מי היורש של המחצית השניה

ביהמ"ש: בן יחיד, שירש רק מחצית מכספי אביו בקופת גמל, רשאי לדעת מי הוא שותפו לירושה

מי היורש של המחצית השניה

ביהמ"ש: בן יחיד, שירש רק מחצית מכספי אביו בקופת גמל, רשאי לדעת מי הוא שותפו לירושה

בית משפט מחוזי בתל אביב קיבל החלטה עקרונית המאפשרת לבן יחיד, שירש רק מחצית מכספי קופת הגמל, לדעת מי היורש של המחצית השניה. פסיקת בית המשפט ניתנה לנוכח סירבה של פסגות לתת לבן את המידע המבוקש בטענה לזכות החיסיון והפרטיות שיש לאב המנוח, שקבע מי יהיו מוטביו בקופת גמל.

בקבלה את עתירתו של הבן, ציינה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן כי אכן, כתאגיד בנקאי, מוטלת על פסגות חובת סודיות כלפי האב וזו משתלבת גם בזכותו לפרטיות, אולם מאחר שהאב מת, ההגנה על זכויות אלו תהיה פחותה מזו שניתנת לאדם החי. עוד הורתה השופטת להעביר עותק מהחלטתה לממונה על שוק ההון במשרד האוצר, בקובעה כי מדובר בסוגיה עקרונית וחשובה, שעדיין אינה מוסדרת כיאות.

בנימוקים לפסק הדין קבעה השופטת, כי במקרה זה, אל מול זכות המנוח לחיסיון ולפרטיות, קמה זכותו הקניינית של המבקש ברכוש אביו, משום שהעברת הכספים למוטבי המשנה תשפיע על כמות הנכסים שיקבל. מאחר שיש היגיון בטענת המבקש כי ייתכן שכתב המינוי למוטבים אינו אותנטי, וזאת בהתחשב בכך שלאב לא היו קרובי משפחה נוספים מלבד המבקש ובניו, זכותו הקניינית גוברת ויש לאפשר לו לוודא שהמוטבים המשניים מונו ע"י האב המנוח בדעה צלולה ומרצונו החופשי.

טרם העתירה, הבן ביקש מחברת פסגות להעביר לידיו את הכספים שצבר האב בקופת הגמל "פסגות גדיש". להפתעתו, קיבל רק מחצית הסכום שצבר האב בקופה, מאחר שהסתבר כי האב מינה מוטב עיקרי נוסף. הבן, שטען כי המוטב העיקרי הנוסף הייתה אשתו השנייה של אביו, שנפטרה ערירית בשנת 2001, ביקש לדעת למי אם כך מתכוונת פסגות להעביר את הכספים.

בתשובתה ענתה פסגות, כי על פי כתב מינוי המוטבים עליו חתם אביו המנוח, במקרה של מות המוטב העיקרי, עליה להעביר את הכספים למוטבי משנה, שהוא אינו נמנה עליהם. לאור העובדה, כי הבן ובניו (נכדי המנוח) הם קרובי המשפחה היחידים של האב עלי אדמות, הוא ביקש לדעת מיהם אותם מוטבים משניים, שכן חשש כי הוראה זו מקורה בזיוף או בהשפעה בלתי הוגנת על האב. פסגות סירבה וציינה כי תוכל להיענות לבקשה רק על פי צו בית משפט, שכאמור, ניתן לבסוף.

בית משפט מחוזי בתל אביב קיבל החלטה עקרונית המאפשרת לבן יחיד, שירש רק מחצית מכספי קופת הגמל, לדעת מי היורש של המחצית השניה. פסיקת בית המשפט ניתנה לנוכח סירבה של פסגות לתת לבן את המידע המבוקש בטענה לזכות החיסיון והפרטיות שיש לאב המנוח, שקבע מי יהיו מוטביו בקופת גמל.

בקבלה את עתירתו של הבן, ציינה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן כי אכן, כתאגיד בנקאי, מוטלת על פסגות חובת סודיות כלפי האב וזו משתלבת גם בזכותו לפרטיות, אולם מאחר שהאב מת, ההגנה על זכויות אלו תהיה פחותה מזו שניתנת לאדם החי. עוד הורתה השופטת להעביר עותק מהחלטתה לממונה על שוק ההון במשרד האוצר, בקובעה כי מדובר בסוגיה עקרונית וחשובה, שעדיין אינה מוסדרת כיאות.

בנימוקים לפסק הדין קבעה השופטת, כי במקרה זה, אל מול זכות המנוח לחיסיון ולפרטיות, קמה זכותו הקניינית של המבקש ברכוש אביו, משום שהעברת הכספים למוטבי המשנה תשפיע על כמות הנכסים שיקבל. מאחר שיש היגיון בטענת המבקש כי ייתכן שכתב המינוי למוטבים אינו אותנטי, וזאת בהתחשב בכך שלאב לא היו קרובי משפחה נוספים מלבד המבקש ובניו, זכותו הקניינית גוברת ויש לאפשר לו לוודא שהמוטבים המשניים מונו ע"י האב המנוח בדעה צלולה ומרצונו החופשי.

טרם העתירה, הבן ביקש מחברת פסגות להעביר לידיו את הכספים שצבר האב בקופת הגמל "פסגות גדיש". להפתעתו, קיבל רק מחצית הסכום שצבר האב בקופה, מאחר שהסתבר כי האב מינה מוטב עיקרי נוסף. הבן, שטען כי המוטב העיקרי הנוסף הייתה אשתו השנייה של אביו, שנפטרה ערירית בשנת 2001, ביקש לדעת למי אם כך מתכוונת פסגות להעביר את הכספים.

בתשובתה ענתה פסגות, כי על פי כתב מינוי המוטבים עליו חתם אביו המנוח, במקרה של מות המוטב העיקרי, עליה להעביר את הכספים למוטבי משנה, שהוא אינו נמנה עליהם. לאור העובדה, כי הבן ובניו (נכדי המנוח) הם קרובי המשפחה היחידים של האב עלי אדמות, הוא ביקש לדעת מיהם אותם מוטבים משניים, שכן חשש כי הוראה זו מקורה בזיוף או בהשפעה בלתי הוגנת על האב. פסגות סירבה וציינה כי תוכל להיענות לבקשה רק על פי צו בית משפט, שכאמור, ניתן לבסוף.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן