Skip to content

הפוליטיקאים שבהם בחרנו פועלים נגד מדינת ישראל

העשייה הממשלתית מתאפיינת בראייה קצרת טווח ובכיבוי שריפות. גם אם יש רצון ונכונות למעשים יותר גדולים, הדבר בלתי אפשרי, בגלל מערכת פוליטית התאבדותית, הבנויה על קואליציות של מיעוטים. אי היכולת להעביר תקציב נגזרת ישירות ממצב זה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ימי הסתיו הקרירים והנעימים הפוקדים אותנו עתה, לאחר קיץ לוהט, אינם צריכים להשכיח מעמנו את הסתיו הנצחי והאפרורי בו מצויה הפוליטיקה בישראל. לקראת הבחירות הצפויות לנו בתחילת השנה הבאה מן הראוי שנמשיך להעמיק בחשיבה הנוגעת בשאלות היסוד והאמת של חיינו הציבוריים, ובראשן – המערכת הפוליטית. חשיבה זו תסייע לנו בהתמודדות עם הכשל הדורי הזה, התופעה הקשה של חולשת המערכת הפוליטית בישראל.

>>> עוד מאמרים וכתבות בנושא בחירות 2013

כל עוד נמשיך להעמיד במרכז העיסוק שלנו במה שנדמה לנו כי זו פוליטיקה את שתי קטיגוריות העניין הגדולות של חיינו, השלום והביטחון וחברה וכלכלה, וכל עוד הפטפוט הבלתי נלאה בעניינים אלה נתפש על ידנו כמעשה הפוליטי האמיתי – לא תהיה לנו פוליטיקה ראויה לשמה. נעסוק בכאילו פוליטיקה ולא בדבר עצמו.  זה נכון שהשיח הציבורי שלנו, שהוא חשוב עד מאוד, עוסק בשני עניינים אלה, אך עלינו לדעת שעיקרו איננו פוליטיקה.

כל עוד איננו יודעים לעשות את ההפרדה וההבחנה הנדרשות בין "היגיון הפוליטיקה" ל"היגיון המדינה", ונפנים שזה לא היינו הך, נמשיך לספוג הפסדים ולגרום לנזקים עצומים למדינה ולחברה בה. חמור מכך – לא תהיה לנו פוליטיקה של אמת. במציאות זו ניתן לומר שהפוליטיקה הולאמה על ידי הפוליטיקאים והמדינה בלעה אותה אל קרביה החמים.

"הפרטת" הפוליטיקה והחזרתה לידי העם הם הצעדים הראשונים שעלינו לעשותם בדרכנו אל מציאות פוליטית חדשה בישראל. עלינו להבין שלפוליטיקה יש תפקיד מאוד חשוב בקונספט הדמוקרטי. היא מהות ותכלית בפני עצמה, ישות אוטונומית. תפקידה להוות את זירת חיינו הדמוקרטיים העיקרית. היא מופקדת על "פיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים", במדינה. עוצמה שתייצר הסכמות לאומיות רחבות בתוכנו, תבטיח את איכותן של דרכי התנהלותנו הציבוריות ותבסס יכולות משמעותיות בקרבנו שיאפשרו לנו להתמודד באופן טוב וראוי יותר עם אתגרי המציאות המשתנה מבפנים ומבחוץ.

כך, למשל, הפוליטיקה עוסקת בשיח הציבורי במובן של אבטחת איכותו ובמשמעויות הכלליות של הרעיונות הנושאים אותו, בניסוחיהם העקרוניים ובהקשריהם הרחבים, ואילו תפקידה של המדינה לתרגם את הלכי הרוח הכלליים האלה בציבור לכלל תוכניות עבודה ששיקול הדעת שבבסיסן הוא ענייני יותר ובעיקר טכני ומקצועי. זה אמור להיות עיקר תפקידם של הפוליטיקאים הנבחרים שלנו בשיטה הדמוקרטית הייצוגית.

אף שאנו מתגאים שישראל היא מדינה דמוקרטית, עלינו להבין שתחת המטריה הגדולה והמכובדת הזו ישנם בתוכנו איים נרחבים ביותר בהם שוררת מציאות שהיא לכאורה דמוקרטית. על רקע זה חשוב מאוד להדגיש שני עקרונות יסוד שאינם מתקיימים אצלנו כלל במפלגות: 1) שיתוף הרבים; 2) מתן עדיפות עליונה לתבונה הקולקטיבית. זו מציאות שהייתי עד לה בהיותי במשך שש שנים חבר במפלגת קדימה, ולצערי היא מאפיינת את המערכת הפוליטית כולה. המפלגות נשלטות ללא מיצרים על ידי נבחריהן, ובמיוחד על ידי יושבי הראש שלהן. במציאות זו חברי המפלגות והציבור כולו משולים לפלטפורמה של חמורים, עליהם רוכבים הפוליטיקאים לכנסת ולממשלה ותו לא.

להבטיח צמיחת קאדר חדש וצעיר של פוליטיקאים

משימותיה העיקריות של הפוליטיקה הן: 1) להבטיח את איכותו של השיח הציבורי-פוליטי-חברתי בתוכנו; 2) להבטיח את צמיחתו של קאדר חדש וצעיר של פוליטיקאים שיובילו את המדינה בעתיד; 3) להבטיח את איכות התנהלותן של מערכות חיינו הציבוריים, ובראשן המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית.

מנקודת ראות זו אי אפשר יותר לומר כי טובת המדינה קודמת לטובת הפוליטיקה. טובת המדינה היא טובת הפוליטיקה, והיא איננה יכולה לבוא על חורבותיה של זו. אנחנו מקריבים למולך של המדינה את הפוליטיקה, ומבלי שנבין זאת יורים לעצמנו ברגליים.

(צייר: יונתן שתיל)

הכנסת התכנסה למושב החורף שלה, בו מתקבלת ההחלטה להתפזר בטרם עת וללכת לבחירות. בתקשורת כבר מסכמים את ימי הממשלה הזו בראשותו של בנימין נתניהו – מה היה טוב ומה לא. הדבר המאפיין ביותר את ממשלות ישראל בשנים האחרונות הוא חוסר יכולתן להוביל מדיניות ארוכת טווח המשולבת בתכנון אסטרטגי בשאלות היסודיות של חיינו. העשייה הממשלתית מתאפיינת בראייה קצרת טווח, בכיבוי שריפות ובפתרון בעיות שוטפות. גם אם יש רצון ונכונות למעשים יותר גדולים, הדבר בלתי אפשרי, וזאת בגלל מערכת פוליטית התאבדותית, הבנויה על קואליציות של מיעוטים. אי היכולת להעביר תקציב נגזרת ישירות ממצב זה.

אפשר לדבר על רפורמות נדרשות כאלה או אחרות שנעשו ולא נעשו, אך יותר מכל נדמה שפגיעה קשה ואנושה בדמוקרטיה שלנו היא התוצר היותר בולט של עידן ביבי בשלטון. ההרס התשתיתי הזה הוא הדבר. המחשבה שניתן באמצעות רוב פוליטי מזדמן לשנות סדרי בראשית, שעוצבו והתגבשו על ידי האבות המייסדים של המדינה וקיבלו ביטוי יוצא דופן במגילת העצמאות, אורח חיים ותרבות וערכים שנוצרו כאן במשך שנים ארוכות, ולכפות על ציבור גדול ורב של אנשים הלכי רוח לאומניים-דתיים-גזעניים הזרים לו – היא בחזקת חטא מטאפיזי, פגיעה באושיות חיינו. את הישראליות, היצירה המדהימה הזו של האבות המייסדים, הוא מחליף עתה בדפוסים גלותיים יהודיים ארכאיים.

נדמה שרצונו האישי של ביבי להיות ראש ממשלה גובר על כל שיקול חשוב אחר, ואם צריך לכונן לשם כך קואליציה רעה ומזיקה, כמו זו שהוא נשען עליה, הוא יעשה כן. כך קורה שפוליטיקאים שבחרנו בהם, ובראשם ראשי ממשלה, פועלים נגד מדינת ישראל מזה דור, והגדיל לעשות כן בנימין נתניהו. ואם נוסיף לכך דפוסי התנהלות והתנהגות אישיים שבינם לבין מנהיגות של אמת המרחק הוא רב, נתחיל במסע ניפוץ האתוס של בחורינו הטובים ומלח הארץ.

_____________________________________________________________________________

נמרוד נוינמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר שכתב, "לקראת פרדיגמה חדשה", (הקליקו לקריאת הספר בפורמט דיגיטלי) מציג תפיסה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, הוא מניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים, והוא מתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן