הדבר האחרון שמדינת ישראל זקוקה לו בימים אלה הוא מערכת בחירות מוקדמת. אנחנו בחרנו בנציגנו הפוליטיקאים כדי שיובילו את מדינת ישראל מנקודה A   לנקודה B  טובה יותר. שישיטו את הספינה הזו הנקראת מדינת ישראל אל עבר חוף מבטחים. לשם כך הסמכנו אותם, הפקדנו בידיהם את המדינה ונתנו בהם את אמוננו. הקדמת הבחירות היא הודאה בכשלונם של נציגנו הנבחרים, ובראש וראשונה כשלונה של הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו.

נכון שהמערכת הפוליטית במדינת ישראל נמצאת בשפל המדרגה של כל הזמנים, ונכון גם לומר שרוב נבחרינו נולדו אל תוך המצב הזה ואינם אחראים להיווצרותו, ונכון שחולשת המערכת הפוליטית בישראל היא תוצאה של חולשת הדור וכולנו נושאים באחריות לכך. אך משבחרנו את נציגנו לכנסת – עליהם לתת תשובה גם לכך. הם לא יכולים לומר – זה המצב הקיים ואין בידינו אפשרות לעשות דבר בנדון. זה בלתי מתקבל על הדעת, ויש בהתנהלות שכזו מרכיב מאוד חזק של הפרת אמונים יסודית וגם של שחיתות. הם נושאי משרה בכירה בארגון הזה הנקרא פוליטיקה, ועליהם מוטלת האחריות האישית לכל הקורה בו. הם לא יכולים לומר כי לא ידעו, לא ראו ולא שמעו. כך צריך לראות את הדברים, וכל עוד המקום היחידי במדינה בו אנחנו מרשים לעצמנו לחשוב ולהתנהג כמטומטמים היא המערכת הפוליטית שלנו, נמשיך לספוג הפסדים ולגרום נזקים עצומים למדינה ולחברה בה.

חוסר היציבות הפרמננטי של המשילות בישראל ופגיעה חמורה בטיב פעולתו של הממשל בה נגזרים ישירות מחולשת המערכת הפוליטית בארץ. אי אפשר עוד לומר כי טובת המדינה קודמת לטובת הפוליטיקה. טובת המדינה היא טובת הפוליטיקה, והיא לא יכולה לבוא על חורבותיה של זו. ראש הממשלה איננו יכול לפנות לציבור ולומר לו "סליחה, טעיתי כשהקמתי קואליציה שאיננה מאפשרת לי להעביר את התקציב, ולפיכך אני הולך עתה לבחירות מקדימות. לא אני אשם בכך. המציאות הפוליטית אשמה, ולי אין כל אפשרות לעשות דבר בנדון".

לראש הממשלה אחריות עליונה להבטחת בטחונה ורווחתה של המדינה

הגיע העת שטיעון שכזה לא יישמע עוד בתוכנו והציבור לא יקבלו. לראש הממשלה אחריות עליונה להבטחת בטחונה ורווחתה של המדינה, ובמסגרת זו עליו לתת את הדעת לשיפור ולקידום הדמוקרטיה והמערכת הפוליטית שלה. כשראש ממשלה בישראל הוא ראש וראשון למסיתים ולמדיחים בתוכנו, וניתן לכנותו כמתפלל (מלל בלתי אחראי, בלתי מושכל ובלתי ראוי) הלאומי, אנחנו נמצאים במדרון חלקלק של מגמות שקיעה והתדרדרות.

מה טעם ללכת עתה לבחירות, כשהתוצאות כמעט וידועות מראש? מה שהיה הוא שיהיה, ובנימין נתניהו יקים שוב את אותה קואליציה, פחות או יותר. מדוע אם כן שלא יעשה מאמץ עליון כבר עתה להעביר את התקציב ולמלא את ימיה של הממשלה הזו עד תומם? זה המנדט שהוא קיבל מן העם, והוא לא יכול לבוא ככה סתם ולזרקו בחזרה אל הציבור.

אנרגיות המחאה הציבורית שפקדה אותנו בקיץ שעבר
עדיין לא תורגמו לכדי צעדים פוליטיים משמעותיים ואיכותיים.
זה תהליך שלוקח זמן, ויש לאפשר לו להבשיל

אילו נתניהו היה לפחות יוצא אל העם עם תוכנית לאומית רחבת היקף לשינוי ולקידום המערכת הפוליטית בישראל, הייתה הצדקה כלשהי בהקדמת הבחירות. אך לגרור את העם לבחירות סרק זה מעשה בלתי אחראי, שיש לתת עליו את הדין. נתניהו חייב להמשיך עם הקואליציה שבידו ובמקביל לאפשר לתהליכים המאוד דינמיים המתרחשים כיום בשטח להבשיל לקראת שינוי המערכת הפוליטית.

אנרגיות המחאה הציבורית שפקדה אותנו בקיץ שעבר עדיין לא תורגמו לכדי צעדים פוליטיים משמעותיים ואיכותיים. זה תהליך שלוקח זמן, ויש לאפשר לו להבשיל. השבר הפוליטי בישראל הוא כמעט טקטוני, וכל שינוי בו הוא בחזקת מהפכה קופרניקאית של ממש. הציבור מרגיש וחש שהדברים אינם מתנהלים כראוי ומזהה היטב את ההפסדים העצומים הנגרמים לו ולמדינה בגינם, אך איננו יודע מאין בא עליו הדבר. הוא עדיין הולך כסומא בערפל בעניין זה.

הליכוד איננו מפלגה סקטוריאלית, והשיקול הלאומי הרחב חייב להנחותו יותר מכל. להיות ראש ממשלה בישראל איננו חזות הכל ולא יכול להוות תירוץ המצדיק פגיעה חמורה בערכי היסוד של המדינה ובתשתיותיה הכי בסיסיות. בניית קואליציה של מיעוטים היא תהליך התאבדותי, והגיעה העת שהוא ייפסק אחת ולתמיד. התנהלות כזו של ראש ממשלה היא פגיעה חמורה במדינה, ועל כולנו לדעת זאת.

[related-posts title="מאמרים נוספים בנושא בחירות"]

__________________________________________________________________________________________________

נמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר שכתב, "לקראת פרדיגמה חדשה", (הקליקו לקריאת הספר בפורמט דיגיטלי) מציג תפיסה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, הוא מניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים, והוא מתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.

*דף הפייסבוק של מאיר מירב