Skip to content

עליות מחירי הנדל"ן עלולות להתפתח לבועת מחירים בשוק הדיור

כך קובע בנק ישראל בסקירה על ההתפתחויות הכלכליות בחודשים מאי עד אוגוסט 2012. קצב הצמיחה ברבעון השני של השנה הוא 3.4%. האטה בפעילות הכלכלית בגלל היחלשות בקצב גידול הביקושים. יעד הגירועון הממשלתי הוגדל ל-3%. שער החליפין הריאלי של המשק נמצא בפיחות מתמשך מ-2011, לנוכח היציאה של משקיעים זרים ולנוכח הגידול בגירעון המסחרי

עליות מחירי הנדל"ן עלולות להתפתח לבועת מחירים בשוק הדיור

כך קובע בנק ישראל בסקירה על ההתפתחויות הכלכליות בחודשים מאי עד אוגוסט 2012. קצב הצמיחה ברבעון השני של השנה הוא 3.4%. האטה בפעילות הכלכלית בגלל היחלשות בקצב גידול הביקושים. יעד הגירועון הממשלתי הוגדל ל-3%. שער החליפין הריאלי של המשק נמצא בפיחות מתמשך מ-2011, לנוכח היציאה של משקיעים זרים ולנוכח הגידול בגירעון המסחרי

על פי הערכות בנק ישראל, מחירי הדירות תואמים את רמת הביקוש, את ההיצע ואת הריבית במשק. עם זאת, מציין הבנק, כי נתונים על אודות היקף המשכנתאות הצביעו על חזרת הקונים לשוק הדיור, ונתון זה לכשעצמו עשוי לייצר ציפיות להמשך עליית מחירים. אם ציפיות אלה יתממשו, עלולה להתפתח בועת מחירים בשוק הדיור. מכיוון שכך, חשוב לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק זה ולטפל במידת הצורך בהתפתחויות חריגות.

צמיחה

הפעילות הכלכלית בתקופה הנסקרת המשיכה להתקדם בקצב מתון. קצב הצמיחה ברביע השני של 2012 עמד על 3.4 אחוזים, נמוך מקצב הצמיחה ארוך הטווח של המשק וקרוב לקצב העולה בקנה אחד עם ההערכות של בנק ישראל ל-2012 (התחזית הייתה לצמיחה בקצב של 3.1 וקצב הצמיחה הממוצע מתחילת השנה עומד על 3.24).

האטה

ההאטה בפעילות הכלכלית של המשק נובעת מהיחלשות בקצב הגידול של הביקושים, זאת על רקע ההאטה בפעילות בעולם. הסביבה העולמית בתקופה הנסקרת אופיינה בסיכון להתפרצות משבר באירופה, בעקבות משבר החובות של מספר מדינות בגוש היורו ובעקבות השלכותיו על שאר הגוש ועל שאר העולם.

מדיניות מוניטרית

המדיניות המוניטרית של בנק ישראל הגיבה להמשך הפעילות המתונה באופן מדוד, על ידי הורדת ריבית יולי ב-0.25 אחוזים; זאת על רקע רמת הריבית הנמוכה שהמשק נמצא בה. לכך התווספו ארבעה גורמים:
1. היחלשות שער החליפין, שסייעה למשק הישראלי להתמודד עם ההאטה.
2. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה, שהיו בסביבות מרכז תחום היעד.
3. אי הוודאות לגבי המדיניות הפיסקלית בתחילת התקופה הנסקרת, שהגבילה את מרחב התמרון של המדיניות המוניטרית.
4. החשש מהמשך העלייה במחירי הדירות.ההערכה לגבי הכנסות המדינה ממסים, שעליה נבנה תקציב הממשלה, התבססה על קצב צמיחה גבוה מהקצב בפועל, ובהתאם לכך נוצר גירעון ממשלתי גבוה מהצפוי.

גירעון

לקראת סוף התקופה הנסקרת קיבלה ממשלת ישראל החלטה המתחשבת הן בסיכונים הנובעים מהגדלת הגירעון והן בסיכונים הנובעים מפגיעה בביקושים: יעד הגירעון הממשלתי הוגדל ל-3 אחוזים, ובמקביל הועלה באחוז שיעור המע"מ, הועלה באחוז מס ההכנסה על עבודה על הכנסות חודשיות מעל 14,000 ש"ח, שונו מדרגות המס, והוחלט על קיצוץ רוחבי בהוצאות כדי לממן את הגדלת ההוצאות בסעיפים שונים, בהתאם להחלטות הממשלה. החלטות אלו צפויות להגדיל את הכנסות הממשלה ממיסים ולתרום להקטנת יעד הגירעון.

רמת פעילות גבוהה

על אף ההאטה בתקופה האחרונה ישנם מספר אינדיקטורים המעידים על כך שהמשק נמצא ברמת פעילות גבוהה, דבר שעשוי לסייע למשק הישראלי במידה שיפרוץ משבר באירופה. פער התוצר הנאמד בשיטות שונות נע זה זמן רב סביב ערכים נמוכים מאוד. שיעור האבטלה עומד על 7 אחוזים מאז הרביע השני של 2011, וזו רמה נמוכה במונחים היסטוריים. שיעור אבטלה נמוך זה מתקיים למרות ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה עומד על שיא של 63.6 אחוזים. במקביל לכך השכר הריאלי נמצא במגמת עלייה של כ-2 אחוזים בשנה מאז תחילת 2010 (הוא עדיין רחוק ב-2 אחוזים מרמת השיא של ערב המשבר), ושיעור המשרות הפנויות נמצא ברמה גבוהה.

שער חליפין

שער החליפין הריאלי של המשק נמצא בפיחות מתמשך מאז 2011, לנוכח היציאה של משקיעים זרים מהשוק המקומי ולנוכח הגידול בגירעון המסחרי. הפיחות בתקופה הנסקרת הוא חלק מפיחות שהחל בתחילת 2011 והתרחש על רקע המגבלות שהוטלו על שוק מטבע החוץ בישראל, דבר שהביא ליציאה של משקיעים זרים מהמלוות קצרי המועד שמנפיק בנק ישראל. משקל הזרים בקרב המחזיקים במלווה קצר המועד עמד בתחילת 2011 על כ-35 אחוזים. עם הטלת המגבלות ירד חלקם, עד שבתקופה הנסקרת הוא התייצב על 2.5 אחוזים.

על פי הערכות בנק ישראל, מחירי הדירות תואמים את רמת הביקוש, את ההיצע ואת הריבית במשק. עם זאת, מציין הבנק, כי נתונים על אודות היקף המשכנתאות הצביעו על חזרת הקונים לשוק הדיור, ונתון זה לכשעצמו עשוי לייצר ציפיות להמשך עליית מחירים. אם ציפיות אלה יתממשו, עלולה להתפתח בועת מחירים בשוק הדיור. מכיוון שכך, חשוב לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק זה ולטפל במידת הצורך בהתפתחויות חריגות.

צמיחה

הפעילות הכלכלית בתקופה הנסקרת המשיכה להתקדם בקצב מתון. קצב הצמיחה ברביע השני של 2012 עמד על 3.4 אחוזים, נמוך מקצב הצמיחה ארוך הטווח של המשק וקרוב לקצב העולה בקנה אחד עם ההערכות של בנק ישראל ל-2012 (התחזית הייתה לצמיחה בקצב של 3.1 וקצב הצמיחה הממוצע מתחילת השנה עומד על 3.24).

האטה

ההאטה בפעילות הכלכלית של המשק נובעת מהיחלשות בקצב הגידול של הביקושים, זאת על רקע ההאטה בפעילות בעולם. הסביבה העולמית בתקופה הנסקרת אופיינה בסיכון להתפרצות משבר באירופה, בעקבות משבר החובות של מספר מדינות בגוש היורו ובעקבות השלכותיו על שאר הגוש ועל שאר העולם.

מדיניות מוניטרית

המדיניות המוניטרית של בנק ישראל הגיבה להמשך הפעילות המתונה באופן מדוד, על ידי הורדת ריבית יולי ב-0.25 אחוזים; זאת על רקע רמת הריבית הנמוכה שהמשק נמצא בה. לכך התווספו ארבעה גורמים:
1. היחלשות שער החליפין, שסייעה למשק הישראלי להתמודד עם ההאטה.
2. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה, שהיו בסביבות מרכז תחום היעד.
3. אי הוודאות לגבי המדיניות הפיסקלית בתחילת התקופה הנסקרת, שהגבילה את מרחב התמרון של המדיניות המוניטרית.
4. החשש מהמשך העלייה במחירי הדירות.ההערכה לגבי הכנסות המדינה ממסים, שעליה נבנה תקציב הממשלה, התבססה על קצב צמיחה גבוה מהקצב בפועל, ובהתאם לכך נוצר גירעון ממשלתי גבוה מהצפוי.

גירעון

לקראת סוף התקופה הנסקרת קיבלה ממשלת ישראל החלטה המתחשבת הן בסיכונים הנובעים מהגדלת הגירעון והן בסיכונים הנובעים מפגיעה בביקושים: יעד הגירעון הממשלתי הוגדל ל-3 אחוזים, ובמקביל הועלה באחוז שיעור המע"מ, הועלה באחוז מס ההכנסה על עבודה על הכנסות חודשיות מעל 14,000 ש"ח, שונו מדרגות המס, והוחלט על קיצוץ רוחבי בהוצאות כדי לממן את הגדלת ההוצאות בסעיפים שונים, בהתאם להחלטות הממשלה. החלטות אלו צפויות להגדיל את הכנסות הממשלה ממיסים ולתרום להקטנת יעד הגירעון.

רמת פעילות גבוהה

על אף ההאטה בתקופה האחרונה ישנם מספר אינדיקטורים המעידים על כך שהמשק נמצא ברמת פעילות גבוהה, דבר שעשוי לסייע למשק הישראלי במידה שיפרוץ משבר באירופה. פער התוצר הנאמד בשיטות שונות נע זה זמן רב סביב ערכים נמוכים מאוד. שיעור האבטלה עומד על 7 אחוזים מאז הרביע השני של 2011, וזו רמה נמוכה במונחים היסטוריים. שיעור אבטלה נמוך זה מתקיים למרות ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה עומד על שיא של 63.6 אחוזים. במקביל לכך השכר הריאלי נמצא במגמת עלייה של כ-2 אחוזים בשנה מאז תחילת 2010 (הוא עדיין רחוק ב-2 אחוזים מרמת השיא של ערב המשבר), ושיעור המשרות הפנויות נמצא ברמה גבוהה.

שער חליפין

שער החליפין הריאלי של המשק נמצא בפיחות מתמשך מאז 2011, לנוכח היציאה של משקיעים זרים מהשוק המקומי ולנוכח הגידול בגירעון המסחרי. הפיחות בתקופה הנסקרת הוא חלק מפיחות שהחל בתחילת 2011 והתרחש על רקע המגבלות שהוטלו על שוק מטבע החוץ בישראל, דבר שהביא ליציאה של משקיעים זרים מהמלוות קצרי המועד שמנפיק בנק ישראל. משקל הזרים בקרב המחזיקים במלווה קצר המועד עמד בתחילת 2011 על כ-35 אחוזים. עם הטלת המגבלות ירד חלקם, עד שבתקופה הנסקרת הוא התייצב על 2.5 אחוזים.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן