Skip to content

הקולות הצורמים של מקהלת עבדי הקבלנות

אחד הקבלנים האלה אמר השבוע מפורשות: אני בנק, שדרכו המדינה מעבירה כספים לעובדים שהיא לא רוצה לקיים איתם יחסי עובד-מעביד מאת תמי זילברג בין שלל ההתרחשויות החברתיות של השבוע האחרון הולכת ומתמוססת יוזמתו של עופר עייני, יו"ר ההסתדרות, להשבית את המשק על רקע העסקת עובדי הקבלן. נניח בצד את העובדה, שההסתדרות חתומה על חלק ניכר […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

קיימות

אחד הקבלנים האלה אמר השבוע מפורשות: אני בנק, שדרכו המדינה מעבירה כספים לעובדים שהיא לא רוצה לקיים איתם יחסי עובד-מעביד

מאת תמי זילברג

בין שלל ההתרחשויות החברתיות של השבוע האחרון הולכת ומתמוססת יוזמתו של עופר עייני, יו"ר ההסתדרות, להשבית את המשק על רקע העסקת עובדי הקבלן.

נניח בצד את העובדה, שההסתדרות חתומה על חלק ניכר מהאחריות לעוול החברתי-כלכלי הנוראי הזה. מדאיגה יותר העובדה, שדוברי הממשלה למיניהם לא מבינים במה מדובר, או אולי מיתממים – מה שלא פחות גרוע.

הפגנה למען עובדי קבלן
למען העבדים המודרניים (צילמה: אורלי קאופמן)

כשנציגי המדינה מסנגרים על תופעת עובדי הקבלן, הם נוטים להשתמש במילות קוד של יודעי ח"ן, ובראשן – "עסקי ליבה". ניקיון, שמירה, אוכל וכו' הם לא עסקי ליבה של משרדי ממשלה, של בנקים, של חברות ביטוח, של חברות מיחשוב או של כל עסק פרטי אחר, אלא אם הוא עסק של נקיון, שמירה, אוכל וכו'. ולפיכך, הנוסחה המומלצת בעידן הקפיטליזם החפוז היא "להוציא אותם החוצה".

מובן, שתופעת רכישת שירותים לא הומצאה בעידן החפוז הנוכחי. היא עתיקה כמו האדם, שביסס את התנהלותו על סחר חליפין מקדמת דנא. זו הדרך שבה נוצרו התמחויות ובה התפתחו תחומי ידע ומומחיות חדשים.

ואכן, אם לארגון יש צורך בידע מקצועי מתמחה, שלא נמצא בין כתליו, הגיוני שירכוש אותו אצל המומחים לדבר או יעביר אליהם את הליכי הייצור הנדרשים. לזה קוראים מיקור חוץ, או אאוטסורסינג. מוציאים החוצה (או לוקחים מבחוץ) את מה שלא ממש יודעים לעשות בבית, ומבטיחים בדרך זו מקצועיות ואיכות.

אם כספרים אינם "עסקי ליבה" של הבנק, מה כן?

אבל האם הסידור הזה מסביר למה בנקים צריכים להעסיק טלרים כעובדי קבלן? אם טלרים הם לא "עסקי ליבה" של הבנק, מה כן? ולמה הם צריכים להעסיק עובדי קבלן ביחידות המחשב שלהם? אחד הבנקים, למשל, נזקק במשך שנים רבות לשירותיו של מומחה ייחודי לעבודתו מול השוק האמריקני. למרות זאת, הבנק לא העסיק את המומחה ישירות, ובמשך יותר מ-20 שנה נהנה משירותיו ללא קשרי עובד-מעביד, מבלי שיעניק לו שי לחג, מבלי שיזמין אותו ליום כיף של העובדים, ועם הקפדה מאוד ברורה, שכולם ידעו מי שייך ומי לא. זה לא מיקור חוץ. זהו ביטוי לרצון להתנער מאחריות על יחסי העבודה וכן ביטוי לרצון  להחצין הוצאות כמה שאפשר ולזרוק אותן למרחקים. אל דאגה, מישהו אחר כבר ישלם. אלא שאיש לא משלם. אנחנו, כחברה, משלמים את מחיר העוול והפגיעה.

רעיון עובדי הקבלן נועד לווסת גלים של צורך בהעסקה. בעבודות עונתיות, למשל. או בפיתוח פרויקט חדש, שמחייב עשרות עובדים למשך תקופה קצובה. או כשהמזכירה יוצאת לחופשת לידה של כמה חודשים. לא מעט חברות העסקה כאלו צצו בעולם בעשרות השנים האחרונות. בעבר הן גם שילמו היטב, כי מערכת היחסים הזו התבססה על הבנה, שהכל מוגבל ואין ציפיה להמשכיות. כשהייתי סטודנטית, התפרנסתי לעתים מעבודה כמזכירה מחליפה. הפרנסה הייתה טובה, ואיפשרה לי להקדיש את מרבית הזמן בלימודים. לשנינו היה ברור, שזו עבודה עונתית משני הצדדים. וזה היה win-win.

היום מדובר באופרה אחרת לגמרי. היום זה win-lose, מקהלת עבדי הקבלנות. חברות הקבלן מהוות לא יותר מאשר צינור העברת כספים, שחותך את הקופונים בדרך. אחד הקבלנים האלה אמר השבוע במפורש: אני בנק, שדרכו המדינה מעבירה כספים לעובדים שהיא לא רוצה לקיים איתם יחסי עובד-מעביד.

זו בדיוק הסיבה שבגללה סוגיית עובדי הקבלן בישראל היא שאלה של קיימות. כי קיימות, על פי ההגדרה, היא האינטגרציה של שיקולים סביבתיים, חברתיים וכלכליים בניהול ובקבלת החלטות. מי שפועל רק על בסיס השיקולים הכלכליים ומתעלם מהשיקולים החברתיים-אנושיים, מסכן לא רק את הארגון שלו, אלא גם את החברה והסביבה שבתוכה הוא פועל.

על בימת האופרה הישראלית של עבדי הקבלנות מככבים היום לא רק עובדי ניקיון ואבטחה, כפי שנדמה לדוברי המדינה, אלא גם פסיכולוגים בשירותים לבריאות הנפש, עובדים סוציאלים, מורים, אנשי מחשבים, טלרים בבנקים והרשימה הולכת ומתארכת.

קשה לנחש מה עייני יעשה עם הסיפור הזה, שהתפתח במשך שנים בחסותה האילמת של ההסתדרות, ביחד עם שערוריית העסקת העובדים הזרים. פרץ צעק בשעתו נגד "הדלת המסתובבת". הוא דיבר על המטוסים, שמביאים עובדים מתאילנד. היום הדלת המסתובבת נטרקת על אפם של עובדי הקבלן הישראלים, והפתרון רחוק.

  • אתם שומרים בבטן עוולות חברתיות? יש לכם מה לומר בנושאים חברתיים? שתפו אותנו

3 Comments

  1. בראשונה: עובדי ועובדות קבלן מחו בירושלים נגד ההעסקה העקיפה
    16 במאי 2012 @ 18:30

    […] הקולות הצורמים של מקהלת עבדי הקבלנות […]

  2. עובדי ועובדות קבלן יתאספו ב-14.5 בירושלים ויתבעו העסקה ישירה
    9 במאי 2012 @ 8:43

    […] הקולות הצורמים של מקהלת עבדי הקבלנות / מאת תמי זילברג […]

  3. תופעת החינמון ההפסדי: האם אלה באמת עיתונים, או ניירות ערך?
    19 באפריל 2012 @ 12:45

    […] עובדה "זהב לבן, עבודה שחורה", שהיה אבן דרך במאבק עובדי הקבלן בישראל, ב"שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל, […]

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן