אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. נשים רבות גילו זאת באמצעות הודעת שרשרת סדרתית שנשלחה בפייסבוק, המעודדת נשים לפרסם סטטוס מסתורי לגבי טיסתן לחו"ל.

המקום אליו כביכול נשים אלה טסות יכתב לפי חודש הולדתן ומספר הימים שישהו שם הוא תואם את יום הולדתם הלועזי, בנוסח הזה: "חברותיי היקרות, ושוב הגיע הזמן לתמוך בקמפיין להעלאת המודעות בנושא סרטן השד! זוכרות את המשחק של שנה שעברה? אנחנו, הנשים, היינו אמורות לכתוב את צבע החזייה שלנו על גבי הקיר האישי של כל אחת מאתנו. אותו משחק, משנה שעברה, הראה את השתתפותן של מיליוני נשים בעולם וסוקר בהרחבה בכל הרשתות הטלוויזיה ומהדורי החדשות בעולם! הדבר ללא ספק העלה את המודעות בנושא הכאוב הזה וכן הסביר לכל מי שקרא את הסטטוסים שלנו, מהי המשמעות האמתית במודעות. השנה נשחק באותו המשחק, אך בצורה קצת שונה. על הקיר האישי של כל אחת מכן יש לכתוב את המשפט הבא: "אני נוסעת ל… במשך … חודשים". מקום ומשך הנסיעה המיועדים יושלמו לפי תאריך יום הולדתכן… "

אני, שנולדתי ב-14 בנובמבר, הייתי אמורה לנסוע ללאס וגאס לשבועיים (אני מניחה שהם התכוונו לטוס כי יהיה לי קשה לנסוע לשם). ניכר שלא רק הרעיון לקמפיין שנוי במחלוקת, אלא גם הנוסח, שהופך את המודעות לסרטן למשחק. ההנחיות בהודעה בפירוש מגדירות זאת כמשחק.

האם יותר נשים נבדקות בעקבות סטטוס הטיסה הזה שנבלע בים הסטטוסים שמציפים אותנו בפייסבוק? אני בספק.

מצד אחר, אפשר לקחת את הסיכוי לחלות במחלת הסרטן ברצינות תהומית, לתלות שלטים ענקיים של "תבדקי או תמותי", לפרסם נתונים מבהילים כמו "אחת מתשע", גם זאת אופציה. כלומר: לפחד מהמחלה ולהפחיד אחרים לגביה. האם זה הפתרון?

האם שלט מסוג זה יעודד יותר נשים להיבדק או לחלופין יעורר סלידה והדחקה? מה עדיף? הפחדה או להצחיק באמצעות קמפיינים פרובוקטיביים, בסגנון קמפיין צבע החזייה או קמפיין "איפה את שמה את התיק – אני אוהבת את זה על השולחן", ולאן את טסה, שמעוררים עניין בלי לעורר זעזוע?

שיטת ההפחדה אולי תגרום לכך שיותר אנשים (גם גברים חולים בסרטן השד) ילכו להיבדק, אבל גם יחיו בפחד לחלות, בפרנויה, דבר שעלול להוביל להיפוכונדריות או לריבוי בדיקות כמו זו המדוברת לגילוי מוקדם של סרטן השד, שגם היא בעצמה מסרטנת.

אולי יש דרך אחרת לקרוא לנשים להיבדק, הגישה הפרקטית היא לפרסם במייל / ג'מייל פלוס / גוגל פלוס / פייסבוק/ טוויטר וכו', את רשימת המקומות בהן תוצב ניידת המומוגרפיה לבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השד – בכל אחד מימי החודש. האגודה למלחמה בסרטן מפרסמת מידע בעמוד זה:

http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=8069

יש עוד דרכים לעורר מודעות; הסיכה הורודה המוכרת, המציינת את המלחמה בסרטן השד, לבישת בגדים ורודים ועוד. מי באמת שם לב לזה ומי באמת עושה עם זה משהו?

באנגליה למשל, האירו מצודה בלונדון בוורוד. גם בישראל האירו את בניין אוניברסיטת חיפה ואת מגדל נווה נוף הגבוה בבת ים. זה בהחלט בולט ו-"in our face", ובכל זאת, למוח האנושי יש תכונה רעה וטובה כאחד, לשכוח מהר מחשבות לא נעימות כמו: "אני רוצה/צריכה להיבדק כדי לוודא שאני לא חולה בסרטן". לרוב, המוח שלכם לא ייתן לכם להישאר עם המחשבה הזאת מספיק זמן ואם לא תקבעו תור מיד כשצצה המחשבה, במהרה המחשבה תתחלף במחשבה יותר נעימה, כמו: "איפה הגלידריה הקרובה? בא לי גלידה". ואפילו סביר מאוד שלאחר מחשבה רעה על סרטן, תבוא מחשבה טובה אל מנת לנטרל את קודמתה. כך שבסופו של דבר, עד שלא מופיעים סימפטומים ויש חשש ממשי שהוא גם פיזי ולא רק שכלי, סביר להניח שלא תרצו להיבדק. וחבל, כי כל החוכמה במקרה של מחלות סופניות כמו סרטן, היא לגלות אותן כשהן עוד בנות פתרון ניתוחי, וללא התפתחויות המהוות לעיתים נקודות אל-חזור, כמו גרורות.

אין מה לעשות חברות וחברים, עושה רושם שהחיים מסרטנים, זה באוויר ומשם נכנס לגוף. החיים מסרטנים אבל בכל זאת אנחנו חיים אותם, ורוצים להמשיך לחיות אותם. אין מי שייקח אחריות על הגוף שלכם מלבדכם. אז תעשו לעצמכם טובה ובפעם הבאה שאתם רואים פרסום הקורא לכם להיבדק בצורה כזו או אחרת, אל תהססו, גשו להיבדק.