Skip to content

מידרוג תפסיק המעקב על חברות הביטוח

למה המפקח על הביטוח לא דאג להגיד לנו את זה קודם? הודעת "מידרוג" על הפסקת המעקב על חברות הביטוח סוגרת מעגל לתהליך עקום ועגום כאחד
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מאת רו"ח נעם בכר

פרופ' עודד שריג, הממונה על ביטוח, שוק ההון וחסכון באוצר צילום: לע"מ
פרופ' עודד שריג, הממונה על ביטוח, שוק ההון וחסכון באוצר צילום: לע"מ

במהלך יולי, פרסם המפקח על הביטוח הנחיה דבר ביטול המקדמים המובטחים בביטוחי המנהלים. פרסום ההנחיה ובעיקר צורת ההתנהלות גררו מהומה לא קטנה בענף הביטוח ובציבור כולו. כותרות העיתונים דיברו על נזקים שיכולים להסתכם במיליארדים לחברות הביטוח, מניות חברות הביטוח צללו בחדות, חברות הדירוג מיהרו להכניס את חברות הביטוח למעקב, סוכני הביטוח חשו שהאדמה רועדת תחתם והציבור הרחב הגביר את תחושתו כי דברים לא טובים קורים בענף הביטוח, תחושה שממשיכה לחלחל ולהוריד את מידת אמונו של הציבור בענף.

בחלוף חודשיים בלבד, לאחר פרסום הדוחות הכספיים של חברות הביטוח למחצית השנה, פרסמה חברת "מידרוג" הודעה כי היא מסירה את המעקב על חברות הביטוח בשל העובדה כי השפעת עדכון לוחות התמותה וביטול המקדמים המובטחים אינה מהותית לתוצאות חברות הביטוח. כאילו שלא הייתה שום דרך בעולם לדעת על כך מבעוד מועד.

ההודעה של "מידרוג" סוגרת מעגל לתהליך עקום ועגום כאחד. עקום כי התהליך גם אם בבסיסו הייתה החלטה מקצועית נכונה, יצא לפועל בצורת הנחתה, ללא תכנון מוקדם, ללא שיתוף החברות בענף וללא קביעת תחליפים עתידיים. עגום כי התהליך גרם לנזקים מיותרים לענף ולמשקיעים בו והגביר את תחושת אי הוודאות ואי היציבות הקיימים ממילא בציבור המבוטחים והחוסכים.

התהליך מעורר סימני שאלה שרובם ככולם מופנים למפקח על הביטוח: מדוע אי אפשר היה לבקש מחברות הביטוח להיערך מראש להנחיה? מדוע אי אפשר היה לפרסם מראש את ההשלכות (הלא מהותיות) על התוצאות הכספיות של חברות הביטוח? מדוע אי אפשר היה להציג תכנית למוצרים חליפיים? מדוע אי אפשר היה למנוע את הנזק התדמיתי לענף הביטוח? מדוע אי אפשר היה למנוע את הנזק למשקיעים ולבעלי המניות?

מרבית השאלות יישארו עם סימני שאלה, שכן אפשר היה לבצע את אותו התהליך בדיוק בצורה ישרה, שקופה, ללא נזקים נלווים מיותרים ובמסגרת תכנון מערכתי לטווח ארוך. אפשר וצריך היה לשתף את חברות הביטוח בתהליך ולבקש את התייחסותן והיערכותן מראש. אפשר היה לדעת במדויק את ההשלכות של ההנחיה, שכן הצוותים המקצועיים בחברות הביטוח יודעים את ההשלכות של כל הנחיה בנושא כמעט בלחיצת כפתור. אפשר וצריך היה להציג לצד ההנחיה את הפתרונות והמוצרים החליפיים. חובה הייתה על המפקח למנוע את הפאניקה המיותרת שפוגעת בתדמית הענף ללא כל סיבה. מיותר היה לגרום לנזקים בשווי החברות ובמשמעויות הנלוות למשקיעים ולבעלי המניות.

בעידן של משבר כלכלי עולמי הכולל השפעות גם על המשק הישראלי, מחאה חברתית ושוק הון מקומי בשלבי גסיסה מתקדמים, נדרש המפקח על הביטוח שהוא הרגולטור האחראי על תחום הביטוח, החיסכון ארוך טווח ושוק ההון להיות רגיש וקשוב לא רק לשאלה מה צריך לעשות אלא גם איך צריך לעשות. החלטת ביטול המקדמים גם אם הייתה נכונה מקצועית בחשיבה לטווח ארוך, הרי שדרך הביצוע והנזקים הנלווים לה, הפחיתו משמעותית את תועלתה, לפחות בטווח הקצר.

 המאמר פורסם ב"פוליסה" – עיתון הביטוח הפנסיה והפיננסים
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן