Skip to content

הקשר בין צריכת שוקולד וזכייה בפרס נובל

מחקר חדש, שפורסם בכתב עת רפואי יוקרתי, מנסה לבחון האם התרומה של השוקולד עובדת גם ברמת האוכלוסייה, וככל שמדינה מסוימת צורכת יותר שוקולד כך היא גם יותר אינטליגנטית
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אוכל ידוע כמשפיע על היכולת הקוגניטיבית של אנשים. למשל, בלי ארוחת בוקר טובה נפגע התיפקוד הקוגניטיבי במהלך היום. שוקולד הוא אחד המאכלים הכי נחקרים בהקשר הזה ומחקרים שונים מראים שהוא תורם לתפקוד קוגניטיבי תקין, משפר ביצועים במבחנים, ויכול אף להפחית את הסיכוי ללקות בדמנציה בגיל מבוגר.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי The New England Journal of Medicine, מנסה לבחון האם התרומה של השוקולד עובדת גם ברמת האוכלוסייה, וככל שמדינה מסוימת צורכת יותר שוקולד כך היא גם יותר אינטליגנטית. כדי לבחון את הקשר, בדק החוקר את צריכת השוקולד במדינות שונות וחישב מתאם עם מספר הזוכים בפרסי נובל, מדד שמשמש להערכת יכולות קוגנטיבית עילאית של האוכלוסייה. גרף בקישור שהבאתי (ושאני לא יכול להעתיק לכאן משום מה) מראה על קשר ברור בין שני המשתנים. ככל שעולה צריכה השוקולד של המדינה, כך היא מפיקה יותר זוכים בפרסי נובל (ישראל משום מה לא נכללת במדגם הזה). המתאם עצמו קרוב ל-0.8.

אכל יותר שוקולד? פרופ' שכטמן (צילום: ויקימדיה)
אכל יותר שוקולד? פרופ' דן שכטמן (צילום: ויקימדיה)

על פי קו הרגרסיה שחושב אפשר לבדוק כמה שוקולד צריך אדם ממוצע לצרוך בשנה כדי להוביל לזכייה בנובל. התשובה לכך היא 0.4 קילו. אבל כמו שהחוקר מציין, צריך כנראה מינימום מסוים של צריכת שוקולד כדי שזה יוביל לזכייה בנובל והמינימום הזה עומד על שני קילו שוקולד. אין כנראה גבול עליון לצריכה, וככל שצורכים יותר כך זוכים יותר בפרס היוקרתי. יש בנתונים גם חריגה אחת בולטת (outlier) והיא שבדיה, שעם צריכה של 6.4 קילו שוקולד בלבד לאדם בשנה, הפיקה 32 זוכים בנובל בעוד הניבוי הצפוי לה הוא 14 בלבד. החוקר משער שיתכן שיש כאן הטייה מסוימת וזאת מכיוון ששבדיה היא המדינה המעניקה פרסי נובל ולכן צריך להתייחס לממצא הזה בזהירות. בנוסף, יתכן שאנשים חכמים במיוחד נוטים לאכול יותר שוקולד, כך שהסיבתיות למעשה הפוכה. כמו כן, יתכן גורם שלישי חיצוני שמשפיע על צריכת השוקולד והזכיות בנובל, אם כי החוקר התקשה למצוא אחד כזה. יש כמובן מגבלות נוספות למחקר, כמו למשל העובדה שאנחנו עוסקים בממוצעים ולא בצריכה של אנשים בודדים, וגם חוסר התייחסות לטיב השוקולד שגורם לפרץ הגאונות. האם למשל שוקולד מריר עדיף על שוקולד חלב? ומה עם שוקולד אגוזים?

משכן הענקת פרסי הנובל בסטוקהולם, צילום: ויקימדיה
משכן הענקת פרסי הנובל בסטוקהולם (צילום: ויקימדיה)

וכן, המחקר הזה היתולי (הלוואי שמחקר שבדק מתאם בודד היה מוביל לפירסום בכתב עת יוקרתי), אבל יש לו מסר רציני. מתאם לא מצביע כמובן על סיבתיות, וקל יחסית למצוא מתאמים חזקים בין שני משתנים שאין לכאורה קשר ביניהם. במקרה הזה יתכן דווקא קשר סיבתי משוער בין צריכת שוקולד ליכולת קוגנטיבית, אבל מכאן ועד למסקנות של המחקר רחוקה הדרך.

זו ההזדמנות שלכם להעלות מסקנות נוספות על סמך המחקר הזה או למצוא משתנים נוספים מתערבים שיסבירו את הקשר בין צריכת שוקולד לזכייה בנובל. למשל, אפשר לחשוב שאוכלוסיית הזוכים בנובל היא קטנה מדי כי רק שבריר אפסי של האוכלוסייה זוכה לזה.

קשה ללמוד משהו ממשתנה שסובל מקיצוץ תחום כל כך חזק. היה עדיף למשל לבדוק מדגמים של אנשים שעברו מבחני IQ. הסבר אחר קשור אולי לעובדה שהמדינות שמייצרות יותר זוכים בפרסי נובל דיכאוניות יותר ולכן אוכלים שם יותר שוקולד, וכידוע – יש קשר בין דיכאון ליצירתיות.

* באדיבות הבלוג הומו סאפיינס

[related-posts title="מאמרים נוספים מאת גיל גרינגרוז"]

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן