא שיגן על תושביה. אנשים כה נאורים שמתעלמים מכך ששונאים אותנו כיהודים, ולא משנה כמה התבוללנו קודם בשם הקידמה והאמנסיפציה. ועדיין, הם מוקיעים את ישראל תחת כל עץ רענן.

ראשית אוקטובר האחרון. שטרסבורג, הרי האלפים, קאן: קן טרוריסטים אסלאמיסטים הפזורים בכל רחבי צרפת הנאורה. היעד: מטרות ישראליות ויהודיות. מקור הידיעה: העיתון הצרפתי שלא נחשד בנטיות ציוניות, לה מונד. אותו עיתון סיפר לנו כי אדם אחד מרשימה בת אחד-עשר אנשי אסלאם קיצוני, חברי הג'יהאד האסלאמי, נהרג בפשיטה משטרתית בשטרסבורג. שמו ג'רמי סידני, בן 33. לדברי ראש מחלקת החקירות של משטרת שטרסבורג, דיווח לו התובע הכללי של פריז כי טביעות אצבעותיו של סידני זוהו על רימון שהושלך לעבר חנות מכולת יהודית בצפון פריז בספטמבר האחרון. ב-4 באוקטובר הוא נהרג. זה בא בטפטופים.

נכון שזה הולך ומגעגע כמו ברווז, אבל אולי בגלל הטפטופים האלה יש ישראלים שמוכנים להישבע שזה לא ברווז. הסדרה של צבי יחזקאלי בערוץ 10 הדגימה כי לאנטישמיות פנים רבות. אם אילון המחיש שלמוסלמים אין מונופול על שנאת יהודים, בא יחזקאלי והדגים את חלקו של העולם המוסלמי – השמי במשוואה. אללה אסלאם הוציאה הרבה שדים מהבקבוק. אחד מהם, התסביך היהודי הידוע לאכול חרא ולשתוק.

הנה, לדוגמה, בני ציפר מעיתון הארץ שכתב על אללה אסלאם. "צבי יחזקאלי מגשים את חלומם של הגזענים הישראלים" כתב ציפר בכותרת מאמרו, בו הוא מקביל את התנהגות הישראלים הגזענים הללו לאנטישמיות. בנונשלאנטיות הסביר ציפר איך כולם בעולמנו רבים עם כולם (מה שנכון) ונודד בנעימות ובנוחות למדיניות כור ההיתוך, אותה הוא מציע כפתרון לבעיית החיים המשותפים של נוצרים ומוסלמים באירופה. טוב, ציפר חי מזמן בסרט. כור ההיתוך של ישראל בשנות החמישים נועד "לשכנז" את המזרחים. אפשר לומר לזכותם וגם לחובתם של המוסלמים, שהם לא יתנו לזה לקרות להם באירופה או בכל מקום אחר, כי הם מתנגדים בכל תוקף להשתכנז. ולמעשה, כמו שעולה מתכניתו של יחזקאלי, הפלגים הקיצוניים שלהם מתנגדים בחירוף נפש לדמוקרטיה ומאמינים בלב שלם בהעברת כל העולם לחיק האסלאם, כפי שעולה גם מסרטו של אילון.

יהודי לא צריך להיות במאלמו

יחזקאלי עשה עבודה לגיטימית של זיהוי אותם תאים רדיקליים שמתפשטים באירופה, ושהם לא במקרה, מוסלמים. לא כל התיעוד בסדרה שלו מצביע על מגמתיות פוליטית אסלאמיסטית, במקרים רבים התיאור נוגע בקצוות החשופים של חברה אירופית אליטיסטית שמדירה את האחר, המוסלמי, ודוחקת אותו לתחושת קיפוח המדשנת את צמיחת ההצטרפות לתאים אסלאמיסטיים רדיקליים, אלא שבאירופה יש עוד עמים או דתות הסובלים מהדרה ותגובותיהם שונות. את הסטטיסטיקה של מקורות הטרור כל אחד יכול לבדוק בעצמו.

במרסיי, צרפת. ראש העירייה סמיה גלי אומרת ליחזקאלי: "בצרפת לא רואים בהם (במוסלמים) צרפתים אמיתיים", ויחזקאלי מוסיף ומשרטט את האווירה באזורי המגורים שלהם: אין שוטרים במקומות האלה. יש מקומות שהמשטרה לא נכנסת אליהם. בשכונת מונפרמיי 80% מוסלמים. פשע. זו השכונה שבה פרצה אינתיפאדת המהגרים בשנת 2005 אחרי ששני נערים נהרגו על ידי שוטרים.

בבית קפה בפריז הוא פוגש אנשים שמבטאים בגלוי את פחדם מפני אסלאמיזציה. "הפלישה מכסה את כל אירופה" אומרת אחת מהם. תושב דנמרק חוזה: "עד שנת 2060, הם יהיו מחצית מאוכלוסיית דנמרק".

בפרק השני מגיע יחזקאלי לרובע מולנביק בבריסל, בלגיה. שם הוא מצלם הפגנות נגד חוק הרעלה. "הדמוקרטיה לזבל", צועקים המפגינים, "שריעה!" ואחד מהבלגים אומר לו: "איפה אירופה? כבר אין אירופה". הוא משוחח עם נשים. מציף את תופעת רצח הנשים בידי קרובי משפחה. אחת מהן אומרת לו: "אני בטוחה במיליון אחוז שלא אמות מוות טבעי".

בפרק השלישי מדבר יחזקאלי על הפיגוע בשטוקהולם (מישהו זוכר?) ומקליט את האימאם של שוודיה אומר על המחבל: "הוא קרבן של הטרור הדמוקרטי". בבלגיה הוא מקליט את אבו עמראן האומר: ,"דמוקרטיה היא ההיפך משריעה ואסלאם". השריעה, הוא אומר,  תשתלט על העולם. גם על בלגיה, כמובן.

יחזקאלי חוזר למרסיי ומשרטט תמונה בעייתית של חיי המוסלמים בעיר: עזובה והזנחה ותחושת קיפוח עמוקה "רק לנו קוראים ערבים. לאחרים לא מדביקים כינויים" מספר לו אחד מהם. ובפרק הרביעי, שבות מצלמות ערוץ 10 למאלמו, שוודיה. אילנה אדנר, ישראלית המתגוררת שם 36 שנה ומסייעת לפליטים, רבם מהם מוסלמים מעירק ומארצות אחרות, לקבל אשרות כניסה לשוודיה, מודה בפני המצלמות: "לא עונדים כאן סימנים יהודיים. מגן דוד, זה מסוכן". אחרי הפגנה מוסלמית שהייתה בעיר ובה הותקפה לאחר שבאה להזדהות עימם, היא אומרת בכנות: "אף פעם לא הרגשתי כאן מאוימת, אבל ההפגנה הזו, לא יכלתי לישון בלילה. יהודי לא צריך להיות במאלמו.. אני מסיימת כאן כיותר מפליטה, עם המון המון משקע".

היום, יום השואה, הלכתי ברגל בשכונת בית וגן בירושלים. שכונה דתית מתונה. בשעת הצפירה הלכו לצדי שלושה חובשי כיפה. שניים מהם המשיכו ללכת. אחד עמד במשך חלק מהצפירה. רגע אחד, לחשוב על הילד הזה שבתמונה.