מבקשי מקלט מסודאן: "אנו פליטים לא מסתננים"

כמאתיים מבקשי מקלט מסודאן מפגינים בתל אביב נגד ההחלטה לכלוא אותם במתקן הכליאה החדש לשלוש שנים לפחות. מדבריהם נראה כי יותר מכול קשים להם החיים בחוסר וודאות מתמשך והעלבון מהישראלים המכנים אותם "מסתננים" ו"פושעים"

מבקשי מקלט מסודאן: "אנו פליטים לא מסתננים"

כמאתיים מבקשי מקלט מסודאן מפגינים בתל אביב נגד ההחלטה לכלוא אותם במתקן הכליאה החדש לשלוש שנים לפחות. מדבריהם נראה כי יותר מכול קשים להם החיים בחוסר וודאות מתמשך והעלבון מהישראלים המכנים אותם "מסתננים" ו"פושעים"

כמאתיים מבקשי מקלט מסודאן מפגינים מול הקרייה ברחוב קפלן בתל אביב בדרישה להכיר בכך שהם פליטים ונגד ההחלטה לכלוא אותם. המפגינים עומדים בשורות מסודרות, מחזיקים שלטים נגד הכליאה, חלקם מציגים את תעודת הפליט שקיבלו מהאו"ם במצרים. מול השורות צועד מפגין המחזיק במגפון וקורא את הססמאות: "אנחנו לא מסתננים, אנחנו פליטים" ו"בית סוהר זה לא הבית שלנו", "אנחנו לא פושעים". המפגינים חוזרים אחריו בקול שקט, כאילו חוששים לצעוק.

את ההפגנה אירגנה קואליציה של ארגונים של פליטי סודאן בישראל. המניע לה היה הכרזתו של שר הפנים על כליאת מבקשי מקלט מסודאן החל מ-15 באוקטובר, אך משיחות עם המפגינים נראה שיותר משהם מוחים על הכליאה ועל המסר של שר הפנים שמעודד אותם לחזור לסודאן, מה שחורה להם יותר מכול הן ההתייחסות העקרונית אליהם כאל "מסתננים" ואי-ההכרה בכך שהם פליטים שנמלטו על חייהם.

"אנחנו פליטים, לא מסתננים" (צילום: שרון ליבנה)

דאוד מוחמד מדרפור: "באתי לישראל ב-2007. ברחנו מסודאן, בדרכון של סודאן כתוב שמותר לבקר בכל המדינות רק לא בישראל. מה נעשה? אנחנו לא יכולים לחזור לשם. אני מדרפור, יש שם רצח עם מאז 2003. עד עכשיו הטבח נמשך. אנחנו מפחדים מה יהיה איתנו. אנחנו לא מסתננים, אנחנו פליטים".

מצבו של מוחמד טוב ביחס לרוב רובם של מבקשי המקלט: בעוד הם מחזיקים באשרת שהייה זמנית שאינה מקנה אף זכות זולת השהייה, הוא היה בין בני המזל שקיבלו מעמד של "תושב ארעי" (א'5) – תושבות זמנית המקנה זכויות בסיס מקבילות למעמד של פליט. בזמן כהונת אהוד אולמרט כראש הממשלה, העניקה הממשלה במחווה חד-פעמית אשרות שכאלה לכ-600 מבקשי מקלט מדרפור. עם זאת אין זה מעמד של קבע, ומוחמד חושש כי בכל יום עלולים לקחת ממנו את המעמד ולגרש או לכלוא אותו. "חמש שנים אני כאן ואני לא יודע מה יהיה איתי".

מוסה אדם מדרפור: "באנו למחות על ההחלטה לשלוח את כולנו למאסר. אנחנו זקוקים להגנה, ואנחנו צריכים שהאו"ם יתערב ויגן עלינו. פנינו לנציבות האו"ם לפליטים בישראל והם אמרו לנו שהם לא יכולים לעזור… אנחנו מפחדים להיות כאן בכלא ולא יכולים לחזור לשם כי שם נהיה בכלא או שיהרגו אותנו. ברחנו מרצח העם בדרפור, המליציות של הממשלה הסודאנית רצחו 300 אלף איש בדרפור. הממשלה ממשיכה לעצור אנשים ולרצוח, המצב שם עדיין רע מאוד".

"ישראלים לא אוהבים סודאנים" (צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס)

סוואיבה מדרפור נמצאת חמש שנים בישראל, מחזיקה בידה תעודת פליט שקיבלה מנציבות האו"ם לפליטים במצרים. "היינו במצרים כמה שנים אך שם המשרד לפליטים נסגר, והיה מלחמה מהמצרים אלינו. בגלל זה אנחנו באנו לכאן, חשבנו שכאן יהיה בסדר. אנחנו באים כי אנחנו פליטים, לא באנו לחפש עבודה. בזמן האחרון מדברים עלינו פה שאנחנו באים בשביל העבודה ועושים הפגנה נגדנו, אנחנו רוצים לספר לישראלים שלא באנו בשביל אוכל, לא בשביל עבודה, באנו כי אנחנו פליטים. אנחנו מקבלים רק ויזה שצריך לחדש כל ארבעה חודשים. אנחנו צריכים לבוא בלילה כדי לשמור מקום בתור לקבל ויזה. בכל העולם יש משרדים של הפליטים, אנחנו רוצים לקבל את הזכויות שלנו, אם לא פה אז אנחנו רוצים לעבור למקום אחר. ישראלים לא אוהבים סודאנים, אנחנו לא מסתדרים פה. הכול קשה," היא אומרת, וקולה נשבר.

[related-posts]

בישראל חיים כ-15 אלף מבקשי מקלט מסודאן; רובם מחבל דרפור או מהנובה. קבוצות אלה הן מיעוטים במדינה שנשלטת בידי שלטון ערבי-מוסלמי, בראשות הנשיא עומאר אל-באשיר שנאשם בפשעים נגד האנושות בשל רצח העם בדרפור.

"אנחנו לא פושעים". צועדים בדרך למקום ההפגנה (צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס)

הגעתם של פליטים מסודאן לישראל החלה ב-2006, לאחר מה שמכונה "מאורעות מוסטפה מחמוד", בהם בדצמבר 2005 פוזרה הפגנה שקטה וממושכת של פליטים מסודאן בקהיר באלימות קטלנית על ידי המשטרה שהביאה למותם של עשרות, ויש אומרים מאות, גברים, נשים וילדים סודאנים. הפגנת השבת הארוכה התקיימה בעקבות הפסקת הטיפול של נציבות האו"ם לפליטים בעניינם והרעת תנאי חייהם. האו"ם אוסר על גירוש פליטים למצרים מאחר שמצרים כולאת פליטים ואף מגרשת לארצות המוצא שלהם, מה שמעמיד את חייהם בסכנה.

ארגונים למען זכויות פליטים עתרו לבית המשפט בבקשה לאסור על כליאת הפליטים מסודאן. בית המשפט הוציא צו ארעי המונע את מעצרם עד לדיון שייערך ב-30 באוקטובר.

2 Comments

  1. israel
    15 באוקטובר 2012 @ 23:16

    לגרשששש ומהררררררררררר לנחזיר למדינותיהם את כל המסתננים המהגרי עבודה

כמאתיים מבקשי מקלט מסודאן מפגינים מול הקרייה ברחוב קפלן בתל אביב בדרישה להכיר בכך שהם פליטים ונגד ההחלטה לכלוא אותם. המפגינים עומדים בשורות מסודרות, מחזיקים שלטים נגד הכליאה, חלקם מציגים את תעודת הפליט שקיבלו מהאו"ם במצרים. מול השורות צועד מפגין המחזיק במגפון וקורא את הססמאות: "אנחנו לא מסתננים, אנחנו פליטים" ו"בית סוהר זה לא הבית שלנו", "אנחנו לא פושעים". המפגינים חוזרים אחריו בקול שקט, כאילו חוששים לצעוק.

את ההפגנה אירגנה קואליציה של ארגונים של פליטי סודאן בישראל. המניע לה היה הכרזתו של שר הפנים על כליאת מבקשי מקלט מסודאן החל מ-15 באוקטובר, אך משיחות עם המפגינים נראה שיותר משהם מוחים על הכליאה ועל המסר של שר הפנים שמעודד אותם לחזור לסודאן, מה שחורה להם יותר מכול הן ההתייחסות העקרונית אליהם כאל "מסתננים" ואי-ההכרה בכך שהם פליטים שנמלטו על חייהם.

"אנחנו פליטים, לא מסתננים" (צילום: שרון ליבנה)

דאוד מוחמד מדרפור: "באתי לישראל ב-2007. ברחנו מסודאן, בדרכון של סודאן כתוב שמותר לבקר בכל המדינות רק לא בישראל. מה נעשה? אנחנו לא יכולים לחזור לשם. אני מדרפור, יש שם רצח עם מאז 2003. עד עכשיו הטבח נמשך. אנחנו מפחדים מה יהיה איתנו. אנחנו לא מסתננים, אנחנו פליטים".

מצבו של מוחמד טוב ביחס לרוב רובם של מבקשי המקלט: בעוד הם מחזיקים באשרת שהייה זמנית שאינה מקנה אף זכות זולת השהייה, הוא היה בין בני המזל שקיבלו מעמד של "תושב ארעי" (א'5) – תושבות זמנית המקנה זכויות בסיס מקבילות למעמד של פליט. בזמן כהונת אהוד אולמרט כראש הממשלה, העניקה הממשלה במחווה חד-פעמית אשרות שכאלה לכ-600 מבקשי מקלט מדרפור. עם זאת אין זה מעמד של קבע, ומוחמד חושש כי בכל יום עלולים לקחת ממנו את המעמד ולגרש או לכלוא אותו. "חמש שנים אני כאן ואני לא יודע מה יהיה איתי".

מוסה אדם מדרפור: "באנו למחות על ההחלטה לשלוח את כולנו למאסר. אנחנו זקוקים להגנה, ואנחנו צריכים שהאו"ם יתערב ויגן עלינו. פנינו לנציבות האו"ם לפליטים בישראל והם אמרו לנו שהם לא יכולים לעזור… אנחנו מפחדים להיות כאן בכלא ולא יכולים לחזור לשם כי שם נהיה בכלא או שיהרגו אותנו. ברחנו מרצח העם בדרפור, המליציות של הממשלה הסודאנית רצחו 300 אלף איש בדרפור. הממשלה ממשיכה לעצור אנשים ולרצוח, המצב שם עדיין רע מאוד".

"ישראלים לא אוהבים סודאנים" (צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס)

סוואיבה מדרפור נמצאת חמש שנים בישראל, מחזיקה בידה תעודת פליט שקיבלה מנציבות האו"ם לפליטים במצרים. "היינו במצרים כמה שנים אך שם המשרד לפליטים נסגר, והיה מלחמה מהמצרים אלינו. בגלל זה אנחנו באנו לכאן, חשבנו שכאן יהיה בסדר. אנחנו באים כי אנחנו פליטים, לא באנו לחפש עבודה. בזמן האחרון מדברים עלינו פה שאנחנו באים בשביל העבודה ועושים הפגנה נגדנו, אנחנו רוצים לספר לישראלים שלא באנו בשביל אוכל, לא בשביל עבודה, באנו כי אנחנו פליטים. אנחנו מקבלים רק ויזה שצריך לחדש כל ארבעה חודשים. אנחנו צריכים לבוא בלילה כדי לשמור מקום בתור לקבל ויזה. בכל העולם יש משרדים של הפליטים, אנחנו רוצים לקבל את הזכויות שלנו, אם לא פה אז אנחנו רוצים לעבור למקום אחר. ישראלים לא אוהבים סודאנים, אנחנו לא מסתדרים פה. הכול קשה," היא אומרת, וקולה נשבר.

[related-posts]

בישראל חיים כ-15 אלף מבקשי מקלט מסודאן; רובם מחבל דרפור או מהנובה. קבוצות אלה הן מיעוטים במדינה שנשלטת בידי שלטון ערבי-מוסלמי, בראשות הנשיא עומאר אל-באשיר שנאשם בפשעים נגד האנושות בשל רצח העם בדרפור.

"אנחנו לא פושעים". צועדים בדרך למקום ההפגנה (צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס)

הגעתם של פליטים מסודאן לישראל החלה ב-2006, לאחר מה שמכונה "מאורעות מוסטפה מחמוד", בהם בדצמבר 2005 פוזרה הפגנה שקטה וממושכת של פליטים מסודאן בקהיר באלימות קטלנית על ידי המשטרה שהביאה למותם של עשרות, ויש אומרים מאות, גברים, נשים וילדים סודאנים. הפגנת השבת הארוכה התקיימה בעקבות הפסקת הטיפול של נציבות האו"ם לפליטים בעניינם והרעת תנאי חייהם. האו"ם אוסר על גירוש פליטים למצרים מאחר שמצרים כולאת פליטים ואף מגרשת לארצות המוצא שלהם, מה שמעמיד את חייהם בסכנה.

ארגונים למען זכויות פליטים עתרו לבית המשפט בבקשה לאסור על כליאת הפליטים מסודאן. בית המשפט הוציא צו ארעי המונע את מעצרם עד לדיון שייערך ב-30 באוקטובר.

2 Comments

  1. israel
    15 באוקטובר 2012 @ 23:16

    לגרשששש ומהררררררררררר לנחזיר למדינותיהם את כל המסתננים המהגרי עבודה

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן