Skip to content

הדרבי של מילאנו: הרבה במשותף

לקראת הדרבי המילאנזי, נותן הילאל עאדל נקודת מבט לתוך קרביו של אחד ממשחקי הדרבי החמים בעולם, שגם אם ירד מעט מנכסיו בשנים האחרונות, היוקרה נשארה זהה
זמן קריאה: 11 דקות

אחד הדברים המרתקים בקשר בין אוהד לקבוצה, בהקשר לבעלים, הוא שרבים הם המקרים בו האוהד הפשוט חוזה את העתיד לבוא על הקבוצה מהבחינה הכלכלית והמקצועית. אוהדי הכדורגל כיום, אינם אוהדי כדורגל שאינם מודעים לכל מה שקשור בכדורגל העולמי בכל תחום בו הוא קשור. רמת ההתעמקות כיום של אוהד כדורגל ממוצע, בתחומים הפיננסים שקשורים במועדון אותו הוא אוהב, אינה פחותה מהתעמקותו בפן המקצועי של הקבוצה. דבר זה הוביל כמובן אוהדי כדורגל רבים בעולם לחזות את העתיד הכלכלי של הקבוצה אותה הם אוהבים. וכשעל הקבוצה שלהם נוחתת תקופה כלכלית קשה, הם מיד זועקים "אמרנו לכם!".

ה"אמרנו לכם" נשמע גם כלפי סוגיות מקצועיות. כמו למשל התעקשות מאמן על שילוב שחקן בעמדה מסוימת במגרש, בניגוד לעצות מרבית אוהדי הקבוצה. כשהניסיון של המאמן נכשל, אז מיד המשפט "אמרנו לכם" נשמע. זו אינה חוכמה בדיעבד כלל וכלל. זו אמת. ג'יאני אניילי, או האבוקאטו אניילי, בעליה המיתולוגי של יובנטוס, אמר פעם בראיון לתקשורת את המשפט הבא על הקשר בין אוהד הכדורגל לקבוצה שלו ולבעליה. "במקרים רבים, אוהד קבוצת כדורגל שיושב ביציעים הכי נחותים במגרש, מבין בכדורגל ובענייני קבוצת כדורגל יותר מאשר המנהלים אותה". משפט זה, הינו משפט נכון ביותר.

אם כבר מדברים על דרבי מילאנו, אז די לספק כאן דוגמה אחת קטנה. כשבינואר 2011 החלו להתפרסם דיווחים על כל שאינטר עומדת למכור את הקשר טיאגו מוטה לפריס סן ז'רמין הצרפתית, זעקו אוהדי אינטר "לא!". הזעקה לא היתה מאהבה למוטה כי הוא סמל, אלא כי הם טענו באופן גורף שהקשר האיטלקי הוא זה שמחזיק את כל אינטר בכלל ואת הקישור שלה בפרט. ואם יעזוב – תהיה קריסה מוחלטת. ואכן, מוטה עזב ואינטר קרסה.

אוהדי אינטר. יודעים טוב מכולם (Photo by Giuseppe Bellini/Getty Images)

בעלים/אוהד

סילביו ברלסקוני ומאסימו מוראטי, נשיא ובעלי מילאן ואינטר בהתאמה. הם בעלים ותיקים. הם לא מחזיקים את המועדונים על מנת להשיג רווח כלשהו, אלא מתוך אהדת הקבוצה. הם תרמו סכומי עתק במשך עשרות שנים למועדונים שלהם. את הכל הם עשו מתוך אהבה. ללא כל התחשבנות או מחשבה על רווח והפסד. טוב, הם אולי חשבו על כך, אך הם הפסידו בשמחה. שני הבעלים, כחלק מהמשבר הכלכלי בעולם, נפגעו רבות. מוראטי בגלל סיבות עסקיות נטו, וברלסקוני בגלל תביעות כספיות ודברים אחרים.

באינטר הבעיות הכלכליות החלו לצוץ מיד אחרי הזכייה בטריפל ב-2010. במילאן הן הגיעו ב-2011. לברלסקוני ומוראטי לא נגמר הכסף. הם לא הפסיקו להיות עשירים, אך כן ראו את השינויים במצב הכלכלי בעולם וגם את ההתפתחות הכלכלית בכל הקשור לכדורגל העולמי, ואמרו "עד כאן!".

אוהדי המילאנזיות, אשר התרגלו לשחקני-העל שנחתו בסן-סירו ובג'יוזפה מיאצה שנה אחרי שנה, לא יכלו להתרגל למצב הנוכחי בו שתי המילאנזיות שלהם לא מנחיתות שום סטאר עולמי בחלון ההעברות. אוהדי הקבוצות אמנם הבינו את הסברי הבעלים על כך שהקבוצות צריכות להיות בריאות פיננסית, שעליהן להיות רווחיות ושגם – אין להם יכולת כלכלית יותר לשפוך עשרות מיליונים על שחקן בודד. פיניטו – אמרו הבעלים. אבל, רבים מהאוהדים לא יכלו לעכל זאת וביקרו את הבעלים. כן, אלו שמבקרים את הבעלים אינם חסרי מושג. אך האהבה לקבוצה שלהם מונעת מהם להבין את המציאות. אך יותר מכל, מונעת מהם להבין, שבעלי המועדונים שלהם, ברלסקוני ומוראטי, היו זורקים מליארד אירו על הקבוצה שלהם כדי לפרק את עולם הכדורגל כולו. אבל אין להם עוד את היכולת הזו, במימדי ההשקעות של העבר. היסטורית, הוכח ששני הבעלים שפכו כספים כאילו אין מחר על שחקנים ענקים וגרועים כאחד. העיקר לרכוש.

מאסימו מוראטי. גם אוהד וגם בעלים (Photo by Dino Panato/Getty Images)

האם למישהו יש ספק בכך, שברלסקוני ומוראטי מרוצים מכך שאינם יכולים להנחית כוכב-על בקבוצה שלהם? האם למישהו יש ספק ששני הנשיאים שמחים מכך שהקבוצות שלהם מחזיקים במאמנים כמו מסימליאנו אלגרי ואנדראה סטרמאצ'יוני? ברלסקוני הוא נשיא שתענוג לקרוא את הראיונות המקצועיים איתו, כי רואים שהוא מבין כדורגל. ואין ספק, שאם לא המצב הכלכלי, אלגרי היה אדם מובטל. כי אני בטוח, שמבחינת ברלסקוני, אלגרי הוא מאמן גרוע. מספיק לקרוא תמיד את דבריו של ברלסקוני, כדי להבין עד כמה הוא רואה במילאן קבוצה מספר 1 בעולם, כשהוא מכוון תמיד לעבר הזכייה בליגת האלופות. וזה רק ממחיש את גודל הקשר שלו למועדון.

הנזכר לעיל תקף גם במקרה של מוראטי וסטרמאציוני. אין ספק שהוא תומך במאמן הצעיר, אבל בינינו, לו למוראטי היתה היכולת הכלכלית של לפני שלוש שנים, האם היה ממנה את המאמן חסר הניסיון? או ממנה מאמן-על איכותי? התשובה ברורה. ומסיבה זו, אין ספק שבתוך תוכם, כאוהדים – הם אולי סובלים יותר מאשר האוהד הרגיל. כי הם גם אוהדים וגם בעלים. האם כשברלסקוני רואה את מילאן מביישת את עצמה מול אנדרלכט הבלגית בליגת האלופות, לא מרגיש כאב וכעס רב בתוכו? אין ספק שכן. אז רק תדמיינו שהוא מרגיש את הכאב הזה גם כאוהד וגם כבעלים. כי הוא יודע שהכל היה יכול להיות אחרת לו מצבו הכלכלי היה מרשה לו זאת.

לא קל להיות אוהד ובעלים בו זמנית. סלביו ברלסקוני לא מעורב בענייני היומיום של מילאן, לעומת מאסימו מוראטי אשר כן מעורב בענייני היומיום של אינטר. ומוראטי, עוד סובל יותר אולי כמי שלא מפספס ולו משחק כמעט של אינטר. וכשאדם כמו מוראטי, שהוא אוהד ובעלים, רואה למשל את אינטר שלו לא מנצחת קבוצה כמו סיינה בגלל למשל היעדר איכות. אז הסבל שלו פי כמה יותר גדול מסבלו של אוהד אינטר מושבע. כי מוראטי צריך לסבול גם כאוהד, לסבול גם כבעלים, גם כנשיא וגם כמי שצריך לספק תשובות לשאלות רבות שנוחתות עליו כמו גשם זלעפות אחרי כל מעידה.

לא קל להתנהל כאוהד ובעלים. כי אתה מכחיש דברים שאתה יודע שכאוהד הם נכונים אבל אין לך ברירה אלא לומר אחרת כדי להרגיע את האוהדים הזועמים בעת משבר בקבוצה. לדוגמה, אם שחקן X הינו שחקן גרוע, וכל האוהדים טוענים כך. אז לבטח גם הנשיא והבעלים יודע בתוכו שמדובר כן בשחקן גרוע. אבל בגלל היעדר כלים כלכליים לא היתה ברירה אלא לרכוש אחד כמוהו. ולכן, כשהוא נשאל על השחקן הזה, הוא לא יכול לצאת לתקשורת ולומר בשפה של אוהד, "וואלה, זה חרא של שחקן! בושה שהוא משחק בקבוצה הזו שלי!". ולכן מהסיבה שהוא הבעלים, הוא ישקר ויגיד דברים אחרים, רק כדי להרגיע, למרות שהוא יודע בדיוק את האמת. וכאן, באמת צריך להתחשב באנשים הללו ורק להעריך את הכוח שלהם ואת האהבה שלהם לקבוצות. אגב, סלביו ברלסקוני לא יהיה נוכח בדרבי מהסיבה שהוא הוזמן לחגיגת יום הולדתו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אשר חוגג 60.

אלגרי. היה צריך להיות מובטל? (Photo by Dino Panato/Getty Images)

דרבי מילאנו, או דרבי דלה מאדונינה 2012/13 הראשון במסגרת המחזור השביעי, הוא דרבי בין שתי קבוצות שבעליהן פשוט מאוהבים בהן כאוהדים. זה דרבי של שתי קבוצות שעוברות תהליך החלפת דורות מקיף ויסודי ביותר. שתי קבוצות שעוברות תהליך רה-ארגון פיננסי מקיף ביותר.

מדובר בשתי קבוצות חסרות יכולת כלכלית כיום להתמודד מול הקבוצות העשירות של אירופה, אשר רק לפני כשלוש שנים, שתיהן היו אלו שהשתינו בקשת עליהן. אבל למרות הכל, זה עדיין דרבי מילאנו. זה עדיין הר הגעש של מילאן. זה עדיין, היה ונשאר דרבי האהבה. דרבי של אהבת בעלים שסובלים יותר מכל אוהד שלהן מלראות אותן במצב בו הן נמצאות. ללא ספק, צריך להוריד את הכובע להם על התרומה הענקית שלהם להן, ולכדורגל העולמי בכלל. וכעת, לעניינים המקצועיים של הדרבי.

מילאן: המפתח לניצחון הוא בואטנג

ערב משחק הניצחון מול זניט סנט פטרסבורג הרוסית בליגת האלופות, רמז אדריאנו גליאני בראיון שהמערך הכי טוב שיכול להיות למילאן, הוא מערך ה-1:3:2:4. כשהוא 'כמובן' מציין שבסופו של דבר, זו החלטתו של המאמן מסימליאנו אלגרי. אז אלגרי 'החליט' לשחק במערך שציין גליאני, ומילאן ניצחה ונראתה טוב למרות ששער הניצחון הושג משער עצמי. לקראת הדרבי, ימשיך אלגרי ככל הנראה עם אותו מערך ואף אותו הרכב. כשיש גם דיווחים על כך שאלגרי ישחק במערך ה-2:5:3. אך זה לא בטוח, כי אין למילאן כעת בסגל בלמים באיכות טובה מבחינת הכושר בו הם נמצאים. ומסיבה זו, רוב הסיכויים שאלגרי יעלה באותו מערך וכנראה עם אותו הרכב. ומשמעות הדבר, שהחלוץ בוז'אן קרקיץ' יפתח בחוד ההתקפה במקומו של ג'יאמפאולו פאציני. ע"פ ההערכות, בונרה וייפס יפתחו כבלמים. ייפס ככל הנראה יועדף על כריסטיאנו זפאטה בגלל הניסיון. אחד הדברים המעניינים שאלגרי ככל הנראה יעשה, הוא העליה למשחק גם עם אבאטה ודה שיליו. שניהם הרי מגנים ימניים. אך ע"פ דיווחים, דה שיליו ישחק בעמדת המגן השמאלי ואבאטה ישחק בימין. מעניין, כן?

בקישור, יפתח אלגרי כמו מול זניט, עם דה יונג וריקרדו מונטיליבו. וכנ"ל בחלק ההתקפי יותר כשיפתח עם אל-שעראווי הלוהט, בואטנג ועמנואלסון. על-פניו ההרכב נראה טוב, אך השאלה אם מה שהתרחש מול זניט היה הבלחה או נקודת מוצא של מילאן לעתיד, מבחינת איכות. רבים מייעצים לאלגרי עיצה אחת: שחק מהר וישר להתקפה ללא צורך להתבסס על אחזקת הכדור. אם להתעמק בעצה הזו, מגיעים למסקנה שהינה נכונה. אין במילאן כיום שחקנים שמנוסים מאוד בכל הקשור באחזקת כדור בקישור. מלבד מונטי שהוא מיומן בתכונה זו, אין מילאן אחר בקישור שיכול לעזור לו בכך. למרות שבהתקפה, אורבי, בואטנג ואל-שעראווי כן בעלי יכולת אחזקת כדור ודריבל מעולה. אך השאלה היא, אם הם יכולים למצוא להם שותפים בדרך המשחק הזו בקישור? לא. מילאן, יכולה לנצח את אינטר בדרבי חרף זאת שמצבה פחות טוב מהנראזורים. הסיבה היא טקטית: יש במשחק של אינטר כמות חורים ענקית בקישור. בשונה ממילאן שהבעיה שלה הינה הגנתית והתקפית, כי היא מסתמכת כעת בעיקר על הזון האיכותי בו נמצא אל-שעראווי. כשגם באינטר, ההתסמכות הינה על הכישרון האישי של דייגו מיליטו, אנטוניו קסאנו ופליפה קוטיניו. אך בקישור – היא מלאה בחורים. ישנו חוסר סדר ואחריות אצל אינטר. הקישור שלה רך ובקלות יחסית אפשר ללחוץ אותו ולדחוק אותה אחורה. כך קרה מול פיורנטינה לכל אורך המחצית השניה וכך קרה קצת מול נפטצ'י בליגה האירופית כשאינטר ניצחה 1:3.

קווין פרינס בואטנג. מילאן צריכה אותו אם היא רוצה לנצח (Photo by Claudio Villa/Getty Images)

אלגרי, מחזיק בכלים טובים לנצח את המשחק אם ההגנה שלו תתפקד באופן איכותי. "ההגנה של מילאן חייבת להתחיל מהחלוצים", אמר אריגו סאקי שלשום. אך לפני שתתחיל מהחלוצים, שקודם הקו האחורי יתפקד הייטב. ראינו עד כמה כריסטיאן אביאטי הציל את מילאן מול זניט. דבר המלמד על הבעיה העיקרית של מילאן בכל הקשר להגנה. לגבי הדרך לנצח את אינטר, המפתח במשחק הזה נמצא דווקא אצל בואטנג. בואטנג יכול להיות זה – שיקבל את החופש מאלגרי להתמקם למעלה ולא לתרום להגנה גם כשאינטר מחזיקה בכדור ובדרך לתקוף. הסיבה? קודם כל כי בואטנג משחק באמצ השלישייה שמאחורי בוז'אן. והסיבה העיקרית טמונה בחורים הקיימים בקישור אינטר, והמרחק הרב בו משחקים שחקניה, יכול לשחק רבות לידי מילאן בכך שיפעילו לחץ על מובילי הכדור ועל השחקנים שללא כדור במטרה לחטוף אותו אם יקבלו אותו. דה יונג, מונטי, אל-שעראווי ועמנואלסון חייבים להיות אלו אשר יפעילו את הלחץ הזה. גם בואטנג יכול לעשות זאת, אך פחות כדי לא לחזור לאחורה מדי אלא להישאר למעלה כדי להיות המטרה להוצאת התקפות מהירות של מילאן. ומשם – יצטרפו איתו אחרים. ניצול החורים בקישור אינטר, וניצול המרחקים בין השחקנים, הינו המפתח למילאן לנצח בדרבי. השאלה אם ההגנה שלה תיראה סוף סוף טובה? אי-אפשר לדעת.

אינטר: סגירת חורים ויצירת צפיפות

נכון, אינטר נראית טוב יחסית. אבל, אם מתעמקים בפן הטקטי באופן יסודי, ומתעמקים במשחק שלה, מגלים הרבה בעיות בקבוצה של המאמן אנדראה סטרמאצ'יוני שניצח את הדרבי הראשון שלו בעונה שעברה בתוצאה 2:4. אינטר בליגה, ניצחה עד כה ארבע קבוצות. היא ניצחה במשחק הפתיחה את פסקארה החלשה והגרועה 0:3. היא ניצחה אחר כך את טורינו עם מערך ה-4:2:4 המלא סיכון שלה. ולו אינטר לא היתה מנצחת, אז המצב שלה היה גרוע ביותר. אך לא לשכוח שטורינו לו היתה מחזיקה בחלוצים איכותיים בהתקפה עם רגל מסיימת מצויינת, היא היתה מבקיעה כי היא כן הגיעה למצבי הבקעה רבים ביותר. ולחצה את אינטר המון במחצית השניה. גם הניצחון שהושג מול קייבו לא היה ניצחון מבריק כי גם קייבו לחצה את אינטר הייטב והגיעה למצבי הבקעה רבים. אך גם היא חסרה איכות התקפית כדי לנצל את ההזדמנויות. והניצחון האחרון שהושג בליגה מול פיורה, הושג גם הוא למרות מחצית שניה בה פיורה פשוט לחצה וחנקה את אינטר באופן מוחלט גם כשהיא משחקת בעשרה שחקנים החל מהדקה ה-67.

יש משהו 'שקרי' בניצחונות אינטר. יש יותר מדי הסתמכות על הכישרון ההתקפי הקיים אצלה. ויש בשפע. סגל השחקנים של אינטר על הנייר איכותי ביותר. הן בהגנה והן בהתקפה. הבעיה היא בדרך המשחק שלה. נתחיל מהבעיה העיקרית והיא הבעיה של המרחקים הקיימים בין השחקנים. בעיקר בקישור. ובין הקישור להגנה. לא ברורה הסיבה ששחקני אינטר משחקים במרחק רב אחד מהשני וכלל לא נראים כמי שמשחקים בתלכדי קבוצתי. בכל משחק ומשחק של אינטר העונה, בו צפיתי – בלט המרחק הזה בין השחקנים אשר יכול להיות מנוצל על-ידי כל קבוצה עם שחקנים איכותיים ושחקני התקפה קטלניים. ואת זה, סטרמא חייב לטפל בו מול מילאן, אחרת – מילאן למרות מצבה הלא טוב, יכול עדיין בגלל איכות שחקניה לנצל זאת. הרי פיורה ניצלה זאת ותקפה רבות ולחצה את אינטר. אז מילאן לא יכולה?

סטרמאציוני, מאמן אינטר (Photo by Dino Panato/Getty Images)

הבעיה השניה שקשורה יותר מכל בקשר פרדי גוארין, היא בעיית חוסר האחריות. גוארין עד כה שיחק בחוסר אחריות, בחוסר איכפתיות ובלי לחשוב על טובת הקבוצה. במשחקים רבים העונה, הוא נראה כפי שזורק ז** במשחקו ומחפש לבעוט במקום למסור. ספסולו על-ידי סטרמא במשחקים האחרונים הוא אחד המהלכים הטובים שביצע המאמן. כי בשונה מקמביאסו, גרגאנו וקשרים אחרים, הם דווקא אחראים ובעלי משמעת משחק גבוהה ביותר. לפי ההשערות, סטרמא יעלה במערך ה-2:1:4:3 כשבקו האחורי ישחקו סמואל, חסוס, ראנוקייה. בקישור ישחק סטרמא עם זאנטי, גרגאנו, קמביאסו ופריירה הנפלא. ובהתקפה, ישחק פליפה קוטיניו הלוהט מאחורי קסאנו ודייגו מיליטו, כי כמובן ווסלי סניידר יעדר בגלל פציעה. ההגנה של אינטר בשונה ממילאן, הינה החוליה החזקה והמתואמת ביותר במערך של סטרמא. נכון, ההתקפה של אינטר לוהטת, אך היא יותר מתבססת על הכישרון של השלישייה הקדמית. אולם, הגנה הופכת להיות טובה כתלכיד וכחולייה אחת. וזה מה שלעת עתה נראה בקו האחורי של אינטר, כשסמיר האנדנוביץ' הוא הגיבוי מאחורה. ואיזה גיבוי נפלא הוא. שוער סופר מצויין.

בשונה ממילאן, אינטר הראתה ניצוצות של לחץ טוב במשחקים שלה. לחץ שמתחיל מהקו הקדמי. הבעיה בלחץ הזה שאינו עקבי ולא לכל אורך המשחק אלא מופיע ונעלם. נעלם ומופיע. ואפשר לומר, שהוא מופיע רק במחצית הראשונה אך נעלם משום מה שבמחצית השניה. הסיבה לכך, לעניות דעתי, טמונה באותם חורים קיימים בקישור ובמרחקים הרבים בין השחקנים. נקודות חולשה אלו, נקראים כנראה על-ידי מאמני היריבות במחצית הראשונה ומנוצלים במחצית השניה. חוץ מהסיבה הזו, לא קיימת סיבה אחרת להבדל בין אינטר של המחצית הראשונה לזו של המחצית השניה. הבעיה טמונה גם בסטרמא אשר חייב לדעת לנהל נכון את המשחק ולקרוא את השינויים אצל היריב. אך חוסר הניסיון ואולי האיכות משחקת תפקיד חשוב בסרייה A. ההבדלים בין אינטר במחציות – הוא דבר בולט ביותר אשר מחייב את המאמן לדעת לטפל בו תוך כדי משחק כדי להגיב לפעולות מאמן היריבה. ואם סטרמא לא מבחין בזאת, אז זו בעיה.

המפתח של אינטר לניצחון בדרבי, טמון רק בקישור. ההגנה שלה מעולה, ההתקפה מצויינת. אך בכל הקשור לפן הטקטי בכלל ולגבי הקישור בפרט, היא לא טובה מספיק. היא אף חלשה ומלאה בנקודות חולשה שמילאן יכולה לנצל. סטרמא, יצטרך לתקוף את אינטר בעיקר מהאמצע. אבאטה (טוב, הוא נראוזרי D:) ודה שיליו מגינים טובים שיתמודדו הייטב במשחק האגפים של אינטר. דבר שלב ההגנה של מילאן לא יכול לעשות. דניאלה בונרה אינו בלם איכותי. הוא מעולם לא היה בלם ולכן הוא מלא בנקודות תורפה. מיליטו, קסאנו וקוטיניו יכולים לסחרר אותו. כמו גם כל בלם אחר שישחק לצדו. כי את האמת צריך לומר: אין למילאן בלמים איכותיים. והתקפות

של אינטר דרך האמצע – וגם דרך הקישור של מילאן, הוא המפתח לניצחון. מסירות עומק איכותיות, מסירות עומק שטוחות ומוגבהות מאמצע הקישור הנראזורי אל עבר ההתקפה – יכול לתפוס את מילאן עם המכנסיים למטה. אבל, השאלה החשובה היא, האם סטרמא ידע להתמודד מול מילאן במחצית השניה אחרי שככל הנראה, אלגרי יבחין בחורים שלה? או שבכלל הוא יגיע מוכן מדי לחורים הללו וינצל אותם במחצית הראשונה? נצטרך לחכות ולראות.

הכותב הוא מבעלי הבלוג TheCurva, העוסק בכדורגל האיטלקי ובכל מה שסובב אותו.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן