ה-OECD מצביע על פערים בנגישות לשירותי בריאות בישראל

מעיקרי הדוח שפורסמו עתה עולה כי מערכת הבריאות טובה בבסיסה, אך ניכרים פערים גדלים והולכים בנגישות לשירותים רפואיים. הדוח גם מבקר את איכות הטיפול ורמת השירות בבתי החולים. הדוח הסופי יפורסם בנובמבר. ליצמן: ניישם את ההמלצות. יחימוביץ': "מערכת הבריאות הנפלאה של ישראל תקרוס ותיעלם אם יימשך העשור הכלכלי של נתניהו"

ה-OECD מצביע על פערים בנגישות לשירותי בריאות בישראל

מעיקרי הדוח שפורסמו עתה עולה כי מערכת הבריאות טובה בבסיסה, אך ניכרים פערים גדלים והולכים בנגישות לשירותים רפואיים. הדוח גם מבקר את איכות הטיפול ורמת השירות בבתי החולים. הדוח הסופי יפורסם בנובמבר. ליצמן: ניישם את ההמלצות. יחימוביץ': "מערכת הבריאות הנפלאה של ישראל תקרוס ותיעלם אם יימשך העשור הכלכלי של נתניהו"

ארגון ה-OECD  מדרג בפעם הראשונה את מערכת הבריאות בישראל. לפני כשנה החל ארגון ה-OECD בבחינה של איכות מערכת הבריאות בישראל. במסגרת הבחינה שלח הארגון בחודש נובמבר 2011 משלחת בינלאומית של מומחים בנושאי בריאות ומדיניות בריאות. המשלחת כללה גם גורמי מקצוע מחוץ לארגון.

במהלך שהותה של המשלחת בישראל הם נפגשו באופן עצמאי הן עם ראשי מערכת הבריאות בישראל והן במרפאות ובתי חולים ברחבי הארץ. בין היתר סיירו חברי המשלחת בבתי החולים: תל השומר, רמב"ם, הדסה, איכילוב וסורוקה, ביקרו במרפאות של קופות החולים בדימונה, שגב שלום וזרזיר, ביקרו בתחנת טיפת החלב ביישוב בדואי לא מוכר בנגב, פגשו נציגי ארגוני זכויות חולים מקרב האוכלוסייה הערבית ויוצאי אתיופיה ונציגי ארגוני מעסיקים כדוגמת הר"י וההסתדרות הרפואית.

צילום: שרית פרקול)
"בתי החולים בישראל חייבים להגביר מאמצים כדי לשפר את איכות הטיפול" (צילום: שרית פרקול)

במהלך שנת 2012 השלימה המשלחת הבינלאומית את הבחינה ובימים אלו היא מסיימת את כתיבת הדוח הסופי. הדוח הסופי והמקיף יפורסם לציבור בתאריך 26.11.2012. באותו יום יגיעו נציגי הארגון לישראל ויציגו את הסקירה שלהם וההמלצות בנושא אי-השוויון במסגרת הכנס השנתי השלישי "מערכת הבריאות מתמודדת עם אי-השוויון".

להלן עיקרי הממצאים כפי שתורגמו על ידי משרד הבריאות מתוך ההודעה והפרסום שהפיץ הארגון.

א. ארגון ה-OECD  מציין כי ישראל הקימה את אחת ממערכות הבריאות המוצלחות ביותר בקרב מדינות ה-OECD במהלך 15 שנים מאז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

ב. בעוד שרמות נמוכות של הוצאות על בריאות בישראל עשויות לשקף שנים רצופות של שליטה הדוקה בהוצאות וביקוש נמוך יחסית לשירותי בריאות של אוכלוסייה צעירה ובריאה, ישראל יצרה נסיבות תקציביות הדוקות אשר אפשרו בניית מערכת בריאות המתאפיינת בשירותי רפואה ראשונית באיכות גבוהה.

ג. כמו כן, בקרב מדינות ה-OECD, מערכת הבריאות בישראל נחשבת טובה במיוחד בזיהוי מוקדם של מחלות כרוניות וכן כטובה במיוחד בתמיכה באנשים החיים עם מצב בריאותי, אשר מונע ביקורים מיותרים בבתי חולים. לדוגמה, ישראל נזכרת בביצועיה הטובים בטיפול בסוכרת, כאשר מאמצי הממשלה למנוע ולשלוט בסוכרת תרמו למספר נמוך יחסית של מקרי קבלה לבתי חולים עקב מקרי סכרת לא מבוקרים, בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. הירידה בסיבוכים ממחישה את המאמצים המתמשכים לשפר את איכות הטיפול הניתן לחולי סוכרת.

ד. כוח אדם מקצועי – הרפואה הראשונית בישראל הפיקה תועלת מהעלייה ההיסטורית של רופאים מברית המועצות לשעבר. יש חשיבות גדולה לוודא שרופאים ואחיות לעתיד יבחרו לעבוד בתחום הרפואה הראשונית ושיוכשרו ברמת המיומנות הנדרשת.

ה. איסוף מידע – מרפאות בישראל, אשר ביצועיהן מוערכים ידי קופות החולים, מחויבות לתת דין וחשבון באמצעות איסוף נתונים נרחב לגבי המטופלים. שיטת איסוף המידע הנ"ל  מהווה נקודת חוזק לשיפור איכות המערכת. עם זאת, יש להרחיב במידה רבה יותר את המידע הנאסף כדי לנטר שיפורים נוספים באיכות השירות.

ו. איכות הטיפול בבתי החולים – בתי החולים בישראל חייבים להגביר מאמצים כדי לשפר את איכות הטיפול, ולהרחיב את המעקב אחר רמת השירות הניתן. כדי להשיג מטרה זו יש להפוך מידע לזמין יותר ובעלת ניוד גדול יותר בין סביבות הטיפול השונות. הפיכת מידע לזמין באופן ציבורי מאפשרת מרחב נוסף לתחרות על בסיס איכות בין קופות וספקים. כמו כן, חילופי המידע והתיאום בין הרפואה הראשונית ובתי חולים הינם חלשים באופן מפתיע וצריכים להשתפר.

ז. פערים בבריאות –  האוכלוסייה בישראל מאופיינת בתמהיל מורכב של פערים בתחום הבריאות, ולכן, נדרש לאתר פערים בתחום הבריאות באמצעות פעולה במספר רב של חזיתות. בעוד שהמאמצים שנעשו עד היום ראויים לשבח, פעילות נוספת צריכה להתמקד בהפיכת השירותים למותאמים יותר מבחינה תרבותית, בחיזוק המאמצים לגבי מניעה ובשיפור הנתונים באשר לפערים. כמו כן, שירותי הבריאות צריכים להיות נגישים יותר לאלה אשר זקוקים להם. בנוסף, הנטל ההולך וגובר של ההוצאה הפרטית לשירותי בריאות הופך את הנגישות לקשה יותר עבור העניים ביותר.

ליצמן: אין בכוונתנו להתעלם

סגן שר הבריאות, ח"כ הרב יעקב ליצמן, ציין בעקבות המסקנות שעלו בדו"ח: "ה-OECD  מציין כי מערכת הבריאות בישראל היא אחת מהמתקדמות ביותר מקרב המדינות החברות בארגון ומשבח את הצעדים שנקט המשרד בשנים האחרונות לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית. יחד עם זאת, הדוח מציין גם מקומות במערכת אשר דורשים שיפור. אין בכוונתנו להתעלם מנקודות אלו, לאחר פרסום הדוח המלא של הארגון, הנחתי את מנכ"ל המשרד, פרופ' רוני גמזו, להגיש לי תוכנית ליישום ההמלצות שעלו בדוח".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, ציין בעקבות מסקנות הדוח: "צוות הבדיקה של ארגון ה-OECD  הינו צוות מקצועי, הכולל מומחים מהמדרגה הראשונה באיכות מערכות בריאות. שמחתי לראות כי גם ה-OECD רואים בחלקים רבים של מערכת הבריאות בישראל "אור לגויים" וממליצים למדינות השונות לאמץ דרכי פעולה של מערכת הבריאות בישראל. ההערה של ה-OECD על מדידה, דיווח ופרסום מדדי האיכות בבתי החולים מחייבת אותי, את הנהלת המשרד וכל מערכת הבריאות לשנס מותניים ולהפעיל ולקדם את התוכנית שהכנו למדידה שכזאת בכל בתי החולים הכללים בישראל בנחישות."

יחימוביץ': המערכת נשחקת במהירות מפחידה

יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', בתגובה לדוח ה-OECD על מערכת הבריאות: "הדוח מדגים במספרים את מה שכל אזרח רגיל חש על בשרו: מערכת הבריאות הנפלאה של מדינת ישראל תקרוס ותיעלם אם ימשך העשור הכלכלי של נתניהו. הישגיה של מערכת הבריאות, שעל כולנו להיות גאים בהם, הם תוצאה של השקעות וערכי עבר שנתניהו עדיין לא הצליח לחבל בהם, ושל  אנשים ברוכי כישרון וחדורי אתוס של ערבות הדדית שהובילו אותה אל הפסגה. מרגע שמונה נתניהו לשר אוצר נשחקה המערכת בשיטתיות מפחידה, קוצצו מיליארדים בתקציבה והופרטו חלקים נרחבים ממנה. בפועל כמעט כל משפחה בישראל נאלצת לשלם מכיסה ביטוח נוסף, על מה שהיא זכאית לקבל חינם אין כסף ועל מה שכבר שילמה עליו מיסים.

אי השוויון בין המרכז לפריפריה, בין מבוגרים לצעירים ובעיקר בין עשירים למעמד הביניים והחלשים התרחב בצורה מסוכנת והוא מאיים על היכולת של מדינת ישראל להבטיח בריאות ציבורית לכולם.

אני מתחייבת כי ממשלה בראשות מפלגת העבודה תחזיר את המשאבים שקוצצו ממערכת הבריאות, תשים סוף להפרטה, תשנה את המגמה של הסתמכות כמעט מלאה על ביטוחי בריאות פרטיים ותחזיר את האמון במערכת הציבורית שלמרות כל הקשיים נחשבת אחת המערכות הטובות בעולם".

ארגון ה-OECD  מדרג בפעם הראשונה את מערכת הבריאות בישראל. לפני כשנה החל ארגון ה-OECD בבחינה של איכות מערכת הבריאות בישראל. במסגרת הבחינה שלח הארגון בחודש נובמבר 2011 משלחת בינלאומית של מומחים בנושאי בריאות ומדיניות בריאות. המשלחת כללה גם גורמי מקצוע מחוץ לארגון.

במהלך שהותה של המשלחת בישראל הם נפגשו באופן עצמאי הן עם ראשי מערכת הבריאות בישראל והן במרפאות ובתי חולים ברחבי הארץ. בין היתר סיירו חברי המשלחת בבתי החולים: תל השומר, רמב"ם, הדסה, איכילוב וסורוקה, ביקרו במרפאות של קופות החולים בדימונה, שגב שלום וזרזיר, ביקרו בתחנת טיפת החלב ביישוב בדואי לא מוכר בנגב, פגשו נציגי ארגוני זכויות חולים מקרב האוכלוסייה הערבית ויוצאי אתיופיה ונציגי ארגוני מעסיקים כדוגמת הר"י וההסתדרות הרפואית.

צילום: שרית פרקול)
"בתי החולים בישראל חייבים להגביר מאמצים כדי לשפר את איכות הטיפול" (צילום: שרית פרקול)

במהלך שנת 2012 השלימה המשלחת הבינלאומית את הבחינה ובימים אלו היא מסיימת את כתיבת הדוח הסופי. הדוח הסופי והמקיף יפורסם לציבור בתאריך 26.11.2012. באותו יום יגיעו נציגי הארגון לישראל ויציגו את הסקירה שלהם וההמלצות בנושא אי-השוויון במסגרת הכנס השנתי השלישי "מערכת הבריאות מתמודדת עם אי-השוויון".

להלן עיקרי הממצאים כפי שתורגמו על ידי משרד הבריאות מתוך ההודעה והפרסום שהפיץ הארגון.

א. ארגון ה-OECD  מציין כי ישראל הקימה את אחת ממערכות הבריאות המוצלחות ביותר בקרב מדינות ה-OECD במהלך 15 שנים מאז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

ב. בעוד שרמות נמוכות של הוצאות על בריאות בישראל עשויות לשקף שנים רצופות של שליטה הדוקה בהוצאות וביקוש נמוך יחסית לשירותי בריאות של אוכלוסייה צעירה ובריאה, ישראל יצרה נסיבות תקציביות הדוקות אשר אפשרו בניית מערכת בריאות המתאפיינת בשירותי רפואה ראשונית באיכות גבוהה.

ג. כמו כן, בקרב מדינות ה-OECD, מערכת הבריאות בישראל נחשבת טובה במיוחד בזיהוי מוקדם של מחלות כרוניות וכן כטובה במיוחד בתמיכה באנשים החיים עם מצב בריאותי, אשר מונע ביקורים מיותרים בבתי חולים. לדוגמה, ישראל נזכרת בביצועיה הטובים בטיפול בסוכרת, כאשר מאמצי הממשלה למנוע ולשלוט בסוכרת תרמו למספר נמוך יחסית של מקרי קבלה לבתי חולים עקב מקרי סכרת לא מבוקרים, בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. הירידה בסיבוכים ממחישה את המאמצים המתמשכים לשפר את איכות הטיפול הניתן לחולי סוכרת.

ד. כוח אדם מקצועי – הרפואה הראשונית בישראל הפיקה תועלת מהעלייה ההיסטורית של רופאים מברית המועצות לשעבר. יש חשיבות גדולה לוודא שרופאים ואחיות לעתיד יבחרו לעבוד בתחום הרפואה הראשונית ושיוכשרו ברמת המיומנות הנדרשת.

ה. איסוף מידע – מרפאות בישראל, אשר ביצועיהן מוערכים ידי קופות החולים, מחויבות לתת דין וחשבון באמצעות איסוף נתונים נרחב לגבי המטופלים. שיטת איסוף המידע הנ"ל  מהווה נקודת חוזק לשיפור איכות המערכת. עם זאת, יש להרחיב במידה רבה יותר את המידע הנאסף כדי לנטר שיפורים נוספים באיכות השירות.

ו. איכות הטיפול בבתי החולים – בתי החולים בישראל חייבים להגביר מאמצים כדי לשפר את איכות הטיפול, ולהרחיב את המעקב אחר רמת השירות הניתן. כדי להשיג מטרה זו יש להפוך מידע לזמין יותר ובעלת ניוד גדול יותר בין סביבות הטיפול השונות. הפיכת מידע לזמין באופן ציבורי מאפשרת מרחב נוסף לתחרות על בסיס איכות בין קופות וספקים. כמו כן, חילופי המידע והתיאום בין הרפואה הראשונית ובתי חולים הינם חלשים באופן מפתיע וצריכים להשתפר.

ז. פערים בבריאות –  האוכלוסייה בישראל מאופיינת בתמהיל מורכב של פערים בתחום הבריאות, ולכן, נדרש לאתר פערים בתחום הבריאות באמצעות פעולה במספר רב של חזיתות. בעוד שהמאמצים שנעשו עד היום ראויים לשבח, פעילות נוספת צריכה להתמקד בהפיכת השירותים למותאמים יותר מבחינה תרבותית, בחיזוק המאמצים לגבי מניעה ובשיפור הנתונים באשר לפערים. כמו כן, שירותי הבריאות צריכים להיות נגישים יותר לאלה אשר זקוקים להם. בנוסף, הנטל ההולך וגובר של ההוצאה הפרטית לשירותי בריאות הופך את הנגישות לקשה יותר עבור העניים ביותר.

ליצמן: אין בכוונתנו להתעלם

סגן שר הבריאות, ח"כ הרב יעקב ליצמן, ציין בעקבות המסקנות שעלו בדו"ח: "ה-OECD  מציין כי מערכת הבריאות בישראל היא אחת מהמתקדמות ביותר מקרב המדינות החברות בארגון ומשבח את הצעדים שנקט המשרד בשנים האחרונות לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית. יחד עם זאת, הדוח מציין גם מקומות במערכת אשר דורשים שיפור. אין בכוונתנו להתעלם מנקודות אלו, לאחר פרסום הדוח המלא של הארגון, הנחתי את מנכ"ל המשרד, פרופ' רוני גמזו, להגיש לי תוכנית ליישום ההמלצות שעלו בדוח".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, ציין בעקבות מסקנות הדוח: "צוות הבדיקה של ארגון ה-OECD  הינו צוות מקצועי, הכולל מומחים מהמדרגה הראשונה באיכות מערכות בריאות. שמחתי לראות כי גם ה-OECD רואים בחלקים רבים של מערכת הבריאות בישראל "אור לגויים" וממליצים למדינות השונות לאמץ דרכי פעולה של מערכת הבריאות בישראל. ההערה של ה-OECD על מדידה, דיווח ופרסום מדדי האיכות בבתי החולים מחייבת אותי, את הנהלת המשרד וכל מערכת הבריאות לשנס מותניים ולהפעיל ולקדם את התוכנית שהכנו למדידה שכזאת בכל בתי החולים הכללים בישראל בנחישות."

יחימוביץ': המערכת נשחקת במהירות מפחידה

יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', בתגובה לדוח ה-OECD על מערכת הבריאות: "הדוח מדגים במספרים את מה שכל אזרח רגיל חש על בשרו: מערכת הבריאות הנפלאה של מדינת ישראל תקרוס ותיעלם אם ימשך העשור הכלכלי של נתניהו. הישגיה של מערכת הבריאות, שעל כולנו להיות גאים בהם, הם תוצאה של השקעות וערכי עבר שנתניהו עדיין לא הצליח לחבל בהם, ושל  אנשים ברוכי כישרון וחדורי אתוס של ערבות הדדית שהובילו אותה אל הפסגה. מרגע שמונה נתניהו לשר אוצר נשחקה המערכת בשיטתיות מפחידה, קוצצו מיליארדים בתקציבה והופרטו חלקים נרחבים ממנה. בפועל כמעט כל משפחה בישראל נאלצת לשלם מכיסה ביטוח נוסף, על מה שהיא זכאית לקבל חינם אין כסף ועל מה שכבר שילמה עליו מיסים.

אי השוויון בין המרכז לפריפריה, בין מבוגרים לצעירים ובעיקר בין עשירים למעמד הביניים והחלשים התרחב בצורה מסוכנת והוא מאיים על היכולת של מדינת ישראל להבטיח בריאות ציבורית לכולם.

אני מתחייבת כי ממשלה בראשות מפלגת העבודה תחזיר את המשאבים שקוצצו ממערכת הבריאות, תשים סוף להפרטה, תשנה את המגמה של הסתמכות כמעט מלאה על ביטוחי בריאות פרטיים ותחזיר את האמון במערכת הציבורית שלמרות כל הקשיים נחשבת אחת המערכות הטובות בעולם".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן