Skip to content

יחידות הנופש: היום הצבעה מכרעת לשחרור בעליהן

ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לשחרור בעלי הזכויות ביחידות הנופש מהתחייבות ל-999 שנים; היו"ר שאמה-הכהן: "שחרור 40 אלף בעלי יחידות הנופש בקלאב הוטל לחופש – מוכיחה שהגנת הצרכן היא ערך יסוד בחברה הישראלית"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

משק כנפי הבחירות נשמע אתמול בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת בעת הדיון על שחרור בעלי יחידות הנופש מן העסקה. ח"כ יואל חסון (קדימה), מבעלי הצעת החוק אמר ש"כשהבנתי שהולכים לבחירות, החלטתי להכנס למשא ומתן עם בעלי קלאב הוטל ולהגיע להסכם על העניינים ה'סוציאליים'. קיבלתי הצעה שלחלקה אני מסכים". אחת ההתייחסויות בוועדת הכלכלה היתה למקרים שנקראו בוועדה בשם כללי "סוציאליים" – קשישים ואנשים קשי יום שנדרשו לשלם אלפי שקלים בשנה דמי אחזקה, שהלכו ותפחו, גם כאשר לא עשו שימוש ביחידה שלהם ולא עמדו בתשלומים.

הוועדה בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, עסקה עד שעות הערב בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של ההצעה של ח"כ איתן כבל, שאוחדה עם ההצעה של חברי הכנסת יואל חסון ואופיר אקוניס, לתיקון חוק הגנת הצרכן והסדרת נושא ההתחייבויות בעסקאות לתקופות קצובות.

 

הוועדה אישרה להחיל את החוק גם על רכישת יחידות נופש, על מנת לאפשר למי שרכש יחידת נופש להשתחרר מהעסקה. היו"ר שאמה-הכהן התייחס לכך ואמר כי "שחרור 40 אלף בעלי יחידות הנופש בקלאב הוטל לחופש – זו אמירה חסרת תקדים שמוכיחה שהגנת הצרכן היא ערך יסוד בחברה הישראלית. מסתבר שלא רק לכל דבר טוב יש סוף, אלא גם לדברים רעים כמו עושק וכבילת המוני צרכנים. אין אבסורד יותר גדול מכבילת צרכנים היכן לנפוש בחופשתם, ואין יותר מעציב מכך ששלושים שנה זה צלח את כל הבקרות והאיזונים".

"חלונות" ליציאה מן העסקה

בתום דיון ארוך בו השתתפו מלבד היו"ר גם חברי הכנסת יואל חסון, איתן כבל, עמיר פרץ, יוליה שמאלוב ברקוביץ' ורוברט טיבייב, בנושא יחידות הנופש, החליטו חברי הוועדה לאפשר לצרכנים להשתחרר מהעסקה לרכישת זכויות ביחידת נופש.

לפי ההצעה, החוק יכנס לתוקף ב-1 בינואר 2013, כאשר אז ייפתח חלון זמן של חצי שנה, עד 30 ביוני 2013, בו יוכל בעל הזכות להודיע על הרצון להשתחרר מיחידת הנופש שלו, כאשר השחרור ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2014. עוד נקבע כי התנאי לשחרור הוא תשלום דמי ביטול – מי שירצה להשתחרר בלי להשתמש ביחידה בשנת 2013 ובלי לשלם את דמי האחזקה, יצטרך לשלם דמי ביטול של 5,000 שקלים, ומי שירצה להשתמש ביחידה ב-2013 וישלם דמי אחזקה, יצטרך לשלם דמי ביטול נוספים בסך 2,500 שקלים.

כמו כן, באותו חלון זמן יוכלו בעלי הזכויות לקצוב את תקופת זמן החוזה למספר שנים קדימה, שלאחריהן הוא יפקע ללא דמי ביטול. בחלון הזמן הראשון הוא יוכל להודיע על רצונו להפסיק את ההסכם בסוף שנת 2017; עד סוף שנת 2017 הוא יוכל להודיע על רצונו לסיים את ההסכם בסוף שנת 2020. לאחר מכן, עד סוף שנת 2020 יוכל בעל הזכות להשתחרר בכל ארבע שנים, כלומר עד סוף 2020 יוכל הצרכן להודיע על רצונו לסיים את ההסכם בסוף שנת 2024 – וכך הלאה.

שחרור גם לבעלי חובות עבר

כמו כן הבהיר היו"ר שאמה-הכהן כי תשלום חובות העבר לא יהיה תנאי לשחרור מהעסקה. נציגת משרד המשפטים, רוני נויבאר, התייחסה להצעה ואמרה כי נציגי הממשלה מבקשים להחזיר את ההצעה לוועדת השרים לחקיקה. ח"כ חסון זעם על ההצעה ואמר כי המשמעות היא שהחוק לא יעבור בכנסת הנוכחית ואולי לא יעבור בכלל. היו"ר שאמה-הכהן ביקש להרגיע ואמר כי הוא לא רואה שר בממשלה שיעצור עכשיו את החקיקה הזאת.
כמו כן אישרה הוועדה את הצעת ח"כ יואל חסון (קדימה), לקבוע כי ניתן יהיה לבטל עסקאות עתידיות, כאשר הביטול ייכנס לתוקף שנתיים מתום השנה שבה נמסרה ההודעה, כאשר בעל הזכות יצטרך לשלם עבור השימוש באותם שנים ולא יזכה להשבה של התמורה ששילם עבור היחידה. נציגי הממשלה הודיעו כי הממשלה שומרת את הזכות להסתייג מהסעיף.

בישיבת הוועדה השתתפו נציגים של עובדי קלאב הוטל, בעלי יחידות נופש, באי כוח הבעלים של קלאב הוטל ועוד.

ח"כ עמיר פרץ (עבודה) טען שיש לדאוג גם למאות עובדי קלאב הוטל. אחת מהן, אילנית אסרף, התייצבה בפני הוועדה וסיפרה שהיא עובדת כבר 20 שנה בקלאב הוטל טבריה, בו עובדים גם ערבים ונוצרים, במקום שבו מקומות העבודה אינם רבים. "שירתנו אתכם נאמנה", אמרה בהתרגשות, "בעקבות הצעת החוק יהיה גל עצום של ביטולים ובעקבותיו פיטורים. אני אם לשלושה ועם רביעי בדרך, אך אמצא עבודה בגיל שלי"?

נטליה זרניצקי, העובדת בקלאב הוטל אילת, אמרה אף היא ש"אין לנו עבודה אחרת באילת. אנחנו לא מתעשרים מן העבודה הזו".

עו"ד אלכס הרטמן, המייצג את קלאב הוטל, אמר בין השאר, ש"מבקשים מהכנסת שתכריע במקום בית המשפט בפרשנות חוזה. זה תהליך מסוכן" והוסיף ש"תמיד היתה לנו כוונה לפתור את המקרים הסוציאליים".

ד"ר גיל אוריון, גם הוא ייצג את קלאב הוטל, הדגיש שאין תקדים עולמי למצב שבו ניתנת זכות ביטול, לא בארה"ב ולא באירופה. "הגשנו חות דעת שמציגה פגיעה כלכלית בקלאב הוטל – הפסד של 30 מיליון שקלים בשנה, כי אנשים יבטלו בחורף ואי אפשר יהיה להכניס אחרים במקומם".

לעומתם טענה פנינה פרץ, בעלת יחידת נופש בקלאב הוטל, כי היא קנתה את היחידה לפני הרבה שנים, כאשר בארץ עוד לא ידעו מה זו יחידת נופש: "חתמנו הסכם ל-999 שנים, כאשר כל מה שרצינו זה לצאת לנופש עם הילדים".

"הגיע הזמן שאנשים יקבלו אחריות על החלטותיהם"

ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה), סברה שהגיע הזמן שאנשים יקחו אחריות על חייהם ועל החלטותיהם ולא יצפו שהממשלה והכנסת יחלצו אותם מהחלטות שגויות. "צריכה לאנשים להיות אחריות על העסקאות עליהן הם חותמים. מציגים זאת כאילו יש ציבור טיפש שקונגלומרטים מכריחים אותו לחתום על עיסקאות".

עמדה נוספת הציג בעל יחידות נופש שאמר: "אני קניתי ארבע יחידות נופש כנכס. האם לא ניפגע מכך אם המלון יפשוט רגל בגלל הצעת החוק או שהשירות יידרדר? שהמועצה לצרכנות תשמור גם עלי!".

הלילה, יום שני, ייעשה מאמץ לאשר את ההצעה בקריאה שנייה ושלישית במרתון ההצבעות במליאה, לפני יציאת הכנסת לפגרת בחירות.

[related-posts title="עוד כתבות בנושא החקיקה על יחידות הנופש"]

2 Comments

  1. אילן אמיר
    26 באוקטובר 2012 @ 8:15

    שאלתי – האם ההצעה אושרה בקריאה שניה ושלישית ? האם החוק עבר סוף סוף ?????

  2. מאיר
    15 באוקטובר 2012 @ 11:30

    האם זה גם כולל את קלאב אין אילת?

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן